לראשונה מאז 2005 - פייט אמיתי על ראשות הליכוד?

הפריימריז לראשות הליכוד ייערכו ב-26 בדצמבר, והנהגתו של בנימין נתניהו צפויה לעמוד למבחן רציני - לראשונה מזה 14 שנים. האם לאחר סדרת התמודדויות שלא עוררו עניין, הקרב הצפוי בין גדעון סער לנתניהו יביא להשתתפות רחבה של מתפקדי הליכוד?

Flash 90

הליכוד נערך לבחירות פנימיות לקביעת יושב-ראש המפלגה אשר יתקיימו ב-26 בדצמבר, ככל הנראה במתכונת של "התנגשות דו-ראשית" בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין גדעון סער. ההתמודדות תיערך בשיטת הפריימריז המפלגתיים, שיטה שהליכוד אימץ בראשית שנות התשעים מתוך כוונה לפתוח את הליכי הבחירות הפנימיים לקהל רחב ולעודד השתתפות אזרחית פעילה בחיים המפלגתיים. הפריימריז המפלגתיים היא ביסודה שיטה המאפשרת לאזרחים שהתפקדו למפלגה (הצטרפו אליה כחברים), ליטול חלק בבחירת היו"ר ובחלק מהמקרים – גם בבחירת הרשימה לכנסת.

השתתפות ותחרותיות בפריימריז לראשות הליכוד

הליך בחירות כוללני כמו פריימריז עדיין לא מבטיח אחוזי השתתפות גבוהים ותחרות של ממש בין מועמדים. למעט הפריימריז הראשונים לראשות הליכוד (1993), אחוזי ההשתתפות בשאר המירוצים היו נמוכים למדי ונעו בין 31% ל-50%. אפשר להצביע על שני הסברים מרכזיים לתופעה הזו. ראשית, חלק מבעלי זכות הבחירה הצטרף למפלגה לא בגלל הזדהות עימה או מתוך רצון להשפיע על ענייניה אלא כתוצאה מפעילותם הנמרצת של קבלני קולות שפקדו אזרחים, לעיתים בדרכים מפוקפקות. הסיכוי שמתפקדים אלה יתייצבו ביום הפריימריז בקלפיות – אינו גבוה. שנית, חלק גדול מההתמודדויות לתפקיד היו"ר לא היו תחרותיות ונשאו אופי של לא יותר מחותמת גומי. בהיעדר עניין וכאשר זהות המנצח ברורה מראש – התמריץ לצאת ולהצביע נמוך יותר.

יש לזכור כי תחרותיוּת מהווה מימד מרכזי של הליך דמוקרטי. ללא חלופות אמיתיות, אפילו השתתפות בקנה מידה רחב תקנה להליך רק מראית עין דמוקרטית. אולם בעוד שבבחירות לכנסת תחרותיוּת היא תנאי הכרחי אין הדבר כך ברמה הפנים-מפלגתית. ואכן, במקרה של הליכוד הפעם האחרונה בה התקיימו פריימריז תחרותיים לראשות המפלגה הייתה בסוף שנת 2005. היה זה לאחר שראש הממשלה ויו"ר הליכוד אריאל שרון פרש מהמפלגה והקים את קדימה. הליכוד קבע אז פריימריז לבחירת יו"ר חדש ולמירוץ התייצבו ארבעה מועמדים: בנימין נתניהו, סילבן שלום, משה פייגלין וישראל כץ. נתניהו קיבל 45% מהקולות, שהספיקו לו להיבחר לתפקיד.

מאז אותה התמודדות הפך נתניהו למנהיג כמעט בלתי מעורער של הליכוד וגם כאשר התקיימו פריימריז, כמתחייב מחוקת המפלגה, התמודדו מולו רק מועמדים זוטרים שלא הציבו צל של איום על מעמדו. אנשים רבים, כולל כאלה בשורות הליכוד, ראו בהתמודדויות האלה לא יותר מהצגה דמוקרטית שנועדה לאשרר את מנהיגותו של נתניהו. הדברים הגיעו לשיא בפריימריז שנקבעו לראשית שנת 2016. מועד ההתמודדות הוקדם ביוזמת נתניהו (ולא בפעם הראשונה – נתניהו נוהג "לשחק" עם מועדי הפריימריז כך שיהיו נוחים מבחינתו) אך בניגוד לשלוש הפעמים הקודמות – הפעם לא התייצב אף מועמד מולו והפריימריז בוטלו.

פריימריז לראשות הליכוד, 2019-1993

שנת ההתמודדות	מועמדים ותוצאות	מספר המצביעים	אחוז ההצבעה
1993	בנימין נתניהו – 52%	145,000	67%
	דוד לוי – 26%
	בני בגין – 15%
	משה קצב – 6%
1999 (ינואר)	בנימין נתניהו – 82%	53,000	31%
	משה ארנס – 18%
1999 (ספטמבר)	אריאל שרון – 53%	50,000	35%
	אהוד אולמרט – 24%
	מאיר שטרית – 22%
2002	אריאל שרון – 56%	141,000	46%
	בנימין נתניהו – 40%
	משה פייגלין – 3%
2005	בנימין נתניהו – 45%	56,000	43%
	סילבן שלום – 33%
	משה פייגלין – 13%
	ישראל כץ – 9%
2007	בנימין נתניהו – 72%	37,000	39%
	משה פייגלין – 23%
	דני דנון – 4%
2012	בנימין נתניהו – 77%	63,000	50%
	משה פייגלין – 23%
2014	בנימין נתניהו – 73%	45,000	47%
	דני דנון – 21%
2016	נתניהו מועמד יחיד	לא נערכה הצבעה	-
2019	בנימין נתניהו	?	?
	גדעון סער

כללי המשחק

מי זכאי לבחור?

כאמור, בפריימריז מפלגתיים ניתנת זכות ההצבעה לחברי המפלגה ("מתפקדים"). אבל בליכוד קיימת גם תקופת הכשרה: ההשתתפות מתאפשרת רק למתפקדים שצברו "ותק"  של לפחות 16 חודשי חברוּת. מספר המתפקדים שיש להם זכות בחירה בהתמודדות הקרובה עומד על כ-115,000.

מי זכאי להתמודד?

כדי להתמודד לראשות התנועה נדרשת בליכוד תקופת הכשרה ארוכה אף יותר: 3 שנים לפחות. בנוסף, מועמד חייב להגיש לפחות 500 חתימות של חברי ליכוד התומכים במועמדוּת שלו, ולשלם דמי התמודדות בסך 10,000 ש"ח. חסמי כניסה הגבוהים האלה נועדו למנוע התמודדות של מועמדי שוליים שמועמדותם עלולה לפגוע בתדמית המפלגה או אף לגרור אותה להתמודדות יקרה ומיותרת.

איזה רוב נדרש?

בדומה לשיטה הנהוגה במפלגת העבודה (ושהייתה נהוגה גם בקדימה) וכמו בבחירות לראשות רשויות מקומיות – כללי הפריימריז בליכוד קובעים שכדי להיבחר מועמד צריך לקבל לפחות 40% מהקולות. אם אף מועמד לא הצליח לעבור את המשוכה הזו, נערך בתוך שבועיים סיבוב הצבעה שני ובו מתמודדים שני המועמדים שזכו למספר הקולות הגדול ביותר.

בניגוד להתמודדויות במפלגת העבודה, אשר התאפיינו ברמת תחרותיות גבוהה ואף הוכרעו בשלושה מקרים רק בסיבוב השני, בליכוד התקבלה תמיד ההכרעה תמיד כבר בסיבוב הראשון.

מי מממן את הקמפיינים?

בניגוד לאיסור שהוצב לאחרונה על פוליטיקאים מכהנים לעסוק בגיוס תרומות עבור הקמפיינים שלהם בפריימריז לרשימה לכנסת, מועמדים בפריימריז לראשות מפלגה אינם מנועים לגייס תרומות. החוק מגביל את סכום התרומה מתורם יחיד ל-46,000 ש"ח לכל היותר ואוסר על אדם לתרום ליותר ממועמד אחד. בנוסף מציב החוק תקרת תרומות והוצאות: סכום הכסף הכולל אשר מועמד רשאי לגייס ולהוציא במהלך קמפיין הפריימריז לראשות המפלגה מוגבל לכ-2,000,000 ש"ח.