התמונות של נתניהו מבית המשפט מלמדות: חייבים לשנות את המצב

משפט רה"מ שהתחיל היום צפוי להמשיך ולאתגר את מערכת המשפט, המערכת הפוליטית ובעיקר- את אמון הציבור בהתנהלותו של רה"מ במשבר הקורונה וכמי שאמון על מערכת אכיפת החוק. כל ממשלה חדשה תצטרך לתת הדעת על כך ולחתור לתיקון חוק יסוד: הממשלה, באופן שימנע מראש ממשלה כהונה תחת כתב אישום חמור

Flash 90

הדיון המשפטי שנפתח היום בבית המשפט המחוזי בירושלים בתשובת ההגנה לכתב האישום בתיק מדינת ישראל נ׳ נתניהו ואחרים, מספק הזדמנות לבחון שוב את השאלה איך הגענו עד הלום, למצב בו מתנהל משפט פלילי נגד ראש הממשלה של מדינת ישראל. זהו מצב חסר תקדים במציאות הישראלית, וכמעט חסר תקדים גם ברמה העולמית.

לעובדה כי כל רשויות אכיפת החוק - המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, הגיעו למסקנה כי עובד ציבור ביצע עבירה חמורה, לרוב ישנה תוצאה משפטית ברורה - השעיה או התפטרות. למעשה, חוק שירות המדינה מאפשר השעיה של עובד מדינה כבר בשלב הפתיחה של חקירת המשטרה. לגבי נבחרי ציבור, הלכת דרעי-פנחסי שבית המשפט העליון אימץ לפני למעלה מ-25 שנה, קובעת כי ראש הממשלה חייב לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום חמור. הלכה זו מאזנת בין חזקת החפות בפלילים העומדת לכל נאשם, לבין הצורך בשמירה על אמון הציבור בכך שנציגיו הממלאים תפקיד שלטוני יפעלו על פי חוק. דברים אלה תופסים מכוח קל וחומר, כאשר יש חשש שהעיסוק בהליכים המשפטיים יסיח את דעתו של נבחר הציבור מענייניו של הציבור, וכאשר מדובר בחשדות לגבי עבירות חמורות שבוצעו במהלך מילוי אותו התפקיד השלטוני. במקרה האחרון, יש הצדקה מיוחדת להרחיק את העבריין לכאורה מזירת הפשע.

בניגוד לסברה המקובלת, בית המשפט העליון קבע בחודש מאי האחרון כי אותם שיקולים של פגיעה באמון הציבור בשל אישום בעבירות מתחום טוהר המידות, חלים לגבי ראש הממשלה כמו שהם חלים לגבי שרים. למרות זאת, השופטים קבעו כי בניגוד למקרה של שר נגדו מוגש כתב אישום חמור - מקרה בו ראש הממשלה חייב להפעיל שיקול דעת מנהלי ולפטר את השר הכפוף לו - אין גורם מנהלי הנמצא מעל ראש הממשלה היכול לפטר אותו. משמעות הדבר הנה כי כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום אינה מצב דברים סביר, אך בית המשפט אינו יכול להתערב במצב זה ולהכריח אותו להתפטר. כל עוד ראש הממשלה לא מתפטר מרצונו והמערכת הפוליטית לא החליטה להביא את כהונתו לכדי סיום, האנומליה של כהונה של ראש ממשלה תחת כתב אישום תימשך.

דומה שהזמן שחלף מאז החלטת הבג״ץ רק ממחיש את הבעייתיות החריפה הגלומה במצב זה. היכולת של הממשלה לדרוש מהציבור ציות לחוק בתקופה הרגישה של משבר הקורונה נפגעה בצורה חמורה, כאשר העומד בראש הפירמידה השלטונית מואשם בעצמו בהפרת החוק. באופן דומה, חלקים רבים בציבור מטילים ספק, על רקע היותו של ראש הממשלה נאשם בהפרת אמונים, בכך שהחלטותיו נועדו בראש ובראשונה לקדם את טובת הציבור.

יתר על כן, כהונה תחת כתב אישום יוצרת חשש של ממש מניגוד עניינים בין היותו של ראש הממשלה נאשם – המבקש באופן טבעי להיאבק בכל כוחו בתביעה נגדו – לבין תפקידו כראש הרשות המבצעת, הכוללת גם את רשויות אכיפת החוק. מתוף תפקידו זה, לראש הממשלה השפעה עצומה על מינויים, תקציבים והחלטות המשפיעות על מערכת אכיפת החוק במדינה, כמו גם יכולת פוליטית רבה להיאבק בגורמי המשפט השונים הפועלים נגדו.

במקרה של נתניהו, אין מדובר בחשש בעלמא. הממשלה בראשותו סירבה למנות פרקליט מדינה קבוע, ועיכבה במשך זמן רב מינוי תפקידי מפתח אחרים, לרבות מפכ״ל ומנכ״ל למשרד המשפטים. החלטות אלו הצטיירו כאמצעי להפעלת לחץ מטעמו של ראש הממשלה על רשויות אכיפת החוק. יתרה מזאת, ראש הממשלה ושרים מטעמו האשימו פומבית את ראשי התביעה ברדיפתו המשפטית ממניעים פוליטיים, והם חותרים, גם בימים אלה, תחת מעמדו של היועמ"ש והתפיסה המסורתית כי פרשנותו את החוק מחייבת את הממשלה. ניגוד העניינים החריף בו מצוי ראש הממשלה - שהוביל בעבר את היועץ המשפטי לממשלה, כך פורסם, לשקול להורות על הוצאתו לנבצרות - אף עורר חשש בעיני חלקים בציבור כי החלטות דרמטיות שקיבל בחודשים האחרונים, כגון עיתוי הטלת הסגרים או ההחלטה לצאת לבחירות (וההחלטה שלא להעביר תקציב מדינה שהובילה לכך), נגזרו משיקולים הקשורים למשפט ולא משיקולי טובת הציבור.

משפט נתניהו שמתחיל כעת, צפוי להמשיך לאתגר את מערכת המשפט שלנו, כמו גם את המערכת הפוליטית שלה. הפתרונות הרגילים הקיימים במשפט המנהלי לקונפליקט בין זכויות הנאשם לאינטרס הציבורי ובעיקר, הכלל כי נאשמים בעבירות חמורות לא יפעילו כוח שלטוני ולא יפעלו בניגוד עניינים - לא יושמו על ידי בית המשפט העליון והיועמ"ש כלפי ראש הממשלה. זוהי אנומליה שכל ממשלה חדשה תצטרך לתת דעתה עליה ולחתור לתיקון חוק יסוד: הממשלה, באופן שימנע מראש ממשלה כהונה תחת כתב אישום חמור. תיקון כזה יבטא את רצון רוב הציבור במערכת שלטונית שומרת חוק.

פורסם לראשונה ב-N12.