דרושה רפורמה בצנזורה הצבאית

צנזורה על מידע העלול לסכן את ביטחון המדינה בעתות חירום או מלחמה מקובלת בעולם הדמוקרטי, והיא נתפסת כנגזרת של הזכות לחיים שלמענה מוצדק ואף מתחייב להגביל את חופש העיתונות. יחד עם זאת, ההסדרים הקיימים בנוגע לצנזורה צבאית וצווי איסור פרסום בישראל בעייתיים. ההסדר הפורמאלי המכונן את הצנזורה הצבאית במדינת ישראל, תקנות ההגנה (שעת חירום) המנדטוריות, הוא הסדר מיושן ואנטי דמוקרטי. ההסדר הלא פורמלי הקיים בצדו, ההסכם בין "ועדת העורכים" לבין רשויות הביטחון, פוגע בתקשורת הבלתי ממוסדת ובזכות הציבור לדעת. האפיק החלופי שרשויות הביטחון פנו אליו בשנים האחרונות, בקשות לבתי משפט להוציא צווי איסור פרסום, מתקיים על אף שאין לפרקטיקה זו בסיס ראוי בחוק.

נוסף על צווי איסור הפרסום והצנזורה הצבאית, המהווים מניעה מוקדמת של ביטוי, קיימות הוראות בדין הפלילי העוסקות בגילוי סודות שיש להם ערך בטחוני ומכונות, שלא בצדק, עבירות "ריגול חמור". הוראות אלה מהוות ענישה מאוחרת לאחר שמידע כבר פורסם. הוראות אלה אינן כוללות מדרג מתאים של חומרה בין סוגים שונים של מידע (סודות חמורים ומידע שגילויו איננו כולל נזק חמור); בין סוגים שונים של מוסרי מידע (למשל בין עובד מערכת הביטחון או חייל לבין עיתונאי); ובין סוגים שונים של פרסום (למשל בין מפרסם ראשון לבין מי ששיתף פרסום קיים ברשת חברתית).

למרות הבעייתיות של ההסדרים הקיימים, התקשורת והממסד הביטחוני שיתפו פעולה בהנצחתם, משום שהעדיפו, לדעתנו, הסדרים בלתי דמוקרטיים ועמומים שאכיפתם רכה ולכן הם יכלו לחיות עמם, על פני הלא נודע הגלום בכינון הסדר חדש שעשוי להיות טוב יותר לכול. הותרת המצב החוקי הקיים לא רק שאיננה ראויה מבחינת ערכיה הדמוקרטיים של ישראל, אלא גם איננה מעשית על רקע השינויים בעולם התקשורת, שבה סודות ביטחוניים מתגלים באמצעות מדיה דיגיטלית (ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות, ועוד).

אנו מציעים לבטל את תקנות ההגנה (שעת חרום) המסדירות את הצנזורה הצבאית בישראל, ולהחליפן בהסדר עדכני ומידתי, המתאים לעידן הדיגיטלי. אנו סבורים שעיקר המניעה המוקדמת של פרסום מידע בטחוני צריך להיעשות על ידי מערכת הביטחון עצמה באמצעות ניהול ואבטחת מידע טובים ויעילים, עוד טרם ידלוף המידע החוצה.

מחקר מדיניות זה ממליץ על שורה של רפורמות בהסדרים הקיימים. המודל המוצע על ידינו מורכב משלוש זרועות.

זרוע ראשונה

הזרוע הראשונה של המודל שלנו מבוססת על המלצתנו שעיקר הפעילות בנושאי פרסום מידע בטחוני צריכה להיות באמצעות ענישה מאוחרת על הפרסום, תוך שימוש בכלים פליליים. במדינה בעלת משטר דמוקרטי, המחויבת לעקרונות של חופש ביטוי, חופש עיתונות וחופש מידע, המסלול העיקרי של התמודדות עם פרסום מידע בטחוני צריך להיות מסלול של ענישה מאוחרת. מניעה מוקדמת של ביטוי מעניקה לרשויות המדינה כוח רב מידי לפגוע ביכולת לנהל שיח ציבורי תקין וביקורתי. לפיכך, זרוע ראשונה זו כוללת תיקון העבירה העוסקת בריגול ובריגול חמור כך שתכלול מדרג של חומרה בהתאם לאופי המעשה.

זרוע שנייה

הזרוע השנייה של המודל שלנו מבוססת על ההמלצה שלפיה מניעה מוקדמת של ביטוי צריכה להיעשות אך ורק על ידי בתי המשפט באמצעות צווי איסור פרסום ולא על ידי רשות מנהלית צבאית. הדרך הנכונה לטפל במניעה מוקדמת של מידע שבפרסומו יש סיכון בטחוני היא דרך צווי איסור פרסום. הטעם לכך הוא שבהגבלה של ביטוי יש עדיפות למערכת המשפט על פני רשויות מנהליות, הן באובייקטיביות והעצמאות של המקצוע השיפוטי; והן בכפיפות לסדרי הדין הרגילים ובכללם היכולת לערער על ההחלטה. אולם, אין בחוק בתי המשפט אפשרות להוציא צווי איסור פרסום מטעמי בטחון. החוק עוסק בהקשר זה בעניינים פליליים בלבד. הצעתנו היא לפיכך להוסיף לחוק סעיף ייחודי הנוגע לצווי איסור פרסום לגבי מידע בטחוני. הצעה זו תאפשר להעניק צווי איסור פרסום בנושאי ביטחון בדרך המלך ולא מתחת לשולחן, אבל תחייב עמידה בסטנדרטים מחמירים בנוגע למניעה מוקדמת של ביטוי. הזרוע השנייה של המודל שלנו כוללת גם הקמת מחלקה בבית המשפט המחוזי שתעסוק בצווי איסור פרסום מטעמים בטחוניים.

זרוע שלישית

הזרוע השלישית של המודל שלנו כוללת את הפיכת הצנזורה הצבאית לרשות עצמאית למידע בטחוני, אשר תוקם בחוק מיוחד חדש ותהיה בעלת שני תפקידים:
• ייעוץ לבתי המשפט בנוגע לצווי איסור פרסום של מידע בטחוני.
• ייעוץ לאזרחים המעוניינים לפרסם מידע אך חוששים כי פרסומו עלול להפר את אחת העבירות הפליליות הרלוונטיות.

לשם עצמאותה, אנו מציעים לנתק את הרשות מן הצבא ואף ממשרד הביטחון. אנו מציעים שתי אפשרויות לארגון הגג של הרשות הזו: האחת היא במשרד ראש הממשלה, הכולל כבר ארגונים ביטחוניים, והשנייה היא במשרד המשפטים.

לסיכום, רפורמה היא הכרחית משום שהשארת המצב הקיים על כנו תביא במהרה לאחת משתי חלופות גרועות: או שהצנזורה תהפוך עם השנים לדרקונית ופוגענית עוד יותר, או שהיא תתרוקן מכל תוכן מעשי.