הכדור בידיים של הממשלה הבאה- ישראל 2050

איך מעבירים את ישראל ממסלול של עתיד מזוהם, צפוף ויקר - לעבר כלכלה דלת זיהום, תחרותית ומשגשגת? שילוב כוחות ייחודי בהובלת המכון הישראלי לדמוקרטיה והמשרד להגנת הסביבה, יחד עם ה-OECD, משרד האנרגיה, משרד התחבורה, משרד הכלכלה ומנהל התכנון, בתכנית ישראל 2050. הצצה לתרחישים הסביבתיים שעשויים להתרחש בעתיד הנראה לעין, וכיצד ניתן להתמודד עמם

Flash 90

שיתוף הפעולה הוא בין המשרד להגנת הסביבה, ה-OECD, המכון לדמוקרטיה, משרד האנרגיה, משרד התחבורה, משרד הכלכלה ומנהל התכנון. כל אחד מהגופים הממשלתיים מוביל צוות מקצועי שיציב תוכנית אופרטיבית להגעת ישראל ליעדים הללו. לתהליך שותפים גם השלטון המקומי, ארגוני חברה האזרחית וסביבה, אקדמיה, תלמידים ומומחים מהארץ ומהעולם.

ישראל התחילה בתהליך שאפתני: מעבר לכלכלה דלת זיהום, תחרותית ומשגשגת עד 2050. המשמעות של תהליך כזה היא שינוי יסודי של האופן שבו ישראל מתכננת תשתיות ומבנים ואינטגרציה בין גופי התכנון השונים, ייעול האופן בו אנו משתמשים באנרגיה ובמשאבים אחרים, מזעור הזיהום והנזק הסביבתי הכרוך בייצור אנרגיה, הפסקת ייצור פסולת ותכנון כולל של המשק שלנו.

לצורך מימוש שאיפות ומטרות אלו המשרד להגנת הסביבה יזם וגיבש תהליך רב מגזרי רחב ועמוק שכולל את מכלול בעלי העניין הרבים בתוך הממשלה ומחוצה לה. המשרד חבר למכון לדמוקרטיה, לארגון ה-OECD  ולמשרדי האנרגיה, התחבורה, הכלכלה ומנהל התכנון. לכל אחד מהגופים הללו אחריות על הובלת צוות מקצועי לגיבוש יעדים ותכנית אופרטיבית.

בנוסף, הוקם צוות חברתי אשר כולל בעלי עניין רבים ושונים שאינם שותפים בדרך-כלל לתהליכים מסוג זה כגון נציגי רשויות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך, ארגונים אזרחיים, תלמידים וארגוני סביבה. פן חברתי זה הוא ייחודי, ומציב אתגרים והזדמנויות עצומות לתהליך ולתוצריו.

בתחילת חודש מרץ 2019 הושק התהליך באופן פורמלי, והתקיים כנס גדול וראשון מסוגו שבו הוצגו טיוטות החזון והיעדים בכל אחד מארבעת התחומים: תחבורה, אנרגיה, מבנים ועירוניות, תעשייה-מסחר ופסולת. בכנס התקיים דיון ברמת מנכ"לי המשרדים השונים על האתגרים האסטרטגים בגיבוש ויישום חזון למעבר למשק דל זיהום, תחרותי ומשגשג.

במקביל, הוקם צוות מאקרו האחראי לבחינת ההשלכות המאקרו-כלכליות על המשק כחלק מהתהליך למעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת. כל אחת מהקבוצות תציג חזון ויעדים נגזרים ל-2050 ולשנות הביניים ובהמשך תגבש מפת דרכים ליישום.  

בחודשים הקרובים תתבצע אינטגרציה בין החזון שגובש בכל תחום ועד סוף השנה תוגש החלטת ממשלה, בסמוך לוועידת האקלים הבין-לאומית שתתקיים בדצמבר 2019. בשנה הבאה, מתוך היעדים שיוגדרו, תגובש מפת דרכים אופרטיבית ותוכנית עבודה משרדית מפורטת, ולקראת סוף 2020 יושלם חוק אקלים בישראל, אשר מעגן את החזון והיעדים.

העתיד השחור - "תרחיש עסקים כרגיל"

• כולנו חווים כבר היום אתגרים קשים ומתמשכים לאיכות החיים היומיומית שלנו. הצורך שלנו להגיע מהבית לעבודה וחזרה לבית מחייב אותנו לעלות עם כלי הרכב שלנו לדרכים עמוסות לעייפה ולהשקיע כבר היום למעלה מ 40 דק בכל יום בפקקים אין סופיים. זמן ממוצע זה צפוי לעלות בסוף העשור הבא ללא פחות משעה וחצי, וזאת למרות ההשקעה המתמשכת של עשרות רבות של מיליארדי שקלים בהרחבה והוספה של כבישים חדשים.
• מדוח ה-OECD עולה, כי הצפיפות לק"מ כביש (גודש התנועה) בישראל גבוהה פי 3.5 ממוצע ה-OECD. לפי משרד התחבורה השפעות הגודש צפויות להחריף עם הפסד תוצר משקי של כ-25 מיליארד שקל בשנה.
• במרחב האורבני: הערים שבהן אנו גרים הולכות ומתפשטות על חשבון השטחים הפתוחים שעדיין נותרו במרכז ובצפון הארץ. המצב צפוי להחמיר מכיוון שכמעט כל השטחים הפתוחים בין גוש דן לירושלים צפויים להיות מפותחים ב-30 השנה הקרובות. על פי התוכנית האסטרטגית לדיור של המועצה הלאומית לכלכלה, צפוי גידול של 60% ביחידות הדיור עד 2040 כאשר צפוי מחסור בקרקע לכ-420 אלף יחידות דיור נדרשות ב-2040.
• המבנים שבהם אנו חיים אינם מבודדים כראוי ואינם יעילים ועל כן אנו משלמים ביוקר על מנת לשמור על טמפרטורה נעימה בקיץ החם או בחורף הקר.
• כמות הפסולת המיוצרת לנפש בישראל גדולה בכ-20% ביחס לממוצע ה-OECD, כאשר בישראל אחוז הטמנת הפסולת הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD (כ-80%).
• האוויר שאותו אנו נושמים מזוהם על ידי תחנות הכוח המייצרות את החשמל שלנו, כלי הרכב בהם אנו נוסעים וממפעלים שונים. לפי ה-OECD, כ-2,240 בני אדם בישראל מתים ממוות מוקדם כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר.

דוגמאות אלו הן רק חלק ממכלול של אתגרים אשר צפויים להחריף באופן דרמטי בשנים הבאות עם העלייה הדרמטית באוכלוסייה. ישראל צפויה להיות המדינה הצפופה ביותר בעולם ב-2040 עם כ-610 נפשות לק"מ. עם הגידול באוכלוסייה, עולה גם הצורך שלה בכל השירותים המודרניים שאנו צורכים בחיי היום יום שלנו.

אתגרים אלו שישראל מתמודדת איתם, כמו שאר מדינות העולם, צפויים להחמיר דרמטית כתוצאה מהעמקת ההשפעה של תופעת שינויי האקלים הנוצרת מפליטת גזי החממה.

הפתרון: דרך אחרת למשק דל זיהום, תחרותי ומשגשג

ישראל מצטרפת למדינות רבות בעולם, ובראשן מדינות ה-OECD, אשר החלו בתהליכים אסטרטגיים לשינוי דרמטי בכלכלות שלהן עד 2050. מהות השינוי היא ליעל את האופן בו אנו בונים תשתיות, מבנים וערים ולייעל ולצמצם את צריכת משאבי הטבע באופן שיפחיתו ואף יעלימו לחלוטין את הזיהום הנפלט מהכלכלות שלנו. המרחב האורבני שלנו יהפוך ליעיל, בריא ונגיש - כל זאת תוך השגת צמיחה כלכלית ושגשוג. עד היום, כ-20 מדינות, ובראשן גרמניה, צרפת, בריטניה ועוד, כבר השלימו את התכניות הללו ונמצאות בשלב היישום שלהן.

בישראל, לכל תחום מוצע חזון תחומי לדרך אחרת דלת זיהום, תחרותית ומשגשגת ב-2050:

בתחום התחבורה

• מעבר למערכת תחבורתית מקיימת, יעילה, מאוזנת, מהירה ותדירה. מערכת כזו תכלול מעבר להנעה חלופית - רכבים בעלי רמת פליטות מאופסת מצינור הפליטה של הרכב ובפרט רכבים המונעים בחשמל ותחליפי דלקים כגון ביו-דלקים, מימן ודלקים סינתטיים המיוצרים באמצעות חשמל מאנרגיות מתחדשות.
• תכנון מערכת התחבורה ישולב עם התכנון העירוני באופן שיאפשר שיפור הקישוריות בין אמצעי תחבורה מקיימים (הגדלת שיעור הנסיעות באמצעים כגון תחבורה ציבורית ואמצעים לא ממונעים בכ-60%-70%) , צמצום בשימוש בכלי רכב בכלל ובפרטיים בפרט (הפחתת הנסיעה בכלי רכב ב-25% ביחס לתרחיש עסקים כרגיל), והנגשת אזורים מרוחקים לאוכלוסייה על ידי הפחתת זמן הנסיעה "מדלת-לדלת".

בתחום התעשייה

• קידום תעשייה דלת פחמן ודלת זיהום אוויר, תחרותית מול העולם, חדשנית ובעלת פריון גבוה. מטרות אלו יושגו באמצעות מעבר לכלכלה מעגלית, אשר תאפשר ייעול מרבי בשימוש במשאבים (באמצעות מדידת משקל סך המשאבים הנכנסים למשק, ביחס לתמ"ג).
• כמו-כן, כלל הפסולת המיוצרת, ובפרט הפסולת המעורבת, תחזור לשימוש באמצעות מחזור רכיביה, והשימוש בחומרי הגלם החדשים יפחת למינימום האפשרי.

בתחום מבנים וערים

• מעבר לסביבה עירונית דלת זיהום, תוך בנייה בציפוף אופטימלי ושימוש יעיל בקרקע השומר על השטחים הפתוחים. זאת, לצורך יצירת מרחבים ציבוריים נעימים ותוססים שיעודדו צעידה, יפחיתו את הצורך בשימוש בכלי רכב בכלל ובכלי רכב פרטיים בפרט ויצמצמו את תופעת איי החום העירוניים.
• כמו כן, תקן הבנייה הירוקה ייכנס בהדרגה למבנים חדשים ולהתחדשות עירונית עד להכלתו על כלל הבנייה. התקן יאפשר חיסכון באנרגיה ובמים ובהוצאות הכרוכות בכך עבור משקי הבית, כאשר האנרגיה הנצרכת בעיר תיוצר בסביבה העירונית באמצעות אנרגיה מתחדשת על מבנים ותשתיות.