מעמדה של האופוזיציה הפרלמנטרית בישראל

ח"כ לשעבר חיים אורון (מרצ) כיהן בכנסת 23 שנים, מתוכן 20 שנה כחבר באופוזיציה. ראיינו אותו לרגל פרסום גיליון פרלמנט בנושא האופוזיציה. בריאיון הדגיש ח"כ לשעבר אורון כי "כמו שלא ניתן לקיים משטר דמוקרטי ללא קואליציה, לא ניתן לקיימו ללא אופוזיציה". הוא ציין שחולשת האופוזיציה היא בעצם נגזרת של חולשת המפלגות, שמקורה בטשטוש האידאולוגי שלהן והצטמצמות כוחן היחסי.

האם לדעתך הנטייה להקים ממשלות גדולות פוגעת בעוצמתה של האופוזיציה?

ללא ספק המגמה של מה שקוראים ממשלות גדולות, ממשלות אחדות, פוגעות לא רק באופוזיציה, אלא גם בדמוקרטיה, משום שהממשלה מכילה בתוכה את כל המחלוקות הקיימות בכנסת, ונוצר תהליך כפול: בנושאים רבים הקואליציה משותקת ובאחרים ראש הממשלה פועל על פי שיקול דעתו ומגובה על ידי הקואליציה הגדולה. אלא שהמנגנון הבסיסי של קואליציה הוא שהיא מבטאת קו מסוים, ומי שלא בקו הזה אמור להישאר באופוזיציה.

יש מפלגות (כמו קדימה וחלק מהעבודה) שמניחות שחבר הכנסת יכול לשרת את הציבור רק כשהוא בשלטון ומשמש בתפקיד שר או סגן שר. התפיסה הזאת מעקרת את השיח הפוליטי ואת ההתמודדות הפוליטית בין אופוזיציה לקואליציה, שהם נשמת אפו של המשטר הדמוקרטי. זה הכשל של הדמוקרטיה הישראלית.

מניסיוני האישי כחבר באופוזיציה במשך עשרים שנה איני חושב שתרמתי פחות מחברי קואליציה, וגם מפלגתי מרצ לא נפלה בתרומתה ממפלגות אחרות ביושבה באופוזיציה. אם חבר כנסת רואה את עצמו רק כמרכיב בקואליציה ורוצה מאוד להיות חלק מהשלטון, הוא מתעלם מהפלטפורמה שלו, מהמצע שעל בסיסו הוא נבחר, ורואה עצמו בקואליציה גם במחיר הוויתור על קידומה. אבל בהקשר הזה ראוי לזכור את דבריו של בגין "אני משרת את שולחיי באופוזיציה".

האם לדעתך האופוזיציה כיום חלשה או חזקה יותר ובאיזה מובן?

עוצמתה של האופוזיציה (ולצורך העניין גם הקואליציה) מתחילה בשאלה מהי מפלגה. אם מפלגה היא אוסף של עמדות לא מובחנות ומוכללות, אז מה שמתרחש הוא מה שראינו בעת האחרונה במערכת הפוליטית - פיצול של המפלגות, משום שחלק מהעמדות שהמפלגה מייצגת דומות לאלו של הממשלה וחלקן מנוגדות לה.

בעבר, בלי להיכנס לנוסטלגיה, המצב היה שונה. מפלגת השלטון הייתה גדולה יותר (למעלה מארבעים מנדטים) וגם מפלגת האופוזיציה העיקרית הייתה יחסית גדולה (כשלושים מנדטים) ולכן היו קואליציה ואופוזיציה מובחנות והייתה אלטרנטיבה ברורה לשלטון. כיום מעמד הקואליציה והאופוזיציה הוא בעצם שיקוף של התפרקות המערכת הפוליטית: למפלגות הגדולות כ-27 28 מנדטים, ושאר המפלגות בינוניות וקטנות. הקואליציה עושה מאמץ להכליל עוד ועוד מפלגות, והמפלגות, כדי להתאים את עצמן לקואליציה, מטשטשות את זהותן. התוצאה היא שהמפלגות מתפוררות או לא מתפקדות.

אפשר היה לראות שכשהסתמנו בחירות המפלגות השונות ראו עצמן חלק מהקואליציה. מפלגתי מרצ לא הייתה מוכנה להיות חברה בכל ממשלה. הנכונות להצטרף לכל קואליציה כמעט ללא כל תנאי מלמדת על טשטוש הזהות של המפלגות.

בשנת 2000 התקבל התיקון לחוק הכנסת התשנ"ד-1994*, המעגן את מעמד ראש האופוזיציה. מה דעתך על תפקיד ראש האופוזיציה לנוכח הניסיון בישראל והנוהג בדמוקרטיות אחרות?

התפקיד הוא בעיקרו משרה של כבוד מהטעם הפשוט שבהרבה מקרים ראש האופוזיציה מייצג רק את מפלגתו, ואם זו אינה גדולה, יוצא שהוא גם אינו מייצג חלק ניכר מהאופוזיציה. כך למשל ציפי לבני, כשכיהנה כראש האופוזיציה, ייצגה בעיקר את עמדותיה של קדימה, ולא את אלו של מרצ, המפלגות הערביות או האיחוד הלאומי. בישראל אפילו התרבות הפוליטית שבה ראש האופוזיציה אמור לייצג את המגוון לא מתקיימת.

בעצם העתיקו את הדגם הבריטי שבו יש שתי מפלגות עיקריות וראש האופוזציה של הוד מלכותה עומד בראש ממשלת הצללים. אלא שאצלנו המצב שונה. כך לפעמים מפלגת האופוזיציה הגדולה היא בעצם סיעה קטנה, כמו שקרה עם מפלגת העבודה, שמנתה רק שמונה חברי כנסת והעומדת בראשה שלי יחימוביץ' כיהנה במשך תקופה כראש האופוזיציה. אבל איזו אופוזיציה? כראש האופוזיציה היא לא ייצגה את המפלגות הערביות או את האיחוד הלאומי.

מניסיוני, נוצרה תחושה שראש האופוזיציה לא משתדל לייצג את כל האופוזיציה. הוא אמנם רשאי לדבר אחרי ראש הממשלה בדיונים בכנסת, ויש לו הטבות נוספות, אך בכך אין די.

*חוק הכנסת התשנ"ד-1994

האם בידי האופוזיציה די כלים כדי למלא את תפקידה? ואיך לדעתך אפשר לחזק את מעמדה?

לאופוזיציה לוחמת וחזקה יש כלים: קודם כול להביע את עמדתה, להפריע לממשלה לעשות את מעשיה. הבעיה היא לא שאין לאופוזיציה כלי נשק, אלא עד כמה המפלגות וחברי הכנסת מוכנים להשתמש בכלים האלה.

אני מודה שכרגע אין לי רעיונות לצעדים שאם יינקטו תהיה אופוזיציה חזקה. חולשת האופוזיציה נובעת מכך שככל שהגבולות בין המפלגות במערכת הפוליטית מטושטשים יותר, המשמעות של אופוזיציה וקואליציה מהותית פחות, ולעתים המאבק ביניהן מקבל אופי אישי ולא מהותי, למשל מאבק אישי בין ראש הממשלה לעומד בראש אחת המפלגות. כשהממשלה גדולה ומונה כשמונים חברי כנסת ואופוזיציה מונה ארבעים חברי כנסת אבל מפורקת לכמה מפלגות, אז לאופוזיציה קשה מאוד לתפקד באופן יעיל ומשמעותי.

מיהו חבר כנסת "אופוזיציונר" בעיניך?

בעיניי אופוזיציונר הוא מי שמשלב בפעילותו עמדה ברורה וקוהרנטית, לאו דוקא קיצונית, בעשייה הפרלמנטרית. על חבר הכנסת היושב באופוזיציה לנצל את מגוון הכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותו כדי לקדם את מה שהוא מאמין בו. הוא יכול להגיש הצעות לסדר היום, הצעות חוק, לארגן קואליציות זמניות וכל זאת כדי לקדם סדר יום חלופי העולה בקנה אחד עם העמדות שהוא שואף לקדם.