בחירות 2022
בחרו
אודות הבחירות לכנסת ה-25
הממשלה ה-36 (ממשלת בנט-לפיד, "ממשלת השינוי") שנכנסה לתפקידה אחרי בחירות 2021 הייתה תקדימית מכמה בחינות: הקואליציה שתמכה בה כללה לראשונה מפלגה ערבית (רע"מ); היו חברות בה 8 סיעות מקשת אידיאולוגית רחבה מאוד; והיא יצאה לדרכה עם ראש ממשלה שהשתייך לסיעה קטנה. מאפיינים אלה, בשילוב היותה קואליציה שברירית שנהנתה מרוב של 61 ח"כים, העמידו את הממשלה במבחנים ובאתגרים מורכבים. ב-10 החודשים הראשונים לכהונתה היא הצליחה לעמוד בהם (העבירה תקציב מדינה, אישרה שורה של מינויים בכירים בשירות הציבורי) אך באביב 2022 מעמדה החל להתערער בעקבות הסרת התמיכה בה מצד מספר חברי כנסת. אובדן הרוב הפרלמנטרי הביא את ראש הממשלה בנט ליזום את הקדמת הבחירות ובעקבות כך מונה מנהיג יש עתיד, יאיר לפיד, לראש הממשלה ה-14 של מדינת ישראל.
הבחירות לכנסת ה-25 הוקדמו ל-1 בנובמבר – ואזרחי ישראל הלכו להצביע בפעם החמישית בתוך שנתיים וחצי. בכך, ישראל התייצבה בתור הדמוקרטיה הפרלמנטרית עם תדירות הבחירות הגבוהה ביותר, מצב המשקף רמות מדאיגות של חוסר יציבות והיעדר משילות. במהלך חודש אוגוסט ערכו חלק מהמפלגות פריימריז לקביעת רשימות המועמדים שלהן ובמפלגות אחרות נקבעו הרשימות על-ידי המנהיג או בוועדת מינויים מצומצמת.
לקראת המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים התבהרה תמונת המתמודדות ואפשר היה להצביע על שלושה שינויים ראשיים בהשוואה לבחירות הקודמות. ראשית, מפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער חברה אל כחול לבן בראשות בני גנץ והשתיים התמודדו במסגרת המחנה הממלכתי, אליו הצטרף גם הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט. שנית, רשימת ימינה התפרקה. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הודיע שלא יתמודד בבחירות ואילו איילת שקד התמודדה במסגרת רשימת הבית היהודי. שלישית, הרשימה המשותפת התפרקה ובבחירות התמודדו חד"ש-תע"ל ברשימה אחת, ובל"ד חזרה להתמודד באופן עצמאי לראשונה מאז 2013. בסך הכל 40 רשימות הגישו את מועמדותן לוועדת הבחירות המרכזית.
סקרי הבחירות צפו קרב צמוד בין גוש הימין לבין גוש המפלגות שהתנגדו לנתניהו. הבחירות אכן היו צמודות מבחינת מספר הקולות שקיבל כל גוש, אולם בגלל שמרצ ובל"ד לא עברו את אחוז החסימה התוצאות הורו בסופו של יום על ניצחון ברור לימין בהנהגת נתניהו. הליכוד ושותפותיו זכו ב-64 מנדטים, רוב נוח שאיפשר לנתניהו להקים ממשלת ימין שנסמכת על קואליציה של 64 ח"כים.
בלי כל קשר לעמדותיכם הפוליטיות, תוצאות הבחירות הפתיעו את כולנו. אף אחד מהסקרים לא צפה את התחזקות גוש הימין ל 64 מנדטים, מתוכם 18 מנדטים למפלגות החרדיות. מה המשמעויות של התוצאות ואילו אתגרים מחכים לדמוקרטיה הישראלית בשנים הקרובות? יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיחה עם פרופ' סוזי נבות, סגנית הנשיא למחקר ומומחית למשפט חוקתי וד"ר גלעד מלאך, ראש התכנית לחברה החרדית.
הבחירות לכנסת ה-25
1.11.2022
מספר בעלי זכות הבחירה
6,788,804
אחוז החסימה
3.25%
סך הכל מצביעים
4,794,593
מספר הקולות הכשרים
4,764,742
שיעור ההצבעה
70.6%
| מפלגה | קולות | מושבים (מנדטים) | אחוז הקולות | רשימת מועמדים | מצע |
|---|---|---|---|---|---|
| הליכוד | 1,115,336 | 32 | 23.4 |
המועמדים
|
|
| יש עתיד | 847,435 | 24 | 17.8 |
המועמדים
|
|
| הציונות הדתית | 516,470 | 14 | 10.8 |
המועמדים
|
|
| המחנה הממלכתי | 432,482 | 12 | 9.1 |
המועמדים
|
מצע
|
| ש"ס | 392,964 | 11 | 8.2 |
המועמדים
|
|
| יהדות התורה | 280,194 | 7 | 5.9 |
המועמדים
|
|
| ישראל ביתנו | 213,687 | 6 | 4.5 |
המועמדים
|
מצע
|
| רע"מ | 194,047 | 5 | 4.1 |
המועמדים
|
|
| חד"ש-תע"ל | 178,735 | 5 | 3.8 |
המועמדים
|
|
| מפלגת העבודה | 175,992 | 4 | 3.7 |
המועמדים
|
מצע
|
| מרצ | 150,793 | - | 3.2 |
המועמדים
|
מצע
|
| בל"ד | 138,617 | - | 2.9 |
המועמדים
|
|
| הבית היהודי | 56,775 | - | 1.2 |
המועמדים
|
|
| חופש כלכלי | 15,801 | - | 0.3 |
המועמדים
|
מצע
|
| באומץ בשבילך | 14,694 | - | 0.3 |
המועמדים
|
|
| הכלכלית החדשה | 13,920 | - | 0.3 |
המועמדים
|
מצע
|
| צעירים בוערים | 8,800 | - | 0.2 |
המועמדים
|
מצע
|
| הפיראטים | 1,728 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| קול הסביבה והחי | 1,618 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| עלה ירוק | 1,524 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| נתיב | 1,354 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| כל קול קובע | 1,292 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| יש כיוון | 1,215 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| ישראל חופשית דמוקרטית | 1,157 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| סדר חדש | 1,078 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| העצמאים החדשים | 1,020 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| מנהיגות חברתית | 988 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| רשימת שלושים ארבעים | 939 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| אני ואתה | 746 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| שחר- כוח חברתי | 430 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| הלב היהודי | 415 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| מפלגת הגוש התנ"כי | 411 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| כבוד האדם | 350 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| אנחנו | 334 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| צומת | 292 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| צו השעה | 262 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| מפלגת שמע | 255 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| איחוד בני הברית | 234 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| קמ"ה | 205 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| כח להשפיע | 153 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מאמרים בנושא בחירות 2022
חוק פיזור הכנסת | כל מה שחשוב לדעת
איזה רוב נדרש כדאי להעביר את חוק התפזרות הכנסת בקריאות השונות, מה בדבר עבודת הכנסת והממשלה לאחר הפיזור, ומה תמונת המצב הנוכחית?
חוק 15-V גרם נזקים קשים לחופש הביטוי ולהשתתפות בבחירות
בבחירות האחרונות דרשו מפלגות שונות מכמה גופים להירשם כ"גוף פעיל בבחירות" אצל מבקר המדינה ולעמוד במגבלות שהחוק מטיל על גופים כאלה – דרישות שנדחו. כך, יו"ר ועדת הבחירות דחה את עתירת יש עתיד להכריז כי ערוץ 14 הוא גוף פעיל בבחירות ועתירות דומות של הליכוד נגד "שוברים שתיקה", "זזים" ו"דרכנו" נדחו אף הן. זהו כישלונו החרוץ של חוק V-15.
קווים לדמותה של הכנסת ה-25: מי עושה קאמבק וכמה נשים יכהנו בה?
השבוע תושבע כנסת חמישית בתוך פחות מארבע שנים. כמה ח"כים חדשים יהיו בה וכמה בעלי רקע משפטי? הנתונים המלאים
הגברים יתנו את הטון בכנסת ה-25 - אבל יש מה לעשות
שיעור הנשים בקואליציה המסתמנת יהיה 14% בלבד וגם מספר השרות יהיה נמוך דרמטית בהשוואה לממשלות קודמות. כלים מוסדיים כמו הגדלת מימון למפלגות שיקדמו נשים ישפרו את המצב העגום
על אחוז החסימה, הקולות המבוזבזים ומה שביניהם
במבט השוואתי אחוז החסימה בישראל הוא סביר בהחלט: ברובן המכריע של הדמוקרטיות, אחוז החסימה נע בין 2% ל-5%, ולכל אחוז, נמוך או גבוה, יש כמובן יתרונות וחסרונות. באחוז חסימה גבוה יותר יש סכנה מוגברת לקולות מבוזבזים. כפי שקורה עתה, רשימות שקיבלו מספר קולות לא נמוך בסוף לא נבחרו לפרלמנט. אבל גם כאן – הדבר אינו הכרחי, ותלוי בהתארגנות פוליטית נבונה או לא נבונה של המפלגות.
המעטפות הכפולות: האם הן יכריעו את הבחירות?
בעבר שיעור ההצבעה במעטפות הכפולות היה נמוך, ומכאן גם מידת השפעתן על התוצאות הסופיות, אך בשנים האחרונות, ובמיוחד בבחירות האחרונות במרץ 2021, הייתה עלייה משמעותית בשיעור המצביעים במעטפות הכפולות, ומכאן עשויה להתגבר הסבירות בה התפלגות ההצבעה במעטפות אלה תשפיע גם על התוצאות הסופיות הפעם. מיהם אותם כחצי מיליון אזרחים שמצביעים במעטפות כפולות?
ביום שאחרי: להוציא את הפוליטיקה מוועדת הבחירות
בסיום חישוב הקולות, תצטרך ועדת הבחירות לאשר את התוצאות. ומה אם חבריה יבחרו שלא לעשות כן? סיבה נוספת להקמת רשות בחירות עצמאית.
כמעט 40% אינם מאמינים כי תוצאות הבחירות ישקפו את ההצבעה בקלפי
מחצית מהציבור סבורים כי תמיכת ראשי מערכות הביטחון בהסכם הושפעה גם משיקולים פוליטיים, ורוב קטן בלבד בציבור היהודי נתנו לכוחות הביטחון ציון טוב או טוב מאוד על תפקודם עם ניסיונות הפיגועים.
אידאולוגיה זאת לא מילה גסה
הפיצול ברשימה המשותפת יצר שלוש רשימות שלכל אחת מהן אידיאולוגיה משלה, והציבור הערבי זכה לבחירה רבה יותר. מצד שני, הפירוק יכול אפילו לסכן את הייצוג הערבי בכנסת הבאה והשלכותיו יתבהרו בהמשך. כך או כך, הכתובת הייתה על הקיר.
מקדמות לבחירות
לאחר הגשת הרשימות, מהו גובה המימון להן זכאיות המפלגות, כיצד מתמרצת השיטה מפלגות מכהנות ויוצרת מועדון סגור, ומה ניתן לעשות. מאחורי המקדמות לבחירות.
אחד מכל ארבעה ישראלים מתלבטים עבור מי להצביע
בקרב החברה הערבית, מעל מחצית תומכים באיחוד הרשימה המשותפת ורע"ם וכרבע אינם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות. כמעט מחצית מהמרואיינים היהודים השיבו כי חשוב להם אם בצמרת הרשימות להן יצביעו יוצבו קצינים בכירים בצה"ל.
בחירות מרחוק
האם בחירות מקוונות אכן מגדילות את שיעור ההשתתפות בבחירות? התשובה לכך מהפריימריז בשבועות האחרונים ומדוגמאות מהעולם אינה חד משמעית. מה שבטוח, הוא שהיתרונות לכך ברורים, כמו גם החסרונות והאיום על טוהר הבחירות.
הישראלים מעידים כי מזון ודיור הן ההוצאות המכבידות ביותר
בעוד המרואיינים מדווחים על עלייה של כ-8.5% אחוזים במחירי סל הצריכה בשנה האחרונה, הרוב מעידים כי הכנסתם לא השתנה ורבע נוספים כי אף ירדה. ואיזו ממשלה תטפל בצורה טובה יותר ביוקר המחיה? בציבור חלוקים.
הכל מאחורי הפריימריז במפלגות
עונת הפריימריז בפתח: מהן שיטות הבחירה במפלגות השונות, כמה ח"כים נבחרו בפריימריז לאורך השנים, מי זכאי להיבחר ואיזו מפלגה הכי מחמירה בדרישותיה מהמתפקדים ומהמתמודדים?
אחד מכל חמישה ישראלים עדיין מתלבט למי להצביע
הצבעה חוזרת ומעבר בין גושים: רוב מצביעי מפלגות האופוזיציה לשעבר יצביעו שוב לאותה מפלגה, לעומת פחות ממחצית ממצביעי מפלגות הקואליציה לשעבר. וגם, מהו הגורם הראשון בהחלטת הציבור עבור איזו מפלגה להצביע.
מאחורי הריצה המשותפת של ימינה ודרך ארץ
ככלל, רשימות משותפות מקטינות את הפיצול הפוליטי בכנסת. אולם, לא בטוח שלרשימה משותפת המורכבת ממפלגות שמעולם לא התמודדו באופן עצמאי יש תרומה ממשית למערכת הפוליטית, והן מהוות בעיקר פלטפורמות לפוליטיקאים. מאחורי רשימות משותפות.
ראש בראש: הפריימריז לראשות העבודה
עד כה, מעולם לא נבחרו יו"רי מפלגת העבודה מחדש אחרי התמודדות חוזרת. מתי אומצה לראשונה שיטת הפריימריז בישראל, וכיצד מספר המתפקדים לאורך השנים משקף את הירידה במעמדה הפוליטי של המפלגה?
המכון ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית: הנחה המפלגות והמועמדים לסימון תעמולת הבחירות
לקראת הבחירות הקרובות ועל רקע אישור החוק לסימון תעמולת בחירות בכנסת, פנה המכון ביחד עם ארגון פייק ריפורטר בבקשה כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יוציא הנחיות סדורות בדבר שקיפות בתעמולת הבחירות. היערכות זו נדרשת, כדי להבטיח שהבחירות הקרובות תהיינה תקינות, חופשיות ושוויוניות, נטולות מניפולציות תעמולתיות בלתי הוגנות על הבוחרים.
מדוע המפלגות בגירעונות – ומה אפשר לעשות?
בהמשך לדוח המבקר, מהם הפתרונות האפשריים לגירעונות החוזרים של המפלגות, והיכן נעוץ שורש הבעיה.
סמכויות ממשלת מעבר
מינויים בזמן ממשלת מעבר, מגבלות על כלכלת והבטחות בחירות וממשלות מעבר בעולם. הכל מאחורי סמכויות ממשלת מעבר.
לנתק את הפוליטיקה מוועדת הבחירות
ישראל היא המדינה היחידה שבה חברי פרלמנט פעילים מכהנים בגוף המנהל את הבחירות, ובהן סמכות לפסול רשימות ואת המועמדים נגדם בבחירות. יש לנתק את הפוליטי מוועדת הבחירות המרכזית.
סיכוי נמוך להקמת ממשלה יציבה אחרי הבחירות
מעל 50% סבורים כי לגוש הימין סיכוי גבוה יותר להקים ממשלה, לעומת 9% בלבד המאמינים כי לגוש המרכז-שמאל סיכוי גבוה יותר.
מורה נבוכים לחילופים
עם אישור חוק התפזרות הכנסת בקריאה שנייה ושלישית – איך יתבצעו החילופים, כיצד תתנהל ממשלת המעבר ומה בנוגע לפעילות הכנסת? והאם מדובר בתקדים היסטורי?
ישראל שיאנית הבחירות
בפעם החמישית בתוך פחות מארבע שנים צפויות להיערך בחירות. ביחס לדמוקרטיות המבוססות בעולם, ישראל הידרדרה במהירות אל המקום האחרון בקצב עריכת בחירות. מהם הגורמים לבחירות התכופות וכיצד ניתן לייצב את המערכת?
העלאת המימון למפלגות מצויה בניגוד עניינים ופוגעת בשלטון החוק
בהמשך לאישור העלאת סעיף המימון למפלגות בוועדת הכנסת עתה, שלחו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אסף שפירא וד"ר גיא לוריא, חוו"ד הקוראת להתנגד להצעה להגדלת המימון הציבורי באמצעות עקיפת הוועדה הציבורית.
הכנסת ה-24 במספרים
כמה הצעות חוק אושרו בכנסת החולפת, כמה מתוכן היו פרטיות וכמה ממשלתיות, וגם, מה מספר השאילתות והצעות האי-אמון שהוגשו? הכל בסקירה שלפניכם.
הורדת אחוז החסימה תסב נזקים ופסולה ערב הבחירות
הצעת החוק להורדת אחוז החסימה ל-2% עלולה להגביר את הפיצול במערכת הפוליטית ובכנסת, ועלולה להוות תקדים של תיקון דיני הבחירות ערב הבחירות הקרבות בהתאם לנוחות הרוב הפוליטי.
כל מה שרציתם לדעת על הסכמי עודפים
מה המשמעות של הסכם עודפים, איך מחליטים מי מהמפלגות תקבל את המנדט הנוסף ומה קורה אם אחת המפלגות שחתמה על הסכם עודפים לא עוברת את אחוז החסימה? כל התשובות בסקירה שלפניכם.
