מאמר מערכת: מי שָֹמְךָ לשופט?
סבב המינויים האחרון לבית המשפט העליון העמיד בעין הסערה את הוועדה לבחירת שופטים ואת זהותם של המועמדים להתמנות לשופטים בבית המשפט העליון. מחלוקת זו מעידה על המתח הקיים בין הרצון לשמר את אי התלות של בית המשפט ושופטיו ובין עובדת היותם בעל כורחם גם שחקנים על המגרש הפוליטי. גיליון זה מוקדש לביאור דמותו הראויה של שופט בישראל ולבחינת השיטה הראויה למינוי שופטים שיעמדו באמות מידה אלו.
סבב המינויים האחרון לבית המשפט העליון העמיד בעין הסערה את הוועדה לבחירת שופטים ואת זהותם של המועמדים להתמנות לשופטים בבית המשפט העליון. מחלוקת זו מעידה על המתח הקיים בין הרצון לשמר את אי התלות של בית המשפט ושופטיו ובין עובדת היותם בעל כורחם גם שחקנים על המגרש הפוליטי. גיליון זה מוקדש לביאור דמותו הראויה של שופט בישראל ולבחינת השיטה הראויה למינוי שופטים שיעמדו באמות מידה אלו.
במאמר הפותח "דמותו של השופט" עומדת שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) טובה שטרסברג-כהן על חשיבותה של העצמאות השיפוטית ומסרטטת קווים לדמותו של שופט. היא מבהירה את ייחודיותו של מקצוע השפיטה, ומדגישה כי בשל כך חלים על השופטים כללי האתיקה הן ביושבם על כס המשפט הן מחוצה לו. כמי שעמדה בראש נציבות תלונות הציבור על שופטים מדגישה שטרסברג-כהן את חשיבותם של מנגנוני ביקורת שבסמכותם לבחון את התנהלותו של השופט בתחום האתי-משמעתי כמבטיחים את השמירה על אמון הציבור במערכת המשפט.
עוד מקור לציור דיוקנו של השופט האידאלי הוא המשפט העברי. ד"ר אליעזר חדד מצביע במאמרו "מינוי שופטים במשפט העברי" על ההשראה האלוהית לדמותו האידאלית של השופט, ומלקט מהמקורות מבחר תכונות מוסריות ואינטלקטואליות שעל השופט להתברך בהן כמו אהבת האמת, שנאת בצע הכסף, חוכמה ובינה ונאמנות על הציבור. בהמשך המאמר נסקרים גלגוליהן של דרכי מינוי השופטים במהלך הדורות. מסקירה זו עולה כי הליך מינוי השופטים נעשה בשילוב של כמה רשויות: המנהיגות המדינית, מערכת המשפט ולעתים גם הציבור.
כבעבר, גם כיום מדינות רבות מתחבטות בשאלת האיזון הראוי בין הרשויות בהליך מינוי השופטים. אסף שפירא מציג במאמרו "הליכי מינוי שופטים - מבט השוואתי" טעמים לחשיבותו של הליך בחירת השופטים בהיותם מכריעים בדיני נפשות ובשל תפקידם בעיצוב פני החברה. הוא מפרט את העקרונות שתהליך מינוי השופטים מעוצב לפיהם כמו החתירה למצוינות והשמירה על עצמאותו של השופט ומערכת המשפט. המאמר מנתח מגוון של שיטות מינוי במדינות בעולם וממנו עולה השוני הקיים ביניהן: באחדות מהמדינות רשות אחת דומיננטית בהליך המינוי, ואילו באחרות מעורבות כמה רשויות מתוך איזון ביניהן. הדיון ההשוואתי מלמד שהשיטות ממוקמות בנקודות שונות על הציר שבין מקצועיות ואי תלות של השופטים מצד אחד וייצוגיות וחיזוק הממד של אחריות הדיווח מן הצד האחר.
גם בישראל סוגיית האיזון הראוי בכוחן של הרשויות בהליך מינוי השופטים עומדת במוקד מחלוקות פוליטיות ומקצועיות. עו"ד יעל כהן-רימר מציגה במאמרה "הליך מינוי השופטים בישראל: עובד- אל תיגעו!!!" את השיטה הנהוגה בישראל, שבה התפקיד העיקרי נתון לוועדה לבחירת שופטים הכוללת נציגות של שלוש הרשויות ושל גורמים מקצועיים. המאמר בוחן כמה מהצעות החוק שהועלו בכנסת השמונה עשרה בניסיון לשנות את הרכב הוועדה ואת דרך פעולתה, ומפנה את תשומת הלב לכך ששינויים התובעים להגביר את ההשפעה הפוליטית על תהליך המינוי עלולים להפר את האיזון בין הרשויות ולפגוע בעצמאות השפיטה ובמקצועיות מערכת המשפט, ובסופו של דבר עלולים להחליש את אמון הציבור בה. לנוכח סכנות אלה וניתוח היתרונות הגלומים בשיטה הקיימת טוענת הכותבת כי שיטה זו טובה וכי המבקרים אינם מצליחים להוכיח כי שיטה אחרת עדיפה.
עו"ד יובל אלבשן מציג בריאיון המצולם בנושא "מי ראוי למנות שופטים ומי ראוי להתמנות לשופט" עמדה שונה במקצת בסוגיות אלה. הוא סבור ששיטת המינויים הקיימת מושתתת על שנאת הפוליטיקה ומרמז על השלכות שליליות אפשריות של נוסחת האיזון בין הרשויות כפי שהיא מתממשת בהרכבה של הוועדה לבחירת שופטים. לטענתו, בעשור האחרון האיזונים והבלמים המצויים בשיטה תרמו לבחירת מועמדים בינוניים שאינם מעוררים את חמתו של אף אחד. לדעתו, בעת מינוי שופטים יש להתחשב גם בביוגרפיה שלהם ובהשקפת עולמם כדי להבטיח ייצוג של מגוון עמדות, דעות וקבוצות בחברה, במקום המצב הנוכחי שבו האליטה משכפלת את עצמה. להערכתו, בית המשפט העליון, אף שנעשה בעל מודעות חברתית גבוהה יותר, נמצא במגמת היחלשות, מה שעלול לפגוע באמון הציבור בו.
המשותף לכל המאמרים הוא ההכרה בחשיבות הבלתי ניתנת לערעור של השופטים בחברה דמוקרטית ושל קיומה של מערכת משפט ראויה ומקצועית הזוכה לאמון הציבור. עם זאת, בכל הנוגע לדרך הראויה למינוי שופטים הדעות חלוקות ומגוונות. השילוב בין ידע ליצירתיות המאפיין את מעשה השפיטה מן הראוי אפוא שיאפיין גם את הליך מינוי השופטים. לכן דרוש דיון מעמיק בסוגיה זו, שלא יהא מושפע מאינטרסים פוליטיים קצרי טווח ובהשתתפות מגוון הגורמים שהמשותף להם הוא הדאגה למעמדו של בית המשפט: נציגי שלוש הרשויות, נציגי גופים מקצועיים, נציגי ארגוני החברה האזרחית, נציגי האקדמיה ונציגי ציבור נוספים. דיון כזה ראוי שיתקיים בהקשר עקרוני ולא בנסיבות קונקרטיות כאשר הוועדה לבחירת שופטים יושבת על המדוכה, ויפה שעה אחת קודם.