החוק הנורווגי
בישראל כמעט כל השרים המכהנים בממשלה הם במקביל גם חברי כנסת. החוק הנורווגי הוא מנגנון שנועד לאפשר את התפטרותם של שרים או סגני שרים מהכנסת כדי לאפשר למועמדים הבאים ברשימותיהם להפוך לחברי כנסת. החוק קיים, בגרסאות שונות, בנורווגיה, שוודיה, הולנד, צרפת ובלגיה.
היות והכנסת שלנו קטנה ביחס לפרלמנטים אחרים בעולם, יתרונות החוק הנורווגי ברורים: תוספת של ח"כים שיבצעו את עבודת החקיקה, ושיפור עבודת ועדות הכנסת באמצעות נוכחות בדיונים והיכולת להתמקצע בתחום עבודתן. במקביל, השרים שיתפטרו מהכנסת יוכלו להשקיע את כל זמנם במשרד הממשלתי עליו הם אמונים ובכך תיווצר חלוקה טובה יותר בין רשויות השלטון.
אולם לחוק יש גם חסרונות, הבולט שבהם הוא הרחבת מאגר המשרות השלטוניות על חשבון משלם המיסים. הרעיון להחיל חוק נורווגי מלא בישראל מצוי על סדר היום בשנים האחרונות אולם בפועל, התקבלה רק גרסה חלקית שלו: בכנסת שנבחרה אחרי בחירות 2020 התפטרו מהכנסת מעל 10 שרים סגני שרים והוחלפו בידי הבאים בתור ברשימותיהם.