חרדים לבריאות הציבור

רבות דובר בתקופה האחרונה על כך שרמת הציות להנחיות משרד הבריאות נמוכה מאד בקרב החברה החרדית. כדי להעלותה, על המדינה ללמוד לשתף פעולה עם הרשויות המקומיות, במיוחד אלה החרדיות, שיכולות לתווך לתושביהן את המידע החיוני

Flash 90

אחד הדיונים המרכזיים בתקופה האחרונה בנוגע למלחמה בקורונה, עסק בשמירת (או אי-שמירת) הנחיות משרד הבריאות בחברה החרדית. על אף שגם בקרב הציבור הרחב נרשמו הפרות ברורות של התקנות, הרושם הכללי הוא שבחברה החרדית הפרת התקנות רחבה ובוטה יותר, וכי החיים מתנהלים ברחובות החרדים כמעט כסדרם. אין ספק שבביקורת הזו יש מידה גדולה של אמת, אך קשה להתעלם מכך שישנן גם סיבות אובייקטיביות המקשות על הציות לנהלים המחמירים במגזר החרדי.

ראשית, האוכלוסייה החרדית מאופיינת במספר ילדים ממוצע גבוה מאוד למשפחה, ובדירות קטנות מהממוצע בישראל. הימצאותם של מספר גדול יחסית של ילדים במסגרת ביתית מצומצמת עלולה להגביר את תחושת הדוחק והמחנק המעיקה במשקי בית חרדיים רבים. הדבר מתחזק לאור היעדר השימוש באינטרנט ובסמארטפונים בבתים חרדיים רבים, ובכך שמוסדות החינוך החרדים פשוט אינם מסוגלים לקיים למידה מרחוק.

ואם לא די בכך, היעדר החשיפה לכלי התקשורת הכלליים ולאינטרנט, מקטין את היקף הנגישות להנחיות משרד הבריאות, ולכל הפחות למידע מקיף אודות ההשפעות השליליות של הקורונה. כך, בשעה שהציבור הרחב התוודע כל העת מפי מומחים אודות הקצב המעריכי של התפשטות המחלה, הציבור החרדי, ובייחוד זה שאיננו חשוף למידע ברשת, קיבל מידע חסר ומוגבל דרך העיתונות המגזרית.

איך שלא נבחן את הדברים, לפני הממשלה עומד אתגר משמעותי, ומאחר וחיזוק האכיפה לא יספיק, יש לבחון דרכים יצירתיות וחכמות יותר. דרך מצוינת לעשות זאת היא באמצעות שיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות החרדיות. כמעט מחצית מהאוכלוסייה החרדית בישראל כיום מתגוררת בתחומי רשויות מקומיות שרוב מוחלט בהן הינו חרדי, אך כיום לא נעשה מספיק מצד משרד הבריאות והממשלה כדי לעבוד מול רשויות אלה, על מנת לתווך באמצעותן לתושבים את ההנחיות. ייתכן שהדבר נובע מכך שמשרד הבריאות, בניגוד למשרדי ממשלה אחרים, כמעט ואינו עובד בשגרה מול רשויות מקומיות, חרדיות ושאינן חרדיות כאחד.

לשיתוף פעולה מעין זה  מספר יתרונות ברורים: ברמה הטכנית, הרשויות החרדיות יכולות להפיץ בקלות מידע רב בקרב תושביהן, למשל באמצעות המוקדים העירוניים. וחשוב יותר, רשויות אלה יכולות להוות גורם מתווך שמדבר לתושב החרדי בשפתו ובדרכו. באופן טבעי, האמון של התושבים החרדים בממסד הפוליטי המוניציפאלי גבוה לאין ערוך מאשר במוסדות המדינה הכלליים. לבסוף, ההיכרות המעמיקה של ראשי ועובדי הרשויות עם המצב בשטח, לצד ההבנה בדבר ההשלכות החמורות של הנגיף, יאפשרו להם להתריע מבעוד מועד על רמת הציות. דוגמה מצוינת לכך היא ראש המועצה המקומית החרדית קריית יערים, יצחק רביץ, שהיה מהראשונים להתריע בשבוע שעבר על הקושי להשתלט על התפשטות נגיף הקורונה במקום, ובקשתו להטיל סגר על היישוב.

גם אם מצבן של הרשויות המקומיות החרדיות אינו מושלם הרי שהוא רחוק מאוד מהתדמית השלילית של שטייטל מהמאה ה-19. בשנים האחרונות, רשויות אלה עוברות תהליכים משמעותיים של חיזוק ההון האנושי, בשיתוף פעולה הדוק עם משרד הפנים, והתוצאות נראות כבר כיום. היותן של הרשויות שילוב בין גורם המייצג ציבור זה בפני השלטון המרכזי, ובין גורם שלטוני המפעיל את הסמכות המדינתית כלפיו, מאפשרת להן להיות גורם משמעותי לקידום מדיניות הממשלה בחוכמה ותוך התחשבות בערכי החברה החרדית. לצורך כך, הממשלה צריכה ללמוד כיצד לשתף עמן פעולה ,תוך בניית אמון הדדי. משבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת להתחיל בכך.

פורסם לראשונה בישראל היום.