הנורמות שהשתרשו בממשלה לא מחייבות פיטורי השרה גמליאל

עצם כהונתו של ראש ממשלה הנאשם בשוחד בראשות המדינה, משליכה על כל הממשלה תחתיו, ועל הנורמות שחלות כלפיה. במסגרת התרבות הקלוקלת שלפיה הכל מותר, וגם מה שאסור מותר לבעלי השררה, אין שום סיבה לצפות מהשרה גילה גמליאל להתפטר, ובוודאי שלא ניתן לצפות מנתניהו לפטרה

Flash 90

בין הקריאות הרבות לשרה גילה גמליאל להתפטר מתפקידה, והקריאות לראש הממשלה לפטרה, היו גם כמה שעוררו תמיהה: קריאות של עיתונאים ותומכי ראש הממשלה, כאלה שהגנו בקנאות על זכותו להמשיך לכהן, ואף לקבל את המנדט לכהן כראש ממשלה, אף על פי שמתנהל נגדו משפט בגין שלושה אישומים חמורים של עבירות שוחד והפרת אמונים.

מעשיה של השרה אכן מכפירים ומבישים. מבלי להיכנס לעובדות, להכחשות ולמחלוקות, היא הפרה ככל הנראה את תקנות הקורונה (והתנצלה), ועל פי טענות חמורות שהועלו, ניסתה להסתיר עובדות במהלך החקירה האפידמיולוגית.

אלא שבחוק הקורונה שנחקק זה עתה, וכך גם בתקנות הקורונה, לא נקבעה שום חובה חוקית של שר להתפטר אם עבר על התקנות, ולאחרונה לימדונו תומכי ראש הממשלה וכן מומחי משפט "שמרניים", שאם לא נקבעה חובה להתפטר – הרי שבכך נגמר הסיפור למעשה. ניתן אף לטעון, לשיטתן, שהקריאה לשרה להתפטר או לראש הממשלה לפטרה, היא למעשה דרישה "לפעול בניגוד לחוק". אמנם לראש הממשלה ישנה סמכות לפטרה מכוח חוק יסוד הממשלה, אך סמכות כזו יש והייתה לו תמיד, כמו גם להתפטר בעצמו.

מי שמגינים באדיקות על כך שכל עוד החוק לא קובע פוזיטיבית את סיום כהונתו עם הגשת כתב האישום, גם אם מדובר באישומים חמורים בעבירות שוחד, מדוע שיחשבו כי עליו לפטר שרה שעברה על עבירה מנהלית שדינה קנס? ומדוע עליה להתפטר מיוזמתה? היא איננה פראיירית.

אין מנוס מלהבין, שעצם כהונתו של ראש ממשלה הנאשם בשוחד בראשות המדינה, משליכה על כל הממשלה תחתיו, ועל הנורמות שחלות כלפיה. היא משפיעה על כל השירות הציבורי. לא במקרה, הכנסת הקודמת הייתה הכנסת הראשונה שהעניקה חסינות דיונית לחבר הכנסת חיים כץ מאז תוקן חוק החסינות ב-2005, ועוד בגין אישום בעבירת שחיתות, של הפרת אמונים.

קלקול המידות הזה גם משפיע על נכונות הציבור לציית להנחיות, לכבד את שלטון החוק ורשויות המדינה –אם מדובר בציבור שמצדד בראש הממשלה (ולכן חושד ברשויות החוק) ואם בציבור שמתנגד אליו (ולכן חושד במניעיו בקביעת התקנות). איך ניתן בכלל לדבר על נורמות של יושרה ציבורית, של ציות לחוק, במדינה שזה העומד בראשה? איך ניתן לטעון כי יש להחמיר, ולו בסנטימטר מעבר למה שהחוק מחייב, כלפי שרה שנתפסה בקלקלתה, כאשר ראש הממשלה נאחז בקרנות המזבח משום שהחוק "לא מחייב" אותו להתפטר? בשם איזו סמכות הוא יכול לפטרה מן הממשלה? בשם "הדוגמה האישית", כשחלק גדול מהשרים וחברי הכנסת נתפסו מפרים את התקנות, וכך גם לאחרונה שני יועציו הבכירים של ראש הממשלה?

במסגרת התרבות הקלוקלת שלפיה הכל מותר, וגם מה שאסור מותר לבעלי השררה, ואם נתפסו בקלקלתם, במקרה הטוב "ישלמו את הקנס" – אין שום סיבה לצפות מגמליאל להתפטר, ובוודאי שלא ניתן לצפות כי נתניהו יפטרה.

להרס הנורמות והשחתת המידות ישנו מחיר כבד. כל עוד לא יתחיל תהליך של תיקון מהותי, השחיתות בקרב משרתי הציבור תגבר, ואמון הציבור במשרתיו ימשיך להתדרדר למצולות. הקריאה המתחסדת מצד תומכי ראש הממשלה, לפטר את גילה גמליאל, בניסיון לשוות איזשהו גוון מזויף של מוסריות או אחריותיות לממשלה הנוכחית, לא יכולה להיות תחילתו של תיקון כזה.

פורסם לראשונה בהארץ.