חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי

לקראת פרסומו של קובץ מאמרים בעריכת פרופ' יובל שני ופרופ' ידידיה שטרן, על חוק יסוד: ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי, הנכם מוזמנים לעיין בטיוטות של כמה מהמאמרים שיתפרסמו בקובץ, פרי עטם של בכירי החוקרים והחוקרות למשפט ציבורי בישראל

סעיף ההגדרה העצמית בחוק הלאום (סעיף 1) | פרופ' יובל שני

המאמר מתמקד ברעיון ההגדרה העצמית, השזור בהוראותיו של סעיף 1 לחוק הלאום. הסעיף מתווה את ההגדרה של אופייה של המדינה כיהודית ואת ההצדקה להיותה כזו. הגדרה עצמית אינה תפיסה חוקתית-ישראלית. שורשיה בתפיסות אוניברסליות של זכויות לאומיות במחשבה המדינית, בפוליטיקה המדינתית, ביחסים הבינלאומיים ובמשפט הבינלאומי.
אף שאין לכך משמעות מעשית או פרשנית רבה, הבחירה המודעת של מנסחי חוק הלאום לסטות מהמודל שקיים בחוקות אחרות להגדרה עצמית ולהימנע מלהכיר מפורשות באופייה הדמוקרטי של המדינה, בשוויון בין אזרחיה ובזכויות קבוצתיות, תת-מדינתיות או קהילתיות מעוררת חשש כי החוקה הישראלית תיתפס כמבוססת על אמנה חברתית בלתי הוגנת ובלתי משתפת, באופן שעשוי להכשיל את כוונת מנסחי החוק להדוף באמצעותו את ההתקפות נגד הלגיטימיות של הגדרתה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

חוק הלאום והוראות בדבר זהות לאומית בחוקות דמוקרטיות (מבוא פרשני) | פרופ' אלכס יעקובסון

חוק הלאום הוא חריג במדינות לאום דמוקרטיות – לא משום שהוא קובע שישראל היא מדינת לאום יהודית, אלא משום שמנסחיו סרבו לכלול בו את עקרון השוויון האזרחי. בכך הם סטו מהכלל שעליו מקפידה כל חוקה דמוקרטית שקובעת למדינה אופי לאומי המשקף את זהותו של עם הרוב: בכל חוקות מדינות הלאום הדמוקרטיות מובהר, בניסוחים שונים באותם הסעיפים עצמם, כי המדינה היא גם מדינתם של אותם אזרחים שאינם שייכים לעם שהמדינה מגלמת את עצמאותו הלאומית.

חוק הלאום בראי חוקי היסוד האחרים (מבוא פרשני) | ד"ר אורי אהרונסון

המאמר פורס שלוש תפיסות להתמודדות עם חוק היסוד: גישה הצהרתית, גישה פרשנית וגישה אופרטיבית. המאמר מניח שכל אחת מהן אפשרית וניתנת לאימוץ ומצדד בגישה המקנה לחוק היסוד מעמד שווה ערך לחוקי היסוד אחרים.

"ירושלים דיבורים סביב לה" (סעיף 3) | פרופ' יעל רונן

המאמר עוסק בסעיף 3 לחוק היסוד. בחלקו הראשון מוצג הרקע הפוליטי-היסטורי לכינון הסעיף וחלקו השני מוקדש להבהרת המשמעות של המונחים המופיעים בו. ההכרזה על ירושלים (השלמה והמאוחדת) כבירת ישראל היא כשלעצמה הצהרתית ואין לה השלכות משפטיות. אך היא חלק ממהלך פוליטי-זהותי סמלי של עיגון זהות המדינה כיהודית.

נוקשות (סעיף 11) | פרופ' סוזי נבות

המאמר עוסק בסעיף הנוקשות שבחוק היסוד, במתח שבין חוקתיות לבין דמוקרטיה וביטויו של מתח זה בכללי שריון חוקתי ובשימוש לרעה בכלי זה.

מבוא (סעיף 7) | עו"ד עשור ויצמן ופרופ' ברק מדינה

המאמר מנתח את השאלות המשפטיות הבסיסיות שהסעיף מעורר: האם יש לפרשו כמתיר פגיעה שלטונית בזכות לשוויון שלא בהתאם לפסקת ההגבלה; וככל שכן, מה דין הסתירה בין סעיף 7 לבין חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בנוסף יבחן המאמר האם  סעיף 7 עשוי לעורר את דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי.

ההתיישבות היהודית בראי עקרון השוויון (סעיף 7) | ד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן

המאמר מתמקד בהשפעת סעיף 7 על זכויות המיעוט הערבי. על המתח בין חוק יסוד הלאום, המבוסס על עקרונות קהילתיים, לבין חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. וכן בפרשנות עקרון התיישבות אזרחי המדינה על קרקעותיה בכפוף לעקרון השוויון ובהתאם לפסיקה הקיימת.

התיישבות יהודית (סעיף 7) | פרופ' חיים זנדברג

המאמר יעסוק בחובת סעיף 7, לפעול לקידום התיישבות יהודית, השוללת טענות לפיהן יש אזורים של מדינת ישראל שאסור להקים בהם התיישבות יהודית. כמו גם בחינת הפגיעה בזכויות אדם, כגון הזכות לקניין או הזכות לשוויון, לפיהם לא תינתן עדיפות לערך ההתיישבות על זכויות יסוד אחרות.

סמלי המדינה והקהילה הפוליטית (סעיפי הסמלים) | ד"ר גיא לוריא

המאמר בוחן את המשמעות המשפטית של הוראות הסמלים והטקסים בחוק-היסוד: סמלי המדינה, הלוח הרשמי, ויום העצמאות וימי הזיכרון, ומבקש לצמצם או לאיין את הפגיעה בשוויון הגלומה בעיגון של סמלי קבוצת הרוב היהודי-ציוני בזהות החוקתית של מדינת ישראל, באמצעות פרשנות חוקתית מצמצמת.

מעמד השפה הערבית (סעיף 4 לחוק הלאום) | מוחמד ס. ותד

המאמר מתמקד בשאלת מעמדה המשפטי של השפה הערבית במדינת ישראל לאחר כינונו של חוק-יסוד מדינת הלאום של העם היהודי.
במאמר מוצגות שלוש גישות פרשניות ביחד למעמדה המשפטי של השפה הערבית בעקבות חוק- יסוד הלאום, ובוחן מה היה מעמדה המשפטי ערב כינון חוק יסוד הלאום, והאם ועד כמה יש בו כדי לפגוע במעמד זה.

מעמדם החוקתי של 'התפוצות' בישראל: מהצהרה להתחייבות (סעיף 6 לחוק הלאום) | ד"ר שוקי פרידמן

'חוק הלאום' קובע, לראשונה, את עצם מחויבותה, ומסגרת מחויבותה של מדינת ישראל לעם היהודי בתפוצות. בכך מעניק החוק נופך חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. המאמר דן במשמעותה של מחוייבות זו, בקשיים החוקתיים שהיא עלולה לעורר ובמשמעות שאפשר לתת לה בכינון מאזן שונה בין מדינת ישראל לבין יהדות התפוצות וליחסים בינה לבין היהודים בעולם.

הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה (סעיף 6(א) לחוק הלאום) | פרופ' יורם שחר

פירוש צר של סעיף 6(א) כביטוי סמלי לנכונותה של המדינה לפעול באמצעים דיפלומטיים מוכרים לשחרורם של יהודים הכלואים במדינה זרה בשל יהדותם בלבד אינו מעלה שאלה כלשהי, אך עיון בעבודות ההכנה שעיצבו סעיף זה בכנסת ומחוצה לה מצביע על כוונה מרחיבה הרבה יותר המעגנת חובה חוקתית לפעולה כוחנית במדינות ריבוניות להגנתם של יהודים הנתונים במצוקות שונות. פעולה כזו מנוגדת למשפט הבינלאומי ואינה ראויה להיות מעוגנת בחוקתה של מדינת ישראל.