לשמור על עצמאות השופטים

על מנת להילחם בעבריינות ובריונות מסוכנות יש להוסיף משאבי אכיפה משטרתיים וחקיקה מחמירה. אבל אסור בתכלית האיסור על פקידי שלטון ופוליטיקאים לנסות להשפיע על תוצאות של הליכים ספציפיים, ואסור להם לפגוע בשום דרך, בוודאי לא בקשר לקידום מקצועי, בשופטים הפוסקים שלא לפי דעתם.

המאמר פורסם לראשונה בהארץ

"אם העם יכיר וחוק המדינה יקבע שהמשפט והשופט חייבים להיות בלתי-תלויים לחלוטין – חובת אי התלות היא הדדית: הן מצד השלטונות כלפי השופט והן מצד השופט כלפי השלטונות." (מנחם בגין)

במהלך החג, נחצה בגסות קו נוסף בגבולות הכח של הממשלה בישראל. השר לבטחון פנים הודיע בפומבי כי יעביר לעיון הועדה למינוי שופטים רשימה של פסקי דין שהם מקלים מדי, לדעתו, באשר ליידוי אבנים, וזאת כדי לפגוע בקידומם של אותם שופטים שפסקו כך, מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי. כמעט שאין דרך אחרת אלא לפרש זאת כאיום מפורש ובלתי מרומז על השופטים בישראל: מי שלא יפסוק בהתאם לעמדת המדינה, לא יקודם.

כפי שהבהירה לאחר מכן, בדרכה המאופקת, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, דבר כזה לא יעלה על הדעת בדמוקרטיה. העצמאות האישית של שופטים היא עקרון יסוד בכל דמוקרטיה, ובוודאי בדמוקרטיה הישראלית. פירוש הדבר שאסור בתכלית האיסור על פקידי שלטון ופוליטיקאים לנסות להשפיע על תוצאות של הליכים ספציפיים, ושאסור להם לפגוע בשום דרך, בוודאי לא בקשר לקידום מקצועי, בשופטים הפוסקים שלא לפי דעתם. חוק יסוד השפיטה קובע מפורשות כי שופט נתון אך ורק למרותו של הדין.

מובן שעל השלטון האחריות להילחם מלחמת חורמה בתופעות עברייניות ומסוכנות. הדרך להשפיע היא על ידי הוספת משאבי אכיפה משטרתיים, ובחקיקה מחמירה. מבלי להכנס לשאלת צדקת טענתו של השר לגופה, במקרה שהמדינה לא מסכימה לתוצאת פסק דין ספציפי, הדרך לקבול על כך היא באמצעות הגשת ערעור. ככל שערעוריה של המדינה באותם פסקים שלא מצאו חן בעיניו של השר לא התקבלו, המסקנה היא שהשופטים מקיימים למעשה את הדין ואת התקדימים המחייבים על ידי הערכאות שמעליהם.

הפעלת סנקציות על שופטים המפרשים את הדין כמיטב מצפונם ובהתאם לתקדימים מחייבים היא התערבות אסורה בהליך השיפוטי. היא למעשה קוראת להם לשקול את הדין והצדק מצד אחד, ואת קידומם האישי מצד שני. ובניגוד להתבטאויות שנשמעו בעקבות הביקורת, פסול היה הדבר גם אם הטענה היתה נשמעת באשר לפסיקה בעבירות מין, בעבירות שחיתות או בכל תחום אחר. המדינה היא צד בהליך הפלילי. המדינה, באמצעות הפרקליטות, היא המאשימה בהליך כנגד הנאשם. השופט אמור להיות משוחרר מכל לחץ מצד הרשות המבצעת בפרשו את הדין, ואסור שיעשה שימוש ב"שוט" של הועדה למינוי שופטים בכדי לפגוע בעצמאות קריטית זאת – לא באמצעות סנקציות ולא באמצעות טובות הנאה לשופטים מחמירים.

רקורד פסקי הדין של שופט הוא נתון חשוב באשר לקידומו. יעילותו, מקצועיותו, והשאלה אם פסיקותיו מקיימות את הנחיות הערכאות שמעליו גם הם נתונים רלוונטיים. מידת שביעות הרצון של התביעה והמשטרה מפסק ספציפי כזה או אחר איננה כזאת.

יש לציין על רקע אמירה זו של השר את היוזמה לשנות את הרכב הועדה למינוי שופטים, כך שלפוליטיקאים יהיה רוב קבוע בועדה, ומינויים יהיה בעלי אופי פוליטי מובהק. מקרים כאלה מדגימים עד כמה חשוב הרכבה המאוזן של הועדה, הכולל מלבד ארבעה פוליטיקאים גם שלושה שופטים ושני נציגי לשכת עורכי הדין, וכמה מסוכן יהיה לשנות הרכב זה.