לימין, שור: עמדות בוחרי הימין בישראל

שני שליש מהמשתייכים למחנה הימין בישראל סבורים שרשויות אכיפת החוק רודפות אחר נתניהו; כמחציתם תומכים בפסקת ההתגברות אך מתנגדים לחוק החסינות; ומרביתם אינם מביעים אמון במוסדות המדינה. סקר מיוחד שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף את עמדות מצביעי הימין בנושאים שונים

Flash 90

נתניהו ומערכת המשפט

"באיזו מידה את/ה מסכים או לא מסכים כי רשויות אכיפת החוק רודפות אחרי נתניהו ממניעים פוליטיים, במטרה להדיחו מתפקידו?"

שני שליש ממצביעי מפלגות הימין (67%) חושבים שרשויות אכיפת החוק רודפות אחרי נתניהו ממניעים פוליטיים, במטרה להדיחו מתפקידו. התמיכה הרבה ביותר בעמדה זו נמצאה בקרב מצביעי המפלגות החרדיות ואיחוד מפלגות הימין, בעוד מרבית מצביעי ישראל ביתנו, כולנו וגשר לא מסכימים לעמדה לפיה רשויות אכיפת החוק רודפות אחרי נתניהו ממניעים פוליטיים.

רשויות אכיפת החוק רודפות אחרי נתניהו ממניעים פוליטיים, במטרה להדיחו מתפקידו (מסכימים, %)

"באיזו מידה את/ה מסכים או לא מסכים כי גם אם יוחלט על הגשת כתב אישום נגד בנימין נתניהו, הוא יהיה מסוגל לבצע כראוי את תפקידו כראש ממשלה, ובמקביל לנהל מאבק משפטי להוכחת חפותו?"

רוב מצביעי המפלגות שבדקנו (63%) הסכימו כי גם אם יוחלט על הגשת כתב אישום נגד בנימין נתניהו, הוא יהיה מסוגל לבצע כראוי את תפקידו כראש ממשלה, ובמקביל לנהל מאבק משפטי להוכחת חפותו.

גם אם יוחלט על הגשת כתב אישום נגד בנימין נתניהו, הוא יהיה מסוגל לבצע כראוי את תפקידו כראש ממשלה, ובמקביל לנהל מאבק משפטי להוכחת חפותו (%)

התמיכה הרבה ביותר בעמדה זו היא של המפלגות החרדיות, בעוד שרוב מצביעי ישראל ביתנו, כולנו וגשר לא מסכימים כי נתניהו יוכל לבצע את תפקידו כראוי ובמקביל לנהל מאבק משפטי להוכחת חפותו.

גם אם יוחלט על הגשת כתב אישום נגד בנימין נתניהו, הוא יהיה מסוגל לבצע כראוי את תפקידו כראש ממשלה, ובמקביל לנהל מאבק משפטי להוכחת חפותו (מסכימים, %)

שאלנו: "במידה ויחליט היועץ המשפטי לממשלה לאחר השימוע להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו, מבין האפשרויות הבאות איזו עדיפה מבחינתך?" מעל מחצית ממצביעי מפלגות הימין (53%) תומכים בהמשך כהונת נתניהו גם אם יוחלט להעמידו לדין: 30% מהם ציינו כי העדיפות הראשונה מבחינתם היא שנתניהו ימשיך לכהן כראש ממשלה לאורך המשפט, ועוד 23% תומכים בחסינות מפני העמדה לדין. 21% נוספים תומכים בפרישה זמנית מהחיים הפוליטיים וחזרת נתניהו לתפקידו באם יזוכה, 18% תומכים בהתפטרות, ו- 6% נוספים תומכים בחתימה על עסקת טיעון לפיה בתמורה לפרישה מוחלטת מהחיים הפוליטיים הוא לא יעמוד למשפט.

במידה ויחליט היועץ המשפטי לממשלה לאחר השימוע להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו, מבין האפשרויות הבאות איזו עדיפה מבחינתך? (%)

בחלוקה לפי המפלגה אליה הצביעו בבחירות האחרונות, האפשרויות המובילות בקרב מצביעי הליכוד, המפלגות החרדיות ואיחוד מפלגות הימין הן המשך כהונה תוך-כדי משפט או חסינות. לעומת זאת, בקרב יתר המפלגות האפשרות המועדפת היא התפטרות, ולאחריה פרישה זמנית.

שלוש האפשרויות המועדפות על מצביעי המפלגות השונות

המפלגה	עדיפות ראשונה	עדיפות שנייה	עדיפות שלישית
הליכוד	המשך כהונה כראש ממשלה (39.5%)	חסינות (21%)	פרישה זמנית (21%)
ש"ס	חסינות (38%)	המשך כהונה כראש ממשלה (27%)	פרישה זמנית (19%)
יהדות התורה	חסינות (45%)	המשך כהונה כראש ממשלה (28%)	פרישה זמנית (14.5%)
איחוד מפלגות הימין	חסינות (35%)	המשך כהונה כראש ממשלה (28%)	פרישה זמנית (13%)
ישראל ביתנו	התפטרות (36%)	פרישה זמנית (22%)	המשך כהונה כראש ממשלה (17%)
כולנו	התפטרות (44%)	פרישה זמנית (30%)	המשך כהונה כראש ממשלה (13.5%)
הימין החדש	התפטרות (27%)	פרישה זמנית (23.5%)	חסינות (20.5%)
זהות	התפטרות (39%)	פרישה זמנית (25%)	המשך כהונה כראש ממשלה (24%)
גשר	התפטרות (69%)	פרישה זמנית (27%)	עסקת טיעון (4%)

סיכום

מניתוח העמדות בסוגיות השונות הנוגעות לראש הממשלה נתניהו ולמערכת המשפט עולה כי מקרב אלה אשר הצביעו בבחירות האחרונות למפלגות שמזוהות כמפלגות ימין יש שתי קבוצות השונות זו מזו. בקבוצה הראשונה נמצאים אלה שהצביעו בבחירות האחרונות לליכוד, למפלגות החרדיות ולאיחוד מפלגות הימין. רבים מהשייכים לקבוצה זו חושבים כי מערכת המשפט רודפת אחרי ראש הממשלה ממניעים פוליטיים, וגם אם יחליט היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגדו כתב אישום עליו להמשיך בכהונתו. בקבוצה השנייה נמצאים מצביעי ישראל ביתנו, כולנו, הימין החדש וגשר. בקבוצה זו יש רוב החושבים כי אין רדיפה של רשויות אכיפת החוק נגד נתניהו, והם תומכים בפרישת נתניהו מהחיים הפוליטיים באם יוגש נגדו כתב אישום (התפטרות בעדיפות ראשונה ופרישה זמנית בעדיפות שנייה).

איזון בין הרשויות

"האם יש לחוקק את פסקת ההתגברות?"

מול האפשרות כי היועץ המשפטי לממשלה יחליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו הועלתה ההצעה לחוקק את פסקת ההתגברות, לפיה הכנסת יכולה לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"צ.

52% ממצביעי המפלגות שנבדקו תומכים בחקיקת פסקת ההתגברות בין אם ברוב רגיל (22%), ברוב מוחלט של 61 חברי כנסת (19.5%) או ברוב מיוחד של 70 חברי כנסת (11%). 21% נוספים מוכנים שפסקת ההתגברות תחוקק רק במסגרת חבילת חקיקה שתבחן את כלל היחסים בין הרשויות ותציע חלופה לאיזון הנדרש. 14% ממצביעי הימים מתנגדים לחקיקת חוק זה, ועוד 13% אינם יודעים מהי פיסקת ההתגברות או לא גיבשו עמדה בנושא.

האם יש לחוקק את פסקת ההתגברות? (%)

"באיזו מידה את/ה מסכים או לא מסכים יש לחזק את הפוליטיקאים ולתת להם סמכויות על חשבון מערכת המשפט שהיא חזקה מדי?"

מצביעי מפלגות הימין כמעט חצויים בשאלה האם יש לחזק את הפוליטיקאים ולתת להם סמכויות על חשבון מערכת המשפט שהיא חזקה מדי, עם עדיפות מסוימת למסכימים. 47% מסכימים עם היגד זה ו- 43% אינם מסכימים עימו. קיימים הבדלים ניכרים בין המפלגות השונות במידת ההסכמה עימו. בעוד רוב מצביעי איחוד מפלגות הימין והמפלגות החרדיות תומכים בחיזוק הפוליטיקאים, הרי שקצת פחות ממחצית מצביעי הליכוד, הימין החדש וזהות תומכים בכך, ואילו בקרב מצביעי ישראל ביתנו, כולנו וגשר נמצא שיעור גבוה של התנגדות לחיזוק הפוליטיקאים על חשבון מערכת המשפט.

יש לחזק את הפוליטיקאים ולתת להם סמכויות על חשבון מערכת המשפט, שהיא חזקה מדי (מסכימים, %)

"באיזו מידה את/ה מסכים או לא מסכים כי חשוב לשמר את הבקרה והפיקוח של בתי המשפט על החלטות הכנסת והממשלה כדי שבעלי תפקידים לא ישתמשו בכוחם לרעה?"

בכל המפלגות נמצא רוב התומך בשימור הבקרה והפיקוח של בתי המשפט על הרשויות המבצעת והמחוקקת (67% מהם הסכימו), ורק 24% מהם לא מסכימים עם היגד זה.

חשוב לשמר את הבקרה והפיקוח של בתי המשפט על החלטות הכנסת והממשלה כדי שבעלי תפקידים לא ישתמשו בכוחם לרעה (%)

"באיזו מידה את/ה מסכים/ה או לא מסכים שיש להקים ועדת מומחים שתמליץ כיצד לאזן בין הרשות השופטת לרשויות האחרות (מבצעת ומחוקקת)?"

רוב גדול מבין המרואיינים בסקר (68%) תומכים בכינון ועדת מומחים שתמליץ כיצד לאזן בין הרשויות השונות, לעומת רק 16% שמתנגדים להקמתה.

האם את/ה מסכים/ה או לא מסכים שיש להקים ועדת מומחים שתמליץ כיצד לאזן בין הרשות השופטת לרשויות האחרות (המבצעת והמחוקקת)? (%)

"אם תוקם ועדה לבחינת האיזון בין הרשויות, האם תתמוך או תתנגד כי כל עוד הוועדה לא הגישה את המלצותיה לא יקודמו חוקים המשנים את האיזון הקיים, דוגמת פסקת ההתגברות המאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוק אשר נפסל על ידי בג"צ?"

מבין מצביעי מפלגות הימין 42% הביעו תמיכה ברעיון זה, 27% התנגדו ושיעור גבוה ציינו כי אינם יודעים (31%). בכל המפלגות, לבד משתיים, שיעור התומכים בעמדה לפיה כל עוד לא תגיש הוועדה את המלצותיה לא יקודמו חוקים המשנים את האיזון הקיים בין הרשויות, עולה על שיעור המתנגדים להמתנה להמלצות הוועדה. ההתנגדות הרבה ביותר לעמדה זו נמצאה בקרב ממצביעי איחוד מפלגות הימין (43%) וזהות (42%).

חוק החסינות

מעל מחצית ממצביעי מפלגות הימין (55%) מתנגדים לחוק החסינות, והם הסכימו עם ההיגד: "חסינות לנבחרי הציבור מפני העמדה לדין במהלך כהונתם יוצרת חוסר שוויון בפני החוק בין האזרחים", לעומת 30% שהסכימו עם ההיגד: "נבחרי הציבור זכו באמון העם, ולכן יש להעניק להם חסינות מהעמדה לדין במהלך כהונתם".

עם איזו דעה את/ה מסכים יותר (%)

מבין המפלגות שבדקנו רק בקרב מצביעי שתיים מהן, איחוד מפלגות הימין ויהדות התורה, הרוב תמכו באמירה כי נבחרי הציבור זכו באמון העם ולכן יש להעניק להם חסינות מהעמדה לדין במהלך כהונתם. בשאר המפלגות שנבדקו הרוב החזיקו בדעה כי הענקת חסינות יוצרת חוסר שוויון בפני החוק בין האזרחים.

נבחרי הציבור זכו באמון העם, ולכן יש להעניק להם חסינות מהעמדה לדין במהלך כהונתם (%, מסכימים)

"באיזו מידה את/ה מסכים/ה או לא מסכים כי לפני ששופט ממונה לבית המשפט העליון יש לקיים לשופט שימוע ציבורי בכנסת?"

מרבית מהמרואיינים בסקר (60%) תומכים בקיום שימוע, ורק 23% מתנגדים לרעיון זה. התמיכה רבה ביותר בקיום השימוע לשופטים נמצאה בקרב מצביעי יהדות התורה ואיחוד מפלגות הימין, בעוד מקרב מצביעי כולנו וגשר שיעור המסכימים נמוך מחצי (46% ו- 37%, בהתאמה).

סיכום

בחלק זה, בו נבחנו העמדות כלפי יחס מערכת המשפט וכלפי ההאשמות הניצבות בפני ראש הממשלה נתניהו, עלה כי ישנו "ציפוף שורות" בתמיכה ובהגנה על ראש הממשלה. רוב מכריע ציין כי יש רדיפה אחרת נתניהו על ידע מערכת אכיפת החוק וכן כי הוא יוכל להמשיך לכהן כראש ממשלה גם אם יחליט היועץ המשפטי להגיש נגדו כתב אישום לאחר השימוע. מנגד, כאשר בחנו בחלקה זה את העמדות העקרונות כלפי איזון בין הרשויות וכלפי הפרדת הרשויות, מצאנו כי קיימת תמיכה גבוהה, יחסית, בעמדות אלה. לדוגמה, מעל שני שליש מהמרואיינים ציינו כי חשוב לשמר את הבקרה והפיקוח של בית המשפט על הרשויות המבצעת והמחוקקת, וכן רוב מצביעי מפלגות הימין טענו כי חוק החסינות יוצר חוסר שוויון בפני החוק בין אזרחי המדינה.

תום עידן נתניהו?

"באיזו מידה את/ה מסכים או לא מסכים כי הגיע הזמן שמחנה הימין יחליף את נתניהו במנהיג אחר?"

רוב מצביעי מפלגות הימין אינם מסכימים (55%) להיגד זה, ואילו כשליש (32.5%) מסכימים עמו. מפילוח לפי ההצבעה בבחירות עולה כי בעוד אצל מצביעי גשר, כולנו, זהות וישראל ביתנו יש רוב לעמדה זו, הרי שביהדות התורה, בש"ס, בליכוד ובאיחוד מפלגות הימין הרוב מתנגד להחלפת נתניהו. בקרב מצביעי מפלגת הימין החדש שיעור המתנגדים והתומכים בהחלפת נתניהו דומה.

הגיע הזמן שמחנה הימין יחליף את נתניהו במנהיג אחר (%)

מפילוח לפי הגדרה דתית עולה כי בעוד 73% מהחרדים מתנגדים להיגד לפיו הגיע הזמן להחליף את נתניהו ו- 14% מהם תומכים בהיגד זה, הרי שבקרב החילונים העמדות חלוקות הרבה יותר: 38% מהחילונים שהצביעו למפלגות הימים מסכימים שהגיע הזמן להחליף את נתניהו, בעוד 48% לא הסכימו עם היגד זה.

מדוע על ראש הממשלה נתניהו לסיים את תפקידו?

אלה שציינו כי הגיע הזמן להחליף את ראש הממשלה נשאלו מדוע לדעתם הוא צריך לסיים את תפקידו, כאשר ניתן היה לציין יותר מתשובה אחת: התשובה השכיחה ביותר הייתה כי אדם המואשם בפלילים לא ראוי להיות ראש ממשלה (52%). לאחריה בסדר יורד בשכיחותן היו התשובות: עקב המדיניות שלו בתחומים השונים דוגמת הכלכלי והמדיני (35%), היעדר הסיכוי להקמת ממשלת אחדות כל עוד הוא בראשות הליכוד (19%), כי כל עוד נתניהו ראש ממשלה שלטון הימין בסכנה (18%), ו- 9.5% ציינו כי יש לרען את השורות, כי שתי קדנציות מספיקות או כי יש תחושת מיצוי.

מדוע על ראש הממשלה נתניהו לסיים את תפקידו? (%, ניתן היה לסמן יותר מתשובה אחת)

מדוע על ראש הממשלה נתניהו לסיים את תפקידו? (%, מתוך אלה שציינו כי יש להחליף את נתניהו. ניתן היה לסמן יותר מתשובה אחת)

המפלגה	N	אדם המואשם בפלילים לא ראוי להיות ראש ממשלה	מדיניות נתניהו בתחומים השונים	אין סיכוי לממשלת אחדות	שלטון הימין בסכנה	ריענון השורות/ תחושת מיצוי
הליכוד	116	53	19.5	15	18	12
ש"ס	18	55.5	36	5	23	5
יהדות התורה	14	27	35	11	6	31
ישראל ביתנו	34	47.5	37	20	19.5	---
איחוד מפלגות הימין	23	31	70	19	24	11
כולנו	49	61	44	26	14	8
הימין החדש	32	52	37.5	30	20	11
זהות	29	40	53	19	17.5	7.5
גשר	28	83	27	26	13	4

באיזו מידה את/ה מסכים או לא מסכים כי הקולות בימין הקוראים להחלפת נתניהו במנהיג אחר מהימין מחלישים את מחנה הימין?

רוב מצביעי מפלגות הימין הסכימו עם היגד זה (59%) למול 33% שלא הסכימו עימו. בקרב מצביעי הליכוד, המפלגות החרדיות ואיחוד מפלגות הימין הרוב מסכימים כי הקולות להחלפת נתניהו מחלישים את הימין, בעוד בקרב יתר המפלגות שיעור אלה שלא מסכימים עם היגד זה עולה על שיעור המסכימים עם ההיגד.

הקולות בימין הקוראים להחלפת נתניהו במנהיג אחר מהימין מחלישים את מחנה הימין (%, מסכימים)

סיכום

בדומה לתמונה שעלתה בחלק הראשון, שבחן את העמדות כלפי נתניהו וכלפי מערכת המשפט, גם כאשר בחנו את העמדות כלפי המשך כהונת נתניהו ניתן לראות כי מצביעי מפלגות הימין נחלקים לשניים. בעוד מצביעי הליכוד, איחוד מפלגות הימין והמפלגות החרדיות סבורים כי אין להחליפו, וכי הקולות הקוראים להחליפו מחלישים את מחנה הימין, הרי שמקרב מצביעי גשר, כולנו, ישראל ביתנו, זהות ובמידה מסוימת גם הימין החדש – הרוב חושב שיש להחליף את נתניהו, ואינו מסכים כי הקולות הקוראים להחלפתו מחלישים את מחנה הימין.

אמון במוסדות המדינה

מידת האמון בארבעה ממוסדות המדינה: המשטרה, הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון.

מן הסקר עולה כי עבור כל המוסדות שנבדקו שיעור אלה שאין להם אמון כלל או שיש להם די מעט אמון במוסדות השונים גבוה יותר משיעור אלה להם הרבה מאוד אמון או די הרבה אמון באותם המוסדות.

מידת האמון במוסדות המדינה (%, יש אמון)

משטרה

מפילוח מידת האמון במשטרה לפי הצבעה לכנסת בבחירות האחרונות עולה כי מצביעי "גשר" הם היחידים ששיעור המביעים אמון במשטרה גבוה מאלה שאין להם אמון בה. מידת האמון המועטה ביותר במשטרה נמצאה בקרב מצביעי המפלגות החרדיות.

מידת האמון במשטרה (%, יש אמון)

כנסת ישראל

מפילוח מידת האמון בכנסת, בחלוקה לפי הצבעה בבחירות האחרונות, נמצא כי בקרב מצביעי איחוד מפלגות הימין, הימין החדש, ישראל ביתנו והליכוד שיעור אלה שיש להם אמון בכנסת דומה לשיעור של אלה שאין להם אמון. ביתר המפלגות מידת האמון בכנסת נמוכה יותר.

מידת האמון בכנסת (%, יש אמון)

היועץ המשפטי לממשלה

מידה גבוהה מאוד של אמון ביועץ המשפטי לממשלה נמצאה בקרב מצביעי גשר, בעוד בקרב מצביעי המפלגות החרדיות ומצביעי איחוד מפלגות הימין מידת האמון המועטה ביותר ביועץ המשפטי.

מידת האמון ביועץ המשפטי לממשלה (%, יש אמון)

בית המשפט העליון

בדומה למידת האמון ביועץ המשפטי לממשלה, מצביעי המפלגות החרדיות ואיחוד מפלגות הימין הביעו אמון מועט מאוד גם בבית המשפט העליון. מנגד, מרבית מצביעי גשר, ישראל ביתנו וכולנו ציינו כי יש להם די או הרבה אמון בבית המשפט העליון. בקרב מצביעי הליכוד העמדות חלוקות, שיעור בעלי האמון דומה לשיעור אלה שאין להם אמון בבית המשפט העליון.

מידת האמון בבית המשפט העליון (%, יש אמון)

"באיזו מידה את/ה מסכים או לא מסכים כי אם תעמוד לדין את/ה מאמין שתזכה בבית המשפט למשפט צדק?"

בנוסף לבחינת מידת האמון בבית המשפט העליון שאלו מה מידת הסכמתם של המרואיינים כי הם יזכו למשפט צדק אם הם יעמדו לדין. מרבית מצביעי הימין ציינו כי לדעתם הם יזכו למשפט צדק (56%) למול 29% שציינו כי לדעתם הם לא יזכו למשפט צדק. מידת ההסכמה הרבה ביותר כי אם יעמדו למשפט הם יזכו למשפט צדק הייתה בקרב מצביעי גשר (64%) הליכוד (62%) וכולנו (59%), בעוד ההסכמה המועטה ביותר עם היגד זה נמצאה עבור מצביעים המפלגות החרדיות (יהדות התורה- 37%, ש"ס- 45%) ומצביעי איחוד מפלגות הימין (44%).

אם אעמוד לדין אני מאמין שאזכה בבית המשפט למשפט (%, מסכימים)

סיכום

מרבית מצביעי מפלגות הימין הביעו אמון מועט במוסדות המדינה השונים – המשטרה, הכנסת, בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה. אמון נמוך במיוחד במוסדות אכיפת החוק נמצא בקרב המפלגות החרדיות ואיחוד מפלגות הימין, לעומת אמון רב יחסית במוסדות אלה בקרב מצביעי גשר, כולנו וישראל ביתנו. עם זאת, מרבית המרואיינים ציינו כי הם מאמינים שיזכו למשפט צדק אם יועמדו לדין.

שאלות כלליות

"באיזו מידה את/ה מסכים או לא מסכים כי אחרי הבחירות עדיף שתוקם ממשלת אחדות?"

הדעות בסוגיה זו חצויות: 42% מאלה אשר הצביעו בבחירות האחרונות למפלגות הימין תומכים בהקמת ממשלת אחדות, לעומת 44% אשר מתנגדים לכך.

אחרי הבחירות עדיף שתקום ממשלת אחדות (%)

בקרב מצביעי מפלגות גשר, כולנו וישראל ביתנו יש תמיכה רחבה בהקמת ממשלת אחדות לאחר הבחירות הבאות. בקרב מצביעי הליכוד, הימין החדש וזהות שיעורי התומכים והמתנגדים להקמת ממשלה זו דומים. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות ואיחוד מפלגות הימין רוב מכריע מתנגד להקמת ממשלת אחדות.

אחרי הבחירות עדיף שתקום ממשלת אחדות (%, מסכימים)

"באיזו מידה את/ה מסכים כי הפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר לאינטרסים של הציבור שבחר בהם?"

הרוב מקרב המרואיינים בסקר זה (74%) ציינו כי הפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר לאינטרסים של הציבור שבחר בהם, לעומת רק 20% שלא הסכימו עם היגד זה. מבין המפלגות השונות מצביעי כולנו בבחירות האחרונות הסכימו במידה הרבה ביותר כי הפוליטיקאים דואגים רק לאינטרסים האישיים שלהם (91%), בעוד מקרב מצביעי ש"ס ואיחוד מפלגות הימין ההסכמה עם היגד זה היא הנמוכה ביותר, אך גם בשתי מפלגות אלה כמעט שני שליש הסכימו עם ההיגד (65% ו- 64%, בהתאמה).

הפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר לאינטרסים של הציבור שבחר בהם (%, מסכימים)

בין ימין לשמאל

שאלנו: "בפוליטיקה הישראלית נהוג לדבר על שמאל וימין. היכן אתה היית שם את עצמך בסולם שבו 1 פירושו שמאל, 4 פירושו מרכז ו- 7 פירושו ימין?". מעל 82% ממצביע מפלגות הימין בישראל מגדירים עצמם כשייכים לצידה הימני של המפה הפוליטית, עוד 13% ציינו כי הם שייכים למרכז, ו- 2% נמצאים בצידה השמאלי של המפה הפוליטית.

	% מכלל המדגם
1 - שמאל	0.3
2	0.3
3	1.4
4 – מרכז	13.4
5	17.2
6	28.9
7	36
לא יודע/ מסרב	2.5

ולסיום- "ליברמן זה שמאל" או: מיהו ימני?

בחנו היכן ממקמים את עצמם מצביעי המפלגות השונות על ציר שבין ימין לשמאל. בכל המפלגות הרוב ציינו כי הם שייכים לצידה הימני של המפה הפוליטית, כאשר בראש רשימה זו 95% ממצביעי איחוד מפלגות הימין ו- 92% ממצביעי הימין החדש. שתי המפלגות בהן השיעור הגבוה ביותר של אלה המזהים עצמם עם המרכז הן גשר (35%) וכולנו (32%). שתי המפלגות היחידות מהן אף מרואיין לא ציין כי הוא שייך לצידה השמאלי של המפה הפוליטית הן איחוד מפלגות הימין וישראל ביתנו.