מסורתיות ישראלית

כמדי שנה יתפרסמו היום או בערב יום כיפור סקרים שיעידו שלרוב היהודים בישראל יש זיקה ליהדות. בין אם הזיקה היא לפרקטיקות או לתפיסות יסוד דתיות, רובם יעידו שהם קשורים בדרך כלשהי למסורת היהודית. רבים מאלו שמגדירים את עצמם חילונים שותפים לפרקטיקות ולתפיסות עולם יהודיות-דתיות באופן מובהק. מזרחים או אשכנזים, רובם המוחלט הם בני דור שלישי לישראלים. מדובר בזהות חדשה שמתהווה לנגד עיננו: מסורתיות ישראלית.

כמדי שנה יתפרסמו היום או בערב יום כיפור סקרים שיעידו שלרוב היהודים בישראל יש זיקה ליהדות. בין אם הזיקה היא לפרקטיקות או לתפיסות יסוד דתיות, רובם יעידו שהם קשורים בדרך כלשהי למסורת היהודית. לא עוזרים קמפיינים ב'הארץ' וזעקות 'הדתה'. לישראלים זיקה משמעותית למסורת היהודית. ניתוח של הסקרים הללו לדורותיהם, מראה שרבים מאלו שמגדירים את עצמם חילונים שותפים לפרקטיקות ולתפיסות עולם יהודיות-דתיות באופן מובהק. את המשתייכים לקבוצה הרחבה הזו, כבר אי אפשר לזהות עם מסורתיות מזרחית. מזרחים או אשכנזים, רובם המוחלט הם בני דור שלישי לישראלים. מדובר בזהות חדשה שמתהווה לנגד עיננו: מסורתיות ישראלית.

פעם היו כאן חילונים, מזרחים-מסורתיים, ודתיים. מה הייתה המוסרתיות הקלאסית-מזרחית? בידי אחדים היא זוהתה, פעמים באופן מכבד ופעמים אחרות באופן ביקורתי, עם מזרחיות ואנטי מודרניות, שלא לומר פרימיטיביות. תפיסה זו של המסורתיות מהדהדת בחלל הציבורי גם כיום. לצדה רווחה תפיסה שרואה את המסורתיות כבחירה מודרנית 'לגיטימית'. הגדרות המסורתיות הללו מתארות את המסורתיים כמי שצמחו לתוך מסורת יהודית וניהלו איתה דיאלוג שמאפשר להם להנות ממנה מבלי לוותר על רכיבי זהות שלא נובעים מן המסורת. שתי הזהויות המסורתיות הללו, נתפסות כנובעות מתפיסה יהודית רכה שאפיינה את יהדות המזרח ואת היהודים יוצאי ספרד ומאפיינות את יוצאי המדינות הללו או צאצאיהם. דגמים אלו של מסורתיות לא נעלמו, אבל לצידם צומחת מסורתיות אחרת, ישראלית.
סקר 'פיו' שנערך ב-2015 היה אחד הסקרים המקיפים שנערכו על הדתיות בישראל. הסקר הזה מצא ש-40% מאזרחי ישראל מגדירים את עצמם חילונים, ו-23% מסורתיים (10% דתיים ו-8% חרדים). אבל כשמדובר באמונה באלוהים או בקיום פרקטיקות דתיות מובהקות כמו צום ביום כיפור, השתתפות בליל סדר או בחגים אחרים, הקבוצה המעידה על עצמה כשותפה להם גדולה הרבה יותר מסך המסורתיים, הדתיים והחרדים גם יחד.

הסקרים הללו מספרים חלק מהסיפור. חלק אחר אפשר לקרוא למשל במפה הפוליטית הישראלית. מלבד מנהיגי מר"צ המצהירים על חילוניות גאה ומנותקת מכבלי המסורת, כל המנהיגים הפוליטיים האחרים בישראל, קואליציה ואופוזיציה הם מסורתיים. די למנות את מנהיג מפלגת הפועלים החדש אבי גבאי, המגדיר עצמו כמסורתי, מנהיג המפלגה החילונית המובהקת יאיר לפיד המתעטף בטלית, ואומר קדיש ליד קבר אבותיו, או כחלון שמגדיר עצמו מסורתי. שלא לדבר על הליכודניקים וימינה מהם.

גם בתרבות הפופולרית במרחב הלאומי היהדות ומקורותיה נוכחים בכל פינה. אפשר למשל להביט בפלייליסט של מעוז החילוניות גלגלצ, ולספור שם את השירים היהודיים, או לזכור ששיר השנה של השנה שעברה זימר "תודה על השבת.. תודה על כל מה שבראת" (החיים שלנו תותים). או לסקור את פינות פרשות השבוע בעיתונים, את מדורי היהדות שקיימים בכל אתר אינטרנט אקטואלי כמעט. ואפשר לדבר על התכנים היהודיים הטבועים במערכת החינוך בישראל, בחינוך הצבאי, בטקסים הלאומיים. בכל אשר תביטו.

לצד אלו, מתעצמת בשני העשורים האחרונים תנועת 'היהדות המתחדשת', במכינות, בתי מדרש וקהילות חילוניות, ישראלים המגדירים את עצמם על פי רוב חילונים משקיעים את הרבה משאביהם וזמנם כדי ליצור סינתזה חדשה בין החיים החילוניים היומיומיים שלהם למקורות היהודיים הדתיים-היסטוריים. תנ"ך, משנה, תלמוד והלכה. הכל בא בשערי בתי מדרש אלו, שפועלים בלב הישראליות, ובעיני מחולליהם למען הישראלים והישראליות.

כל אלו יחד יוצרים במרחב הציבורי הישראלי הוויה יהודית מוחשית ונוכחת.

מהי המסורתיות הישראלית? מסורתיות היא זהות הנובעת מתוך מקורות המקיפים את האדם והופכים להיות חלק ממנו. חלק מהאנשים נולדים לתוך המסורתיות, חלקם בוחרים בה. אבל הבחירה היא מיידית וטבעית. מסורתיות היא מטבעה זהות רכה, היברידית. היא מאפשרת לצדה זהויות נוספות ולא דורשת ממאמצה דווקנות נוקדנית הצמודה לנורמות או פרקטיקות.

המסורתיות הישראלית עונה על כל ההגדרות הללו. היא בה בעת דתית וחילונית. היא יונקת ממקורות יהודיים, אורתודוכסיים ביסודם, שמקיפים אותנו ומתווכים אלינו באמצעות ערוצים יהודיים-ישראליים. היא טבעית ואינה נדרשת להגדרות דיכוטומיות וברורות. היא לא תובענית ולא מחייבת להיצמד לריטואלים מובהקים. היא מאפשרת ולא סוגרת. והיא ייחודית, נדירה וישראלית מאוד. בהגדרתה זו היא מקיפה רבים מאיתנו. דתיים שנוטים לראות ביהדותם מסגרת עקרונית אבל לא מחייבת, מסורתיים-מזרחיים, שהם כבר הרבה יותר מסורתיים ישראליים וחילונים, שנוח להם לבחור זיקות יהודיות מבלי להיות מחויבים להגדרה הקושרת אותם במובהק ליהדות.

המאבק ביהדות ובמופעיה במרחב הציבורי היא מלחמת מאסף מטופשת וחסרת תוחלת. במקום להיאבק ביהדות במרחב הציבורי-מערכת החינוך-מוסדות המדינה וכן הלאה אפשר לזהות את המופעים הללו כחלק מהמסורתיות הישראלית. אורתודוכסים מחמירי דרך לא יאהבו זאת, חילונים רדיקלים יסלדו מכך, אבל עבור רוב הישראלים, המסורתיות הישראלית היא השתייכות טבעית וחיק זהותי חם, המתאים לכל אחד לפי מידותיו.

פורסם לראשונה בהארץ.