הרפורמה ברישוי עסקים והפוטנציאל של כלכלה התנהגותית

זמן ההמתנה לקבלת רישיון עסק הופך את הרישיון עצמו ללא רלוונטי, ובמקרים רבים בעלי העסקים צריכים לקבל הכרעה האם לפתוח את העסק ללא רישיון או לא לפתוח בכלל. לאחרונה הציגו משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים רפורמה משמעותית שקובעת רישוי עסקים דיפרנציאלי. זוהי דוגמה לשימוש הולך וגובר בשנים האחרונות במגזר הציבורי והפרטי בעקרונות של כלכלה התנהגותית

בדיחה שגורה בפיהם של בעלי עסקים קטנים בישראל היא ש"לא נולד בעל העסק הקטן שאינו עבריין". זמן ההמתנה לקבלת רישיון עסק הופך את הרישיון עצמו ללא רלוונטי, ובמקרים רבים בעלי העסקים צריכים לקבל הכרעה האם לפתוח את העסק ללא רישיון או לא לפתוח בכלל. לאחרונה הציגו משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים רפורמה משמעותית שקובעת רישוי עסקים דיפרנציאלי. כך,יתקצרו דרמטית התהליכים שנדרשים לקבלת רישיון ויוקלו התהליכים עבור בעלי העסקים אשר חפצים לציית לחוק ולא מהווים סיכון משמעותי לציבור.

הרפורמה מהלכת על חבל דק, בין הצורך לשמור על הציבור באמצעות הליך הרישוי ובין הצורך לאפשר לבעלי העסקים חופש פעולה ורווחיות. באופן רחב יותר, זוהי דוגמה לשימוש הולך וגובר בשנים האחרונות במגזר הציבורי והפרטי בעקרונות של כלכלה התנהגותית. תחום המשלב תובנות פסיכולוגיות עם תיאוריות מסורתיות יותר של כלכלה ומדיניות.

העיקרון החשוב הראשון שאותו מגשימה הרפורמה הוא שאין מדיניות אחת שמתאימה לכל באופן שווה. התפיסה העומדת מאחורי כלל זה, היא שרגולציה הופכת טובה יותר ככל שהיא מותאמת יותר. גישה כוללנית מדי לרגולציה מחטיאה במקרים רבים את המטרה. ברור למשל, שבנושא כיבוי אש - יש להקפיד ולהרחיב את הפיקוח על מפעלי דלקים שהם בעלי סיכון גבוה ולעומת זאת - ניתן להקל עם חנות נעליים בקניון. לכן, טוב עשתה הרפורמה, כאשר קבעה שלושה מסלולים הנבדלים זה מזה בפרקי הזמן ובהיקף המסמכים הנדרשים לאישור.

העיקרון השני, אשר מכונה בספרות המחקרית "רגולציה תגובתית", מתבסס על כך שמרבית האנשים מעוניינים לציית לחוק ברוב המצבים - ככל שהחוק יהיה מובן ומותאם יותר לאופן ההתנהלות של אנשים ולא ידרוש מאמצים בלתי סבירים בכדי לקיימו, רוב האנשים יבחרו לציית לו. כחלק מגישה זו, הרפורמה מכירה בכך שביחס לעסקים בעלי פרופיל סיכון נמוך, לא סביר לבקש מסמכים ואישורים נרחבים וניתן להסתפק בתצהירים על עמידתו של בעל העסק בתנאים הדרושים בחוק. תצהירים אלו עדיין מטילים אחריות כבדה על בעל העסק, שכן הגשת תצהיר שקר היא עבירה פלילית, אבל היא חוסכת לבעלי העסקים, שרובם אנשים ישרים המעוניינים לציית לחוק, זמן רב של המצאת אישורים מגורמים שונים.

העיקרון האחרון, ואולי החלק החדשני ביותר ברפורמה הנוכחית, הוא שמעתה נטל הרישוי יחול במקרים רבים על גורמי הרישוי, ולא על בית העסק. במקרים שיוגדרו כמתאימים לקבלת היתר מזורז, יהיה על רשות הרישוי להגיב לבקשות עסקים תוך מספר שבועות. אם לא יעשו כן - הבקשה תיחשב בפועל כמאושרת ובית העסק יוכל לפעול כאילו קיבל את ההיתר הדרוש. כך, לאחר פרק זמן קבוע וסביר, הנטל מועבר אל הגוף המפקח באופן שצפוי להקל מאוד על בתי העסק ולזרז את מהירות פעולתם ואת מהירות תגובת הרגולטורים הנושאים באחריות.

רפורמה זו מצטרפת למגמה בשנים האחרונות, במסגרתה גופים רבים ברחבי העולם בתוך ומחוץ לממשלות החלו להשתמש בכלים של כלכלה התנהגותית בכדי לשפר את הקשר עם המפוקחים ולעודד אזרחים להתנהגות רצויה יותר. מחיסכון בחשמל ועד לתשלום חשבונות בזמן. הרחבת השימוש בכלים אלו גם תורמת לשוויון בשוק ולעיקרון הדמוקרטי של חופש העיסוק. למשל, בהקשר של הרפורמה הנוכחית, בעלי עסקים קטנים שאינם מצוידים בעורכי דין, רואי חשבון וחברים מקושרים בעירייה, מקבלים באמצעותה אפשרות להתנהל בצורה יעילה ופשוטה מול הרשויות. אם הניסיון הזה יצליח, וכל האינדיקציות מלמדות שכך יהיה, על משרדי ממשלה נוספים ללמוד מהרפורמה הזו ולאמץ עקרונות עבודה דומים לצורך יצירת מודל שירות אפקטיבי יותר לכלל תושבי המדינה.

פורסם לראשונה בדה מרקר.