האומנם שני גושים? עמדות הבוחרים בנושאים הפוליטיים המרכזיים

אז מה באמת מבדיל בין מצביעי תקווה חדשה לישראל ביתנו; בין מצביעי הימין החדש לליכוד; ובין מצביעי העבודה ומרצ? סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בחן את עמדות הציבור בשורה של תחומים: דת ומדינה, הפרדת רשויות, שחיתות שלטונית, שיטת הבחירות, זכויות אדם וערכים דמוקרטיים. בסקר גם פילוח לפי הגדרה דתית וגיל לגבי הרצון שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא

למרות הטענה החוזרת ונשנית כי מערכת הבחירות הנוכחית מתמצה ב"כן ביבי" "לא ביבי", ממצאי הסקרים שלנו מורים כי הציבור חוזר ואומר שהוא מצביע בראש ובראשונה לפי עמדות (הקול הישראלי פברואר 2021). החלטנו אפוא לבחון מהן עמדות המצביעים בסוגיות המרכזיות שעל הפרק, באילו נושאים מצביעי מפלגות שונות קרובים זה לזה ובאילו הם רחוקים זה מזה.

הנושאים בהם התמקדנו הם: דת ומדינה; עמדות מדיניות; עתיד יהודה ושומרון; שוויון חברתי; אזרחי ישראל הערבים; הפרדת רשויות; שחיתות שלטונית.

שתי הערות מתודולוגיות:
1. כל הניתוח הוא לפי כוונות הצבעה בבחירות הקרובות. 2. לאורך המסמך חושבו שני סוגי ממוצעים: ממוצע לנושא, כלומר לכל השאלות הכלולות בו וממוצע לכל שאלה בנפרד.

דת ומדינה

עמדות הציבור בנושא דת ומדינה נבחנו בשלושה תחומי משנה: 1. פתיחת מסחר, מקומות בילוי ותחבורה ציבורית בשבת באזורים בהם רוב חילוני; 2. נישואים אזרחיים לכל מי שרוצה בכך; 3. שוויון מלא בסמכויות הזרמים האורתודוקסיים והלא אורתודוקסיים (רפורמי וקונסרבטיבי) בנושאים כמו גיור, כשרות ונישואין.

מצאנו כי כשני שלישים תומכים בנישואים אזרחיים, מעט פחות תומכים בפתיחת מסחר ובילוי מאזורים בהם רוב חילוני, ומעט למעלה ממחצית – בשוויון בסמכויות הזרמים האורתודוקסים והלא אורתודוקסים.

תומכים בכל אחד משלושת הנושאים (%, יהודים)

ואולם, ההבדלים בין מצביעי המפלגות השונות גדולים מאוד: בכל אחד משלושת הנושאים, מי שמתכוונים להצביע ליהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית הביעו את אי ההסכמה הרבה ביותר. מנגד, רוב מכריע של אלה המתכוונים להצביע לעבודה, מרצ, יש עתיד ותקווה חדשה מביעים הסכמה רבה ביותר בכל שלושת הנושאים שלעיל. תמיכה רבה יחסית, אך מעט נמוכה יותר, נמצאה גם בקרב מצביעי כחול לבן וישראל ביתנו.

שתי המפלגות שמצביעיהן מסכימים לחלק מהנושאים אך אינם מסכימים לאחרים הן הליכוד וימינה: כך, רוב קטן ממצביעי ימינה תומכים בפתיחת מקומות מסחר ובילוי בשבת ובנישואים אזרחיים (55%), אך רק מיעוט מהם תומכים בהשוואת סמכויות הזרמים האורתודוקסים והלא אורתודוקסים (39%); בליכוד נמצא רוב של תומכים (55%) בנישואים אזרחיים, אך רק 46% תמכו בפתיחת מקומות בילוי בשבת ושיעור מעט נמוך יותר בשוויון בסמכויות לזרמים הלא אורתודוקסים.

להלן ממוצע לעמדות בשלושת הנושאים, אשר חושב עבור כל מפלגה. המפלגות הוצבו על ציר בו 1 = תמיכה מלאה בשלושת ההיגדים (עמדות ליברליות), ו-4 = התנגדות רבה לאותם שלושה היגדים (עמדות שמרניות). הממוצע הכללי לנושא זה הוא 2.20, כלומר קרוב יותר לקוטב הליברלי מאשר לקוטב השמרני. עוד נמצא כי העמדות של אלה שציינו כי טרם החליטו למי להצביע הן ליברליות יותר (ממוצע 2) מהעמדות הממוצעות של כלל המרואיינים.

ממוצע עמדות בסוגיות דת ומדינה (1=עמדות ליברליות, 4=עמדות שמרניות)

להלן ההתפלגות על פי כוונות הצבעה לכל שאלה בנפרד:

יש לאפשר פתיחת מסחר, מקומות בילוי ותחבורה ציבורית בשבת באזורים בהם רוב חילוני (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

יש לאפשר נישואים אזרחיים לכל מי שרוצה בכך (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

המדינה צריכה להבטיח שוויון מלא בסמכויות הניתנות לזרמים האורתודוקסיים והלא אורתודוקסיים (רפורמי וקונסרבטיבי) בנושאים כמו גיור, כשרות ונישואין (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

מסכימים עם כל אחד משלושת ההיגדים בנושא דת ומדינה (%, לפי כוונות הצבעה בבחירות הקרובות)

עמדות מדיניות, עתיד יהודה ושומרון

הנושא המדיני מחלק את הציבור בישראל שנים רבות, והוא המסמן הברור ביותר בין ימין לשמאל. את עמדות הציבור בסוגיה זו בדקנו דרך שלושה היגדים: 1. יש להחיל בהקדם האפשרי את ריבונות ישראל על כל שטחי יהודה ושומרון; 2. על הממשלה שתקום לאחר הבחירות לקדם את פתרון שתי המדינות; 3. אין לקדם הסכם מדיני שיכלול פינוי יהודים מבתיהם ביהודה ושומרון. בשונה מהנושא של דת ומדינה, כאן הסכמה עם ההיגדים 1 ו-3 מבטאת עמדה ניצית, ו-2 – עמדה יונית. הבדל זה הובא בחשבון, להלן בעת חישוב הממוצע הכללי של הנושא המדיני.על מנת לחשב ממוצע של עמדות הישראלים בשלושת ההיגדים בסוגיה המדינית ביצענו היפוך לסולם השאלות בנוגע להתנגדות לפינוי יהודים מבתיהם ולגבי התמיכה בהחלת הריבונות, כך שכעת ציון 1=תמיכה בפתרון שתי המדינות וציון 4=תמיכה בסיפוח.

נתוני הסקר מורים כי קצת פחות ממחצית הציבור תומכים בהחלת הריבונות על כל שטחי יהודה ושומרון (44%), ומחצית (50%) סבורים כי על הממשלה לקדם את פתרון שתי המדינות. עם זאת רוב הציבור (58%) מתנגדים לפינוי יהודים מבתיהם ביהודה ושומרון.

תומכים בכל אחד משלושת הנושאים (%, כלל המדגם)

כפי שאפשר לראות בתרשים הבא, הממוצע הכללי נוטה מעט יותר לכיוון הניצי מאשר לזה היוני (2.62, כלומר, מעל ערך האמצע, 2.5).

ממוצע עמדות בסוגיה המדינית, עתיד שטחי יהודה ושומרון (1=עמדות יוניות, 4=עמדות ניציות)

יש להחיל בהקדם האפשרי את ריבונות ישראל על כל שטחי יהודה ושומרון (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

על הממשלה שתקום לאחר הבחירות לנסות ולקדם את פתרון שתי המדינות לשני עמים (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

אין לקדם הסכם מדיני שיכלול פינוי יהודים מבתיהם ביהודה ושומרון (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

התמיכה המועטה ביותר לפתרון שתי המדינות לשני עמים נמצאה בקרב מצביעי הציונות הדתית (3%). גם במפלגות החרדיות ובימינה רק כרבע תומכים ברעיון לקדם פתרון זה לאחר הבחירות. בליכוד מיעוט 39% תומכים בקידום פתרון שתי המדינות לעומת מעל מחצית שמתנגדים לכך (52%), ובקרב אלה המתכוונים להצביע לתקווה חדשה (47%) ולכחול לבן (50%) התמיכה בפתרון שתי המדינות גבוהה אך במעט. רוב גדול לפתרון שתי המדינות יש מקרב מצביעי יש עתיד והעבודה (72%-76%), ורוב עוד גדול יותר מקרב מצביעי הרשימה המשותפת (82%) ומרצ (92%).

חוץ מאשר בקרב מצביעי תקווה חדשה (47%), רוב בקרב מצביעי יתר מפלגות הימין תומכים בהחלת הריבונות על כל שטחי יהודה ושומרון (הציונות הדתית 97%, ימינה 77.5%, ש"ס 72%, ישראל ביתנו 70%, הליכוד 59%). רוב נמצא גם בקרב מצביעי יהדות התורה, אך הוא קטן יחסית (56%). מנגד, התמיכה ברעיון זה במרכז ובשמאל נמוכה: מרצ, העבודה והרשימה המשותפת – 11%-17%, וביש עתיד 24.5%.

מסכימים עם כל אחד משלושת ההיגדים בנוגע לעתיד יהודה ושומרון (%, לפי כוונות הצבעה בבחירות הקרובות)

שוויון חברתי

על מנת לבחון את עמדות הישראלים בנוגע לשוויון חברתי בחנו את מידת ההסכמה בשלושה נושאים: 1. האם כל בן ובת 18 בישראל צריכים לתת תקופת שירות למדינה בצבא, בשירות לאומי או בשירות אזרחי; 2. האם יש לתת לזוגות חד מיניים (הומואים ולסביות) את אותן זכויות כמו לזוגות הטרוסקסואלים (גבר ואישה); 3. האם יש לתקן את חוק הלאום כך שיכלול את עקרון השוויון המלא לאזרחים הלא יהודים של המדינה. בניגוד למכלול הקודם, במקרה זה כל השאלות הן באותו כיוון – מי שמסכימים הם שוויוניים יותר.

בכל שלושת הנושאים יש אמנם רוב התומכים בקידום השוויון בחברה הישראלית אבל ההבדלים בגודלו, גדולים. שלושה רבעים מהישראלים מסכימים כי כל בן או בת 18 צריכים לתרום למדינה בשירות צבאי, אזרחי או לאומי, אבל רק מעט יותר ממחצית תומכים בתיקון חוק הלאום, כך שיכלול שוויון לאזרחי ישראל הערבים.

תומכים בכל אחד משלושת הנושאים (%, כלל המדגם)

הממוצע הכולל בנושא זה הוא 2.12, כלומר נמוך מנקודת האמצע שהיא 2.5, מה שאומר שרוב הציבור הישראלי תומך בהרחבת השוויון החברתי. ההתנגדות הרבה ביותר להרחבת השוויון החברתי נמצאה בקרב מצביעי שלוש מפלגות דתיות וחרדיות: יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית, בעוד שבקרב מצביעי יש עתיד, מרצ והעבודה התמיכה בהרחבת השוויון החברתי היא רבה.

ממוצע עמדות בשאלות השוויון החברתי (1=הרחבת השוויון החברתי, 4=צמצום השוויון החברתי)

להלן ההתפלגות על פי כוונות הצבעה לכל שאלה בנפרד:

כל בן ובת 18 בישראל צריכים לתת תקופת שירות למדינה בצבא, בשירות לאומי או בשירות אזרחי (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

יש לתת לזוגות חד מיניים (הומואים ולסביות) את אותן זכויות כמו לזוגות הטרוסקסואלים (גבר ואישה) (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

יש לתקן את חוק הלאום כך שיכלול את עקרון השוויון המלא לאזרחים הלא יהודים של המדינה (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

בכל שלושת הנושאים (תיקון חוק הלאום, שוויון זכויות לזוגות חד מינייים, שירות צבאי/ לאומי/ אזרחי לכל בני ה-18) שיעור התמיכה הנמוך ביותר נמצא במפלגות החרדיות והדתיות, אך גם כאן אין בהכרח הלימה בין העמדה בין השאלות השונות. כך בקרב תומכי הציונות הדתית רק מיעוט (10%) תומכים בשוויון זכויות לזוגות חד מיניים ובתיקון חוק הלאום, אבל כמעט שני שלישים תומכים בשירות צבאי/ לאומי/אזרחי לכל. גם בליכוד ובימינה העמדות חלוקות בנושאים השונים – יש תמיכה רבה בשירות צבאי/אזרחי לכל, וכן תמיכה, אם כי מועטה יותר, בשוויון זכויות לזוגות חד-מיניים, לצד התנגדות לתיקון חוק הלאום. מנגד, תמיכה רבה בכל שלושת ההיגדים נמצאה במפלגות המרכז שמאל (יש עתיד, העבודה ומרצ), ותמיכה מעט נמוכה יותר, אם כי גם כאן יש רוב של תומכים, נמצאה בקרב מצביעי ישראל ביתנו ותקווה חדשה.

מסכימים עם כל אחד משלושת ההיגדים בנושא שוויון וערכים דמוקרטיים (%, לפי כוונות הצבעה בבחירות הקרובות)

שילוב אזרחי ישראל הערבים

בחינת עמדות הציבור ביחס לאזרחי ישראל ערבים נעשתה בראי שלושה היגדים: 1. המשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים; 2. יש להגדיל את שיעור הערבים בשירות הציבורי בהתאם לחלקם באוכלוסייה; 3. עדיף שהיהודים והערבים בישראל יחיו בנפרד אלה מאלה. גם בנושא זה יש הבדל בכיוון של ההיגדים: היגד 1 הוא ניטרלי-ערכתי, היגד 2 הוא היגד מקרב ואילו היגד 3 מרחיק בין יהודים לערבים.

באשר להיגד הראשון, הדעה הרווחת היא כי המשטר בישראל דמוקרטי גם לאזרחי ישראל הערבים. ההיגד השני שנוי במחלוקת אם כי קצת יותר ממחצית ציינו כי יש להגדיל את שיעור הערבים בשירות הציבורי בהתאם לחלקם באוכלוסייה. ושיעור דומה התנגדו להפרדה בישובי המגורים בין יהודים לערבים, רק כשליש הסכימו עם היגד זה.

מסכימים עם כל אחד משלושת הנושאים (%, כלל המדגם)

לאחר היפוך העמדות לגבי 2 היגדים (המשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים; עדיף שהיהודים והערבים יחיו בנפרד אלה מאלה), כך שהציון 1=תמיכה בהרחבת שילוב אזרחי ישראל הערבים בחברה הישראלית ו-4=תמיכה והרחבת ההפרדה בין יהודים לערבים, נמצאו הבדלים קטנים יחסית בין מצביעי המפלגות השונות, זאת לבד ממצביעי שלוש מפלגות: מצביעי מפלגת הציונות הדתית, שהביעו התנגדות רבה ביותר להרחבת שילובם של הערבים בחברה, ומנגד- מצביעי הרשימה המשותפת ומרצ, שהביעו את התמיכה הרבה ביותר בהגברת שילוב אזרחי ישראל הערבים בחברה הישראלית. מן הראוי לציין כי המצביעים של הרשימה המשותפת הם המתנגדים ביותר להיגד שישראל היא דמוקרטיה גם עבור אזרחיה הערבים, ואילו מצביעי מפלגת הציונות הדתית חושבים ההיפך – כלומר שישראל היא כם דמוקרטיה עבור אזרחיה הערבים .

הממוצע לשלושת ההיגדים בנושא זה היה 2.62, כלומר קרוב יותר לקוטב השילוב מאשר לקוטב ההפרדה.

ממוצע עמדות בשאלות לגבי אזרחי ישראל הערבים (1=הרחבת שלוב הערבים בחברה הישראלית, 4=צמצום שילוב הערבים בחברה הישראלית)

להלן ההתפלגות על פי כוונות הצבעה לכל שאלה בנפרד:

המשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

יש להגדיל את שיעור הערבים בשירות הציבורי בהתאם לחלקם באוכלוסייה (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

עדיף שהיהודים והערבים בישראל יחיו בנפרד אלה מאלה (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

רוב לתומכים במגורים נפרדים בין יהודים לערבים נמצא בשלוש מפלגות: ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית, לעומת שיעור תומכים נמוך מאוד בהיגד זה בקרב מצביעי מפלגות המרכז והשמאל (יש עתיד, כחול-לבן, העבודה, מרצ), ברשימה המשותפת ובמפלגת בתקווה חדשה. כמחצית ממצביעי הליכוד וישראל ביתנו תומכים במגורים בהפרדה.

רוב גדול במרכז, בשמאל וברשימה המשותפת תומכים בהגדלת שיעור הערבים בשירות הציבורי בהתאם לחלקם באוכלוסייה, וכך גם כמחצית מקרב מצביעי הליכוד, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, כחול לבן ויהדות התורה. זאת לעומת מיעוט בלבד בקרב מצביעי ש"ס, ימינה והציונות הדתית.

מסכימים עם כל אחד משלושת ההיגדים בנושא אזרחי ישראל הערבים (%, לפי כוונות הצבעה בבחירות הקרובות)

הפרדת רשויות

בחנו את מידת הסכמתם של המרואיינים עם שלושה היגדים בנושא הפרדת הרשויות, שעמד בלב מחלוקות פוליטיות רבות לאחרונה: 1. יש להגדיל את כוחם של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים; 2. לבית המשפט העליון צריכה להיות סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת אם נמצא שהם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה כמו חופש ביטוי או שוויון בפני החוק; 3. יש לחזק את יכולות הפיקוח של הרשות המחוקקת (הכנסת) על הרשות המבצעת (הממשלה).

יש רוב בציבור לסבורים כי יש לחזק את פיקוח הכנסת על ממשלה, שלבית המשפט העליון צריכה להיות הסמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת כאשר אלה נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. לעומת זאת מיעוט (40%) תומכים בהגדלת כוחם של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים.

תומכים בכל אחד משלושת הנושאים (%, כלל המדגם)

חישוב ממוצע לעמדות בשלושת הנושאים (לאחר היפוך סולם התשובות בשאלה לגבי מידת התמיכה בהגדלת כוחם של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים), מראה שרוב הציבור הישראלי תומך בשמירה ובהרחבה של הפרדת הרשויות. הממוצע הוא 2.19, כלומר נמוך מנקודת האמצע לכיוון הקוטב של הרחבת הפרדת הרשויות.

המפלגות שמרבית מצביעיהן תומכים בצמצום הפרדת הרשויות הן הליכוד, ימינה, הציונות הדתית והמפלגות החרדיות. בקצה ההפוך, נמצאים מצביעי מרצ, העבודה, יש עתיד, תקווה חדשה ובמידת מה גם מצביעי ישראל ביתנו, שתומכים בהרחבת הפרדת הרשויות.

ממוצע עמדות בסוגיות הפרדת רשויות (1=הרחבת הפרדת הרשויות, 4=צמצום הפרדת הרשויות)

להלן ההתפלגות על פי כוונות הצבעה לכל שאלה בנפרד:

יש להגדיל את כוחם של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

לבית המשפט העליון צריכה להיות סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת אם נמצא שהם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה כמו חופש ביטוי או שוויון בפני החוק (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

יש לחזק את יכולות הפיקוח של הרשות המחוקקת (הכנסת) על הרשות המבצעת (הממשלה) (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

רק מצביעי ארבע מפלגות (הציונות הדתית, ימינה, יהדות התורה והרשימה המשותפת) סבורים כי יש להגדיל את כוחם של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים. התמיכה הרחבה ביותר במתן סמכות לבית המשפט העליון לבטל חוקים שחוקקה הכנסת מצויה כצפוי במפלגות המרכז-שמאל וכן בקרב מצביעי ישראל ביתנו ותקווה חדשה.

ההסכמה הרחבה ביותר בקרב מצביעי כל המפלגות הוא בדבר הצורך לחזק את יכולות הפיקוח של הרשות המחוקקת (הכנסת) על הרשות המבצעת (הממשלה). רוב בקרב מצביעי כל המפלגות תומכים בכך.

מסכימים עם כל אחד משלושת ההיגדים בנושא הפרדת הרשויות (%, לפי כוונות הצבעה בבחירות הקרובות)

שחיתות שלטונית

לבחינת עמדות הציבור בנושא השחיתות השלטונית, נושא הנדון הרבה לאחרונה, השתמשנו בשלושה היגדים: 1. יש לקבוע בחוק שאדם שהוגש נגדו כתב אישום בעבירת שחיתות לא יוכל להתמודד לכנסת או למלא תפקיד שר; 2. יש לקבוע בחוק שאדם שהורשע בעבירה פלילית לא יוכל להתמודד לכנסת או למלא תפקיד שר; 3. יש לאמץ בישראל את החוק הצרפתי לפיו ראש ממשלה לא ייחקר בעבירה פלילית עד לסיום כהונתו.

כשני שלישים תומכים בכך שאדם שהוגש נגדו כתב אישום בחשד לשחיתות שלטונית לא יכול להתמודד לכנסת או למלא תפקיד שר. שיעור גבוה יותר, שלושה רבעים, תומכים במי שהורשע בפלילים לא יוכל למלא תפקידים אלה. יש רוב למתנגדים לחוק הצרפתי לפיו ראש ממשלה לא ייחקר בעבירה פלילית עד סיום כהונתו (57%).

תומכים בכל אחד משלושת הנושאים (%, כלל המדגם)

על מנת לחשב ממוצע עמדות בנוגע לשחיתות שלטונית בוצע היפוך הסולם לתשובות לגבי התמיכה בחוק הצרפתי, כך שציון 1=תמיכה רבה בהרחבת הסנקציות כנגד המעורבים בשחיתות שלטונית וציון 4= צמצום סנקציות אלה. הממוצע הכולל הוא 1.96, כלומר הרבה מתחת לנקודת האמצע שהיא כאמור 2.5, מכאן שעמדות המרואיינים נוטות בבירור לעבר החמרה עם מי שהם חשודים בשחיתות.

עם זאת, ניתוח הנתונים לפי כוונת הצבעה מעלה כי העמדות כלפי שחיתות שלטונית מחלקות בצורה ברורה את הציבור הישראלי: מצביעי ש"ס, יהדות התורה, הליכוד והציונות הדתית תומכים יותר מאחרים בצמצום הסנקציות כלפי חשודים בשחיתות, ההיפך מאשר מפלגות המרכז שמאל, תקווה חדשה וישראל ביתנו. בולטת בסוגיה זו מפלגת ימינה, אשר ברבים מהנושאים האחרים שבדקנו מצביעיה קרובים בעמדותיהם לאלה של מצביעי הליכוד, אך בעניין השחיתות השלטונית הם קרובים יותר למצביעי מפלגות המרכז-שמאל. כך, מרבית מצביעי ימינה מתנגדים לחוק הצרפתי (53%), לעומת רוב בליכוד שתומכים בחוק זה (57%), ובעוד שני שליש ממצביעי ימינה סבורים שאדם עם כתב אישום לא יכול להתמודד לכנסת ו/או להיות שר, רוב מצביעי הליכוד מתנגדים לכך (56%).

ממוצע עמדות בסוגית השחיתות השלטונית (1=הגדלת הסנקציות כלפי חשודים בשחיתות, 4=צמצום הסנקציות כלפי חשודים בשחיתות)

להלן ההתפלגות על פי כוונות הצבעה לכל שאלה בנפרד:

יש לקבוע בחוק שאדם שהוגש נגדו כתב אישום בעבירת שחיתות לא יוכל להתמודד לכנסת או למלא תפקיד שר (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

יש לקבוע בחוק שאדם שהורשע בעבירה פלילית לא יוכל להתמודד לכנסת או למלא תפקיד שר (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

יש לאמץ בישראל את החוק הצרפתי לפיו ראש ממשלה לא ייחקר בעבירה פלילית עד לסיום כהונתו (1=מסכים מאוד, 4=כלל לא מסכים)

מסכימים עם כל אחד משלושת ההיגדים בנושא שחיתות שלטונית (%, לפי כוונות הצבעה בבחירות הקרובות)

תמיכה בנתניהו לראשות הממשלה

מלבד עמדות הבוחרים בסוגיות השונות, בדקנו האם הציבור הישראלי רוצה שנתניהו יעמוד בראש הממשלה הבאה לאחר הבחירות. מעל מחצית מהישראלים (53%) לא היו רוצים שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא, כאשר מפילוח הציבור היהודי למחנות פוליטיים עולה כי כמעט כל מי ששיך למחנה השמאל לא היה רוצה שהוא יהיה ראש הממשלה הבא, (95%) גם רוב גדול במרכז לא היה רוצה בכך (78%) לעומת כמעט שני שליש ממחנה הימין (64%) היו רוצים לראות בו ראש הממשלה הבא.

מצביעי הליכוד, המפלגות החרדיות והציונות הדתית היו רוצים לראות בנתניהו כראש הממשלה הבא, בעוד מצביעי שאר המפלגות לא היו רוצים בכך. פילוח הציבור היהודי לפי הגדרה דתית מעלה כי החרדים והדתיים היו רוצים במידה הרבה ביותר שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא (חרדים: 75%, דתיים: 66%, מסורתיים דתיים: 69%), ואילו מקרב החילונים רק 17% היו רוצים שנתניהו יהיה ראש ממשלה גם לאחר הבחירות.

האם את/ה רוצה או לא רוצה שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל? (%, כלל המדגם)

הקואליציה המועדפת:
איזה מפלגות היית רוצה שיהיו חלק מהממשלה שתקום לאחר הבחירות הקרובות: (%, כלל המדגם)