מאמרים

ריבוי ההדלפות מחייב בחינה יסודית של הכלים להגנה על סודות ביטחוניים. אך במקום לקדם פתרונות אמיתיים, יו"ר ועדת החוקה מנצל את הדיון לרדיפת גורמי אכיפת החוק במקום לקדם פתרונות אמיתיים. כך נפגעת עצמאות מערכת האכיפה והמאבק בהדלפות נותר ללא מענה.

הניסיון שעולה מתצהיר רונן בר לא רק לגרום לראש השב"כ להפעיל את סמכויותיו בניגוד לדין, אלא גם למנוע תיעוד של הדרישה הזאת ולהבהיר כי הציפייה היא שיהיה נאמן לראש הממשלה ולא לבג"ץ – מזכירים שנסיגה דמוקרטית יכולה להתבצע גם במחשכים, ללא תיקוני חקיקה.

אפשר היה לצפות שהתגובות לתצהיר שהגיש ראש השב"כ לבג"ץ יעוררו אחת משתי תגובות: זעזוע מתוכן התצהיר, או מכך שראש השב"כ משקר. מתברר שיש גם אפשרות שלישית לפיה רונן בר דובר אמת, ולכן אשם.

גברים חרדים בגילאי העבודה עובדים פחות ומשתכרים הרבה פחות, והתוצאה היא אובדן תוצר של 54 מיליארד שקלים בשנה. הפתרון חייב לכלול לא רק עידוד יציאה לעבודה אלא גם לימודי ליבה ורכישת השכלה מתאימה לשוק העבודה.

החיבור בין זיכרון השואה לטבח שביצע חמאס מובן. אך בזמן שהוא מעצב מחדש את הזהות הישראלית, הוא עלול גם לחזק תחושת קורבנות ונטיות גזעניות ולאומניות. דווקא בעת הזאת ראוי לעסוק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה גם בדברים שמחזקים אותנו כחברה ומסייעים לנו להשתקם מהטראומה.

מה יעשה בית המשפט לאחר שלב הגשת התצהירים? מה ייחודם של התצהירים האלה, והאם אפשר לחקור בבית המשפט את מי שהגישו אותם?

תצהירו החריג של ראש השב"כ חושף לחצים פסולים שהופעלו עליו מצד ראש הממשלה – לעקוב אחר פעילי מחאה, לשבש את משפטו הפלילי ולהתעלם מפסיקות בג"ץ. את המסמך המטלטל הזה כתב בר מתוך תחושת שליחות: להגן על אופיו הממלכתי של אחד המוסדות החשובים בדמוקרטיה הישראלית.

מותו של הרב מאיר ניסים מאזוז מסמן את לכתה של דמות ייחודית: רב ספרדי חרדי שנודע באמירותיו החריפות מחד, ובמעמדו האינטלקטואלי האוטודידקטי מאידך. לצד אמירות מקוממות נגד נשים, ערבים ולהטב"ים ועמדות פוליטיות ניציות – הציג תפיסה שהאמינה ב"דרך האמצע" וחזון לאיחוי בין דת למדינה.

העובדה שכבר שבוע אין בישראל נציב שירות מדינה אינה מקרית: היא חלק ממתקפה כוללת על השירות הציבורי, שקשורים אליה גם תיאוריות הדיפסטייט והניסיונות להדיח שומרי סף כמו היועצת המשפטית לראש השב"כ. בסופו של דבר, מדובר בפגיעה בחוסן הלאומי של ישראל.

המקרים בהם ניתן היתר לממשלה/לשרים לקבל ייצוג משפטי נפרד בעתירות לבג״ץ (שלא ע״י הייעוץ המשפטי לממשלה)

הממשלה שוקלת למנות את יו״ר הכנסת, אמיר אוחנה, לוועדה שתכריע בעניין הדחת היועצת המשפטית לממשלה על תקן שר משפטים לשעבר, אך מדובר במינוי בעייתי נוכח כללי האתיקה של חברי הכנסת ובשל ניגוד עניינים, הנובע בין היתר מתפקידו הממלכתי של יו״ר הכנסת.

השיח הפופוליסטי שהשתקף עד עתה באולפנים, בהפנות ומול משפחות החטופים הגיע עד לבית המשפט העליון. ההתפרעות והקריאות "בוגדים" הן תוצאה של דה-לגיטימציה והסתה מתמשכת נגד מערכת המשפט, ובסופו של יום – בג"ץ העביר מסר חד וברור.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול סבור שיש לציית לבג"ץ בנושא הזה (96.5% ו- 73% בהתאמה), בימין רק 32% שותפים לעמדה זו ● 58% מכלל הציבור חושבים שראש הממשלה היה מודע לקשרים של יועציו עם קטאר, למרות הכחשתו ● 68% מכלל הציבור ו-52% מהמזהים עצמם כימין סבורים שהשבת כל החטופים חשובה יותר כיום ממיטוט חמאס.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול סבור שיש לציית לבג"ץ בנושא הזה (96.5% ו- 73% בהתאמה), בימין רק 32% שותפים לעמדה זו ● 58% מכלל הציבור חושבים שראש הממשלה היה מודע לקשרים של יועציו עם קטאר, למרות הכחשתו ● 68% מכלל הציבור ו-52% מהמזהים עצמם כימין סבורים שהשבת כל החטופים חשובה יותר כיום ממיטוט חמאס.

בגלל עוצמתו וסמכויותיו מרחיקות הלכת של השב"כ, החוק מעניק לראש השב"כ ולארגון הגנה מפני ניסיונות אפשריים של ראש הממשלה להפעיל סמכויות אלה מטעמים פוליטיים. עצמאות זו היא המבטיחה כי השב"כ לא יהפוך למשטרה חשאית הפועלת נגד אזרחי המדינה.

במקום שיחזקו את אמון הציבור בבג"ץ, השידורים הישירים של הדיונים בו הובילו לתוצאה ההפוכה: הפופוליזם הגיע לבית המשפט והפך אותו לזירה של עימות, השתקה ואובדן שליטה. התוצאה עלולה להיות הרס מערכת המשפט כולה.

ב-8 באפריל דן בג"ץ בשמונה עתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ, רונן בר. בג"ץ נדרש להכריע האם הליך הפיטורים עצמו נעשה בניגוד לדין –  בלא שימוע, בלא תשתית עובדתית מספקת, תוך התעלמות מחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה ומבלי שנעשתה פניה לוועדה למינויים בכירים. בנוסף, מבחינה מהותית, נטען כי ראש הממשלה נתניהו נתון בניגוד עניינים ב של החקירה הנמשכת בעניין הקשרים שקיימו יועציו עם קטאר.

כאשר שרים בממשלה מתכחשים לסמכות הייעוץ המשפטי, מתעלמים מפסקי דין ואף קוראים שלא לציית להם – גובר הסיכון לקריסת המסגרת החוקתית שמגבילה את השלטון, שומרת על אופי המדינה ומגנה על אזרחיה. מהו משבר חוקתי? מדוע הוא מסוכן? ומה אפשר לעשות כאשר מגיעים אליו?

סקירה מספר 8: 06.01-02.04.2025

ונצואלה, תורכיה, הונגריה ופולין ממחישות כי מינויים ופיטורים בגופי הביטחון משמשים להשתלטות עליהם בדרך לפירוק הדמוקרטיה. החלפת אנשי מקצוע ב"נאמנים" סייעה להפוך את הגופים האלה לכלי שרת, מכפיל כוח של מפלגות השלטון. כדי למנוע זאת חשוב לסכל השתלטות כזאת או לבלום אותה כבר בראשיתה.

המשטרה זימנה 3 עיתונאים לתת עדות במסגרת חקירת הקשר בין יועצי ראש הממשלה לבין קטאר. מדוע בניגוד לסוגי חיסיון אחרים – החיסיון העיתונאי לא מעוגן בחוק הישראלי, מתי מתבקשים עיתונאים לגלות מקורות ואיזה הגנה יש להם בכל זאת?

מאחורי ההבטחות לגיוון מסתתרת הצעת חוק שתצמצם שיקוף חברתי, תחזק הדרה, ותעמיד בסכנה את מעמד השופטים הערבים.

סקר שערך ארגון ה-OECD בשנת 2022, הבוחן את תפיסות הציבור במדינות הארגון ביחס לסיכונים שונים, סיפק תובנות ייחודיות על עמדות הציבור הישראלי כלפי סיכונים ארוכי טווח. בארבע השנים האחרונות, ישראל התמודדה עם משברים רבים שהובילו את הציבור להתמקד בעיקר באיומים מיידיים, בעוד שהסיכונים ארוכי הטווח נדחקו לשולי תשומת הלב הציבורית. שנת 2022, שהתאפיינה ביציבות יחסית, לאחר מגפת הקורונה ולפני פרוץ גל המחאות בינואר 2023 שבא בעקבות הרפורמה המשפטית, וכן לפני אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, אפשרה הצצה נדירה לעמדות הציבור ביחס לסיכונים לטווח הארוך דוגמת משבר האקלים.