אי אמון

מהי הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבי ובמה היא שונה מהצבעת אי-אמון רגילה? מי רשאי להגיש הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבי בישראל? והאם מנגנון האי-אמון הקונסטרוקטיבי קיים במדינות אחרות? 

חוק המשילות המוגש לקריאה שנייה ושלישית הוא חוק מאוזן וטוב יותר מההצעות המקוריות. עם זאת יש עוד מקום לשיפור ויש לשאוף ליום שבו שיפור המשילות לא יובן כצעדים לחיזוק הממשלה בלבד, אלא כצעדים לחיזוק מכלול רכיבי הדמוקרטיה כך שכל אחד ימלא את חלקו במארג הדמוקרטי השלם.

"חוק המשילות שאושר בשבוע שעבר בקריאה טרומית, הקובע כי יש צורך ברוב של 65 ח"כים לאי-אמון, יחזיר אותנו לימים אפלים. כיצד ממשלה הנתמכת בידי 56 חברי כנסת ושיש לה 64 מתנגדים תוכל למשול??" ד"ר אריק כרמון ופרופ' גידי רהט באיתות אזהרה. איך אפשר בכל זאת לסייע לממשלה למשול? 

הצעת "חוק המשילות", שהוגשה על ידי חברי כנסת מסיעת הליכוד ביתנו ואושרה השבוע על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, כוללת כמה רכיבים, חלקם מצוינים, חלקם טובים וחלקם בעייתיים. בכל מקרה, יש לשבחה על מה שאין בה. אין בה לשמחתנו ערעור יסודי ומסוכן על המשטר הפרלמנטרי באמצעות הצעת שיטה נשיאותית או שעטנז מסוג הבחירה הישירה לראש הממשלה. יש לשבח גם את עצם העיסוק בתיקון שיטת הממשל.

עשר שנים לאחר ביטול הבחירה הישירה לראשות הממשלה מסתכנים עופר קניג וחן פרידברג בקביעה שכיום כללי המשחק הפוליטיים טובים לא רק בהשוואה לתקופת הבחירה הישירה, אלא גם בהשוואה למצב שהיה לפניה. גם האיזון בין הרשויות (לפחות מבחינה פורמלית) השתפר ביחס לעבר.

נייר עבודה זה נכתב למפגש השלישי של הפורום לתיקון שיטת הממשל, ועוסק בהצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, כולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

השבוע לפני עשרים שנה נפלה ממשלתו של יצחק שמיר בהצבעת אי אמון בכנסת. נפילת הממשלה סימנה את תחילתה של תקופה בת כשלושה חודשים שבמהלכה נחשפה הפוליטיקה הקואליציונית הישראלית במערומיה וצנחה לתהומות חדשים.

מדינת ישראל, דמוקרטיה פרלמנטרית, ניצבת לאחרונה לפני אתגר חדש: שר המשפטים יעקב נאמן הצטרף לכמה חברי הכנסת הפועלים והניח על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק יסוד: הכנסת.

כשנה לאחר הבחירות לכנסת ה-24, שוב עומדת הכנסת בפני טלטלה. הקואליציה הבלתי אפשרית שעמדה על תילה בזכות קוצו של קול איבדה את הרוב הפרלמנטרי. האם פירושו של דבר שהכנסת תתפזר ויתקיימו בחירות חדשות? האם יתכן כי הממשלה תוחלף והכנסת תישאר על כנה? והאם יכולה לכהן כעת ממשלת מיעוט? המאמר סוקר את הדרכים לפיזור הכנסת ומראה כיצד הן שומרות על מנגנוני איזון, ייצוב ובלימת זעזועים פוליטיים

רפורמה פרלמנטרית לדמוקרטיה יציבה – ההצעות העיקריות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לאחר הבחירות הנשיא מזמן אליו את נציגי הסיעות בכנסת, ועל פי המלצתן הוא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה.