ניהולו הכושל של המשבר כמעט שלא ישפיע על תוצאות הבחירות
כמחצית מהציבור הישראלי חוו פגיעה כלכלית בעקבות משבר הקורונה, אולם סקר מיוחד שערכנו מגלה כי מידת הפגיעה הכלכלית כמעט שאינה משפיעה על ההעדפות אלקטורליות של הציבור הישראלי. כך, רבים אמנם מבקרים את מדיניות הממשלה בחריפות ואף נפגעו מתוצאותיה, אך ישובו להצביע עבור מפלגה השייכת לגוש שאליו הם חשים תחושת שייכות, חרף אחריותו למצב
Flash 90
"נתוני סקר זה, וסקרים נוספים, מורים כי למרות הציפייה לתהליך של "הענשת" הדרגים הפוליטיים האחראים למשבר, מידת הפגיעה הכלכלית בעקבות משבר הקורונה משפיעה באופן שולי בלבד, על ההעדפות אלקטורליות של הציבור הישראלי", מסבירה פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. "העדפות אלה נקבעות בראש ובראשונה על פי תחושת השתייכות הראשונית לאחד המחנות הפוליטיים (יהודים) ימין, מרכז ושמאל (אם כי פחות על ידי זיקה למפלגה ספציפית בתוך הגוש) או לפי לאום. הקיבעון הזה היה נכון בעבר והוא נכון גם היום, חרף המשבר הכלכלי החמור שישראל חווה בשנה האחרונה. לטוב או לרע אפוא, ההחלטה להצביע עבור מפלגה זו או אחרת אינה נגזרת ישירה של ניתוח "קר" של המציאות. כך אנשים רבים המבקרים את מדיניות הממשלה בחריפות ואף נפגעו מתוצאותיה, מעידים על עצמם כי ישובו להצביע עבור מפלגה השייכת לגוש שאליו הם חשים תחושת שייכות חרף אחריותו למצב הקשה".
עוד מציינת פרופ' הרמן כי: "נתון מעניין נוסף שעולה מהסקר הוא שבכל הקשור להפגנות או חוסר שמירה על הנחיות במגזרים כאלה ואחרים ואחריות להדבקה בנגיף הקורונה- כולם מאשימים את כולם. הדבר קשור קשר הדוק לתחושה הרווחת של חוסר הסולידריות בחברה הישראלית, שעלתה גם בממצאי מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020. נראה כי התחושה של הציבור היא, כי המתחים בין המגזרים בחברה הישראלית הולכים ומחריפים, מה שמוזכר על ידי רבים כבעיה הראשונה במעלה של ישראל כיום, יותר, למשל, מאשר המצב הביטחוני. ואולם, זו אינה גזירת גורל- יש דרכים לטפל בתחושות קשות אלה. למשל, באמצעות אכיפה שוויונית של כללי המשחק על ידי הרשויות וחלוקת הנטל וכן קריאה ברורה של ההנהגה ל"הפסקת אש" חברתית. שכן בסופו של דבר במקודם או במאוחר הקורונה תיעלם וכולנו נמשיך לחיות כאן זה לצד זה, נרצה או לא נרצה".
האם נפגעת או לא נפגעת כלכלית ממשבר הקורונה?
- רק כשליש מהציבור הישראלי ציין כי לא נפגע כלכלית ממשבר הקורונה.
- הפגיעה בציבור הערבי גדולה יותר מאשר בציבור היהודי (רק אחד מכל ארבעה ערבים לא נפגע כלכלית מהמשבר).
- קבוצות נוספות בהן הפגיעה הכלכלית היא גבוהה יחסית הן: נשים, צעירים, בעלי השכלה שאינה אקדמית ואלה שהכנסתם מתחת לממוצע.
ציון לממשלה בראשות נתניהו על ניהול המשבר מבחינה רפואית
- הציבור הישראלי חלוק בעמדותיו לגבי תפקוד הממשלה מבחינה רפואית (שיעור אלה שנותנים לממשלה ציון חיובי כמעט זהה לאלה שנותנים לה ציון שלילי).
- הערכת הציבור הערבי את תפקוד הממשלה נמוכה יותר מזו של הציבור היהודי.
- בעוד רוב הדתיים (חרדים, דתיים לאומיים) נותנים לממשלה ציון טוב על ניהול המשבר מבחינה רפואית, הרי שרוב החילונים נותנים לה ציון שלילי.
- בציבור היהודי כמעט מחצית מהימין נותנים לממשלה ציון חיובי, בעוד רוב במרכז ורוב גדול בשמאל נותנים לה ציון שלילי.
ציון לממשלה בראשות נתניהו על ניהול המשבר מבחינה כלכלית
- הציון לממשלה על ניהול המשבר מבחינה כלכלית נמוך בהרבה מזה שמבחינה רפואית. הרוב נותנים לממשלה ציון שלילי בתחום זה.
- שיעור הצעירים (עד גיל 30) הנותנים לממשלה ציון טוב על תפקודה מבחינה כלכלית נמוך משמעותית מציון המבוגרים (65+) הנותנים ציון זה.
- שיעור האקדמאיים ואלה שהכנסתם מעל לממוצע אשר נותנים לממשלה ציון נכשל מבחינה כלכלית גבוה יותר מאלה הנותנים ציון נכשל בכלל הציבור.
- בעוד בשמאל ובמרכז רוב גדול נותן לממשלה ציון שלילי מבחינה כלכלית, הימין מפוצל בעמדותיו בסוגיה זו.
בזכות מי מדינת ישראל במקום הראשון בשיעור המתחסנים?
- כמעט מחצית מהציבור נותן את הקרדיט לראש הממשלה נתניהו על שיעור המתחסנים הגבוה בישראל. כרבע מציינים כי הסיבה לכך היא הציבור שהתחסן במספרים גבוהים, ומיעוט ציינו כי ישראל במקום הראשון בעולם בזכות קופות החולים ועוד פחות – בזכות חברת פייזר.
- בעוד בציבור היהודי כמעט מחצית סבורים כי ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בחיסוני הקורונה בזכות ראש הממשלה, בציבור הערבי הדעות חלוקות, שיעור שווה (כשליש) סבור כי זה בזכות ראש הממשלה ובזכות הציבור שהלך להתחסן.
- רוב בימין (יהודים) מציין כי זהו המצב בזכות ראש הממשלה, לעומת מיעוט במרכז ובימין שציינו זאת (27% ו-13%).
- תמונה דומה עולה גם בפילוח הציבור היהודי לפי מיקום על הרצף החרדי דתי – רוב בקרב הדתיים (חרדים, דתיים לאומיים ומסורתיים דתיים) ומיעוט בקרב החילונים.
אילו שיקולים הנחו את מקבלי ההחלטות על הטלת הסגר השלישי?
- הציבור חצוי בדעותיו, האם שיקולים בריאותיים או שיקולים פוליטיים הנחו את מקבלי ההחלטות בהחלטתם על הטלת הסגר השלישי. בהשוואה לסגר השני, נתון זה מהווה ירידת מה בהערכת הציבור את המידה בה שיקולים פוליטיים משפיעים על ההחלטות – אז ציינו 55% מהישראלים כי שיקולים פוליטיים הנחו את מקבלי ההחלטות.
- בעוד בציבור היהודי יש רוב, גם אם קטן, לאלה הסבורים כי רק או בעיקר שיקולים בריאותיים הנחו את מקבלי ההחלטות, הרי שבציבור הערבי רוב גדול סבור שהשיקולים הפוליטיים שהנחו את מקבלי ההחלטות.
- בציבור היהודי החילונים הם הקבוצה היחידה בה רוב סבור כי שיקולים פוליטיים הנחו את מקבלי ההחלטות. רוב לעמדה זו יש גם במרכז ובשמאל.
תוכנית המענקים לאזרחים – מתוך מניע כלכלי או כחלק מקמפיין בחירות?
- רוב גדול בציבור הישראלי סבור כי תוכנית המענקים עליה הכריז ראש הממשלה היא בעיקרה פוליטית, כחלק מקמפיין הבחירות של הליכוד.
- בציבור היהודי כמעט כל מי ששייך למחנה השמאל ורוב גדול ממי שבמרכז חושב שזו תוכנית פוליטית כחלק מקמפיין בחירות, ואילו הימין חצוי בסוגי זו (46% - קמפיין בחירות, 41% - תוכנית שנועדה להביא לשיפור במצב הכלכלי של האזרחים).
- מקרב מצביעי רוב המפלגות יש רוב לאלה הסבורים כי תוכנית המענקים היא תוכנית פוליטית בעיקרה, כחלק מקמפיין הבחירות של הליכוד. שלוש המפלגות היחידות בהן אין רוב לכך הן ש"ס, יהדות התורה והליכוד, כאשר גם מקרב מצביעיה שיעור לא מבוטל סבור כי החלטה זו היא חלק מקמפיין הבחירות (36.5%).
- הסכמה כי זו תוכנית פוליטית כחלק מהקמפיין קיימת בכל קבוצות ההשכלה ובכל קבוצות ההכנסה, אם כי ההסכמה הרבה ביותר היא בקרב אקדמאיים ובקרב אלה שהכנסתם מעל לממוצע.
מי אחראי לכך שאין תקציב?
- רוב הציבור הישראלי סבור כי האחריות המרכזית לכך שאין תקציב היא של ראש הממשלה נתניה, עוד כרבע מאשימים בכך את ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון גנץ, ומיעוט (7%) את שר האוצר כץ.
- שיעור האקדמאיים ובעלי השכלה מעל לממוצע הרואים בראש הממשלה נתניהו כאחראי העיקרי לכך שאין תקציב גבוה יותר מהממוצע בכלל הציבור.
- בכל המפלגות פרט לשלוש (ליכוד, ש"ס, יהדות התורה) השיעור הגבוה ביותר מציין כי נתניהו הוא האחראי העיקרי. במפלגות החרדיות ובליכוד רואים את גנץ כאחראי העיקרי. עם זאת יש לשים לב כי מקרב מצביעי כחול-לבן 88% רואים בנתניהו את האחראי העיקרי ורק 4% את גנץ, הר שבליכוד הדעות חלוקות הרבה יותר: 47% גנץ אחראי עיקרי ו-30% נתניהו.
האם אופן ניהול משבר הקורונה משפיע על ההחלטות למי להצביע?
- שיעור דומה בציבור הישראלי ציין כי אופן ניהול משבר הקורונה ישפיע ולא ישפיע על החלטתם למי להצביע בבחירות הקרובות לכנסת.
- בעוד מיעוט בציבור החרדי והדתי ציין כי משבר הקורונה ישפיע על החלטתם למי להצביע, הרי שרוב מקרב המסורתיים והחילונים ציינו זאת.
- בציבור היהודי רוב במרכז סבורים כי אופן ניהול המשבר משפיע על החלטתם לאיזו מפלגה להצביע, לעומת מיעוט, גם אם מיעוט גדול, בשמאל ובימין.
מי תורם לתחלואה?
- רוב גדול בציבור הישראלי סבור כי התעלמות מהנחיות הסגר של חלקים מהציבור החרדי הוביל לעלייה בתחלואה, כמו גם התעלמות מההנחיות של חלקים מהציבור הערבי והאכיפה הלא שוויונית של הסגר על המגזרים השונים. קצת פחות ממחצית סבורים כך לגבי ההפגנות בבלפור.
- למול רבע מהחרדים אשר סבורים שההתעלמות של חלק מהציבור החרדי הוביל לשיעורי תחלואה גבוהים, בקרב שאר קבוצות ההגדרה הדתית רוב גדול סבור שהתעלמות זו הובילה לשיעורי תחלואה גבוהים.
- רוב גדול בציבור היהודי חושב שהתעלמות חלקים מהציבור הערבי תרם לעלייה בתחלואה, לעומת מיעוט בציבור הערבי שציין זאת.
- רוב בימין סבור כי ההפגנות בבלפור תרמו לעלייה בתחלואה, לעומת מיעוט בשמאל ובמרכז שסברו כך.
הממצאים העיקריים לגבי כוונות ההצבעה למפלגות השונות
הליכוד
- הליכוד וש"ס הן שתי המפלגות היחידות שמצביעיהן נתנו לממשלה ציון חיובי הן על ניהול משבר הקורונה מהבחינה הרפואית (72%) והן על ניהולו מהבחינה כלכלית (57%).
- רוב גדול (71%) מקרב מי שמתכוונים להצביע ליכוד בבחירות הקרובות סבורים שתוכנית המענקים של ראש הממשלה ושר האוצר נועדה להביא לשיפור המצב הכלכלי ואיננה תוכנית פוליטית כחלק מקמפיין בחירות (בקרב שאר הציבור הישראלי – רק 21% סברו כך).
- המסורתיים עם נתניהו: 44% מהמסורתיים הדתיים ו-34% מהמסורתיים הלא דתיים שכבר החליטו למי להצביע בבחירות הקרובות – ציינו כי יצביעו לליכוד (תקווה חדשה: 18% מהמסורתיים דיווחו כי יצביעו לה, 7% בלבד ליש עתיד).
- אם לדעתכם שיקולים בריאותיים הנחו את מקבלי ההחלטות בהטלת הסגר השלישי (81%), בזכות ראש הממשלה נתניהו ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בשיעור המחוסנים (79%), להפגנות בבלפור יש תרומה רבה לכך שבמהלך הסגר שיעורי התחלואה נותרו גבוהים (70%), ואינכם סבורים שנתניהו אחראי לכך שלא אושר תקציב (20%) – כנראה שאתם מתכוונים להצביע לליכוד בבחירות המתקרבות.
- מבין ארבע מפלגות המרכז-ימין הגדולות, הפגיעה הכלכלית של משבר הקורונה במצביעי הליכוד היא הרבה ביותר, 32% מהם דיווחו כי חוו ירידה משמעותית בשכר/הכנסה (מעל 25%) או שהם פוטרו/העסק נסגר (תקווה חדשה- 22%; ימינה- 24%; יש עתיד- 28%).
תקווה חדשה
- מבין מי שמתכוונים להצביע לתקווה חדשה 60% הם גברים, ורק 40% הן נשים.
- כמעט 80% ממצביעי תקווה חדשה מגדירים עצמם כלא דתיים (חילונים – 42%; מסורתיים לא דתיים – 37%).
- רוב עצום (90%) ממי שמכוונים להצביע תקווה חדשה ציינו כי התעלמות מההנחיות של חלקים בציבור החרדי תרמה רבות לשיעורי התחלואה הגבוהים בסגר השלישי. רק 36% מהם ציינו כי ההפגנות בבלפור תרמו לכך.
- רוב גדול מבוחרי תקווה חדשה נותנים לממשלה ציון נכשל על ניהול משבר הקורונה מבחינה כלכלית (85%), מאשימים את נתניהו בכך שלא אושר תקציב (85%), ושיעור עוד גבוה יותר (88%) סבורים כי תוכנית המענקים של ראש הממשלה ושר האוצר היא חלק מקמפיין בחירות.
יש עתיד
- כמעט כל מי מתכוון להצביע ליש עתיד אינו דתי (81% חילוני, 17% מסורתי לא דתי).
- 5% ממי שמתכוונים להצביע למפלגה זו ממקמים עצמם במרכז הפוליטי, 21.5% בשמאל ו- 23% בימין.
- ההכנסה החודשית של 44% מי שמתכוונים להצביע יש עתיד היא מעל לממוצע, שיעור גבוה יותר מכל מצביעי המפלגות האחרות (הליכוד – 22%, תקווה חדשה – 36%).
- רוב גדול (73%) מקרב מצביעי יש עתיד סבורים ששיקולים פוליטיים הנחו את מקבלי ההחלטות על הטלת הסגר השלישי, ורק 14% (הנמוך מבין מצביעי כל המפלגות) ציינו כי בזכות ראש הממשלה נתניהו ישראל במקום הראשון בעולם בהתחסנות לקורונה.
ימינה
- מצביעי ימינה הם מי שנפגעו כלכלית במידה המועטה ביותר ממשבר הקורונה: 70% מאלה שהיו חלק מכוח העבודה לפני המשבר דיווחו כי מצב הכלכלי לא השתנה.
- העצמאיים עם בנט? רק 5.5% מהעצמאיים ציינו כי הם מתכוונים להצביע לימינה בבחירות הקרובות (פחות משיעור העצמאיים המתכוונים להצביע לליכוד, לתקווה חדשה וליש עתיד).
- מי שמתכוונים להצביע ימינה מבקרים את ראש הממשלה באופן מתון בלבד. למעט מי שמתכוונים להצביע עבור מפלגת האיחוד הלאומי, הם במקום האחרון מבין כל מפלגות האופוזיציה מבחינת שיעור אלה שחושבים שנתניהו אשם בכך שאין תקציב מה שהוביל להליכה לבחירות (45%). פחות ממחציתם (46%) חושבים שתוכנית המענקים היא חלק מקמפיין בחירות ומרביתם (58%), כמו מי שמתכוונים להצביע לליכוד ולמפלגות חרדיות, חושבים שישראל במקום הראשון בחיסונים בזכות ראש הממשלה נתניהו.
- רוב גדול ממצביעי ימינה (74%) ציינו כי שיקולים בריאותיים הנחו את ההחלטה על הטלת הסגר השלישי. מבין כלל מצביעי המפלגות רק מקרב מצביעי הליכוד יש שיעור גבוה יותר שסברו כך.
ישראל ביתנו
- ליברמן זה שמאל? 76% ממי שמתכוון להצביע לישראל ביתנו משייכים עצמם למחנה הימין ועוד 24% למרכז.
- מעל שני שליש ממצביעי ישראל ביתנו הם עולים מחבר העמים, ומצביעי מפלגה זו הם המבוגרים ביותר – 51% בני גיל 55 ומעלה, ורק 17% מתחת לגיל 35.
- 73% ממצביעי ישראל ביתנו סבורים כי אי הירידה בתחלואה בסגר השלישי התרחשה בגלל שחלקים בציבור החרדי לא נשמעו להוראות, בדיוק כמו מצביעי הליכוד, ופחות ממצביעי העבודה, מרצ, ימינה, יש עתיד ותקווה חדשה.
העבודה
- אפקט מיכאלי? 58% ממי שמתכוונים להצביע למפלגת העבודה הם נשים – השיעור הגבוה ביותר מבין כל המפלגות.
- מי שמתכוונים להצביע עבור מפלגת העבודה נותנים לממשלה את הציונים הנמוכים ביותר על תפקודה במשבר הקורונה מבחינה רפואית (9% ציון טוב/ טוב מאוד) ומבחינה כלכלית (3% ציון טוב/ טוב מאוד).
- 94% ממצביעי העבודה סבורים שתוכנית המענקים היא תוכנית פוליטית כחלק מקמפיין הבחירות, ואחוז דומה (92%) תולים בנתניהו את האחריות על כך שאין תקציב, מה שהוביל להליכה לבחירות.
- ל-58% ממי שמתכוונים להצביע למפלגת העבודה יש השכלה אקדמית (קצת מתחתיהם מצביעי מרצ ויש עתיד, 53% אקדמאיים בכל אחת מהן).
האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית (מפלגת הציונות הדתית)
- ממוצע הגיל של מי שמתכוונים להצביע למפלגה זו הוא הנמוך ביותר מכל המפלגות: 57% מהם הם מתחת לגיל 35 ורק 12% מגיל 55+. זו גם המפלגה ששיעור הגברים מבין מי שמתכוונים להצביע אליה הוא הגבוה ביותר – 79%.
- 88% ממי שמתכוונים להצביע לאיחוד הלאומי מגדירים עצמו ימין מובהק.
- מבין המפלגות שאינן חלק מהממשלה, מי שמתכוונים להצביע למפלגה זו נותנים לממשלה את הציון הגבוה ביותר על תפקודה במשבר מבחינה רפואית (56% ציון טוב או טוב מאוד) ומבחינה כלכלית (48%, רק מעט מתחת לשיעור מי שנתנו לה ציון זה ושמתכוונים להצביע לש"ס ולליכוד).
- מלבד מפלגות הקואליציה (הליכוד והמפלגות החרדיות) מי שמתכוונים להצביע למפלגה זו מטילים בשיעור הגבוה ביותר (48%) את רוב האחריות על גנץ על כך שאין תקציב למדינה מה שהוביל להליכה לבחירות.
כחול לבן
- רוב מי שמתכוונים להצביע לכחול לבן בבחירות הקרובות נותנים לממשלה כיום ציון נכשל על ניהול המשבר הן מבחינה בריאותית (74% ציון גרוע/ לא טוב) והן מבחינה כלכלית (80% ציון גרוע/ לא טוב).
- הרוב גם מטילים על ראש הממשלה את האחריות לכך שאין למדינה תקציב (79%) ורואים את תוכנית המענקים כחלק מקמפיין בחירות (79%).
- בתשובה לשאלה מי הגורם המרכזי לכך שמדינת ישראל מקום ראשון בעולם בחיסונים ראש הממשלה נתניהו מגיע כאן רק למקום השלישי, אחרי "הציבור הישראלי שהתחסן במספרים גבוהים" (42%) ו"קופות החולים" (26%).
- 72% ממי שמתכוונים להצביע כחול לבן מעריכים כי שיקולים פוליטיים הם שהנחו את מקבלי ההחלטות להטיל את הסגר השלישי.
הרשימה המשותפת
- מקרב המרואיינים שעובדים והמתכוונים להצביע לרשימה המשותפת רק 27% ציינו כי משבר הקורונה לא פגע בהם מבחינה כלכלית (שאר המדגם: 46% לא נפגעו כלכלית).
- 63% ממי שהמתכוונים להצביע עבור הרשימה המשותפת ציינו כי אופן ניהול המשבר השפיע עליהם רק במידה מועטה בהחלטתם לאיזו מפלגה להצביע. כלומר הירידה הצפויה בשיעור המצביעים עבור המפלגה אינה קשורה להתנהלות בעת משבר הקורונה.
- 34% מהמרואיינים הערבים דיווחו שהם מתכוונים להצביע לרשימה המשותפת, 19% טרם החליטו, 12% מסרבים לענות, 6% יצביעו למפלגה אחרת ו-29% לא מתכוונים להצביע.
מרצ
- 68% ממי שמתכוונים להצביע למרצ מגדירים עצמם כשמאל מובהק.
- בקרב מי שמתכוונים להצביע למפלגה זו מצאנו את השיעור הנמוך ביותר (21%) של הסבורים כי ההפגנות בבלפור תרמו לעלייה בתחלואה במהלך הסגר השלישי.
- בזכות מי ישראל במקום הראשון בחיסונים? 36% מייחסים זאת לקופות החולים וכשיעור הזה לציבור הישראלי שהתחסן במספרים גבוהים.
יהדות התורה
- מי שמתכוונים להצביע עבור יהדות התורה נפגעו מבחינה כלכלית במשבר הקורונה במידה המועטה ביותר (29%) מבין מצביעי כל המפלגות.
- 83% מהם דיווחו שאופן ניהול הקורונה לא ישפיע על החלטתם לאיזו מפלגה להצביע.
- 76% ממצביעי יהדות התורה בבחירות האחרונות ציינו כי יצביעו שוב לאותה המפלגה בבחירות הקרובות. מפלגה זו היא במקום הראשון בנאמנות המפלגתית של מצביעיה.
- רק כרבע ממצביעי יהדות התורה (26%) סבורים כי התעלמות מהנחיות הסגר של חלקים מסוימים בציבור החרדי הובילו לעלייה בתחלואה בסגר השלישי.
ש"ס
- רק 6% ממי שמכוונים להצביע ש"ס ציינו כי הכנסתם היא מעל לממוצע, מה שמציב אותה במקום האחרון מבין המפלגות מבחינה זו.
- לימין נתניהו: תמיכת מי שמתכוונים להצביע ש"ס בראש הממשלה בסוגיות שונות היא הגבוהה ביותר, גבוהה יותר מתמיכת מי שמתכוונים להצביע ליכוד: 76.5% נתנו ציון טוב מאוד/ מצוין לממשלת נתניהו על ניהול המשבר מבחינה בריאותית ו-67% מהם נתנו ציון זה על ניהול המשבר מבחינה כלכלית. 79% סבורים כי תכנית המענקים נועדה לשפר את המצב הכלכלי ואיננה חלק מקמפיין בחירות ו-70% מעריכים כי גנץ הוא האחראי העיקרי לכך שאין תקציב, מה שהוביל להליכה לבחירות.
- 76% ממי שמתכוונים להצביע ש"ס מעריכים כי ההפגנות בבלפור תרמו לעלייה בתחלואה; רק 21% מהם מייחסים את העלייה בתחלואה לאי ההישמעות להוראות של חלק מהציבור החרדי.
סקר עמדות הציבור לקראת הבחירות לכנסת ה-24 נערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 4-7/2/2021. רואיינו 622 יהודים בשפה העברית ו-154 ערבים בשפה הערבית. המרואיינים מהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.6%± ברמת ביטחון של 95%.