עידן חוסר האמון של האזרח החרדי: בין לעומתיות להתחברות

שתי מגמות הפוכות, כביכול, שהציף משבר הקורונה. מחד, יותר ויותר חרדים מתחברים לאינטרנט. מנגד, ההתבדלות עודנה כאן- וניתן היה להבחין בה ביתר שאת עם הניסיון לקיים סגר דיפרנציאלי על הערים האדומות, חלק גדול מהן חרדיות

Flash 90

נדמה כי לאחרונה נחצו גבולות בלתי נראים ביחסה המגזרי והלעומתי של ההנהגה הפוליטית, הרבנית והמקומית של הציבור החרדי בישראל כלפי המדינה ומקבלי ההחלטות. על אף הנתונים הקשים על תחלואה גבוהה ומתמשכת בערים ושכונות חרדיות, עמדו ראשי ציבור זה כחומה בצורה נגד האפשרות להטלת סגר סלקטיבי בישובים חרדים "אדומים", והובילו להתקפלות הממשלה בהכרעה זו. בתקופה בה נדרשת סולידריות חברתית וערבות הדדית מקסימלית בין כל חלקי החברה הישראלית, התגלתה שוב ברוב עוצמתה ההתבדלות המגזרית החרדית ביתר שאת.

עבור המומחים העוקבים אחר הלכי הרוח הגלויים והסמויים של הקהילה החרדית בישראל, אין מדובר בהפתעה גמורה. גם ליתר הציבור ברור כי מרבית הציבור החרדי והנהגת  ינקטו בכל צעד אפשרי, פוליטי ותקשורתי, למסמס החלטות כואבות הפוגעות באורח החיים החרדי, המחייב התרכזות סביב עולם הישיבות, התפילות וחיי קהילה תוססים, גם אם על הכף מונחים חיי אדם. ממצאים מסקר עומק שנערך לפני שנה במכון הישראלי לדמוקרטיה באשר ליחסה של החברה החרדית, לגווניה השונים, לערכים דמוקרטיים, מעידים על תהומות הפער: עוד לפני משבר הקורונה, כ-80% מהחרדים הצהירו כי אין להם אמון בכנסת ובמשטרה ו-93% דיווחו על חוסר אמון במערכת המשפט. משבר אמון מהותי זה אף החריף בחודש האחרון בעקבות החמרת תחלואת הקורונה וצעדי המנע אותם ביקשה הממשלה ליישם.

תחושות קשות אלו בקרב מרבית הציבור החרדי אינן מתקיימות בחלל ריק והן קשורות לתחושת השייכות החלשה של החרדים למדינה. כשני שליש (64%) מהחרדים חשים שייכים למדינה לעומת 85% מהחילונים ו-93% מהדתיים-לאומיים. בנוסף כ-76% מהחרדים סבורים כי ליהודים במדינה מגיעות זכויות-יתר לעומת אזרחים לא-יהודים, ורוב מכריע מהם מתנגד בכל תוקף ליחסי ידידות ומגורים משותפים ליהודים ולערבים. נתונים אלו  מעידים על תחושות העוינות והניכור של מרבית החרדים, בפרט אלו ממוצא אשכנזי, כלפי המדינה ומוסדותיה בעת המשבר הנוכחי.

מנגד ובמקביל חשוב לשים לב לתהליך מהיר של גידול בהיקף החיבור הביתי לאינטרנט בקרב משפחות חרדיות רבות הצובר תאוצה בעקבות הקורונה, אך לא רק בגללה. סקר של חברת "אסקריא" שהתפרסם החודש מלמד כי בשנה האחרונה בלבד חל גידול של 39% בחיבור לאינטרנט ביתי, כמו גם עליה בהיקף רכישות הסמארטפונים בציבור זה. למעשה, המשבר האיץ תהליכי התמסדות של השימוש באינטרנט בציבור החרדי הנמשכים כעשור ומחצה.

הפריחה המהוססת, אך העקבית, בחשיפה למידע מגוון באמצעות הגלישה באינטרנט בקרב חלקים הולכים וגדלים בציבור החרדי בישראל, עשויה להוביל בתהליך ממושך וזהיר, לשינוי מסוים בתפיסות ועמדות החרדים כלפי המדינה ומוסדותיה, וכלפי אוכלוסיות שאינן-חרדיות. כנראה שאת פירות התהליך לא נקצור בתקופת הקרונה, אך אין ספק כי משבר זה חושף שוב את מורכבות מקומם הייחודי, האמביוולנטי והחיוני של החרדים במרקם החברתי העדין בישראל. כיום יותר מבעבר, מרחפת מעל לכל השאלה הכואבת מהי המשמעות להיות אזרח חרדי בישראל?

פורסם לאחרונה באתר בשבע.