באופן מסורתי, ישראל בלמה את ההתערבות המשפטית הבינלאומית בטיעון שהיא חוקרת בעצמה – אך הוא נחלש בשנה האחרונה. לצד זאת, פוליטיקאים חסרי אחריות השתמשו בביטויים שנתפסו בעולם כניסיונות להפר את הדין הבינלאומי. מערכות החקירה של צה"ל צריכות לפעול וכך יינתן לו הזמן להילחם בארגוני הטרור.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
"מטרת המשפטים שמנהל בית הדין הפלילי הבינלאומי היא להביא לבירור השאלה האם יש מקום להכניס אנשים לכלא".
מאת: עו"ד עדנה הראל פישר
מבחני התמיכה המוצעים מעניקים משקל כבד במיוחד לרכיב מכירת הכרטיסים ועלולים ליצור העדפה לעשייה קולנועית מסחרית ואף להעמיד בסכנת הכחדה תחומי משנה חשובים כמו היצירה התיעודית, הנפשה וסרטי סטודנטים. הם עתידים להגדיל הוצאות על ניהול וביורוקרטיה על פני התמחות המוסדות ומגוון היצירה. הליך ההיוועצות שנעשה עד כה הוא בלתי מספק, ואינו תואם את העקרונות להתנהלות בתחומי התרבות ולהבטחת חופש הביטוי והיצירה.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
"בעולם יש תפיסה שהמערכת הישראלית איבדה שליטה על מה שקורה בשטח. כך יש פחות אמון במערכת הפנימית הישראלית שהיא שומרת על כללי המשפט הבינלאומי".
"אם יוצאו צווים, יהיה זה אירוע עם השלכות דרמטיות שמעולם לא חווינו במדינת ישראל. מעבר לפגיעה בחופש התנועה של הבכירים שנגדם יוצאו, זו פגיעה בחופש הפעולה המבצעי של צה"ל".
מאת: פרופ' יובל שני
"בית הדין בהאג מפעיל את הסמכות שלו רק במקרי קיצון. זה יכניס אותנו למועדון שאנחנו לא רוצים להימצא בו".
מאת: פרופ' יובל שני
"לעיתים בית הדין משתמש בפרקטיקה של צווי מעצר סודיים, כלומר כאלו שהוצאתם אינה מתפרסמת. בין אם הצווים אכן יפורסמו ובין אם לא, המשמעות היא שברגע שהוצא צו והחשוד שנגדו הוגש מגיע למדינה שחברה בבית הדין - אותה מדינה לשיטת בית הדין מחויבת לעצור אותו ולהעבירו למשפט".
התיקונים מאפשרים מינוי ממונה ללא השכלה כלל, וכן מורידים את איכות הניסיון התעסוקתי והניהולי הנדרש לתפקיד. בכך יביאו להחלשה ניכרת של איכות כוח האדם הניהולי במועצה הדתית.
זה אולי קצת מפתיע, אבל גם במדינות כמו שוויץ, דנמרק, פינלנד ונורווגיה יש חוק גיוס חובה לצבא. מסקירה שערכו פרופ' יובל שני ועו"ד מירית לביא נראה כי מקבלי ההחלטות בישראל יוצאי דופן בכך שהם מבקשים לפטור אוכלוסייה דתית ספציפית משירות צבאי ואזרחי. ומה לגבי החברה הערבית? כאן דווקא מצאנו מקור להשוואה.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הטיוטה כוללת את צמצום משקלה של הרשות המקומית בבחירת נציגי האספה הבוחרת לטובת הגדלת משקל השר לשירותי דת והרבנות הראשית. היא גם מציעה לבטל את קציבת כהונת רבני הערים באופן המנוגד לתפיסה המקובלת שלהם כנבחרי ציבור ולצמצם את ייצוג הנשים בבחירתם באופן שיסיג לאחור את מעמד הנשים ביחס לממסד הדתי.
מאת: עו"ד מירית לביא
העלייה החדה במספר רישיונות הנשק הפרטיים בישראל והשינויים במדיניות הרישוי לאחר 7 באוקטובר מחריפים את הסכנות הנשקפות לילדים מחשיפה לכלי נשק. כדי לצמצם את הסיכון נדרשת עבודת מטה יסודית שתעסוק באופן אחסון הנשק, צמצום נוכחות נשק בקרבת ילדים במרחב הציבורי והעלאת מודעות לסכנות שבהזנחת הנשק.
מאת: ד"ר אסף שפירא
הרחבת זכות ההצבעה לאוכלוסייה זו היא מהלך חיובי, אך עליה להתבצע תוך בחינת כלל הקבוצות הזכאיות להצביע אך נמצאות בחו"ל ובהסתמך על קריטריונים ברורים, כלליים וענייניים.
מאת: פרופ' רוסלנה רחל פלטניק, נדב פורת הירש
התייחסות חוקרי המכון למתווה מס הפחמן שמקדמת הממשלה בתקציב המדינה.
הקיצוץ בתקציבים יפגע באופן קשה ובלתי מידתי בחברה הערבית, ימנע את צמצום הפערים, יעמיק את ההפליה ויהווה פגיעה קשה במנועי צמיחה פוטנציאליים הן של החברה הערבית והן של כלל החברה והמשק בישראל.