די לפוליטיזציה בבתי הדין הרבניים

ההתנהלות הקלוקלת של בתי הדין הרבניים והעומדים בראש המערכת, הכוללת קיום מגעים עם גורמים פוליטיים, מעלה את הצורך בהפרדה בין התפקיד הסמי-פוליטי של הרב הראשי לישראל לתפקיד נשיא בית הדין הגדול, וכן בין דיינים מכהנים לפוליטיקאים

Flash 90

באחרונה חזרה האמירה של הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף, לכותרות. נציב תלונות הציבור על שופטים ודיינים המליץ באופן תקדימי לשר לשירותי דת, להעמיד לדין משמעתי את הרב יוסף בעקבות דבריו חודשיים לפני הבחירות האחרונות כנגד עולי ברית המועצות, אותם כינה 'קומוניסטים' ו'שונאי דת'. האמירה של הרב הראשי חוללה סערה והתכתשויות, בטח ובטח על רקע המאבק הפוליטי המתמשך בין יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, ובין המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה. אך נראה שהסיפור הזה מציף באופן חד ביותר המצב הבעייתי בו נתונים כיום בתי הדין הרבניים בישראל.

בתי הדין הרבניים פועלים כחלק ממערכת המשפט, והסמכויות המרכזיות שלהם הם בתחומי הנישואין והגירושין. מדובר בערכאה שיפוטית של המדינה לכל דבר ועניין, שיש לה בתי דין אזוריים ובית דין לערעורים המכונה בית הדין הגדול, במעמד דומה לזה של בית המשפט העליון. בתפקיד נשיא בית הדין הגדול, המקביל לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון, מכהנים ברוטציה שני הרבנים הראשיים.

כך, בראש מערכת בתי הדין עומד אדם, המכהן במקביל בתפקיד נוסף שהוא תלוי קשרים ואינטרסים ברורים: הרבנים הראשיים נבחרים על בסיס פוליטי והם מתיימרים להוות הנהגה ציבורית דתית, המבטאת את עמדותיה בענייני השעה. לעומת זאת, שופטים ודיינים מצווים על שמירת מרחק מסוים מהקהל הנשפט בפניהם, ותפקידם מחייב כי יהיו משוחררים מכל תלות, לבד מן הדין שעל פיו הם פוסקים.

תבינו שניגוד העניינים הגיע לשיא בשנים האחרונות, כאשר שני הרבנים הראשיים המכהנים נמצאים בקשר מתמיד ופומבי עם גורמים פוליטיים, ובעיקר עם המפלגות החרדיות. הרב יוסף הביע פעמים רבות בתקופת בחירות תמיכה ישירה או עקיפה במפלגת ש"ס, ודוגמאות יש למכביר: נאומו בפתיחת מערכת הבחירות לרשויות המקומיות של ש"ס בשנת 2013, תקיפתו בחריפות רבנים שהביעו תמיכה במפלגת יחד שהתחרתה בש"ס סמוך לבחירות 2015, ובסבב הבחירות בספטמבר האחרון, נחשפו הקלטות בהן מורה ח"כ אריה דרעי לפעילי המפלגה להביא את הרב יוסף לאירועי סליחות לקראת הבחירות. למעשה, גם את דבריו של הרב הראשי כנגד עולי ברית המועצות יש לראות כחלק מהבעת עמדה פוליטית בענייני הבחירות.

הרב דוד לאו בוחש גם הוא בקדרה הפוליטית. רק לפני חודש פורסם סרטון וידאו בו הוא משוחח, ביחד עם ח"כ משה גפני, עם הרב חיים קנייבסקי, מנהיגה הרוחני של המפלגה, ומשכנע אותו לתמוך בהחלפת מנכ"ל בתי הדין הרבניים - נושא הנתון למאבק יצרי מזה כשנתיים בין הרב לאו ובין השר לשירותי דת ומפלגת ש"ס.

יתרה מזאת, ישנן אינדיקציות ברורות לכך שגם החלטות מינהליות של נשיאי בית הדין, הנוגעות לשיבוץ דיינים להרכבים ולבתי דין מסוימים, מתקבלות לאחר התייעצויות ולחצים. בנובמבר 2017 נחשפו הקלטות של מספר דיינים שטענו כי מינויים של נשיאי בתי דין אזוריים על ידי הרב יצחק יוסף התבצעו מתוך מניעים פוליטיים. מנכ"ל בתי הדין הרבניים אמנם דחה את הטענות, אך ציין כי אכן "בתקופה האחרונה אנחנו עדים ללחצים פוליטיים" בהקשר זה.

ברור לחלוטין שאם שופט זוטר שבזוטרים, קל וחומר נשיא בית המשפט העליון, היה מתרועע עם פוליטיקאים ומקורבים, ונתון ללחצים בנוגע להחלטות מינהליות כדוגמת שיבוץ שופטים לתיקים מסוימים, המדינה הייתה רועשת, ואף הייתה נפתחת חקירה משטרתית, אך כאשר מדובר בבתי הדין הרבניים נראה שהדבר הפך להרגל שאינו מעניין איש. דווקא על רקע הביקורת הנוקבת כיום של המפלגות הדתיות והחרדיות עצמן על מערכת המשפט, אין ספק שיש צורך בשידוד מערכות בבתי הרבניים ובהפרדה מוחלטת בין התפקיד הסמי-פוליטי של הרב הראשי לישראל לתפקיד נשיא בית הדין הגדול, ויצירת חיץ בין דיינים מכהנים ובין פוליטיקאים.