שנה אחת, שתי מערכות בחירות: כיצד הושפע אחוז ההצבעה?
על אף התחזיות, שיעור ההצבעה בבחירות בספטמבר עלה, גם אם לא באופן דרמטי. כמה אזרחים ניצלו את זכותם הדמוקרטית, אילו שעות הן הפופולריות ביותר בקלפי, כמה הצביעו ביישובים הערביים ובקרב החרדים, והיכן דווקא נרשמה ירידה בהשתתפות בבחירות?
Flash 90
תוצאות הבחירות בספטמבר 2019 לא סיפקו הפתעות מרעישות. הפתעה אחת, גם אם לא דרמטית, הייתה העלייה בשיעור ההצבעה, שעמד בבחירות אלה על 69.8% - עלייה מתונה מאוד של 1.3% בהשוואה לבחירות שנערכו באפריל האחרון.הנתונים על השתתפות בבחירות לכנסת ה-22 לקוחים מאתר ועדת הבחירות המרכזית. אמנם עדיין מדובר בשיעור נמוך יותר מאשר בבחירות 2015 (אז הוא עמד על 72.3%), אך בצל החשש מירידה בשיעורי ההצבעה הרי ששינוי זה הוא מעודד.
במאמר זה נעמיק במספרים, במאפייני ההצבעה ובמגמות המעניינות העולות מניתוח שיעורי ההשתתפות בבחירות. מהניתוח עולה כי הגורם העיקרי לעלייה בשיעור ההצבעה הכללי הוא העלייה המשמעותית בהשתתפות הציבור הערבי בבחירות. ביישובים שאינם ערבים חלה דווקא ירידה בשיעורי ההצבעה, שבלטה ביישובים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה, ומעט יותר בפריפריה מאשר במרכז. עם זאת, גם ביישובים היהודים והמעורבים אפשר לזהות קבוצות מובחנות שבהן הייתה דווקא עלייה קטנה בשיעורי ההשתתפות – יישובים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, וכן יישובים חרדיים וערים מעורבות (שרובם אכן ממוקמים באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים). {לתקן בתרשים ל-69.8}
שיעורי הצבעה בבחירות לכנסת, 2019-1949 (%)
ב-17 בספטמבר 2019 התבקשו 6,394,030 בעלי זכות הצבעה לממש את זכותם הדמוקרטית באחת מ-10,788 הקלפיות שנפרסו ב-1,214 הישובים בישראל – 1,067 ישובים יהודיים ומעורבים ו-146 ישובים ערביים. מספרם הכולל של המצביעים שהשתתפו בבחירות עמד על 4,465,168, שהם 69.83% מבעלי זכות הבחירה.
לפי האומדן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: הלמ"ס) התגוררו בישראל 5.8 מיליון בעלי זכות בחירה (מתוך כ-6.34 בעלי זכות בחירה בסך הכול).להרחבה ראו הודעה לעיתונות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מה-10 בספטמבר 2019. אם כן, הרי שאומדן הלמ"ס נמוך בכ-570 אלף איש ממספר בעלי זכות הבחירה הרשומים בפנקס הבוחרים בהתאם לחוק (הפרש של כ-10%). ההסבר לפער הוא שאומדן הלמ"ס מתייחס לאוכלוסייה הקבועה המתגוררת דרך קבע בישראל, ואילו בקרב הרשומים בפנקס הבוחרים כלולים גם אזרחים אשר שוהים בחו"ל תקופה ממושכת (לרבות מי שנפטרו בינתיים בחו"ל ולא נמסרה הודעה על כך למרשם האוכלוסין). חישוב של אחוז ההצבעה לפי מספרם הכולל של המצביעים מתוך האומדן של הלמ"ס גבוה אם כן יותר, ועומד על 76.9% (לעומת כ-75% בבחירות באפריל וכ-80% בבחירות 2015).
הישוב שבו שיעור ההצבעה היה הגבוה ביותר הוא עמיחי: 68 מבין 71 בעלי זכות הבחירה (שהם 95.8%) הצביעו בבחירות לכנסת. חמישה ישובים (קטנים) נוספים רשמו שיעורי השתתפות גבוהים מ-90% (כרמים, תלם, יסודות, זמרת ורחלים). מצדו השני של המתרס, שיעור ההצבעה הנמוך ביותר בישראל נרשם בשבט תראבין א-צאנע: 33 מצביעים בלבד מבין 511 בעלי זכות הבחירה, שהם 6.5% בלבד, השתתפו בבחירות. ב-11 ישובים נוספים נרשמו שיעורי הצבעה נמוכים מ-30% (בעיקר בולטים בשיעורי ההשתתפות הנמוכים שלושת היישובים הדרוזים שברמת הגולן: בוקעאתא, מג'דל שמס ומסעדה).
תרשים 2 מציג נתונים על אודות ההשתתפות בחתך לפי שעות (ללא המעטפות הכפולות) בשלוש מערכות הבחירות האחרונות.הנתונים לגבי ספטמבר 2019 ובחירות 2015 לקוחים מ: ועדת הבחירות המרכזית, "אחוז מצביעים בבחירות קודמות", אתר ועדת הבחירות המרכזית. מהתרשים עולה שלא היו הבדלים משמעותיים בין בחירות אפריל לספטמבר 2019 – במרבית הזמן הפער עמד על 2%-1% לטובת הבחירות בספטמבר. לעומת זאת, הנתונים מדגישים עד כמה העלייה בשיעורי ההצבעה בשעתיים האחרונות בבחירות 2015 – שמיוחסת בין השאר לקמפיין "הערבים נוהרים לקלפיות" של הליכוד – הייתה חריגה: בשעה 20:00 עדיין שיעורי ההצבעה בבחירות בספטמבר 2019 היו גבוהים משיעורי ההצבעה בבחירות 2015 ביותר מאחוז (אם כי מוקדם יותר המצב היה הפוך); אבל עם סגירת הקלפיות, כעבור שעתיים, שיעורי ההצבעה ב-2015 כבר היו גבוהים ביותר מ-2% לעומת בחירות ספטמבר 2019.
אחוז ההצבעה המצטבר בחתך לפי שעות, בחירות 2015 ואפריל וספטמבר 2019, ללא מעטפות כפולות (%)
התופעה הבולטת ביותר בבחירות אלה היא העלייה בשיעור ההצבעה ביישובים הערביים. באחוזים, מדובר בעלייה מכ-49.2% לכ-59.2%. במספרים – בסך הכול נספרו 506,724 קולות ביישובים ערביים, עלייה של כ-89 אלף קולות (הנתונים נכונים לישובים ערביים בלבד, ולא לציבור הערבי כולו, שחלקו מתגורר ביישובים מעורבים ואף יהודיים). העלייה בשיעור ההצבעה מאפיינת את כל האזורים שבהם נמצאים יישובים ערביים, ובולטת במיוחד באזור הנגב, שם נרשמה העלייה הגדולה ביותר בהשוואה לבחירות לכנסת ה-21.אריק רודניצקי, "ניתוח הצבעת האזרחים הערבים בבחירות ספטמבר 2019", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17.4.2019. כך, למשל, בג'סר א-זרקא חלה עלייה בשיעורי ההצבעה מ-21.8% ל-42%, בטובא-זנגריה מ-30.3% ל-44.2%, בלקיה מ-22.9% ל-46.3% ובתל שבע מ-30.9% ל-54.9%. גם ביישובים המעורבים נרשמה עלייה, אם כי מתונה: בעכו מ-58.3% ל-61.6%, במעלות תרשיחא מ-59.3% ל-62.5%, ברמלה מ-58.9% ל-61.5% ובלוד מ-56.1% ל-58.6%.
בחינת הנתונים מלמדת שהעלייה הכללית בשיעור ההצבעה, של 1.8% לעומת הבחירות בחודש אפריל, מקורה בעיקר בהצבעת הערבים. בסך הכול, בבחירות הנוכחיות חל גידול של כ-125 אלף איש במספר המצביעים. כאמור, ביישובים הערביים לבדם – ללא יישובים מעורבים – חל גידול של כ-89 אלף קולות. שאר העלייה במספר הקולות נובעת מעלייה של כ-42 אלף במספר המעטפות הכפולות (282,442 בספטמבר לעומת 240,783 באפריל). לעומת זאת, בשיעור ההצבעה ביישובים היהודיים והמעורבים חלה ירידה קלה – מכ-67% באפריל לכ-66.4% בספטמבר (במספרים – ירידה של קרוב לששת אלפים מצביעים).
מספר בעלי זכות הבחירה ומספר המצביעים לפי ישובים יהודיים ומעורבים לעומת ישובים ערביים, ספטמבר 2019
בתרשים 4 מוצגים שיעורי ההצבעה בישובים ערביים ובישובים יהודים ומעורבים לאורך השנים. אפשר לראות כי מאז שנות ה-70, שיעורי ההצבעה בישובים ערביים נמוכים יותר. עם זאת, בבחירות 2013 ובמיוחד 2015 נרשמה עלייה יפה גם בשיעורי ההצבעה בישובים אלה, ונראה היה שהפער בין שני סוגי הישובים הולך ומצטמצם. ואולם בבחירות באפריל 2019 לא רק חלה ירידה בשיעורי ההצבעה בישובים ערביים, אלא גם נרשם הפער הגדול ביותר מאז ומעולם בין שיעורי ההצבעה בכל הישובים לבין שיעורי ההצבעה בישובים ערביים (למעט בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה ב-2001, שלא מופיעות בתרשים): בישובים ערביים הצביעו ב-19.3% פחות מאשר בכל המדינה. אפשר למצוא לירידה חדה זו מספר הסברים, ובראשם האכזבה מתפקוד והתפצלות הרשימה המשותפת, וכן תחושת הניכור מהפוליטיקה הלאומית, שהחריפה בעקבות חקיקת חוק הלאום.
בבחירות בספטמבר 2019 חלה כאמור עלייה מרשימה בשיעורי ההשתתפות ביישובים הערביים, אם כי הם עדיין נמוכים יותר משיעורי ההשתתפות ב-2015 ומכל מערכות הבחירות עד 2006. גם הפער בין שיעורי ההצבעה ביישובים ערביים ובאופן כללי נותר גבוה – כ-13%, הפער הגבוה ביותר בכל מערכות הבחירות לכנסת מלבד בחודש אפריל 2019. לפי אריק רודניצקי, שניתח את השתתפות הציבור הערבי בבחירות, העלייה בשיעור ההצבעה נובעת מ"תגובת-נגד של הרגע האחרון לקמפיין הדה-לגיטימציה של הליכוד", מאמצי שכנוע שהפעילו ראשי עיריות ומועצות מקומיות ערביות לתמוך ברשימה המשותפת, וקמפיינים ציבוריים להעלאת שיעורי ההצבעה.אריק רודניצקי, " שם".
שיעור הצבעה כללי וביישובים ערביים, 2019-1949 (%)
למרות הירידה הכללית בשיעור ההצבעה ביישובים היהודים והמעורבים, עלייה קטנה נרשמה בשיעורי ההשתתפות ברוב הישובים החרדיים המרכזיים, ובהם בני ברק, אלעד, ביתר עלית ועמנואל.
כמו בבחירות קודמות, גם הפעם שיעורי ההצבעה בישובים חרדיים היו גבוהים יחסית לשאר האוכלוסייה. ההסבר האוניברסלי לכך הוא שדתיים, במיוחד כאלה המתגוררים בקהילות הומוגניות ולכידות, כדוגמת אלו הקיימות בישובים החרדים בישראל, הם בעלי תחושת אחריות חברתית-קהילתית גבוהה יותר. הסברים נוספים לשיעורי ההצבעה הגבוהים אצל החרדים הם שהצבעתם מושפעת מהנחיות של מנהיגים דתיים, ושהם מצביעים למפלגות סקטוריאליות המייצגות את האינטרסים הפרטיקולריים שלהם. כפי שיוסבר בהמשך, שיעורי ההצבעה בישובים החרדיים בולטים במיוחד על רקע העובדה שרבים מהם ממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים – שמתאפיינים דווקא בשיעורי הצבעה נמוכים.ההסברים לשיעורי ההצבעה בפריפריה ובמרכז, בישובים באשכולות חברתיים-כלכליים שונים ובישובים חרדיים לקוחים מתוך: ניר אטמור וחן פרידברג (עורכים), מצביעים או לא מצביעים? השתתפות בבחירות לכנסת? (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2015).
שיעורי ההצבעה בערים החרדיות בולטים במיוחד לעומת ערים שאינן חרדיות. ב-4 ערים בלבד בכל מדינת ישראל היו שיעורי ההצבעה למעלה מ-80%, מתוכן 3 ערים חרדיות (אלעד, ביתר עלית, מודיעין עלית). ישובים חרדיים נוספים שבהם נרשמו אחוזי הצבעה גבוהים במיוחד, של למעלה מ-80%, הם רכסים ותפרח.
שיעורי ההשתתפות בבחירות אפריל וספטמבר 2019 ביישובים חרדיים נבחרים (%)
| יישוב | אפר-19 | ספט-19 | פער |
| תפרח | 88 | 87.4 | 0.6- |
| רכסים | 86.3 | 85.5 | 0.8- |
| אלעד | 84.6 | 85.8 | 1.2+ |
| מודיעין עילית | 84.5 | 84.5 | = |
| ביתר עילית | 80.8 | 82.7 | 1.9+ |
| בני ברק | 77.2 | 77.3 | 0.1+ |
| קריית יערים | 75.2 | 77.8 | 2.6+ |
| עמנואל | 72.7 | 73.2 | 0.5+ |
הניתוח הבא מבוסס על הנתונים לגבי 200 רשויות מקומיות (יהודיות, ערביות ומעורבות) שאוכלוסייתן מונה מעל 2,000 בעלי זכות בחירה, ואשר נכללו במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד מסווג את הרשויות המקומיות בישראל לפי מיקומן הגאוגרפי ולפי קרבתן לגבולות מחוז תל אביב, שבו מתקיימת עיקר הפעילות הכלכלית והעסקית בארץ. למדד הפריפריאליות (שעודכן ב-2015) 10 ערכים: הערך 1 מציין רשות מקומית פריפריאלית מאוד, והערך 10 מציין רשות מקומית מרכזית מאוד. כך למשל העיר אילת זוכה לערך 1 במדד, מצפה רמון זוכה לערך 2 וצפת זוכה לערך 3, בעוד שהרצליה זוכה לערך 8 ותל אביב ורמת גן זוכות לערך 10 במדד. לצורך הבהירות איחדנו בין הישובים הפריפריאליים והפריפריאליים מאוד (ערכים 3-1 במדד הפריפריאליות), בין הישובים שברמה הבינונית (ערכים 6-4 במדד הפריפריאליות) ובין הישובים המרכזיים והמרכזיים מאוד (ערכים 10-7 במדד הפריפריאליות).
באופן מסורתי בישראל, תושבי הפריפריה מצביעים בשיעורים נמוכים יותר מאשר תושבי המרכז. הסבר אפשרי הוא שפריפריאליות גיאוגרפית מלווה לעתים קרובות בתחושה מעטה יותר של השתייכות לחברה הכללית, וכתוצאה מכך בניכור פוליטי מוגבר – בין היתר, משום שהפריפריה אכן זוכה לתשומת לב, משאבים וייצוג פוליטי מועטים יותר. שיעורי ההצבעה הנמוכים בקרב הפריפריה נובעים גם מכך שרוב היישובים הערביים נמצאים בפריפריה (רק 3 יישובים ערביים הם מרכזיים או מרכזיים מאוד – ג'לג'וליה, כפר קאסם וכפר ברא).
הנתונים המוצגים בלוח 2 מצביעים על כך שגם בבחירות ספטמבר 2019, שיעורי ההשתתפות בפריפריה היו נמוכים יותר. הפער לא נובע רק מריבוי היישובים הערביים בפריפריה, אלא קיים גם ביישובים יהודיים ומעורבים – ביישובים האלה, שיעורי ההשתתפות ביישובים מרכזיים ומרכזיים מאוד היו גבוהים ב-5.9% מיישובים פריפריאליים ופריפריאליים מאוד. מעניין גם לציין שמשתי מערכות הבחירות האחרונות עולה שמבחינת דפוסי ההשתתפות בבחירות, היישובים הפריפריאליים ברמה מרכזית כמעט זהים ליישובים המרכזיים והמרכזיים מאוד; למעשה, שיעורי ההצבעה בהם אפילו מעט גבוהים יותר מאשר ביישובים המרכזיים והמרכזיים מאוד.
אשר לשינויים בבחירות בספטמבר לעומת אפריל – אמנם הנתונים מלמדים שביישובים הפריפריאליים והפריפריאליים מאוד חלה עלייה של כ-3% בשיעור ההצבעה בבחירות בספטמבר 2019, ולעומת זאת ביישובים במרכז הארץ לא חל שינוי בשיעורי ההשתתפות בין מערכות הבחירות – אך זוהי תמונה מטעה. העלייה הזו בשיעורי ההצבעה ביישובים פריפריאליים ופריפריאליים מאוד נובעת כולה מהעלייה בשיעורי ההצבעה ביישובים הערביים. לעומת זאת, ביישובים יהודיים ומעורבים חלה ירידה בקרב כל הקטגוריות, וירידה גדולה יותר בפריפריה מאשר במרכז. במילים אחרות, אם מסתכלים רק על יישובים יהודים ומעורבים, הפער בין שיעורי ההשתתפות בפריפריה ובמרכז גדל מעט בבחירות האחרונות (אם משווים בין שתי הקטגוריות הקיצוניות בקרב יישובים יהודים ומעורבים, הפער לטובת המרכז התרחב מ-5.2% באפריל 2019 ל-5.9% בספטמבר).
שיעורי הצבעה ממוצעים בבחירות אפריל – ספטמבר, 2019 (%)
| אפר-19 | ספט-19 | פער | |
| רשויות מרכזיות ומרכזיות מאוד | 70.1 (70.7) | 70.1 (70.1) | = (0.6–) |
| רשויות פריפריאליות ברמה בינונית | 62.0 (71.4) | 66.1 (70.4) | 4.1+ (1–) |
| רשויות פריפריאליות ופריפריאליות מאוד | 53.5 (65.5) | 56.4 (64.1) | 2.9+ (1.4–) |
בסוגריים: יישובים יהודיים ומעורבים בלבד.
בישראל ובעולם, מקובל שאזרחים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר נוטים להצביע בשיעורים גבוהים יותר. הסיבה העיקרית היא שאזרחים בעלי השכלה והכנסה פחותה חשים לעתים קרובות מנוכרים מהמערכת הפוליטית, ואינם זוכים לחינוך וחִברות פוליטיים משמעותיים.
כדי לבדוק סוגיה זו בישראל, הניתוח הבא מבוסס על הנתונים הרשמיים של 200 רשויות מקומיות (יהודיות, ערביות ומעורבות) שאוכלוסייתן מונה מעל 2,000 בעלי זכות בחירה, ואשר נכללו במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.המדד, שהתפרסם בשנת 2018, מעודכן לשנת 2015. להרחבה: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת, 28.11.2018. המדד מסווג את הרשויות המקומיות בישראל לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה המתגוררת ביישוב. המדד מחושב על ידי הלמ"ס, ומתבסס על שילוב של תכונותיה הבסיסיות של האוכלוסייה בתחומי השכלה, חינוך, רמת חיים, תעסוקה וכדומה. למדד החברתי-כלכלי 10 ערכים: הערך 1 מציין רשות מקומית חלשה מאוד מבחינה חברתית-כלכלית, והערך 10 מציין רשות מקומית חזקה מאוד. כך למשל ביתר עילית ומודיעין עילית זוכות לערך 1 במדד, צפת זוכה לערך 2, תל אביב-יפו זוכה לערך 8 וסביון וכפר שמריהו זוכות לערך 10 במדד. לצורך הבהירות איחדנו בין הערכים הסמוכים וצמצמנו את המדד ל-5 קבוצות.
לוח 3 להלן מציג את ההבדלים בשיעורי ההצבעה בבחירות באפריל ובספטמבר לפי אשכולות חברתיים כלכליים. ככלל, דפוס ההשתתפות המקובל בישראל ובעולם מתקיים גם בישראל – שיעורי ההצבעה עולים ככל שמדובר באשכולות גבוהים יותר. כך למשל, בקרב כלל האוכלוסייה שיעורי הצבעה גבוהים יותר (מעל 70%) מאפיינים את הישובים באשכולות הגבוהים יותר מבחינה חברתית-כלכלית (אשכולות 10-7). עם זאת, מעניין לראות כי דווקא הישובים היהודיים והמעורבים שבאשכולות 2-1 מציגים שיעורי הצבעה גבוהים במיוחד, אף יותר מאשר האשכולות הגבוהים. הסיבה היא שרוב הישובים באשכולות אלה שייכים למגזר החרדי, שכאמור מצביע באחוזים גבוהים.
מסקנה נוספת העולה מן הלוח היא שדווקא בשני העשירונים הנמוכים יותר הייתה עלייה בשיעורי ההשתתפות. היא נבעה בעיקר מהעלייה המשמעותית בשיעורי ההצבעה בקרב היישובים הערבים הממוקמים באשכולות אלה (האשכול הגבוה ביתר שבו ממוקם יישוב ערבי הוא אשכול 7, ומדובר ביישוב אחד בלבד – מעיליא); אך גם בקרב היישובים היהודים והמעורבים באשכולות 4-1 חלה עלייה בשיעורי ההצבעה – ככל הנראה, בעיקר בזכות היישובים החרדיים והמעורבים, שהצביעו באחוזים גבוהים מעט יותר מאשר באפריל. מאידך, ירידה מסוימת נרשמה בקרב האשכולות הגבוהים.
הצבעה לפי אשכול חברתי כלכלי - אפריל וספטמבר, 2019 (%)
| אשכולות 2-1 | אשכולות 4-3 | אשכולות 6-5 | אשכולות 8-7 | אשכולות 10-9 | |
| בחירות אפריל | 50.4 (75.2) | 57.5 (65.8) | 63.2 (65.1) | 72.8 (73.0) | 74.3 (74.3) |
| הבחירות בספטמבר | 59.3 (75.7) | 61.8 (66.0) | 63.7 (64.3) | 71.6 (71.7) | 72.3 (72.3) |
| הפער | 9.0+ (0.5+) | 4.3+ (0.3+) | 0.5+ (0.8–) | 1.2– (1.3–) | 2.0– (2.0–) |
בסוגריים: יישובים יהודיים ומעורבים בלבד.
לבסוף, מעניין להסתכל באופן ממוקד על היישובים שבהם נרשמו הירידות הבולטות בשיעורי ההשתתפות. לוח 4 להלן מציג את 10 הישובים שבהם נרשמה הירידה החדה ביותר בשיעורי ההשתתפות. כצפוי, הרשימה אינה כוללת יישובים ערביים, חרדיים ומעורבים, שבהם נרשמה עלייה בשיעורי ההצבעה. בולטות בה ההתנחלויות; וכן יישובים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה, שכאמור סבלו מירידה בשיעורי ההצבעה (כפר ורדים, עומר, יסוד המעלה ואלקנה). יישובים בולטים נוספים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה שבהם נרשמה ירידה בשיעורי ההצבעה הם כוכב יאיר (ירידה של 2.3%), מיתר (ירידה של 2.3%), להבים (ירידה של 2.3%) והר אדר (ירידה של 2.2%). גם בתל אביב ורמת השרון נרשמה ירידה בשיעורי ההשתתפות (0.9% ו-0.5%, בהתאמה). אך יש לציין בהקשר זה, כאמור, כי מספר ההצבעות במעטפות כפולות גדל באופן ניכר במערכת בחירות זו – ביותר מ-40,000 קולות; ייתכן אפוא שבחלק מהיישובים שבהם נרשמה ירידה, אחוז גבוה יותר מהתושבים הצביעו במעטפות כפולות.
10 הרשויות המקומיות שהציגו את הירידות הגדולות ביותר בשיעורי ההשתתפות בבחירות 2019, אפריל-ספטמבר
| יישוב | שיעור ההצבעה באפריל | שיעור ההצבעה בספטמבר | הפרש |
| מטולה | 65.3 | 59.1 | 6.2- |
| אלקנה | 84.9 | 80.9 | 4.0- |
| מעלה אפרים | 55.6 | 51.6 | 4.0- |
| אפרת | 79 | 75.1 | 3.9- |
| קדומים | 83.7 | 80.1 | 3.6- |
| בית אל | 85.1 | 81.6 | 3.5- |
| אורנית | 79.9 | 76.8 | 3.1- |
| כפר ורדים | 74 | 70.9 | 3.1- |
| מעלה אדומים | 73.1 | 70.2 | 2.9- |
| עומר | 75.2 | 72.5 | 2.7- |
| יסוד המעלה | 73.7 | 71.1 | 2.6- |