הציבור היהודי תומך יותר מבעבר בשילוב המפלגות הערביות בקואליציה

שבועיים לבחירות, יותר משליש מהציבור היהודי תומך בצירוף מפלגות ערביות לקואליציה, לעומת כחמישית בלבד בספטמבר 2019, כשעיקר העלייה בימין ובמרכז. בנוסף, כשליש מהישראלים מפקפקים בכך שתוצאות הבחירות שיתפרסמו ישקפו את ההצבעה בקלפיות

Flash 90

ממצאים עיקריים

• החודש חלה ירידה קלה באופטימיות לגבי עתיד הביטחון הלאומי של ישראל וירידה גדולה יותר באופטימיות באשר לעתיד המשטר הדמוקרטי בארץ.
• כפי שמצאנו בעבר, גם הפעם, כאשר שאלנו שאלה פתוחה, הגורם העיקרי שהמרואיינים הצביעו עליו כמרכזי בשאלה עבור מי להצביע היו עמדות המפלגה בנושאים השונים (בעיקר חברה וכלכלה וכמעט בשיעור זהה – בנושאי ביטחון). אפקט "רק כן או רק לא ביבי" כשלעצמו התברר גם בשיטת בדיקה זו כבעל חשיבות נמוכה יחסית.
• טוהר הבחירות - כמו במערכות הבחירות הקודמות בשנתיים האחרונות כשליש מהמרואיינים אינם מאמינים כי התוצאות הרשמיות של הבחירות שיפורסמו ישקפו במדויק את ההצבעה בקלפיות.
• הציבור חצוי בשאלה האם עדיף להצביע למפלגה קטנה שדעותיה קרובות לדעת המצביע או למפלגה גדולה יותר משיקולים אסטרטגיים.
• רוב הציבור מאמין כי הבחירות הבאות לא יניבו תוצאה מכרעת בדבר זהות ראש הממשלה הבא. החריגים לעניין זה הם מצביעי ליכוד שרוב מהם מצפים להכרעה כזו.
• רוב הציבור מתנגדים לרעיון שאם נתניהו יזכה בבחירות הבאות יש להפסיק את ההליך המשפטי נגדו, שכן ניצחון שלו אומר שהעם הפקיד בידיו שוב את המנדט חרף ההאשמות נגדו.
• חתימת הסכם העודפים בין הליכוד לציונות הדתית אינו מעורר התנגדות עקרונית בקרב מצביעי הימין אך נתקל בהתנגדות כזו של מצביעי המרכז והשמאל.
• גם כיום יש עדיין רוב קטן בציבור היהודי נגד צירוף מפלגות ערביות לקואליציה ומינוי שרים ערבים, אבל רוב זה הוא קטן מבעבר. השינוי ניכר בעיקר בקרב מצביעי המרכז והימין שהתנגדותם ירדה, אולי כתוצאה מהמהלכים שעשה לאחרונה נתניהו כלפי הציבור הערבי.
• רוב הציבור היהודי, לעומת מיעוט בציבור הערבי, סבורים כי ביטחון ישראל משחק תפקיד לא מרכזי במדיניות החוץ המתגבשת של ממשל ביידן.
• רוב בקרב היהודים ומיעוט בקרב הערבים סבורים כי איראן מהווה סכנה קיומית על ישראל.
• מהלך צבאי של ישראל נגד איראן ללא הסכמה אמריקנית זוכה להתנגדות של הרוב בציבור הערבי וכן בשמאל ובמרכז היהודי. בקרב הימין היהודי יש לכך רוב.
• רוב בציבור הערבי, וכן בשמאל ובמרכז היהודי, תומכים בכך שישראל תיענה בחיוב לבקשת הרשות הפלסטינית להעביר להם חיסונים נגד קורונה. רק מיעוט בימין היהודי תומכים במהלך כזה.

מצב הרוח הלאומי

מצב הרוח הלאומי הוא סטטי למדי בחודשים האחרונים. עם זאת נמדדו החודש ירידה קלה באופטימיות לגבי עתיד הביטחון הלאומי של ישראל, וירידה מעט יותר גדולה באופטימיות באשר לעתיד המשטר הדמוקרטי בארץ. כבעבר – גם החודש יש רוב של אופטימיים לגבי הביטחון ומיעוט שלהם בנוגד לעתיד הדמוקרטיה. יש לשער כי העובדה שרוב גדול בשמאל ובמרכז הם פסימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה קשורה לתחזיות הבחירות המראות שהסיכויים כרגע למהפך שלטוני אינם גבוהים.

אופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, אפריל 2019-פברואר 2021 (%, כלל המדגם)

הבחירות

"כן ביבי לא ביבי"

פרשנים רבים טוענים כי הבחירות נסובות סביב שאלה אחת: "כן ביבי, לא ביבי". החלטנו לבדוק את העניין והפעם בעזרת שאלה פתוחה, כלומר מבלי להציג למרואיינים סיבות אפשרויות להצבעה עבור מפלגה זו או אחרת. את התשובות של כל הציבור קודדנו ומהקידוד עלו 8 קטגוריות: עמדות רעיוניות ומדיניות של המפלגה בנושאים שונים; אמינות/יושרה של ההנהגה; הנהגת המפלגה; רק לא ביבי/רק כן ביבי; נאמנות פוליטית ומפלגתית; דבקות המפלגה בערכיה; ערכים דמוקרטיים ויציבות השלטון; דת, מסורת ומדינה; רצון בשינוי אחר.

בין אם מאמינים למרואיינים ובין אם לאו – שוב קיבלנו כי עמדות המפלגה (בעיקר בנושאים הכלכלי והחברתי) ניצבות במקום הראשון לפי הדיווח של המרואיינים על המניע העיקרי שלהם להצביע עבור מפלגה זו ולא אחרת (29%). במקום השני ניצבת התפיסה לגבי היושרה וניקיון הכפיים של המפלגה (14%). הנימוק "רק כן או לא ביבי" הופיע נמוך בהרבה במדרג. יתירה מזו, היה דמיון רב מאוד במדרג הזה בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים). מובן שאליו שאפשר לכפות הר כגיגית על הממצאים ולומר כי בכל אחד מן הנושאים הללו נושבת רוחו הטובה או הרעה של נתניהו, אבל עובדה היא שהנימוק רק כן או רק לא ביבי לא הופיע בתדירות שהוא מופיע בטורי הפרשנות השונים.

הגורמים להצבעה עבור מפלגה מסוימת (%, כלל המדגם, קידוד התשובות לשאלה פתוחה)

להלן שיעור המרואיינים שציינו במפורש שהסיבה להצבעתם עבור מפלגה מסוימת היא רק כן או רק לא ביבי, לפי כוונת הצבעה בבחירות הקרובות:

המפלגה אליה מתכוונים להצביע	הסיבה להצבעה היא רק כן/ רק לא ביבי (%)
יש עתיד	10
תקווה חדשה	10
ליכוד	8
ישראל ביתנו	6
ימינה	5
ש"ס	4
עבודה	3
הרשימה המשותפת	3
כחול לבן	2
מרצ	0
יהדות התורה	0

אין פירוש הדבר כמובן ש"פקטור נתניהו" אינו חשוב למצביעי המפלגות שבתחתית הטבלה, אבל ככל הנראה זה אינו הגורם העיקרי בהתלבטויותיהם עבור מי להצביע (למשל מצביעי מרצ בלאו הכי אינם שוקלים להצביע ליכוד וההתלבטות שלהם היא מן הסתם האם להצביע לעבודה או לרשימה המשותפת. גם בקרב מצביעי יהדות התורה, שהשיבו בעבר בשיעורים הגבוהים ביותר שהם יחזרו להצביע עבור אותה מפלגה, המשך כהונתו של נתניהו הוא שיקול משני).

טוהר הבחירות

בעקבות ממצאינו מן העבר ששיעור ניכר בציבור אינם מאמינים כי התוצאות הרשמיות של הבחירות משקפות במדויק את ההצבעה בקלפיות חזרנו על השאלה: "באיזו מידה יש לך או אין לך אמון בטוהר הבחירות לכנסת, כלומר שהתוצאות שיתפרסמו ישקפו בדיוק את הצבעת הציבור?". שוב כשליש מהמרואיינים הביעו חוסר אמון בכך שיש תואם בין ההצבעה למעשה לתוצאות הרשמיות שיתפרסמו.

 בציבור הערבי אי האמון בתוצאות הבחירות גבוה בהרבה מזה שבציבור היהודי (43% לעומת 29%). לא מצאנו הבדלים בין שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) בשיעורי מי שאינם נותנים אמון בתוצאות הרשמיות של הבחירות.

לא מאמינים שתוצאות הבחירות שיפורסמו ישקפו בדיוק את הצבעת הציבור (%, כלל המדגם, לאורך זמן)

להצביע למפלגות גדולות?

אחד המאפיינים של הבחירות הקרובות הוא ריבוי המפלגות המתמודדות (מאז הבחירות הקודמות ועד הנוכחיות התפצלו: כחול לבן, העבודה-גשר-מרצ, ימינה, הרשימה המשותפת), כך שהבחירה בכל מחנה היא רבה. שאלנו את המרואיינים מה דעתם על ההיגד הבא: "כדי להביא להכרעה בבחירות הקרובות, חייבים להצביע לאחת המפלגות הגדולות ולא למפלגה קטנה, גם אם עמדותיה מתאימות ליותר לעמדתי". כלל הציבור חצוי: 47% מתנגדים ו-46% מסכימים.

העמדה בסוגיה זו תלויה, שלא במפתיע, בגודלה של המפלגה אליה מתכוון המרואיין להצביע – רוב מי שמתכוונים להצביע למפלגה גדולה תומכים בהיגד זה, לעומת מיעוט מקרב אלה שמתכוונים להצביע למפלגה קטנה.

כדי להביא להכרעה בבחירות הקרובות חייבים להצביע לאחת המפלגות הגדולות ולא למפלגה קטנה, גם אם עמדותיה מתאימות ליותר לעמדתי (%, כלל המדגם, לפי כוונות הצבעה)

בדרך לבחירות מס' 5?

הערפול לגבי תוצאות הבחירות הוא גבוה מאוד. כך, פחות משליש מכלל המרואיינים (29%) סבורים שבבחירות הקרובות תושג הכרעה ברורה מי יהיה ראש הממשלה הבא. רק מיעוט בשלושת המחנות (יהודים) מאמינים שהכרעה כזו היא בהישג יד: בשמאל 15% רואים הכרעה כזו באופק; מרכז - 23%; ימין - 36%.

פילוח לפי כוונות הצבעה למפלגות השונות מעלה כי רק בקרב אלה המתכוונים להצביע לליכוד יש רוב לאופטימיים הסבורים כי יש סיכוי גבוה מאוד או די גבוה שתושג בבחירות הכרעה ברורה מי יהיה ראש הממשלה הבא.

סיכוי גבוה מאוד/ די גבוה שבבחירות הקרובות תושג הכרעה ברורה מי יהיה ראש הממשלה הבא (%, כלל המדגם, לפי כוונות הצבעה בבחירות)

ניצחון בבחירות = הפסקת ההליך המשפטי?

בעיקר במחנה הימין יש הטוענים כי אם נתניהו ינצח בבחירות הקרובות, פירוש הדבר יהיה שהעם הפקיד בידיו שוב את המנדט השלטוני למרות ההאשמות נגדו, ולפיכך יש לדחות או אפילו לבטל את התהליך המשפטי נגדו. שאלנו למידת ההסכמה או ההתנגדות של המרואיינים להיגד הבא: "אם הליכוד בראשות בנימין נתניהו ינצח בבחירות ויצליח להקים ממשלה זה יהיה סימן שחלק גדול הציבור רוצה בו כראש ממשלה, ולכן ראוי להפסיק את ההליכים המשפטיים נגדו לפחות עד תום כהונתו". ממצאי הסקר מורים כי רוב הציבור (59%) אמנם מתנגדים לעצירת המשפט אם אלה יהיו תוצאות הבחירות, אבל כשליש מסכימים שכך יש לעשות (32%).

כצפוי, כוונות ההצבעה קשורות במידה רבה לעמדות בסוגיית המשך המשפט: מי שרוצה לראות את נתניהו כראש הממשלה הבא תומך בעצירת המשפט אם הוא יעמוד בראש הממשלה הבאה, ומי שלא – מתנגד.

מסכימים שאם הליכוד בראשות בנימין נתניהו ינצח בבחירות ויצליח להקים ממשלה זה יהיה סימן שחלק גדול הציבור רוצה בו כראש ממשלה, ולכן ראוי להפסיק את ההליכים המשפטיים נגדו לפחות עד תום כהונתו (%, כלל המדגם, לפי כוונות הצבעה בבחירות)

הסכם העודפים בין הליכוד למפלגת ציונות הדתית

להסכם העודפים שחתמו שתי המפלגות הללו היו תגובות רבות בתקשורת, רובן ביקורתיות מאוד בגלל הלגיטימציה שהוא מבטא כלפי עמדות ימין רדיקליות של מתמודדים כמו בן גביר. ואולם, נתוני הסקר מורים כי הביקורת על המהלך בציבור בכללותו פחותה: רק כ-40% ציינו כי חתימת הסכם זה מפריעה להם לעומת 46% שציינו שאין בכך מבחינתם משום בעיה כלשהי. כפי שמראה התרשים שלהלן רק עשירית מהמצביעים הפוטנציאליים של הליכוד מוטרדים מהסכם עודפים זה, ולמצביעי המפלגות החרדיות הוא מפריע עוד פחות.

מפריע במידה די רבה או במידה רבה מאוד שהליכוד והציונות הדתית חתמו על הסכם עודפים (%, כלל המדגם, לפי כוונות הצבעה בבחירות)

צירוף מפלגה ערבית לקואליציה?

בציבור היהודי יש רוב קטן למתנגדים לצירוף מפלגות ערביות לקואליציה כולל מינוי שרים ערבים (53%), לעומת תמיכה רבה בציבור הערבי (74%). ההתנגדות בציבור היהודי מרוכזת שלא במפתיע במפלגות הימין, אם כי בקרב מצביעי ימינה היא פחותה יחסית, אולי כדי שלא לסתום את הגולל על האפשרות של הקמת ממשלת "רק לא ביבי" בתמיכה של המפלגות הערביות.

תומכים בצירוף מפלגות ערביות לקואליציה כולל מינוי שרים ערבים (%, כלל המדגם, לפי כוונות הצבעה בבחירות)

השוואה לאורך זמן מעלה את האפשרות שהפנייה חסרת התקדים של נתניהו לציבור ולהנהגה הערבית שינתה עמדות לחיוב לגבי האפשרות של שותפות יהודית-ערבים. כך למשל בסקר שנערך בספטמבר 2019, מיד לאחר הבחירות, פחות מחמישית מהציבור היהודי תמכו באפשרות זו, למול יותר משליש שתומכים בה כיום כאשר עיקר השינוי בעמדות בסוגיה זו הוא בקרב הימין והמרכז.

תומכים בצירוף מפלגות ערביות לממשלה, כולל מינוי שרים (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)

הזירה הבינלאומית

ממשל ביידן וביטחון ישראל

רוב בציבור היהודי (55%) סבורים כי ביטחון ישראל אינו שיקול מרכזי במדיניות החוץ המתגבשת של הממשל הנכנס לעומת 29% בלבד בציבור הערבי, שכנראה מייחס לממשל החדש דאגה יתירה לביטחון ישראל. למעשה בקרב היהודים חלה עלייה בשיעור הסבורים כך בהשוואה למדידה שביצענו מיד לאחר הבחירות, אז סברו רק 50% כי אין מדובר בשיקול מרכזי מבחינת הממשל הנכנס (בקרב הערבים אין שינוי בנושא). עלייה זו היא מעניינת משום שהממשל החדש עדיין לא עשה מהלכים כלשהם בנוגע למזרח התיכון. ממצא מעניין יותר הוא כי אין כמעט הבדלים בהערכה זו בין 3 המחנות הפוליטיים (יהודים).

ביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא ביידן בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקאית במידה די מועטה או מועטה מאוד (%,יהודים, לפי מחנה פוליטי)

איראן סכנה קיומית?    

היות שאיראן היא גם אחד מסלעי המחלוקת בין ישראל לממשל ביידן וגם נושא שראש הממשלה נתניהו מרבה לדבר עליו לאחרונה, רצינו לדעת באיזו מידה הציבור הישראלי רואה באיראן סכנה קיומית. תפיסות היהודים והערבים בעניין זה שונות לחלוטין. בעוד שיש רוב יהודי הרואה באיראן סכנה קיומית לישראל, רק מיעוט בציבור הערבי תופס אותה כך.

על סולם שבין 1=כלל לא ו-5=במידה רבה מאוד, עד כמה לדעתך איראן מהווה היום סכנה קיומית על ישראל? (%, יהודים וערבים)

מצאנו הבדלים של ממש בהערכת הסכנה האיראנית בין שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים): בשמאל 41% סבורים כי היא גדולה (קטגוריות 4+5), במרכז 53%, ובימין רוב גדול של 64% מעריכים שמדובר בסכנה רבה.

תקיפה צבאית ישראלית של איראן

ביקשנו לדעת מה עמדת הציבור בשאלה על ישראל לתקוף צבאית את מתקני הגרעין של איראן גם ללא הסכמה אמריקנית. גם כאן מצאנו הבדל גדול ביו יהודים לערבים: הציבור היהודי חצוי ממש בשאלה זו (45% בעד תקיפה גם ללא הסכמה אמריקנית לעומת 46% שהם נגד מהלך כזה), ואילו בקרב הערבים רוב גדול מתנגדים לצעד כזה מצד ישראל (65.5%).

פילוח התשובות לפי מחנה פוליטי (יהודים) מראה כי בשמאל ובמרכז יש רוב נגד מהלך ישראלי צבאי מול איראן ללא הסכמה אמריקנית, לעומת רוב בימין המצדד בכך.

על ישראל לתקוף צבאית את מתקני הגרעין של איראן גם ללא הסכמה אמריקנית (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)     

העברת חיסונים נגד קורונה לרשות הפלסטינית?

בציבור הערבי יש קונצנזוס כמעט מלא (80%) שעל ישראל להיענות בחיוב לבקשת הרשות הפלסטינית להעביר להם חיסונים נגד קורונה. לעומת זאת הציבור היהודי חצוי בשאלה זו (45% תומכים ו-47% מתנגדים). הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) בשאלה זו הם גדולים מאוד: בשמאל הרוב תומכים בהיענות ישראלית לבקשת הרשות הפלסטינית להעביר להם חיסונים נגד קורונה (71%). במרכז יש רוב לכך אבל קטן יותר (55%) ואילו בימין פחות משליש (31%) תומכים בהיענות לבקשה זו של הרשות.

ישראל צריכה להיענות לבקשות הרשות הפלסטינית, ולהעביר להם חיסונים נגד נגיף הקורונה? (%, תומכים, ערבים, יהודים לפי מחנה פוליטי)

מדד הקול הישראלי פברואר 2021 נערך על- ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 1-3/3/2021, רואיינו 605 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.64%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון מדגם. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il