בין הכרעת האויב להכרעות מוסריות

כהונת הרמטכ"ל היוצא גדי איזנקוט תיזכר לא מעט ככזו שהייתה מלווה במלחמות ערכיות סבוכות ובדילמות עקרוניות. בין פרשת אזריה, לפקודת השירות המשותף, נדרש צה"ל, והרמטכ"ל בראשו, להכריע ולנקוט צד בדילמות מוסריות וחברתיות, תוך שמירה על ממלכתיות ואתוס צבא העם. אם הדרג המדיני יכול להתקוטט בינו לבין עצמו, צה"ל מחויב ליישור קו מיידי וברור ולאמירה חד משמעית לגבי אמות המוסר המצופות מחייליו​

Flash 90

התקופה האחרונה התאפיינה בחילופי רמטכ"לים, כשהסתיימה כהונתו של הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט. הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל לא נאלץ להוליך את הצבא למלחמה אמנם, אך כהונתו תיזכר לא מעט ככזו שהייתה מלווה במלחמות ערכיות סבוכות ביותר ובדילמות עקרוניות ראשונות במעלה. בין פרשת אזריה, לפקודת השירות המשותף, נדרש צה"ל, והרמטכ"ל בראשו, להכריע ולנקוט צד בדילמות מוסריות וחברתיות עמוקות, תוך שמירה על ממלכתיות ועל אתוס צבא העם. אם הדרג המדיני יכול להתקוטט בינו לבין עצמו בשאלה האם מותר לירות במחבל שאינו מהווה סכנה או שהחוק הוא לפעמים המלצה שמאלנית בלבד, הרי שצה"ל מחויב ליישור קו מיידי וברור ולאמירה חד משמעית לגבי אמות המוסר המצופות מחייליו.

הכרעות בשאלות אלה אולי לא תמיד נתפסות כפצצות מתקתקות שיש לטפל בהן בדחיפות, כמו חוסר מוכנות מבצעית למלחמה, אבל גם הן עשויות מחומרים דליקים ומהוות חומר בעירה נפיץ. ובירושה כמו בירושה- בין שירצה בכך, ובין שיבקש להתרחק מהן כמו מאש אויב, יידרש הרמטכ"ל הנכנס רב אלוף אביב כוכבי, להכריע גם בהן.

גם אלף סלוגנים המצהירים שנשאיר את הפוליטיקה מחוץ לצבא, לא יכולים אל מול כדורים הנורים לעבר ראשו של מחבל מנוטרל, שיחת טלפון בלתי נשכחת בין ראש הממשלה להורי היורה, ושר ביטחון המשלם בתפקידו בעקבות עמדתו שאיננה בהלימה עם עמדת העומד בראש המדינה. וגם שינון אינסופי של המנטרה "לא ניתן למחלוקות בחברה לחדור לבסיסיי הצבא" לא יעזור מול חברה משוסעת שהמרכז ההגמוני שלה הולך ונעלם והפער בין צדדיה השמרנים לאלה הליברליים הולך וגדל.

בניגוד לרמטכ"ל לשעבר שחצה את קווי מגרש הבקו"ם לכיוון הפוליטיקה, ומיתוגו כשמאלני עלול לעלות לו במחיר מדיני, רמטכ"ל מכהן אסור שחישובים כאלה ישפיעו על אופן טיפולו בסוגיות ליבה. גם אם עצם הטיפול נתפס על ידי חלק גדול מהציבור כבוגדנות או כניעה לאג'נדות ליברליות קיצוניות, וגם אם חלק מהמנהיגים מבקשים למצב את אלה שתפקידם לוודא שההכרעות המתקבלות הן ההכרעות הראויות, כמשתפי פעולה עם האויב המחלישים את הצבא ומאיימים על ביטחון המדינה.

צה"ל כצבא העם מגייס לשורותיו חיילות וחיילים המגיעים ממגזרים וקבוצות שונות באוכלוסיה. אלה מגיעות פעמים רבות עם עמדות ערכיות וחברתיות מעוגנות. אף שמחקרים מראים שמהלך השירות משפיע לעתים על "עמדות הבית" עמן הגיעו החיילים, הרי שכור ההיתוך המסורתי משנה את פניו, ולבישת מדים איננה מפשיטה עוד יחד עם בגדי האזרחות, גם את סט הערכים והעקרונות. ולכן, גם אם פקודת השירות המשותף חלוטה, הרי שיישומה בשטח עוד נתון לפרשנות המעוצבת גם היא בהתאם לאמונות אישיות, וגם אם הציבור ברובו הפנים שלא יורים במחבל מנוטרל, הוא שומע כל העת כי יש להרחיק את הפצ"ר מהחמ"ל שלא יבלבל אותנו עם כל המשפטיזציה שלו.

ואמנם, מחקר שנערך לפני כמה חודשים במכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה תמונה ולפיה לגבי שאלות הנוגעות לערכי צה"ל קיימת קוטביות רבה בין העמדות הפוליטיות והמגזרים בישראל. בעוד השמאל והמרכז תומכים בעמדות מפקדי הצבא כפי שאלה באות לידי ביטוי בהתנהלותו היום-יומית ובהכשרות הצבאיות, ניכרת בימין, ובעיקר במגזר החרדי, נגיסה ולעיתים אף לעומתיות לעמדות אלה. כך, למשל, בנוגע לשאלה העוסקת בהעמדה לדין של חייל צה"ל בגין ביזה – בשמאל ובמרכז קיימת תמיכה בהעמדתו לדין (77% ו-64%, בהתאמה), בעוד שבימין העמדות חלוקות כמעט בשווה (48% להעמיד לדין, 47% לא להעמיד לדין). בקרב המגזר החרדי ההתנגדות להעמדת חיילי צה"ל לדין בגין ביזה מגיעה ל 56%, בעוד בקרב הדתיים הלאומיים (קבוצה גדולה נוספת התומכת בימין) מיעוט (42%) מתנגד להעמדה לדין של חייל צה"ל המואשם בביזה.

צה"ל אינו צריך להיות המצפן המוסרי של החברה. זהו אינו תפקידו ויש טעמים טובים לחשוש ממצב עניינים שכזה. אך חוץ מכאב הראש הלאומי סביב חוק הגיוס, קיבל לידיו הרמטכ"ל הנכנס סוגיות אתיות וחברתיות הנוגעות בבטן הרכה של החברה. אף שסוגיות אלה אינן נושאות מטען מסכן חיים, בתקופה בה הציבור מוסת כנגד שומרי הסף, והמילים משפט, מוסר ודמוקרטיה, מזוהות עם מחנה שמאל בוגדני, דרוש אומץ לא מבוטל לטפל בהן באופן צודק. יש לקוות שכשאמר רב אלוף כוכבי שהוא מתחייב "להעמיד צבא קטלני, יעיל וחדשני", הוא התכוון גם לטיפול באלה.