דמוקרטיה בקטנה

אחד האתגרים המרכזיים בימיה הראשונים של המדינה היה למזג את המחתרות השונות שפעלו בתקופת המנדט הבריטי לצבא ממלכתי אחד. המעבר מפעילות המחתרות ל'צבא ההגנה לישראל' לא היה חלק והגיע לשיאו האלים סביב פרשת הספינה אלטלנה, שנרכשה על-ידי האצ"ל והגיעה לחופי ישראל ביוני 1948 ועליה כלי נשק רבים שנועדו במקורם לשימוש האצ"ל.

בניגוד למה שרובנו חושבים – פתקים לבנים לא משפיעים כלל על תוצאות הבחירות. ןועדת הקלפי סופרת אותם יחד עם קולות פסולים אחרים, ואין שום דרך לדעת כמה מצביעים שלשלו לקלפיות מעטפות ובהם פתקים לבנים ריקים. למעשה, כאשר ועדת הבחירות המרכזית מחשבת את חלוקת המנדטים, היא מתעלמת לגמרי מהקולות הפסולים. לכן, גם אין כל בסיס לטענה שפתק ריק או לבן הוא סוג של הצבעת מחאה או הצבעת הימנעות.

מאז הקמת מדינת ישראל, ובייחוד בשני העשורים האחרונים, גדל מספר משרדי הממשלה באופן משמעותי עד שהגיע לשיא בממשלה הנוכחית ל- 35 משרדים. זהו מספר חריג גם בהשוואה למדינות בעלות סדר גודל דומה לזה של ישראל. איך הגענו למצב הזה? ובכן, שילוב של היחלשות מפלגות השלטון והפיצול הפרלמנטרי הגובר בכנסת, הם שיצרו מערך תמריצים עתיר משאבים של כיבודים וג'ובים לכל דורש.

תכנית ההתנתקות היא מהלך מדיני-ביטחוני שקידם ראש הממשלה אריאל שרון, לפינוי יישובים ישראלים מרצועת עזה ומצפון השומרון באופן חד צדדי וללא משא ומתן עם הרשות הפלסטינית. שרון, פוליטיקאי שהיה ידוע במשך שנים בעמדותיו הימיניות-ניציות, הפתיע רבים כשהציג את התכנית לראשונה בנאום בכנס הרצליה בשנת 2003.

במדינות רבות בעולם, מייד עם היוודע תוצאות הבחירות, ידוע מיהו המנצח ואיזו ממשלה עומדת לקום. אך בישראל, המצב יותר מורכב ולא תמיד ברור מי ניצח בבחירות והאם הוא או היא יוכלו להרכיב ממשלה. לכן – יש חוקים המסדירים את הדרך להקמת ממשלה. ראשית, נשיא המדינה מתייעץ עם ראשי המפלגות שנבחרו כדי להתרשם למי יש את הסיכוי הגבוה ביותר להקים ממשלה.

בימים אלה עובר ראש הממשלה בנימין נתניהו הליך של שימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה. במה מדובר? החוק בישראל מאפשר לחשוד בעבירות חמורות למעט אם הוא עצור או חשוד בפשעים מסוימים של אלימות במשפחה, לשכנע את רשויות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום באמצעות הליך של שימוע. לעתים מושמעת ביקורת על כך שמדובר בהליך המופעל באופן לא שוויוני, אשר נותן יתרון לחשודים "מיוחסים", כגון פוליטיקאים, ידוענים, אנשי ציבור, או חשודים המיוצגים על ידי עורכי דין מהשורה הראשונה.

אחוז החסימה משמש חסם כניסה לכנסת ותפקידו למנוע ממפלגות שקיבלו תמיכה מועטה לזכות בייצוג. המטרה הראשית שלו היא למנוע פרלמנט מפוצל עם הרבה מפלגות קטנות. בישראל, אחוז החסימה הועלה במהלך השנים מספר פעמים והחל מבחירות 2015 הוא עומד על 3.25% מהקולות.

שיטת הבחירות בישראל היא יוצאת דופן בכך שכל חברי הכנסת נבחרים מאיזור בחירה אחד ויחיד ולכן נקראת "שיטה ארצית". לשיטה כזו יש כמה חסרונות בולטים. ביניהם: פגיעה בייצוג תושבי פריפריה, ריחוק גדול בין האזרחים לפוליטיקאים, והגברת הפיצול בכנסת.

לאחרונה הוסמכה הממשלה להגביל את הכניסה והיציאה מישראל, זאת בהתאם לחוק הסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. בהוראת השעה נקבע כי הממשלה תוכל לעשות זאת רק לאחר ששוכנעה כי קיים סיכון מוגבר לכניסת חולים לישראל, העלולים להחמיר משמעותית את רמת התחלואה בישראל.

בישראל כמעט כל השרים המכהנים בממשלה הם במקביל גם חברי כנסת. החוק הנורווגי הוא מנגנון שנועד לאפשר את התפטרותם של שרים או סגני שרים מהכנסת כדי לאפשר למועמדים הבאים ברשימותיהם להפוך לחברי כנסת. החוק קיים, בגרסאות שונות, בנורווגיה, שוודיה, הולנד, צרפת ובלגיה

את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה קיבלנו בירושה מהמנדט הבריטי. למרות שבבריטניה ובלא מעט מדינות אחרות בעולם, משרת היועץ המשפטי לממשלה היא משרה המאוישת על ידי אישיות פוליטית.

את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה קיבלנו בירושה מהמנדט הבריטי. למרות שבבריטניה ובלא מעט מדינות אחרות בעולם, משרת היועץ המשפטי לממשלה היא משרה המאוישת על ידי אישיות פוליטית.

נסיון העבר מלמד שלמרות שתפקיד הנשיא סמלי במהותו, המירוץ לנשיאות נושא לרוב אופי פוליטי- מפלגתי. מעניין לציין שלא תמיד מפלגת השלטון מצליחה להביא לבחירתו של המועמד מטעמה

החברה החרדית מוגדרת כ"חברת לומדים" היינו שרוב הגברים בה לומדים תורה ואינם עובדים לפרנסתם. לאורך שנים גם שיעור התעסוקה של נשים חרדיות היה נמוך באופן יחסי וכך הגיעה החברה לשיעורי עוני גבוהים מאוד ונזקקה לתמיכה מדינתית משמעותית.

בהיסטוריה של מדינת ישראל עלו יוזמות רבות לתיקון שיטת הממשל אך רובן ככולן לא אושרו. הרפורמה המשמעותית ביותר במבנה המשטר אושרה בכנסת בשנת 1992 ונכנסה לתוקפה ארבע שנים לאחר מכן. שיטת "הבחירה הישירה" אפשרה לאזרחים להצביע בפתק אחד עבור המפלגה ובפתק שני עבור מועמד לראשות הממשלה.

מגיפת הקורונה הובילה לשינויים מהותיים באופן התעסוקה, החל מעבודה מהבית ועד דיגיטציה של שירותים ציבוריים. לפי מומחים בארץ ובעולם, חלק מהתהליכים הללו יישארו גם ביום שאחרי המגיפה, אך במקביל יובילו להיעלמות של מקצועות רבים.

התהליך המדיני מול הפלסטינים, אישור הסכמי אוסלו בכנסת וגל פיגועי ההתאבדות של השנים 1994-5 הובילו ליצירת קיטוב חריף בין ימין לשמאל. הימין הפוליטי האשים שמדיניות הממשלה הובילה לפיגועים ומסכנת את מדינת ישראל.

התהליך המדיני מול הפלסטינים, אישור הסכמי אוסלו בכנסת וגל פיגועי ההתאבדות של השנים 1994-5 הובילו ליצירת קיטוב חריף בין ימין לשמאל. הימין הפוליטי האשים שמדיניות הממשלה הובילה לפיגועים ומסכנת את מדינת ישראל.

בשנת 1985 הציגה ממשלת ישראל תכנית כוללת לטיפול במצב הכלכלי הקשה שנקראה תכנית הייצוב הכלכלית. את התכנית ניסחו ראשי האוצר בעזרת כלכלנים מומחים מהאקדמיה ויועצים מארה"ב והיא זכתה לשיתוף פעולה מלא של ראש הממשלה דאז שמעון פרס ושר האוצר, יצחק מודעי, נציגי ההסתדרות והתעשיינים.