לקראת הבחירות המקומיות 2024: מי זכאי להצביע וכיצד ינהגו ביישובים שפונו במלחמה?
לאחר שתי דחיות, הבחירות יתקיימו ב-27 בפברואר 2024 • מי שהיו בנות ובני 17 ומעלה במועד המקורי באוקטובר 2023 יהיו רשאים לבחור • חיילים בסדיר ובמילואים יצביעו ב"מעטפות כפולות", ומשך ההצבעה המוקדמת לחיילים יוארך משמעותית, מ-72 שעות לשמונה ימים • ב-12 רשויות, בגבול לבנון ובעוטף עזה, הבחירות נדחו למועד מאוחר יותר.
Photo by Tomer Neuberg/Flash90
לפי החוק, מתי והיכן נערכות הבחירות המקומיות?
- לפי סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965, הבחירות המקומיות מתקיימות כל חמש שנים, ביום ג' השלישי לחודש חשוון. בעבר מועד הבחירות המקומיות לא היה קבוע, והבחירות שנערכו בין 1955 ל-1973 נערכו באותו מועד שבו נערכו הבחירות לכנסת (ב-1965 הדבר אף עוגן בחוק). מאז התקיימו הבחירות כל חמש שנים, אם כי מועדי הבחירות ב-1978 ו-1983 נקבעו בחוקים מיוחדים (בשני המקרים – הבחירות היו אמורות להיערך שנה קודם, ונדחו), ורק ב-1986 תוקן החוק ונקבע סופית שהבחירות ייערכו כל חמש שנים.
- הבחירות מתקיימות באותו מועד בעיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות. בעבר נערכו הבחירות למועצות אזוריות במועד שונה, אך מבחירות 2018 הן נערכות באותו מועד. יש מקרים נדירים יחסית שבהם הבחירות לא נערכות ברשות מסוימת במועד הקבוע בחוק. כך, בחירות יכולות להידחות – למשל, שר הפנים יכול לדחות בחירות ברשות מסוימת אם הוא נוכח כי אי-אפשר לקיים בה בחירות במועד (כך נדחו בשבוע הבחירות במועצה אזורית חוף אשקלון ב-2018, בשל מתקפת טילים מעזה); ובחירות יכולות להידחות גם בשל מינוי ועדה ממונה (קרואה) למילוי תפקידי המועצה או המועצה וראש הרשות: ועדה כזו מכהנת לפחות שלוש שנים, כך שאם, לדוגמה, היא ממונה שנתיים לפני הבחירות אז בהכרח הבחירות יידחו. אפשר גם להקדים את הבחירות – למשל בשל איחוד בין רשויות שונות או בשל פטירת ראש הרשות. בכל מקרה, אם בחירות ברשות מסוימת נערכות פחות משלוש שנים לפני מועד הבחירות הקבוע בחוק, אז הבחירות הבאות באותה רשות לא ייערכו במועד הקבוע בחוק, אלא יידחו למועד מאוחר יותר.
- יום הבחירות הוא יום שבתון. כך היה נהוג בעבר, אך בבחירות המקומיות של 2013-1998 לא התקיים יום שבתון, הוא הוחזר בבחירות המקומיות של 2018.
מתי והיכן יתקיימו הבחירות המקומיות בשנת 2024?
- הבחירות המקומיות ב-241 רשויות מקומיות יתקיימו ב-27 בפברואר 2024 (המספר כולל רשויות שבהן לא יתקיימו בחירות בפועל, משום שיש רק מועמד ורשימה אחת. ברשויות אלה תתקיים "הכרזה"). ברשויות שבהן יש צורך בסיבוב שני כדי לבחור ראש רשות, הסיבוב השני נערך בדרך כלל 14 יום לאחר הסיבוב הראשון. אך הפעם הוקדם מועד הסיבוב השני ביומיים בשל תחילת חודש הרמדאן, והוא ייערך ביום ראשון ה-10 במרץ 2024.
במקור היו אמורות להתקיים בחירות ב-253 רשויות ב-31 באוקטובר 2023. בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" הן נדחו בחוק לתאריך 30 בינואר 2024, אבל עם אפשרות לדחייה נוספת, ל-27 בפברואר 2024, אם הממשלה תפרסם (עד ה-31.12.2023) צו שיאושר על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה ברוב של 75% מחבריה ולאחר מכן על ידי הכנסת (חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, תשפ"ד-2023).בחוק נקבעו גם התאמות שונות הנדרשות בשל דחיית הבחירות בסוגיות של מימון בחירות, עובדים שיצאו לחופשה או התפטרו בשל התמודדותם בבחירות ועוד. בראשית חודש דצמבר הודיע שר הפנים משה ארבל כי ברובן המכריע של הרשויות הבחירות לא יידחו עוד, וייערכו בסוף ינואר. החלטתו ספגה לביקורת פוליטית וציבורית (ראו חוות דעת של חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, שקראה לדחות את הבחירות לפברואר), והוגשו גם עתירות לבג"ץ בדרישה לדחות את הבחירות. בסופו של דבר, ברגע האחרון, החליטה הממשלה ב-31.12.2023 לפרסם את הצו לדחיית הבחירות לסוף פברואר. ועדת הפנים והגנת הסביבה ומליאת הכנסת אישרו אותו יום לאחר מכן.
מי זכאי להצביע בבחירות?
- כל מי שהוא לפחות בן 17 ביום הבחירות, והוא רשום במרשם התושבים כתושב הרשות ביום "שליפת" פנקס הבוחרים (47 יום לפני הבחירות). בבחירות הקרובות, פנקס הבוחרים שהוכן לקראת מועד הבחירות המקומי בסוף אוקטובר 2023 – לא נפתח מחדש גם לאחר דחיית הבחירות. התוצאה היא שמי שחגג את יום הולדתו ה-17 בין מועד הבחירות המקורי בסוף אוקטובר 2023 (בגלל אופן חישוב התאריך, למעשה מדובר ב-7 בנובמבר 2023) למועד החדש בסוף פברואר 2024 – לא יוכל להצביע (ספר הבוחרים אמור להיפתח מחדש רק באותן 12 רשויות שתושביהן פונו עקב המלחמה והבחירות בהן ייערכו במועד מאוחר הרבה יותר).
- לפי נתוני משרד הפנים, מספר בעלי זכות הבחירה בבחירות שהיו אמורות להיערך בסוף אוקטובר עמד על 7,350,190. מספר בעלי זכות הבחירה בבחירות שייערכו ב-27.2 – שאינו כולל את תושבי הרשויות שבהן הבחירות נדחו למועד יותר – הוא 7,190,584.
- הזכאות לבחור בבחירות המקומיות מעט נרחבת יותר מאשר הזכאות לבחור בבחירות לכנסת. ראשית, לכנסת רשאים לבחור רק בני 18 – לעומת בני 17 בבחירות המקומיות. שנית, לכנסת רשאים לבחור רק אזרחים, ואילו בבחירות המקומיות רשאים לבחור גם תושבי קבע, ובהם רוב הערבים תושבי מזרח ירושלים (אם כי רובם המכריע לא השתתף בבחירות המקומיות שנערכו בעבר) והדרוזים ברמת הגולן.
הבחירות ביישובי הדרום והצפון שפונו בשל המלחמה
בראשית חודש דצמבר החליט שר הפנים לא לקיים בחירות ב-14 רשויות מקומיות בעוטף עזה ובגבול הצפון שתושביהן פונו עקב המלחמה (המועצות האזוריות אשכול, הגליל העליון, חוף אשקלון, מבואות חרמון, מטה אשר, מעלה יוסף, מרום גליל, שדות נגב ושער הנגב; המועצות המקומיות מטולה, עג'ר ושלומי; והערים קריית שמונה ושדרות). בעקבות כך, הודיע בתחילה שר הפנים כי הבחירות בחודש ינואר ולאחר מכן בפברואר ייערכו רק ב-239 רשויות במקום 253. בסופו של דבר גדל המספר הרשמי של הרשויות שבהן ייערכו בחירות בפברואר ל-241. הסיבה היא שבמטולה ועג'ר, שתושביהן פונו, מתמודדים רק רשימה אחת למועצה ורק מועמד אחד לראשות הרשות; לכן אין צורך בקיום בחירות בפועל ברשויות אלה, ואין גם צורך בדחיית הבחירות. לפיכך, באופן רשמי הבחירות בהן יתקיימו בפברואר, אם כי בפועל לא תיערך כלל הצבעה.
לפי הודעת שר הפנים מראשית דצמבר, מועד הבחירות ברשויות שפונו ייקבע מחדש ויהיה לכל הפחות 150 יום לאחר סיום פינוי התושבים. בהמשך שינה שר הפנים את עמדתו וקבע כי הבחירות ברשויות אלו ייערכו ב-19 בנובמבר 2024, יותר משנה לאחר מועדן המקורי. לפי החלטת שר הפנים, ברשויות אלה ייערכו בחירות חדשות לגמרי, לרבות מבחינת הזכות לבחור והגשת הרשימות והמועמדים. לשם כך הודיע שר הפנים שישתמש בסמכות הנתונה לו לדחות בחירות מקומיות ברשות מסוימת אם הוא נוכח שאי אפשר לקיימן במועדן. הודעת שר הפנים בעניין אושרה בוועדת הפנים והגנת הסביבה ב-13.2.2024 (ההודעה שאושרה נגעה באופן רשמי רק למועצות האזוריות, משום שהחוק מחייב את השר לקבוע את מועד הבחירות החדש בהתייעצות עם הוועדה רק ביחס לבחירות למועצות אזוריות ולא ביחס לבחירות לערים ומועצות מקומיות; עם זאת, נראה שגם הבחירות למועצות מקומיות וערים יתקיימו במועד זה).
מלבד הרשויות שבהן ייערכו בחירות בפברואר והרשויות שבהן נדחו הבחירות לעתיד הרחוק יותר, בארבע רשויות נוספות לא ייערכו כלל בחירות: במועצות המקומיות צור הדסה ושער שומרון, שנוסדו כרשויות עצמאיות לא מזמן; ובמועצות האזוריות תל מונד ויואב, שבהן נערכו בחירות לא מזמן. בנוסף, יש בישראל שתי רשויות מקומיות – נאות חובב ומגדל תפן – שהן "מועצות מקומיות תעשייתיות", כלומר רשויות המנהלות אזור תעשייה בינעירוני. ברשויות אלה לא נערכות כלל בחירות, שכן תשעת חברי המועצה כוללים נציגים הממונים על ידי הממשלה ונציגים מטעם הרשויות המקומיות הגובלות במועצה המקומית התעשייתית.
בחירות בעת מלחמה – קשיים והתאמות
- מועמדים המשרתים במילואים – באופן טבעי, מועמד בבחירות מקומיות המשרת במילואים מתקשה מאוד לנהל מסע בחירות (וכך גם פעילים שאינם מועמדים), במיוחד לאור האיסור על חיילים ומי שבשירות מילואים פעיל לקחת חלק בתעמולת בחירות. ואכן,
לפי פקודת מטכ"ל 33.113, כל מועמד בבחירות המקומיות ברשות כלשהי לא ייקרא לשירות מילואים או ישוחרר משירות כזה מיום הגשת המועמדות. עם זאת, בתקופת המלחמה נקבעה הוראת שעה שלפיה ראש אכ"א יכול לקבוע כי אנשי מילואים שהם מועמדים בבחירות המקומיות ימשיכו לשרת אם קיים צורך ביטחוני בכך. לפי נתונים שפרסם הצבא, ב-27 בדצמבר 2023 עמד מספרם של משרתי המילואים המועמדים בבחירות המקומיות על 3,778, מתוכם 1,829 מגויסים בצו 8. לפי נתונים שפורסמו כמה ימים קודם, ב-22 בדצמבר, 115 מהמועמדים המשרתים במילואים הם בתפקידי פיקוד, ו-70 איש מועמדים לראשות רשות מקומית.
לקראת סוף חודש דצמבר, כשנראה היה שהבחירות ייערכו כבר בסוף ינואר, החל הצבא לשחרר חיילי מילואים המועמדים בבחירות המקומיות, כדי שיוכלו לנהל מסע בחירות; הדבר יצר דילמה קשה בקרב חלקם, שהיו מעוניינים להמשיך ולשרת במילאים בזמן המלחמה. לצד זה, הצבא גם ציין (ב-27.12) שיש 688 מועמדים ב-144 רשויות המשרתים במילואים ובשל תפקידם ההכרחי לצה"ל אי אפשר יהיה כלל לשחררם. נתונים אלה היו בין הסיבות העיקריות שבגללן החליטה הממשלה לדחות את הבחירות מינואר לפברואר. עם זאת, הבעיה והדילמות של חיילי המילואים המועמדים בבחירות המקומיות לא נפתרה. בסופו של דבר אימץ צה"ל מתווה מרוכך, שמאפשר לחלק מהמועמדים להמשך לשרת במילואים, לפחות עד ימים ספורים לפני הבחירות (בתנאי שלא יקיימו קמפיין במדים, כמובן).
- הצבעת חיילים ואנשי מילואים – הליך ההצבעה שלהם מוסדר בחוק ובתקנות. חיילים זכאים להצביע בקלפיות מיוחדות שהצבא פורש, באמצעות מה שמכונה "מעטפות כפולות": מעטפה אחת, שלתוכה מוכנסים פתקי ההצבעה, מוכנסת לתוך מעטפה שנייה, שעל גבה נרשמים פרטי החייל ומספר הקלפי שבה הצביע. הדבר נעשה גם כדי לוודא שהבוחר לא הצביע יותר מפעם אחת (בדומה להצבעה של בוחרים המוגבלים בניידות). בקלפיות המיוחדות האלה אין פתקי הצבעה של כל הרשימות וכל המועמדים בכל הרשויות; במקום זה, יש מעין "פנקס" שבו מופיעים שמות כל רשימות והמועמדים בכל הרשויות, וכל בוחר כותב בעצמו, בעט, את שם/אותיות הרשימה והמועמד שהוא בוחר בהם.
בהודעות שפרסם הצבא בסוף חודש דצמבר 2023, הוא צפה כי ייתקל באתגרים בכל הנוגע להבעת החיילים ברצועת עזה, במיוחד משום שלא כולם יוכלו לצאת מהרצועה כדי להצביע. לשם כך הוא הציע כמה פתרונות ובהם הרחבת מספר הקלפיות, וכן הרחבת אמצעי הזיהוי שיכולים לשמש חיילים בקלפי, כיוון שיש מקומות שבהם נאסר על חיילים לשאת את אמצעי הזיהוי הנדרשים כדי להצביע, למשל תעודת זהות. נכון לאמצע פברואר 2024, התיקונים האלה נמצאים בשלבי אישורים שונים.
השינוי המשמעותי ביותר הוא הרחבת שעות וימי ההצבעה: ככלל, לפי תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים ואסירים), תשע"ט-2018, מפקד צבאי רשאי לקבוע כי בקלפיות צבאיות מסוימות תתקיים "הצבעה מוקדמת": בעוד רוב הקלפיות פתוחות רק ביום ההצבעה בשעות 22:00-7:00, קלפיות שבהן מצביעים חיילים יכולות להיות פתוחות במשך 72 שעות עד תום יום ההצבעה. לבקשת הצבא, התקבל תיקון לחוק שהאריך באופן משמעותי ביותר את ההצבעה המוקדמת, מ-72 שעות לשמונה ימים.