ישראל ירדה בדרוג "נוחות עשיית עסקים"

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ירידת ישראל בדרוג "נוחות עשיית העסקים" של הבנק העולמי: "כדי להביא לשינוי המגמה יש להגדיל את השימוש בכלים טכנולוגיים ובכלכלה התנהגותית"

בעקבות ירידת הדירוג של ישראל מהמקום ה-52 למקום ה-54 בדרגו עשיית העסקים של הבנק העולמי ("Doing Business" ), אומרים במכון הישראלי לדמוקרטיה, כי מדובר בהמשך מגמה מדאיגה מבחינת ישראל, שדורגה לפני 11 שנים במקום ה-26. הדו"ח מצביע על הסביבה העסקית המכבידה, והמסורבלת בישראל. לירידה בדירוג השפעה שלילית על כושר התחרותיות של המשק הישראלי ועל הנכונות של משקיעים זרים ומקומיים לפעול ולהשקיע בישראל. עוד עולה, כי ישראל נמצאת בתחתית מדינות ה-OECD, במקום ה-30 מתוך 35.

מניתוח ראשוני עולה, שישראל דורכת במקום בעוד שמדינות אחרות התקדמו בתחום הפחתת הנטל הרגולטורי והבירוקרטי. כך, נוצרים כשלים ובהם תמריצים להתנהלות מושחתת בכדי ליצור "קיצורי דרך" בנבכי הבירוקרטיה תוך שימוש גובר במתווכים למינהם. מצב זה, גם פוגע בשוויון ההזדמנויות, כאשר בעוד העסקים הגדולים והחזקים יכולים לממן סוללת רואי חשבון, עורכי דין ומתווכים שיוכלו לסייע בקידום תהליכים, לרוב בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, אין את האמצעים לכך. נטל הרגולציה הכבד שמאפיין את הסביבה העסקית בישראל מטיל על בעלי העסקים עלויות עודפות של זמן וכסף ומביא בסופו של דבר גם לעלייה ביוקר המחיה עבור הצרכנים, הנדרשים "לסבסד" את פעילות זו. הנטל הכבד של הבירוקרטיה בישראל והעיסוק היומיומי של המגזר העסקי בהתמודדות עימו מביאים לפגיעה נוספת בפריון העבודה בישראל, שגם כך נמוך בכ-30% בהשוואה לממוצע מדינות ה- OECD.

דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסבירה כי "ניתן לעצור את המגמה באמצעות הגברת השימוש בכלים טכנולוגים שינגישו את הממשק עם גורמי הממשל ויגבירו את השקיפות בנוגע להתנהלות הבירוקרטית. שינויים אלו, יסייעו גם להקטנת ממדי השחיתות הציבורית בישראל". אבירם-ניצן מוסיפה, כי בחלק מהמקרים מדובר בתהליכים פשוטים יחסית, של החלפת טפסים מודפסים לדיווח אלקטרוני. נראה, כי בעוד שמדינות רבות ברחבי העולם מצליחות לייעל ולפשט תהליכים בירוקרטיים, ישראל לא מדביקה את הקצב ונותרת מאחור, זאת למרות המאמצים הרבים שעשתה ממשלת ישראל בתחום בשנים האחרונות.

פרופ' יובל פלדמן, ראש התכנית לרפורמות בשירות הציבורי במכון ומומחה לכלכלה התנהגותית ציין, כי "בעזרת שימוש במספר כלים התנהגותיים כפי שנעשה בשנים האחרונות בבריטניה, בארצות הברית ובדנמרק ניתן לשפר את המצב בישראל". בין היתר, מצביע פלדמן על החלפת חלק מן האמצעים הרגולטוריים המסורתיים באמצעים מתקדמים יותר, כגון נאדג'ים (הינדים) רגולציה עצמית, והתאמה של פעולה לאנשים ולסיטואציות השונות.

בימים אלו מקדם המכון הישראלי לדמוקרטיה תכנית מקיפה שגובשה על ידי צוות מומחים בכדי לסייע לממשלה להאיץ את הטיפול בסוגיה, זאת בשיתוף פעולה עם האגף לטיוב רגולציה במשרד ראש הממשלה, אגף החשב הכללי באוצר, משרד הכלכלה, הייעוץ המשפטי לממשלה וח"כ רועי פולקמן.