מאמר מערכת: ההשכלה הגבוהה
לקראת פרסום מסקנות ועדת שוחט, בחודש יוני השנה, גיליון 54 של פרלמנט מוקדש לנושא ההשכלה הגבוהה. ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה הוקמה בדצמבר 2006, והיא אמורה לגבש המלצות בנושאים אחדים.
לקראת פרסום מסקנות ועדת שוחט, בחודש יוני השנה, גיליון 54 של פרלמנט מוקדש לנושא ההשכלה הגבוהה.
ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה הוקמה בדצמבר 2006, והיא אמורה לגבש המלצות בנושאים אחדים. להלן הגדרת תפקידה של הוועדה מתוך כתב המינוי שלה:
עידוד מצוינות אקדמית במחקר ובהוראה, בין היתר על ידי גמישות ניהולית ותגמול דיפרנציאלי תומך איכות, הן בתוך המוסדות והן ביניהם.
גובה ומבנה שכר לימוד, ונגישות הסטודנטים להשכלה הגבוהה.
חלוקת תפקידים רצויה בין אוניברסיטאות ומכללות, במחקר ובהוראה.
פריסת המוסדות להשכלה גבוהה במרכז ובפריפריה.
הרכב הוועדה:
יו"ר: מר אברהם (בייגה) שוחט
יו"ר המועצה להשכלה גבוהה ושרת החינוך": פרופ' יולי תמיר
יו"ר ועדת המשנה: ד"ר ליאורה מרידור
יו"ר ות"ת: פרופ' שלמה גרוסמן
נציג משרד ראש הממשלה: פרופ' מנואל טרכטנברג
נשיא האקדמיה הישראלית למדעים: פרופ' מנחם יערי
נציג משרד האוצר, הממונה על התקציבים: מר קובי הבר
נציגי ציבור: הפרופ' יעקב זיו
פרופ' ראובן גרונאו
הסוגיות שהוועדה דנה בהן מעוררות מחלוקת והתנגדות בקרב הסטודנטים והסגל האקדמי. לדוגמה, בסוגיה של עידוד מצוינות אקדמית באמצעות תגמולים כספיים לחוקרים מובילים בתחומם על פי החלטת מנהלי האוניברסיטות נשמעות טענות לכאן ולכאן:
- המצדדים סבורים שבזכות מערכת תגמול לחוקרים מצטיינים יהיה אפשר למנוע את התופעה של 'בריחת מוחות', דהיינו ההעדפה של חוקרים מצליחים להשתלב באוניברסיטות המובילות בחוץ לארץ, בעיקר בארצות הברית, במקום במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ. בעיניהם, הענקת תנאים טובים יותר למיעוט של חוקרים עשויה לעודד את הישארותם באוניברסיטות המחקר בארץ, וכך הם יוכלו לתרום מכישרונם לשיפור המחקר וההוראה.
- המתנגדים ליזמה זו טוענים שאין להעניק למנהלי האוניברסיטות את הסמכות לקבוע מהי מצוינות אקדמית וכי התגמול למצוינות אקדמית אינו בהכרח כספי, שכן מקובל שהקהילה האקדמית מתגמלת מצוינות לפי קריטריונים מדעיים פנימיים.
גובה שכר הלימוד גם הוא סלע מחלוקת, והוא אחת העילות לפריצתה של שביתת הסטודנטים ב-10 באפריל 2007. הסטודנטים תובעים את מימוש ההמלצות של ועדת וינוגרד להורדה הדרגתית של שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה (2001). (ראה דו"ח הוועדה: http://www.che.org.il/download/files/ועדת_וינוגרד_2001.pdf. )
הוועדה המליצה על הפחתת שכר הלימוד לתואר ראשון בשיעור מצטבר של 50% בתוך חמש שנים. אמנם בתחילה הממשלה אימצה את מסקנות הוועדה, אך בהמשך היא הסתייגה מהן, ובפועל שכר הלימוד ירד בשיעור מצטבר של כ-25% בלבד בתוך חמש שנים. ועדת שוחט מבקשת לבחון מחדש את נושא גובה שכר הלימוד ומבנהו.
גם בעניין מבנה שכר הלימוד יש גישות שונות. במצב הקיים, שכר הלימוד הנהוג באוניברסיטות ובמכללות הציבוריות אחיד: שכר הלימוד שווה לכל הסטודנטים, בלא קשר לרקע החברתי-כלכלי שלהם ולמקצוע הנלמד. חלק מההצעות הנדונות בוועדה הן להנהיג שכר לימוד דיפרנציאלי, על פי קריטריונים של יכולת חברתית-כלכלית ומתן סיוע בהתאם לכושר ההשתכרות בעתיד. המתנגדים לשכר לימוד דיפרנציאלי סבורים שהדבר ייצור פער מעמדי בין תחומי הלימוד ויעודד רכישת מקצועות מעשיים כמו משפטים וראיית חשבון על פני תחומי לימוד אחרים, ובהם מדעים מדויקים ומדעי הרוח.
המאמרים בגיליון זה בוחנים את נושא ההשכלה הגבוהה מנקודות מבט שונות כדי לספק חומר רקע ונתונים שיעשירו את הדיון בנושא ההשכלה הגבוהה בישראל. המאמרים יבארו מונחים הנשמעים בשיח על אודות ההשכלה הגבוהה (ובהם 'המודל האוסטרלי') ויספקו מצע נתונים לבחינת טענותיהם של הצדדים.
המאמרים:
שני המאמרים הראשונים ('היבטים השוואתיים במערך ההשכלה הגבוהה' ו'מדד ההשכלה הגבוהה') סוקרים את מבנה ההשכלה הגבוהה, מערך התקצוב, גובה שכר הלימוד וההשקעה הציבורית והפרטית בהשכלה הגבוהה. מאמרים אלו מאפשרים לבחון את הסוגיות שעומדות במוקד הדיונים של ועדת שוחט ואת תביעות הסטודנטים מנקודת מבט השוואתית: לדוגמה, הנתונים מלמדים על ירידה הדרגתית בתקציבי ההשכלה הגבוהה בישראל במהלך השנים האחרונות. מן הנתונים עולה גם ששכר הלימוד בישראל בינוני בהשוואה למדינות אחרות - בקצה האחד יש מדינות שבהן הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה הם חינם (דנמרק), ובקצה השני מדינות שבהן שכר הלימוד גבוה במיוחד (ארצות הברית). נוסף על כך, המאמר הפותח מבהיר מהו 'הדגם האוסטרלי' ומציג דגמים אחרים לקביעת גובהו של שכר הלימוד ומבנהו.
הסוגיות שוועדת שוחט עוסקת בהן (שכר הלימוד, הפריסה של המוסדות להשכלה הגבוהה במרכז ובפריפריה ומעמדן של האוניברסיטות בהשוואה למכללות) קשורות קשר הדוק לנגישות להשכלה הגבוהה. השכלה היא משאב חברתי-כלכלי ראשון במעלה; רמת ההשכלה תואמת משתנים אחרים, ובהם רמת הכנסה ומעמד מקצועי. לכן השוויון בנגישות להשכלה הגבוהה חיוני לצמצום האי-שוויון בחברה. המאמר 'אי-שוויון בהשכלה הגבוהה בישראל' בוחן עד כמה ההשכלה הגבוהה בישראל נגישה לקבוצות אוכלוסייה שונות (ערבים, מזרחים, נשים) ומהם החסמים העומדים בפני מי שמבקש לרכוש השכלה גבוהה. מהמאמר עולה כי יש פערים משמעותיים בייצוג של קבוצות אלו באוכלוסיית הסטודנטים, אך ניכרת מגמה אטית של צמצומם.
המאמר 'השכלה - זָרָז להשתתפות פוליטית' מדגיש את החשיבות של החינוך בכלל והחינוך הגבוה בפרט לדמוקרטיה. במאמר עולה הזיקה בין השכלה לבין תפיסת אזרחות פעילה, שבאה לידי ביטוי בהשתתפות פוליטית. מחקרים מלמדים כי יש מתאם חיובי בין השכלה להשתתפות פוליטית וכי ככל שרמת ההשכלה עולה, כך גוברת התמיכה בערכים דמוקרטיים.
מן המאמרים עולה כי ההשכלה הגבוהה חיונית לשוויון בחברה הישראלית ועשויה לתרום לחוסנה של הדמוקרטיה. לכן מן הראוי שהשיח הציבורי המתנהל בנושא זה יהיה מעמיק, מיודע ומבוסס על נתונים. גיליון זה מספק אפוא מצע לדיון ציבורי נאור בסוגיית ההשכלה הגבוהה.
בחירות בעולם:
במדור בחירות בעולם מובאות סקירות של שתי מערכות בחירות מרתקות - אחת מהן התחוללה באחרונה, והשנייה עדיין לא הגיעה לסיומה:
מערכת הבחירות בצרפת - לאחר 12 שנים שבהן היה ז'אק שיראק נשיא הרפובליקה של צרפת, הלכו האזרחים לקלפיות כדי לבחור נשיא חדש. המדור מרחיב על אודות הרקע לעריכת הבחירות, הנושאים שעמדו במוקד הבחירות, המועמדים, התוצאות והשלכותיהן.
מערכת הבחירות בתורכיה - 'מה קורה בתורכיה? עוד סיבוב במאבק בין החילוניות לאסלאם'. הבחירות לנשיאות בתורכיה גרמו לתסיסה חברתית ויצרו משבר במשטר. הפגנות רחוב המוניות, מתיחות בין הצבא לממשלה, ביטול הבחירות בהוראת בית המשפט לחוקה, הקדמת הבחירות לבית המחוקקים ואירועים אחרים מביאים את המתח לשיאו. על המתרחש בתורכיה בימים אלו ראו במאמר זה.