נגיף הקורונה - קטליזטור לשינוי

נגיף הקורונה תפס את מערכת הבריאות הישראלית במצב לא טוב, כאשר מספר המיטות והאחים והאחיות בבתי החולים הוא מהנמוכים שבמדינות ה-OECD. זאת, בנוסף להיותם של בתי החולים מסוכנים לאוכלוסיית הקשישים בפני עצמם. מענה הולם לאוכלוסיית הסיכון הזו ייתכן באמצעות הגברת השירותים הביתיים להם הם נדרשים, כבר משלב הרפואה המונעת. השאלה היא האם מערכת הבריאות תצליח להתאים עצמה לנסיבות בזמן קצר

Flash 90

בעוד אנו נמצאים בעיצומה של התפשטות נגיף הקורונה כדאי ללמוד מהדו"ח של ארגון הבריאות העולמי, המבוסס על הנתונים בסין. אחד מהממצאים העולים בדו"ח הוא שיעור התמותה מהנגיף אשר עולה עם הגיל (ה-CFR -Crude Fatality Ratio). כך, בעוד שבקרב אנשים ללא בעיות מיוחדות ה-CFR עומד על 1.4%, בקרב אנשים מעל גיל 80 הוא הגבוה ביותר ועומד על-14.8%.

מצבה של מערכת הבריאות בישראל מעורר דאגה. משבר כזה, המצריך שירותי חירום ומתן מענה למסה גדולה של אוכלוסייה, מוביל כמובן לעיסוק רב בתקשורת ומערער את ביטחונם של האזרחים במערכת והם שואלים את עצמם אם מערכת הבריאות ערוכה לתת מענה מתאים למספר הולך וגובר של מטופלים?

בישראל, שיעור מיטות אשפוז לאלף נפשות הוא נמוך יחסית למדינות ה-OECD, יורד עם השנים ואינו מצליח להשיג את הגידול באוכלוסייה. כך, משנת 2000 ירד מספר מיטות אשפוז לאלף נפשות, ב-0.73, ל-2.19 בשנת 2018. זאת ועוד, אינדיקטורים אחרים כגון מספר אחים/אחיות ומספר רופאים מעידים כי מצבה של מערכת הבריאות אינו מעודד כלל. בישראל יש 5.1 אחים/אחיות ו-3.1 רופאים לאלף נפשות והיא מדורגת במקום ה-30 ובמקום ה-20, בהתאמה. באשר להוצאה הלאומית על בריאות, נכון לשנת 2018 היא עומדת על 2,780$ לנפש בהשוואה ל-3,992$ ממוצע OECD (OECD.STAT).

ואולם, לפי קצב התפשטות הנגיף נראה כי נצטרך כל מיטה. הערכתו של פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, היא שעשרות אלפים בישראל יחלו בנגיף. בחינת הנתונים, עד כה, מראה כי אנשים צעירים ללא בעיות מיוחדות יעברו את התקופה הקרובה, אם יידבקו בנגיף, בקלות יחסית, ואילו המבוגרים ביותר הם אלו עליהם צריך לתת את הדעת. לפיכך, אנו סבורים שעל אסטרטגיית הטיפול להתאים לאופיים של החולים ולהתרכז במסה הגדולה ביותר של החולים בפוטנציאל. ליתר דיוק, יש לנסות ולתת מענה מבעוד מועד לצורכי האוכלוסייה המבוגרת על מנת למנוע ככל שניתן את היחשפותה מלכתחילה לנגיף.

כיום, העובדה שבתי החולים עלולים להיות מסוכנים לא פחות מהמחלות שהם נועדו לרפא מובילה לשינוי תפיסתי כך שהמטופל לא יגיע לבית החולים ויקבל מענה רפואי בביתו. אבל, בתנאים שנוצרו יש להתחיל את הטיפול בבית כבר משלב הרפואה המונעת כדי להפחית ככל האפשר את ההידבקות בקרב הקשישים. אפשר להסתכל על הקורונה כקטליזטור לשינוי ולקחת את ההזדמנות לבניית יסודות של מערכת בריאות הנותנת מענה בבית המטופל, בעיקר בקרב קשישים.

על כן, מענה מתאים לאוכלוסיית הקשישים ייתכן באמצעות חיזוק והגברת השירותים הביתיים להם הם נדרשים. כך, ביקורי בית יימנעו מהם את החשיפה לנגיף ביציאתם החוצה לקבלת טיפולים רפואיים ובמסגרת שירותי הביטוח הלאומי הניתנים בביתם יינקטו צעדים לחיזוק והעלאת המודעות שלהם. זאת, באמצעות הדרכת המטפלים והמטופלים בהקפדה על כללי התנהגות שיפחיתו את הסיכוי להידבקות בנגיף.

ארגון הבריאות העולמי ממליץ להיות ערוכים ולעזור לאוכלוסיית הקשישים הנמצאת בסיכון גבוה כך שהיא מוגנת ומבודדת ככל שאפשר, והשיא, כך אומרים, יהיה באפריל. ארגון יעיל נבחן, בין היתר, על פי יכולתו לבצע התאמות ושינויים בפרק זמן קצר. נשאלת השאלה האם תצליח המערכת לנצל את ההזדמנות ולבצע את השינויים הנדרשים כך שהפגיעה באוכלוסיית הקשישים, הנמצאת בסיכון גבוה להידבקות בנגיף, תהיה קטנה ככל שניתן.

OECD (2020), Hospital beds (indicator). doi: 10.1787/0191328e-en (Accessed on 08 March 2020)