משטרה ללא רועה- ויש מי שמרוויח מזה

באין מפכ"ל קבוע, המשטרה נוהגת כעדר ללא רועה ולא מבצעת את תפקידה הבסיסי ביותר - להגן על אלו שמממשים את חופש המחאה. אסור שהממשלה תמשיך לפעול כממשלת מעבר משותקת שאיננה ממנה בעלי תפקידים, תוך שהיא מועלת באחריותה להעביר תקציב מדינה

Flash 90

העובדה שמסיבות פוליטיות ובלתי ענייניות טרם מונו בכירים בשירות הציבורי, כמו מפכ"ל קבוע, הביאה אמש להתפרצויות האלימות כנגד אזרחים, שביקשו למחות כנגד מדיניות הממשלה. במסגרת ההפקרות שחווינו אתמול בלילה ברחובות הארץ, מפגינים, ששהו סמוך לביתם, הותקפו באלימות על ידי אזרחים מוסתים וחמומי מוח במגוון של זירות. בינתיים, משטרת ישראל כשלה פעמיים: פעם אחת בהגנה על המפגינים המממשים את זכות המחאה בשטח הפתוח ותוך שמירה על ריחוק חברתי; ופעם שנייה בהפעלת אלימות וכוח בלתי מידתי כנגד אזרחי המדינה. מי שביקש להחליש את משטרת ישראל באמצעות הימנעות, במשך כמעט שנתיים, ממינוי מפכ"ל קבוע - מצליח במשימתו.

בשטח, המשטרה נוהגת כעדר ללא רועה. למרות היומרה לקדם את המטרה הנעלה של בלימת התפשטות התחלואה, התשתית העובדתית מספרת סיפור אחר לגמרי. מחקרים מלמדים כי הסיכון להדבקה בחלל פתוח הוא 6% בהשוואה לחללים סגורים, ועדיין לא פורסמה (בארץ או בעולם) שום עדות מחקרית משכנעת לקשר בין הפגנות והתגברות התחלואה. כך שאם בלימת התחלואה הייתה האינטרס העליון שמכתיב את הקצאת משאבי האכיפה של המשטרה, היינו מצפים להיווכח, בראש ובראשונה, בפריסה נרחבת של שוטרים לבלימת התקהלויות בחללים סגורים. בטח כאשר כ-40% מהנשאים המאומתים בשבוע שעבר היו מהקהילה החרדית, אשר חלקה באוכלוסייה הכללית הוא רק כ-12%. זהו מוקד התפשטות המגיפה בימים אלה והאכיפה כלפיו היא בלתי אפקטיבית בעליל. כבעלי בריתו הפוליטיים של ראש הממשלה, ניכר כי החרדים קיבלו עד עתה חסינות מפני אכיפת יתר.

בינתיים, השר לביטחון פנים אמיר אוחנה בוחר בפועל לתפקד יותר כעוזר אישי וכמקדם האינטרסים המשפטיים של ראש ממשלה נתניהו הנאשם בפלילים. מדיווחים בתקשורת עולה שאוחנה פועל ישירות מול מפקדי המחוזות, שתלויים בו לטובת קידומם האפשרי למפכ"לות, מתוך מטרה לעודד את השוטרים לנהוג באגרסיביות יתרה לשיתוק המחאות.

הציבור מבין שכאשר רה"מ נתניהו נמנע מקידום מינויים (כמו מפכ"ל, פרקליט מדינה, או מנכ"ל משרד ראש הממשלה) כדי לשפר את מצבו האישי והמשפטי, יכולת הממשלה להיאבק בהיבטים הבריאותיים והכלכליים של משבר הקורונה נפגעת באופן קשה. במצב כזה, לא פלא ששיעורי האמון הציבורי בניהול המשבר על ידי נתניהו צנחו ל-27% מכלל הציבור (כפי שפורסם לאחרונה בסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה) מרמה של 57% בחודש מרץ. אסור שהממשלה תמשיך לפעול כממשלת מעבר משותקת, שאיננה ממנה בעלי תפקידים תוך שהיא מועלת באחריותה להעביר תקציב מדינה, שהוא חיוני כדי לסייע לכלכלה ולמשק.

לכן, יוזמת שר הביטחון בני גנץ ושר המשפטים אבי ניסנקורן להקמת ועדות איתור למינוי פרקליט המדינה ומשנה ליועמ"ש היא צעד ראוי, חיוני ומתבקש, שהיה צריך לבצעו זה מכבר. מינוי בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה איננו פריווילגיה השמורה בידי שרי הממשלה. חובה עליהם לאפשר למוסדות המדינה לפעול בצורה מקצועית ומיטבית. ומכאן ההכרח למנות בעלי תפקידים מעולים למשרות הבכירות בשירות הציבורי שאינן מאוישות מזה זמן רב. אמנם ההסכם הקואליציוני קבע שלא יבוצעו מינויים במשך 100 הימים הראשונים לכהונתה של הממשלה, אך 100 ימי השיתוק הראשונים חלפו. כעת קיימת חובה חוקית (וכך גם הובטח לבג"ץ על ידי נציגי הממשלה), ואין שום מניעה פוליטית, להוציא לפועל את הליכי מינוי הבכירים בשירות הציבורי ובמערכת אכיפת החוק.

במקום להילחם באזרחים המוחים, הממשלה צריכה להיאבק בנזקי נגיף הקורונה, ולא ניתן להילחם בקורונה כאשר מוסדות הממשל והדמוקרטיה מתפקדים באופן חלקי ומקרטע במקרה הטוב. החיים של אלפי ישראלים והפרנסה של מאות אלפים תלויים בכך.

פורסם לראשונה ב-Ynet.