ב-6 בפברואר 2017 אישרה הכנסת את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, או בכינויו "חוק ההסדרה".
הזכות לפרטיות, שנולדה כזכות להיעזב במנוחה ושמירה על המתחם האישי מקבלת משמעות אחרת לגמרי בעולם הדיגיטלי. האפשרויות לאסוף מידע דרך רשת האינטרנט, מכשירים חכמים ואפליקציות, לשמור את המידע הזה בתוך "מוחות" מרכזיים, לעבד אותו ולהפיק ממנו תובנות עלינו כפרטים– הן המאפיין המרכזי של התקופה שלנו.
עשור שלם בדקה וחצי. מוכנים? מתחילים!
האם ראש ממשלה רשאי להוסיף ולכהן כאשר מוגש נגדו כתב אישום חמור בעברות של שחיתות, שיש עמן קלון? מה הנפקות, לעניין שאלה זו, של היות הממשלה זו ממשלת מעבר? האם ניתן להטיל על מועמד שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור, להרכיב ממשלה? האם נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו? חוות דעת זו לא תתייחס לשאלה אם בג״ץ צריך לדון לפני הבחירות בעתירות סביב סמכות הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על ח״כ שנאשם בפלילים
תרחישי אימה | ישראל 2050
המאבק הממושך של התנועה הציונית להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הגיע לאחד משיאיו בהצבעה שנערכה באו"ם ב-29 בנובמבר 1947. ההצבעה שעלתה על סדר היום הייתה על חלוקת שטחה של ארץ ישראל המנדטורית לשתי מדינות: ערבית ויהודית.
סמכות היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום, במצב בו לא קיימת ועדת כנסת, איננה בהירה ועל כן ניתנת לפרשנות. המצב מחייב הקמת ועדת כנסת, על אף המצב הפוליטי הרגיש שישראל נתונה בו, ועיגון סמכות היועמ"ש לעשות זאת בחוק, באופן שאינו משתמע לשני פנים
על אף היתרונות הטמונים בתכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית, מדובר באחת מהפגיעות הרחבות ביותר בפרטיות של אזרחי מדינת ישראל הקיימות היום. מדובר במידע ביומטרי ורפואי, שהאפשרות לייצר זיהוי חוזר לגביו עלולה לחשוף את אזרחי ישראל לסיכונים חסרי תקדים, הן מצד רשויות המדינה הן מצד חברות פרטיות
לפני שש שנים נפתח החינוך הממלכתי חרדי – מוסדות חרדיים שפועלים בסטנדרט של החינוך הממלכתי הישראלי. זה עדיין בשוליים – אבל אלו ניצני שינוי
בהיעדר גוף אחד שמרכז את תחום ההכשרות המקצועיות, מערך ההכשרות סובל מחוסר אפקטיביות שפוגעת באוכלוסיות החלשות. ככל שנשכיל להפוך את מערך ההכשרות המקצועיות ליעיל, אטרקטיבי ורלוונטי יותר לצורכי המעסיקים, הדבר יתרום לתעשייה ולכלכלה הישראלית.
זה מנגנון שנועד לחשוף כשלים בנבכי הרשות המבצעת, ולברר לעומק נושא בעל עניין ציבורי רחב. הבעיה היא שועדות חקירה כאלה בדרך כלל מוקמות בקול תרועה תקשורתית רמה אבל מסיימות בקול ענות חלושה
בכל הקשור להחלטות בסוגיות דת ומדינה שמתקבלות כאן אבל משפיעות על חיי חייהם של יהודים בתפוצות, כמו הכרה בטקסים לא אורתודוכסיים, מדינת ישראל חייבת לקבל החלטות בשיתוף ראשי הקהילות היהודיות
מהפכת הבינה המלאכותית מגיעה עם תועלות אדירות – אבל גם עם סיכונים שמחייבים היערכות מוקפדת של קובעי המדיניות
בימים אלה עובר ראש הממשלה בנימין נתניהו הליך של שימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה. במה מדובר?
במדינות רבות בעולם, מייד עם היוודע תוצאות הבחירות, ידוע מיהו המנצח ואיזו ממשלה עומדת לקום. אך בישראל המצב יותר מורכב.
שבוע לבחירות, מה באמת מעניין את ציבור הבוחרים? בזמן שהקמפיינים מעלים הילוך ומתמקדים בעיקר בנושאי ביטחון, מה שבאמת מעניין את הישראלים הוא דווקא עמדות המפלגות בסוגיות הכלכליות-חברתיות. הגיע הזמן שהמפלגות יציגו מדיניות כלכלית-חברתית ברורה ואפקטיבית
לקראת הדיון הצפוי בתזכיר חוק הבחירות לכנסת- 'תיעוד חזותי ו/או קולי בקלפיות', שיגר המכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת לחברי הממשלה, לפיה ההצעה מהווה פגיעה בזכות לשוויון בבחירות ובחשאיות הבחירות
ההכרזה על בחירות נוספות הביאה אותנו למצב בו ממשלת המעבר מכהנת כבר חצי שנה, וצפויה לה כהונה של לפחות שלושה חודשים נוספים. מה המנדט של ממשלה כזו, ומה המשמעויות הנגזרות מכך?
מאת: פרופ' יובל שני, ד"ר גיא לוריא, ד"ר עמיר פוקס, פרופ' עופר קניג
היוזמה לביטול התפזרות הכנסת פסולה ויש להתנגד לה נחרצות. מדובר ביוזמה המקדמת אינטרסים אישיים ופוליטיים, הפוגעת באמון הציבור ובחובת נבחריו לפעול בטוהר וביושר. ובמקביל שולחת מסר סמוי לאזרח שלפיו קומבינות ומהלכים נכלוליים אשר משרתים את טובתם האישית של חלק מנבחרי הציבור הם דפוס התנהגות נורמטיבי
כיצד מצליח זוג חרדי עם משכורת ממוצעת של 12,000 ש"ח לרכוש דירה? החרדים מוכנים להתפשר על דירות קטנות, ישנות ומרוחקות מהמרכז, ורובם נעזרים בהלוואות עד גובה הנכס כולו. ד"ר איתן רגב מסביר מהן הדרכים בהן ניתן להיערך ולמנוע את המשבר בשוק הדיור החרדי
חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית הוא בלתי מספק, לא שוויוני ואף מסוכן לביטחון המדינה. אם לא יעבור שינויים דרסטיים שיעודדו את החרדים לשירות משמעותי בצבא, הוא עלול להגדיל את אי השוויון בין הצעירים בישראל ולהביא לסופו של צה"ל כצבא העם
גם הממשלה היוצאת, ממשלת ישראל ה-34, סבלה מבעיות של ממשלות קודמות: משברים קואליציוניים, מריבות, ויכוחים וסכסוכים בנושא דת ומדינה, אבל ברגע שיוצאים לבחירות – מי בכלל זוכר על מה התווכחו? אז כמה פעמים הלכנו לבחירות בגלל ענייני דת ומדינה?
מאת: פרופ' יובל שני, פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר אסף שפירא, ד"ר עמיר פוקס
המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהצעת החוק לתיקון חוק יסוד: הממשלה: "הצעת החוק מיותרת ופסולה משום שהיא פרסונלית, מבקשת להגביל את חופש הפעולה של נשיא המדינה ומערערת על ערכי הבסיס של הדמוקרטיה הישראלית"
בנימין נתניהו נגד בן כספית, אורן חזן נגד עמית סגל, אפי נווה נגד שרון שפורר - בשנים האחרונות הוגשו מאות תביעות מצד פוליטיקאים ובעלי כוח נגד עיתונאים ופעילים חברתיים. ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מסבירה מדוע התביעות הללו פוגעות בחופש הביטוי, למה בתי המשפט חייבים לפעול לדחיית תביעות לא מוצדקות על הסף, וכיצד עיתונאים ומושאי הסיקור צריכים לנהוג קצת יותר בכבוד אחד כלפי השני
פרופ' תמר הרמן, המנהלת האקדמית של מרכז גוטמן לחקר דעת מציגה את עיקרי ממצאי מדד הדמוקרטיה לשנת 2018, באירוע ההשקה בבית הנשיא
המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהרחבת חוק ועדות הקבלה: "חקיקה שנובעת מגזענות, בדלנות וניסיון של "מיוחסים" להגדיל את הערך הכספי של נכסיהם"
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק להסדרת שירותי השגחה על הכשרות: "החוק יצור בעיות חדשות שיפגעו בצרכני הכשרות- יש לפתוח את שוק הכשרות כולו תוך הקפדה על שקיפות ואיכות"
מאת: רבקה מיכאלי, גברי בנאי, נלי תגר, יניב ביטון, יוסי מרשק, אסי לוי, רננה רז, אסתי זקהיים
כל אחד מבין אמנות בצורה שונה וזה היופי שבה. לתת לגורם פוליטי, שר תרבות – משמאל או ימין – לפרש מה זו הסתה, מה פוגע ביהדות, מה פוגע בדמוקרטיה, זה קצת מגוחך ובטח שלא רציני. אבל זה מה שהולך לקרות אם יעבור חוק נאמנות בתרבות. וזה כבר לא מצחיק. זה מפחיד!
מערכת המפלגות הישראלית מפוצלת במידה קיצונית, לאחר שאיבדה את שני העוגנים שייצבו אותה מאז שנות השבעים. מדובר בפיצול הפוגע ביכולת המשילות ומערער את היציבות השלטונית. מערכת עם שתי מפלגות גדולות, נוסף על מספר מפלגות קטנות יותר, תעודד את המפלגות הגדולות להתמתן ולהתכנס למרכז המפה הפוליטית, ולמנוע הקצנה