השתתפות בבחירות 2019 - מגמות וניתוח ממצאים
באילו ישובים מימשו הכי הרבה אזרחים את זכות ההצבעה? באילו נרשמו אחוזי הצבעה נמוכים? כיצד בא לידי ביטוי הפער שבין ערים מרכזיות לישובים בפריפריה? סקירה על המגמות המעניינות העולות מניתוח שיעורי ההשתתפות בבחירות
Flash 90
לאחר שלוש מערכות בחירות רצופות שבהן עלה שיעור ההצבעה, מערכת הבחירות לכנסת ה-21 הסתיימה דווקא בירידה קלה בשיעור זה. 4,340,253 אזרחים מימשו את זכותם, שהם 68.46% מבעלי זכות ההצבעההנתונים על השתתפות בבחירות לכנסת ה-21 לקוחים מאתר ועדת הבחירות המרכזית, נכון ל-15.4.2019. ייתכנו שינויים וחוסר התאמות זניחים לעומת התוצאות הרשמיות. – כמעט 4% פחות מבחירות 2015 (אז עמד שיעור המצביעים על 72.3%).ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, אחוז מצביעים בבחירות קודמות. לפי האומדן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התגוררו בישראל 5.8 מיליון בעלי זכות בחירה (מתוך כ-6.34 בעלי זכות בחירה בסך הכול), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת, 10.03.2019, ולפיכך שיעור ההצבעה בקרב אלו המתגוררים בישראל עמד על כ-75%, לעומת מעל 80% בבחירות הקודמות.
במאמר זה נעמיק במספרים, במאפייני ההצבעה ובמגמות המעניינות העולות מניתוח שיעורי ההשתתפות בבחירות. הממצאים מלמדים שלצד ירידה כללית בשיעורי ההצבעה, אפשר לזהות סוגי ישובים ספציפיים שהצביעו בשיעורים נמוכים יחסית: ישובים ערביים, ישובים בפריפריה וישובים ממעמדות חברתיים-כלכליים נמוכים; לעומת זאת, בקרב הישובים החרדיים שיעורי ההשתתפות בבחירות היו גבוהים יחסית.
שיעורי ההצבעה בבחירות לכנסת, 2019-1949 (%)
בבחירות 2019 נפרסו בסך הכול 10,453 קלפיות בישראל ב-1,213 ישובים – 1,067 ישובים יהודיים ומעורבים ו-146 ישובים ערביים. הישוב שבו שיעור ההצבעה היה הגבוה ביותר הוא עמיחי: 64 מבין 65 בעלי זכות הבחירה (שהם 98.5%) הצביעו בבחירות לכנסת. 14 ישובים (קטנים) נוספים רשמו שיעורי השתתפות גבוהים מ-90%. מצדו השני של המתרס, שיעור ההצבעה הנמוך ביותר בישראל נרשם בשבט עטאוונה: 5 מצביעים בלבד מבין 111 בעלי זכות הבחירה, שהם 4.5% בלבד. ב-30 ישובים נוספים נרשמו שיעורי הצבעה נמוכים מ-30%.
תרשים 2 מציג נתונים על אודות שיעורי ההצבעה בישובים שונים, ומראה כי שיעור ההצבעה בישובים ערביים היה נמוך באופן ניכר לעומת ישובים יהודיים ומעורבים. שיעור ההצבעה בישובים היהודיים והמעורבים עמד על 67% ושיעור ההצבעה בקרב הישובים הערביים היה 49.2% (שיעור ההצבעה הכללי היה גבוה יותר, קרוב ל-68.5%, בשל המעטפות הכפולות, שמספרן היה 240,783). בקרב הישובים ששיעור ההצבעה בהם היה נמוך במיוחד, בולט במיוחד חלקם של הישובים הערביים: 57 מתוך 60 הישובים שבהם הצביעו פחות מ-40% מבעלי זכות הבחירה – הם ערביים.
מספר בעלי זכות הבחירה ומספר המצביעים לפי ישובים יהודיים ומעורבים לעומת ישובים ערביים, 2019
בתרשים 3 מוצגים שיעורי ההצבעה בישובים ערביים ובישובים יהודים ומעורבים לאורך השנים. אפשר לראות כי מאז שנות ה-70, שיעורי ההצבעה בישובים ערביים נמוכים יותר. עם זאת, בבחירות 2013 ובמיוחד 2015 נרשמה עלייה יפה גם בשיעורי ההצבעה בישובים אלה, ונראה היה שהפער בין שני סוגי הישובים הולך ומצטמצם. ואולם בבחירות 2019 לא רק חלה ירידה בשיעורי ההצבעה בישובים ערביים, אלא גם נרשם הפער הגדול ביותר מאז ומעולם בין שיעורי ההצבעה בכל הישובים לבין שיעורי ההצבעה בישובים ערביים (למעט בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה ב-2001, שלא מופיעות בתרשים): בישובים ערביים הצביעו ב-19.3% פחות מאשר בכל המדינה. אפשר למצוא לירידה חדה זו מספר הסברים, ובראשם האכזבה מתפקוד והתפצלות הרשימה המשותפת, וכן תחושת הניכור מהפוליטיקה הלאומית, שהחריפה בעקבות חקיקת חוק הלאום.
שיעור הצבעה כללי ובישובים ערביים, 2019-1949 (%)
* שיעורי ההצבעה בישובים הערביים מבוססים על: ניר אטמור, "על (אי-) השתתפות בבחירות: ישראל במבט היסטורי ובינלאומי משווה", בתוך: ניר אטמור וחן פרידברג (עורכים), מצביעים או לא מצביעים? השתתפות בבחירות לכנסת? (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2015), עמ' 24; המכון הישראלי לדמוקרטיה, "השתתפות בבחירות 2015".
תרשים 4 מציג נתונים נוספים על אודות ההשתתפות בחתך לפי שעות (ללא המעטפות הכפולות). מהתרשים עולה שבמשך רוב יום הבחירות, הפער – לטובת שיעורי ההצבעה ב-2015 – עמד על כ-1% עד 2% בלבד. הפער גדל באופן ניכר, עד לקרוב ל-4%, בשעתיים האחרונות לפני סגירת הקלפיות, בין 20:00 ל-22:00. בשעתיים האלה הצביעו בבחירות הקודמות יותר מ-9% מבעלי זכות הבחירה, ובבחירות הנוכחיות – רק פחות מ-7%. כזכור, לגבי בחירות 2015 נטען שהקמפיין שניהל הליכוד לקראת סגירת הקלפיות, לרבות הקריאה "הערבים נוהרים לקלפיות", הוביל לגידול המשמעותי בשיעורי ההצבעה בשעות אלה. ואכן, גם השוואה למערכות בחירות קודמות מלמדת ששיעורי ההצבעה בשעתיים האחרונות בבחירות 2015 היו גבוהים בצורה חריגה.
אחוז ההצבעה המצטבר בחתך לפי שעות, בחירות 2015 ו-2019, ללא מעטפות כפולות (באחוזים)
הניתוח הבא מבוסס על הנתונים לגבי 200 רשויות מקומיות (יהודיות, ערביות ומעורבות) שאוכלוסייתן מונה מעל 2,000 בעלי זכות בחירה, ואשר נכללו במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד מסווג את הרשויות המקומיות בישראל לפי מיקומן הגאוגרפי ולפי קרבתן לגבולות מחוז תל אביב, שבו מתקיימת עיקר הפעילות הכלכלית והעסקית בארץ. למדד הפריפריאליות (שעודכן ב-2015) 10 ערכים: הערך 1 מציין רשות מקומית פריפריאלית מאוד, והערך 10 מציין רשות מקומית מרכזית מאוד. כך למשל העיר אילת זוכה לערך 1 במדד, מצפה רמון זוכה לערך 2 וצפת זוכה לערך 3, בעוד שהרצליה זוכה לערך 8 ותל אביב ורמת גן זוכות לערך 10 במדד. לצורך הבהירות איחדנו בין הישובים הפריפריאליים והפריפריאליים מאוד (ערכים 3-1 במדד הפריפריאליות), בין הישובים שברמה הבינונית (ערכים 6-4 במדד הפריפריאליות) ובין הישובים המרכזיים והמרכזיים מאוד (ערכים 10-7 במדד הפריפריאליות).
נתונים כלליים
הנתונים המוצגים בלוח 1 מצביעים על כך שהן במרכז והן בפריפריה חלו ירידות ניכרות באחוזי ההצבעה בהשוואה למערכת הבחירות של 2015. לצד זה, עולה מהם ששיעורי ההשתתפות בבחירות 2019 במרכז גבוהים באופן ניכר – כמעט 17% – משיעורי ההשתתפות בפריפריה. יתר על כן, הפער בין שיעורי ההשתתפות במרכז ובפריפריה גדל באופן משמעותי לעומת הבחירות הקודמות (אז הוא עמד על מעט יותר מ-10%).
עם זאת, גם כאן יש הבחנה ברורה בין ישובים ערביים ובין ישובים יהודיים ומעורבים. הגידול בפער בין ישובי המרכז והפריפריה נובע בעיקר מהירידה החדה בשיעורי ההצבעה בישובים ערביים, שחלק ניכר מהם ממוקמים בפריפריה. לעומת זאת, הפער בין שיעורי ההצבעה במרכז ובפריפריה בישובים יהודיים ומעורבים בלבד אפילו הצטמצם בהשוואה לבחירות קודמות (ממעט יותר מ-6% למעט יותר מ-5%).
הפערים בין המרכז לפריפריה בכל הנוגע להשתתפות בבחירות נובעים מכך שתושבי הפריפריה משתייכים, יותר מתושבי המרכז, לקבוצות שנוטות להשתתף פחות בבחירות – ערבים ואזרחים בעלי רמה נמוכה של השכלה והכנסה (ר' התייחסות בהמשך). היא נובעת, ככל הנראה, גם מתחושת ריחוק וניכור – תחושה שהפוליטיקה הלאומית לא ממש רלוונטית לחייהם של תושבי הפריפריה, ושהפוליטיקאים בכנסת, במילים פשוטות, "לא סופרים אותם".ההסברים לשיעורי ההצבעה בפריפריה ובמרכז, בישובים באשכולות חברתיים-כלכליים שונים ובישובים חרדיים לקוחים מתוך: ניר אטמור וחן פרידברג (עורכים), מצביעים או לא מצביעים? השתתפות בבחירות לכנסת? (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2015). דומה כי שינוי מהותי תלוי הן בשיפור משמעותי במשאבים שהמדינה משקיעה בפריפריה, הן באימוץ שיטת בחירות אזורית, שתעניק ייצוג משמעותי יותר לתושבי הפריפריה בכנסת.
שיעורי הצבעה ממוצעים בבחירות 2013 ו-2015 (באחוזים)
| בחירות 2015 | בחירות 2019 | פער | |
| רשויות מרכזיות ומרכזיות מאוד | 73.9 (74.0) | 70.1 (70.7) | -3.8 |
| רשויות פריפריאליות ברמה בינונית | 68.1 (72.1) | 62.0 (71.4) | -6.1 |
| רשויות פריפריאליות ופריפריאליות מאוד | 63.1 (67.8) | 53.5 (65.5) | -9.6 |
* ישובים יהודיים ומעורבים בלבד. מקור: עיבוד המחברים לנתוני ועדת הבחירות המרכזית.
רשויות מרכזיות ומרכזיות מאוד
ב-41 הרשויות המקומיות שבאזור המרכז (37 רשויות יהודיות ומעורבות ו-4 רשויות ערביות), עמד שיעור ההצבעה הממוצע על 70.1%; ב-37 הרשויות היהודיות והמעורבות עמד הממוצע על 70.7% וב-4 הרשויות הערביות על 64.4%. לוח 2 מספק חלק מהנתונים על הירידות הבולטות שנרשמו באותם הישובים. 3 מבין הרשויות המקומיות שבהן חלו הירידות הגדולות ביותר באזור המרכז – ג'לג'וליה, טירה וכפר ברא – הן רשויות ערביות שבהן נרשמו ירידות של יותר מ-10%. אמנם היו מספר רשויות באזור המרכז שבהן נרשמו עליות (קטנות מאוד), ובהן גם רשות ערבית אחת – בכפר קאסם נרשמה עלייה של 1.6% בהשוואה למערכת הבחירות הקודמת – אולם ברוב הישובים באזור המרכז נרשמו ירידות בשיעורי ההשתתפות.
10 הרשויות המקומיות שהציגו את הירידות הגדולות ביותר בשיעורי ההשתתפות בבחירות 2019 לעומת בחירות 2015 – רשויות מרכזיות ומרכזיות מאוד (אחוזים)
| ישוב | בחירות 2015 | בחירות 2019 | שיעור הירידה |
| ג'לג'וליה | 82.1 | 68.4 | -13.7 |
| טירה | 72.6 | 59.6 | -13 |
| כפר ברא | 76.6 | 64.8 | -11.8 |
| רמלה | 64.7 | 58.9 | -5.8 |
| לוד | 61.6 | 56.1 | -5.4 |
| בת ים | 55.8 | 52.3 | -3.5 |
| ראשון לציון | 70.9 | 67.7 | -3.2 |
| ירושלים | 67.1 | 63.9 | -3.2 |
| כפר שמריהו | 68.5 | 65.4 | -3.1 |
| נתניה | 63.2 | 60.3 | -2.9 |
* מקור: עיבוד המחברים לנתוני ועדת הבחירות המרכזית
ב-109 הרשויות המקומיות הללו (61 רשויות יהודיות ומעורבות ו-48 רשויות ערביות) עמד שיעור ההצבעה הממוצע על 62.0%. ב-61 הרשויות היהודיות עמד הממוצע על 71.4% בעוד שב-48 הרשויות הערביות עמד אחוז ההצבעה על 50.1%. לוח 4 להלן מציג את הירידות הבולטות ברשויות הפריפריאליות ברמה בינונית – כולן ברשויות ערביות. הירידה הגדולה ביותר, של 36%, נרשמה בג'סר א-זרקא. ברשויות ערביות רבות נוספות ובהן קלנסווה, נצרת ואבו גוש נרשמו ירידות של יותר מ-20% בשיעורי ההשתתפות בבחירות. גם בישובים היהודיים והמעורבים נרשמו ירידות, אך מתונות יותר.
10 הרשויות המקומיות שהציגו את הירידות הגדולות ביותר בשיעורי ההשתתפות בבחירות 2019 לעומת בחירות 2015 – רשויות פריפריאליות ברמה בינונית (באחוזים)
| ישוב | בחירות 2015 | בחירות 2019 | שיעור הירידה |
| ג'סר א-זרקא | 58.1 | 21.8 | -36.3 |
| ערערה | 69.7 | 39.2 | -30.5 |
| עין מאהל | 74 | 44.4 | -29.6 |
| מעלה עירון | 66.3 | 37.1 | -29.2 |
| כפר קרע | 74.6 | 47.2 | -27.4 |
| בסמ"ה | 66.5 | 39.7 | -26.8 |
| ג'דיידה-מכר | 69.2 | 44.6 | -24.5 |
| קלנסווה | 70.8 | 47.7 | -23.1 |
| אום אל-פחם | 67.4 | 45.1 | -22.3 |
| טמרה | 80.7 | 58.5 | -22.1 |
* מקור: עיבוד המחברים לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית.
רשויות פריפריאליות ופריפריאליות מאוד
ב-51 הרשויות הפריפריאליות ביותר עמד שיעור ההצבעה הממוצע על 53.5%. ב-22 הרשויות היהודיות עמד שיעור ההצבעה על 65.5% וב-29 הרשויות הערביות עמד שיעור ההצבעה על 44.4%. גם כאן נרשמו ירידות ניכרות בשיעורי ההשתתפות בישובים הערביים. – כל עשר הרשויות המקומיות בפריפריה שבהם חלה הירידה הגדולה ביותר בשיעורי ההצבעה לעומת 2015 הן ערביות.
10 הרשויות המקומיות שהציגו את הירידות הגדולות ביותר בשיעורי ההשתתפות בבחירות 2019 לעומת בחירות 2015 – רשויות פריפריאליות ופריפריאליות מאוד (באחוזים)
| ישוב | בחירות 2015 | בחירות 2019 | שיעור הירידה |
| לקיה | 44.8 | 22.9 | -21.9 |
| חורה | 51.2 | 29.2 | -21.9 |
| נחף | 70.8 | 52.1 | -18.7 |
| תל שבע | 47.4 | 30.9 | -16.5 |
| טובא-זנגריה | 46.6 | 30.3 | -16.3 |
| שעב | 75.7 | 60.3 | -15.4 |
| בועיינה-נוג'ידאת | 65.8 | 52.4 | -13.4 |
| מעיליא | 74.7 | 61.6 | -13.1 |
| ג'ש (גוש חלב) | 59.5 | 47.3 | -12.2 |
| פסוטה | 56 | 44 | -12 |
מקור: עיבוד המחברים לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית.
הניתוח הבא מבוסס על הנתונים הרשמיים של 200 רשויות מקומיות (יהודיות, ערביות ומעורבות) שאוכלוסייתן מונה מעל 2,000 בעלי זכות בחירה, ואשר נכללו במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.המדד, שהתפרסם בשנת 2018, מעודכן לשנת 2015. להרחבה: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת, 28.11.2018. המדד מסווג את הרשויות המקומיות בישראל לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה המתגוררת בישוב. המדד מחושב על ידי הלמ"ס, ומתבסס על שילוב של תכונותיה הבסיסיות של האוכלוסייה בתחומי השכלה, חינוך, רמת חיים, תעסוקה וכדומה. למדד החברתי-כלכלי 10 ערכים: הערך 1 מציין רשות מקומית חלשה מאוד מבחינה חברתית-כלכלית, והערך 10 מציין רשות מקומית חזקה מאוד. כך למשל ביתר עילית ומודיעין עילית זוכות לערך 1 במדד, צפת זוכה לערך 2, תל אביב-יפו זוכה לערך 8 וסביון וכפר שמריהו זוכות לערך 10 במדד. לצורך הבהירות איחדנו בין הערכים הסמוכים וצמצמנו את המדד ל-5 קבוצות.
תרשים 3 להלן מציג את שיעורי ההשתתפות הממוצעים בבחירות 2019 לפי אשכול חברתי-כלכלי. ככלל, שיעורי הצבעה גבוהים יותר מאפיינים את הישובים באשכולות הגבוהים יותר מבחינה חברתית-כלכלית – הן בישובים היהודיים והן בישובים הערביים. יוצאי דופן הם שיעורי ההצבעה בישובים היהודיים הממוקמים באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים ביותר. הסיבה היא שכל 10 הישובים בקטגוריה זו הם חרדיים או בעלי אוכלוסייה חרדית גדולה (אלעד, בית שמש, ביתר עילית, בני ברק, ירושלים, מודיעין עילית, עמנואל, צפת, קריית יערים ורכסים) – ובאופן כללי, כפי שיפורט בהמשך, ישובים חרדיים מתאפיינים בשיעורי הצבעה גבוהים. גם בתוך הישובים האלה, קיימת שונות גדולה בין ישובים חרדיים מובהקים, ששיעורי ההשתתפות בהם גבוהים במיוחד – למשל מודיעין עילית (84.5%), אלעד (84.6%) ורכסים (86.3%); וישובים שיש בהם אוכלוסייה חרדית גדולה אך אינם חרדיים מובהקים, ושיעורי ההשתתפות בהם נמוכים-יחסית – כמו צפת (61.1%), ירושלים (63.9%) ובית שמש (65.3%).
באשכולות הגבוהים ביותר (10-9) ממוקמים 9 ישובים (סביון, כפר שמריהו, כפר ורדים, להבים, כוכב יאיר, עומר, הר אדר, שוהם, רמת השרון). שיעור ההצבעה הממוצע באותם ישובים עמד על 73.4%. דווקא שני הישובים היחידים המדורגים באשכול החברתי-כלכלי הגבוה ביותר (10) התאפיינו בשיעורי הצבעה לא-גבוהים – כפר שמריהו (65.4%) וסביון (68.1%); זאת לעומת ישובים שדורגו באשכול התשיעי - כמו הר אדר (79%), שוהם (78.5%) ולהבים (78.1%).
זו תופעה מוכרת, בישראל ובעולם – אזרחים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר נוטים להצביע בשיעורים גבוהים יותר. הסיבה העיקרית היא שאזרחים בעלי השכלה והכנסה פחותה חשים לעתים קרובות מנוכרים מהמערכת הפוליטית, ואינם זוכים לחינוך וחִברות פוליטיים משמעותיים.
שיעורי השתתפות ממוצעים בבחירות 2019 לפי אשכול חברתי-כלכלי (באחוזים)
| אשכולות 2-1 | אשכולות 4-3 | אשכולות 6-5 | אשכולות 8-7 | אשכולות 10-9 | |
| רשויות ערביות בלבד | 44 | 52.9 | 52.9 | 61.6 | |
| רשויות יהודיות בלבד | 75.2 | 66.2 | 65.1 | 73 | 73.4 |
| כל הרשויות | 50.4 | 57.3 | 63.2 | 72.8 | 73.4 |
כמו בבחירות קודמות, גם הפעם שיעורי ההצבעה בישובים חרדיים היו גבוהים יחסית. ההסבר לכך, שנכון גם למדינות אחרות, הוא שדתיים, במיוחד כאלה המתגוררים בקהילות הומוגניות ולכידות, כדוגמת אלו הקיימות בישובים החרדים בישראל, הם בעלי תחושת אחריות חברתית-קהילתית גבוהה יותר. הסברים נוספים לשיעורי ההצבעה הגבוהים אצל החרדים הוא שהצבעתם מושפעת מהנחיות של מנהיגים דתיים, ושהם מצביעים למפלגות סקטוריאליות המייצגות את האינטרסים הפרטיקולריים שלהם. כאמור, שיעורי ההצבעה בישובים החרדיים בולטים במיוחד על רקע העובדה שרבים מהם ממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים – שמתאפיינים דווקא בשיעורי הצבעה נמוכים.
שיעורי ההצבעה בערים החרדיות בולטים במיוחד לעומת ערים שאינן חרדיות. לדוגמה, ב-4 ערים בלבד שיעורי ההצבעה היו למעלה מ-80%, מתוכן 3 ערים חרדיות (אלעד, ביתר עלית, מודיעין עלית). ישובים חרדיים נוספים שבהם נרשמו אחוזי הצבעה גבוהים במיוחד, של למעלה מ-80%, הם רכסים ותפרח. עם זאת, יש ישובים חרדיים שבהם שיעורי ההצבעה היו נמוכים יותר, וקרובים לממוצע הארצי או נמוכים ממנו. דוגמה בולטת היא כפר חב"ד – שם הדבר נובע ככל הנראה מכך שחסידות חב"ד לא תומכת או מיוצגת באופן מובהק באף רשימה חרדית. לוח 5 מציג את שיעורי ההצבעה בישובים חרדיים שונים.
שיעורי ההצבעה בישובים חרדיים נבחרים בבחירות 2019 (באחוזים)
| ישוב | שיעור ההצבעה בבחירות 2019 | שיעור ההצבעה בבחירות 2015 | הפער |
| תפרח | 88 | 89.7 | -1.7 |
| רכסים | 86.3 | 85.9 | 0.4 |
| אלעד | 84.6 | 88.6 | -4 |
| מודיעין עלית | 84.5 | 89.3 | -4.8 |
| ביתר עלית | 80.8 | 84.4 | -3.6 |
| בני ברק | 77.3 | 80 | -2.7 |
| אספר | 76.2 | 75.4 | 0.8 |
| מעלה עמוס | 75.9 | 70.9 | 5 |
| קריית יערים | 75.2 | 76.3 | -1.1 |
| מתתיהו | 75.1 | 66 | 9.1 |
| עמנואל | 72.7 | 72.8 | -0.1 |
| כפר חב"ד | 68.3 | 70.9 | -2.6 |
| קוממיות | 57.5 | 57.9 | -0.4 |