יום עיון: מעברי שלטון בישראל

בפברואר 2001 התקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה יום עיון בנושא "מעברי שלטון בישראל - השפעות על מבנה הממשל ותפקודו", שהתבסס על מחקר בנושא שנערך על-ידי פרופ' אשר אריאן, פרופ' דוד נחמיאס ודורון נבות.

יום העיון כלל שלושה מושבים. המושב הראשון התמקד בסקירה היסטורית של מעברי שלטון בישראל, על בסיס ניסיונם ועדותם של גורמים שלקחו חלק במעברים בעבר, וכן של גורמי ממשל מכהנים. המושב השני התמקד בסוגיות עקרוניות יותר הקשורות במעברי השלטון, ונבחנו בו סוגיות כגון תפקיד התקשורת במהלך "מאה הימים הראשונים" ושאלת "השינוי וההמשכיות" במעברים. במושב השלישי התקיים דיון פתוח בקרב משתתפי יום העיון ונושאי הדברים. הם דנו באופן שבו מעברי השלטון בוצעו בישראל בעבר, והעלו הצעות לשיפור התהליך בעתיד.

כפי שאפשר ללמוד מנושאי המושבים, הייתה ליום העיון מטרה כפולה: ראשית, להציג את ממצאי המחקר ולדון במשמעותם ביחד עם המשתתפים שנית, לגבש המלצות נוספות לקראת המעבר השלטוני הנוכחי ומעברי שלטון עתידיים.

לאחר דברי פתיחה של נשיא המכון ד"ר אריק כרמון ושל יו"ר יום העיון פרופ' אשר אריאן, הציג פרופ' דוד נחמיאס את עיקר ממצאי המחקר. פרופ' נחמיאס הדגיש את העובדה שתהליך המעבר השלטוני בישראל אינו מבוצע כהלכה, והציב בעייתיות זו, בפרט בעיית חוסר היציבות במדיניות של ממשלות דמוקרטיות, בהקשר תאורטי רחב יותר. עו"ד יצחק הרצוג, מזכיר הממשלה היוצא, הציג את תהליך המעבר השלטוני ב-1999. הרצוג הדגיש את חשיבות התהליך וציין לשבח את שיתוף הפעולה בין אנשי הממשל היוצא (בפרט המנכ"ל משה ליאון ומזכיר הממשלה דאז, שיחליף עתה את הרצוג, גדעון סער) לבין אנשי ברק.

המנכ"ל היוצא של משרד רה"מ, יוסי קוצ'יק, העלה כמה המלצות קונקרטיות לחיזוק המעבר השלטוני. קוצ'יק הדגיש את האינטנסיביות והעומס שקיימים במשרד רה"מ ובקרב כל ממלאי התפקיד במשרד זה, ומכאן גם את חשיבות ממד הזמן בתהליך. קוצ'יק הציע להאריך את משך המעבר השלטוני (בדומה למתכונת האמריקנית) ולהקצות זמן מיוחד להעברת שלטון, שבו תוכל להתבצע חפיפה מסודרת בין אנשי הממשל היוצא לאנשי הממשל הנכנס.

לאחר דבריו של קוצ'יק דיבר נציב שירות המדינה לשעבר פרופ' יצחק גלנור, שמילא תפקיד חשוב במעבר השלטוני בין ממשלת פרס לממשלת נתניהו (1996). פרופ' גלנור תיאר כמה בעיות שאפיינו את המעבר השלטוני דאז, והציע תמהיל ראוי יותר בסוגיית המינויים הפוליטיים, מקצועיות אנשי הממשל והשפעתם על שינוי והמשכיות בין ממשלות. אחרון הדוברים במושב זה היה מר איתן הבר, מנהל לשכתו של רבין ז"ל. הבר העלה ספקות רבים באשר להמלצות שהוצגו על-ידי הדוברים השונים, והדגיש את הבעייתיות הכרוכה בהמלצה להיערך מבעוד מועד לקראת המעבר השלטוני. הבר סיפר כי רבין ז"ל לא נערך באופן פרטני, הן מפאת אילוצים פוליטיים והן מטעמים אישיים, המעידים על כך שהפוליטיקה אינה זירה רציונלית בלבד.

המושב השני נפתח בדבריו של העיתונאי הוותיק מר עוזי בנזימן, שהסביר מדוע החיים הפוליטיים ותפקיד התקשורת כשומרת הדמוקרטיה אינם מאפשרים להעניק למשלה החדשה "מאה ימי חסד". לאחריו נשא דברים פרופ' אמריטוס יחזקאל דרור, שדן במעברי שלטון בהקשר של סוגיית המשילות. פרופ' דרור הצביע על היעדר דפוסים בסיסים ועל ליקויים בתהליך, כגון חוסר תיעוד ורישום. לאחריו הציג יו"ר המועצה לביטחון לאומי, אלוף עוזי דיין, את תפקיד המועצה במהלך מעברי שלטון. עוזי דיין אף התמודד עם הצעותיו של פרופ' דרור, והדגיש את נחיצותם של היבטים לא-פורמליים במהלך משא ומתן מדיני ובמהלך העברת השלטון.