אבני דרך בחקיקה ובפסיקה

ערך השוויון הוא ערך מרכזי בדמוקרטיה ולפיו בני האדם נולדו שווים בערכם ובזכויותיהם. עקרון השוויון הוא עיקרון אוניברסלי שלפיו יש לבחון בני אדם בהתאם לכישוריהם בלבד, ובלא כל קשר לדת, גזע, לאום או מין.

מבוא

ערך השוויון הוא ערך מרכזי בדמוקרטיה ולפיו בני האדם נולדו שווים בערכם ובזכויותיהם. עקרון השוויון הוא עיקרון אוניברסלי שלפיו יש לבחון בני אדם בהתאם לכישוריהם בלבד, ובלא כל קשר לדת, גזע, לאום או מין. ישנן שתי גישות לפרש את זכות השוויון:

1. גישת השוויון הפורמלי, ולפיה שוויון משמעו מתן יחס שווה למי שנמצאים במעמד זהה.
2. גישת השוויון המהותי גורסת כי שוויון פורמלי אינו שוויון מספק, משום שיש להתחשב בנתוני פתיחה שונים, או בהבדלים אחרים בין בני האדם, ולכן יש להשוות את התנאים הקיימים בין מגזרים ומעמדות שונים בחברה. כך תתאפשר ניעות חברתית בלא כל קשר לנתוני ההתחלה הלא שוויוניים הקיימים בחברה.

החקיקה הקיימת היום מייצגת את שתי הגישות הללו - בחלקה היא מבקשת להקנות שוויון פורמלי ולעגנו בחוק, ובחלקה היא מנסה להבטיח שוויון מהותי באמצעים אשר בעיקרם כוללים נקיטת צעדים של העדפה מתקנת הן במישור הכלכלי הן במישור החברתי.

מדינת ישראל פועלת מיום הקמתה ועד ימינו לכינונו של שוויון מלא בין המינים על ידי חקיקה ופעולות מסדירות - הן בתחום הציבורי, הכולל חקיקה לשוויון בדיני עבודה ויישום העדפה מתקנת, הן בתחום הפרטי, הכולל הסדרים בנוגע להגנה על נשים, זכות האישה על גופה, סחר בנשים ודיני אישות העוסקים בין השאר בהליכי נישואים וגירושים. בהקשר זה יש להזכיר שדיני האישות, בשל מקומם בתחום הסטטוס-קוו הדתי, פועלים בהתאם לדיני ההלכה, שמעיקרם אינם שוויוניים. אולם גם נושא זה, חרף הרגישות הרבה אשר נלווית אליו, זוכה לסוגים רבים של תגובות ולהצעות רבות המבקשות למצוא לכך פתרון, כגון אמנת גביזון-מדן (לדיון בדיני נישואים וגירושים ראו המאמר 'ברית הזוגיות - זווית אישית' מאת שחר ליפשיץ).

חקיקה זו, אשר אפשר לכנותה בשם הכולל 'חקיקה נשית', נועדה לעגן נורמות שעדיין אינן רווחות בחברה הישראלית (ובשאר החברות המערביות), מתוך תקווה שבעתיד נורמות אלו יופנמו ולא יהא עוד צורך בחקיקהלצורך הסדרת השוויון או לצורך הגנה על נשים.

חקיקה בתחום הציבורי - ראשית החקיקה

אבן היסוד של מעמדן השוויוני של נשים בחברה הישראלית עוגנה כבר במסמך המכונן של מדינת ישראל - מגילת העצמאות, שם נקבע כי 'מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין'. כמו כן בשנת 1949 קבעה הכנסת הראשונה כי 'יקוים שוויון מלא וגמור של האישה - שוויון בזכויות ובחובות, בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים'.

בשנת 1951 חוקקה הכנסת את חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א 1951- , אשר נועד להגן על שוויון הנשים במשפט 'ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל' כדברי החוק. לפי חוק זה לכל אישה ואיש זכות שווה לקיום בכבוד, ובכלל זה לשוויון בעבודה, בחינוך, בהשכלה, בבריאות, בדיור, באיכות הסביבה וברווחה חברתית. כן מוזכרות בחוק זכותה של האישה על גופה, זכותה להגנה מפני אלימות, הטרדה מינית, ניצול מיני וסחר בגופה.

ברם, כנגד חוק זה עולות שלוש טענות מרכזיות:

• בחוק חסר אזכור של דיני המשפחה בגין התנגדותן הגורפת של המפלגות הדתיות לאזכור הנושא.
• החוק אינו כולל הסדרים ספציפיים ליישום השוויון הנוגעים לשכר שווה ולזכויות סוציאליות.
• אין זה חוק יסוד, ולכן אין לו מעמד עדיף על פני חוקים אחרים.

במטרה להרחיב את החוק ולעדכנו בהתאם לרוח הזמן, בשנת 2000 נקבעו תיקונים לחוק שעניינם מתן העדפה מתקנת בתחומים דוגמת דיור, עבודה, בריאות ורווחה. במרוצת השנים נחקקו עוד חוקים, פרטניים יותר, במטרה לקדם את השוויון בין המינים.

חקיקה מרכזית בדיני עבודה

החוק הראשון אשר נחקק במטרה לבסס את השוויון בין המינים בתחום העבודה הוא חוק עבודת נשים, תשי"ד 1954- . שמו של חוק זה מלמד כי מטרתו העיקרית היא להגן על זכויותיהן של הנשים במקום עבודתן, ועניינו הוא בין השאר תנאי עבודה בלילה לנשים, אי-קבלה לעבודה של אישה הרה והיעדרות מהעבודה בגין טיפולי פוריות ושמירת היריון. כן יש לציין את המגמה השוויונית הקיימת בחקיקה זו, בעיקר בהענקה של זכויות הורות שוות לאם ולאב, אשר מאפשרת לשניהם היעדרות
ממקום העבודה בשל מחלת ילדם.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח 1988- . מטרתו המוצהרת של חוק זה היא הענקת הזדמנויות שוות בתעסוקה והרחבה של מגוון האפשרויות העומדות למגזרים מופלים לרעה. החוק אוסר על הפליה בין עובדים, או דורשי עבודה, מטעם מעביד בכמה מצבים:

1. קבלה לעבודה
2. תנאי עבודה
3. קידום בעבודה
4. הכשרה או השתלמות מקצועית
5. פיטורים או פיצויי פיטורים
6. הטבות ותשלומים הניתנים לעובד עקב פרישה

כפי שאפשר לראות, חוק זה עניינו אינו רק הפלייתן של נשים אלא הפליה בכלל, למעט תיקון לחוק משנת 2004 אשר נועד להגן על הפלייתן של נשים מחמת היריון.

חוק שכר שווה לעובד ולעובדת, תשנ"ו 1996- . מטרתו של חוק זה היא לפתור את בעיית ההפרדה בתעסוקה אשר נגזרת מההנחה התרבותית שמקצועות 'נשיים' מזוהים עם תחומי החינוך והרווחה, ואילו מקצועות 'גבריים' מזוהים עם התחום העסקי והפיננסי, בעיה זו באה לידי ביטוי גם בפערי השכר בין סוגי המקצועות.

לפי סעיף 2 של החוק עובד ועובדת המועסקים אצל אותו מעביד באותו מקום עבודה זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, בעד עבודה שווה בעיקרה או בעד עבודה שוות ערך. בסעיף 3 'עבודות שוות ערך' מוגדרות עבודות בעלות משקל שווה מבחינת הכישורים, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים לביצוען ומבחינת התנאים הסביבתיים שהן מבוצעות בהם. אולם כנגד עולה הטענה שהסייג המציין שעל העבודה להיות אצל אותו מעביד ובאותו מקום עבודה אינו באמת מאפשר שוויון, שכן לרוב ההפרדה המגדרית מתרחשת כבר בחלוקה למקומות עבודה 'נשיים' ו'גבריים'. לפיכך החוק אינו יכול להבטיח שוויון מהותי.

החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח- 1998 . בעשורים האחרונים גברה המודעות בחברה הישראלית לתופעה של הטרדה מינית במקום העבודה. במחקרים שנערכו בישראל ובמדינות אחרות בעולם נמצא כי בין שליש למחצית הנשים העובדות נפגעו מהטרדה מינית במהלך שנות עבודתן. החקיקה במדינת ישראל בנושא זה נחשבת לאחת המתקדמות בעולם: החוק קובע כי מעשים מגונים או סחיטה באיומים, הצעות, אמירות או התנהגות הנושאים אופי מיני ונעשים במסגרת יחסי העבודה מתוך ניצול מרות ייחשבו הטרדה מינית, גם אם המוטרד לא סירב להצעות ולא דחה אותן במפורש.

החוק מכיל גם את חובות המעביד, הכוללות בין השאר נקיטת אמצעים סבירים למניעה של הטרדה מינית ושל התנכלות במסגרת יחסי עבודה; מינוי אחראי על הנושא שייעץ ויספק מידע והדרכה; והפצת תקנון שיובאו בו עיקרי החוק שמטרתו למנוע הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו הדרכים להגשת התלונות והטיפול בהן. כמו כן בית הדין לעבודה פסק כי עוֹבדת שהוכיחה כי התפטרה עקב הטרדה מינית במקום העבודה זכאית לתשלום של פיצויי פיטורים מהמעביד.

חקיקה להעדפה מתקנת

נוסף על החקיקה השוויונית בין נשים לגברים שעניינה שכר וזכויות שוות במקום העבודה, ישנה גם חקיקה הפועלת ליישומה של העדפה מתקנת לצורך הגשמת עקרון השוויון. נקודת ההנחה של פעולה זו היא שלא די להעניק הזדמנות שווה לכול, שכן מתן הזדמנות שווה מניב תוצאה שוויונית רק כאשר המגזרים בחברה שווים בחוזקם. מכיוון שאין זה המצב הקיים, ואי-שוויון עודנו קיים, ההעדפה המתקנת מבקשת לצמצם את הפערים בחברה ובה בעת לתקן את עוולות העבר, על ידי הגברת הסיכויים של הצד המופלה לקבלת חלק ממשאבי החברה.

מראשית שנות התשעים ואילך המחוקק הישראלי נוקט מדיניות מוצהרת של יישום העדפה מתקנת - הן בחקיקה הן בהקמת מנגנונים מנהליים:

• במסגרת הפעילות לקידום 'החקיקה הנשית' הקימה הכנסת ה 13- בשנת 1992 את הוועדה לקידום מעמד האישה, ובתקנון הכנסת נקבע כי תחומי עניינה הם 'קידום מעמד האישה לקראת שוויון בייצוג; בחינוך ובמעמד האישי, וכן למניעת אפליה בשל מין או נטייה מינית בכל התחומים; להקטנת פערים בכלכלה ובשוק העבודה ולמאבק באלימות כלפי נשים'.
• בשנת 1993 בוצע תיקון מס' 6 (מינויים) לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה 1975- , ועניינו הרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית. לפי תיקון זה יש להעניק 'ביטוי הולם' לייצוגם של שני בני המינים, ועד להשגת ביטוי הולם זה של שני המינים על השרים למנות דירקטורים מבני המין שאינו מיוצג באופן הולם באותה העת בחברה.
  
  המושג 'ביטוי הולם' זכה לפרשנות משפטית בשנת 1994, לאחר ששדולת הנשים וארגון נעמ"ת פנו אל בג"ץ בעתירה נגד החלטת הממשלה לאשר מינויים של שלושה גברים לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות אשר לא הייתה בהם אף אישה אחת. בפסק דין תקדימי זה נקבע כי המושג 'ביטוי הולם' משמעו מתן ייצוג יחסי לכל אחד מן המינים, ושיעורו ייקבע על פי צרכיו המיוחדים של התאגיד ועל פי התפלגות של המועמדים מבני שני המינים אשר נמצאו מתאימים לתפקיד המבוקש. אמנם מכך לא מתחייב ייצוג שווה לבני שני המינים, אך מאידך גיסא הפירוש מסיר את החשש שמא 'ביטוי הולם' יתפרש רק כ'ייצוג כלשהו' לנשים.
• בשנת 1995 תוקן גם התיקון לחוק שירות המדינה (מינויים), תש"יט 1959- , ולפיו 'בקרב העובדים בשירות המדינה, בכל הדרגות ובכל המקצועות [...] יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של שני בני המינים'. התיקון לחוק מאפשר גם הפעלת תכנית להעדפה מתקנת. בעקבות המלצותיה של ועדה בראשות פרופ' רות בן-ישראל שבדקה את יישומו של התיקון לחוק זה הוקם האגף לקידום ולשילוב נשים בנציבות שירות המדינה במטרה להבטיח את יישומו של עקרון הייצוג ההולם. האגף מופקד בין השאר על גיבוש תכנית עבודה הנוגעת לייצוג הולם לנשים ברוח הפסיקה, על הנחיה לפעולותיהן של הממונות על מעמד האישה במשרדי הממשלה, על הדרכה לשם ביצוע פעולות אלו, על בקרתן ועל טיפול בתלונותיהן של נשים בעניין קיפוח והטרדה מינית. כן הופקדה הממונה לקידום ולשילוב נשים בנציבות שירות המדינה על הגברת מודעותן של העוֹבדות לכל החוקים, התקנות והנהלים הנוגעים למעמד האישה ולזכויותיה.
• על פי חוק הוקמה בשנת 1998 הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה במטרה 'לקדם את מעמד האישה בישראל ולהביא לתיאום בין הגופים הממשלתיים והחוץ ממשלתיים הפועלים לקידום מעמד האישה'. החוק מעניק לרשות סמכות לערוך מעקב ובקרה על פעילויות של משרדי הממשלה בנושאים שבתחומי פעולתה ולחייבם לפעול בהתאם למדיניותה לאחר שאושרה בממשלה. נוסף על כך, הרשות לקחה על עצמה לפעול ליצירת המודעות הציבורית בתחומי פעילותה ולהעמקתה על ידי שימוש בתקשורת, במערכת החינוך ובפעילות ישירה בקהילה.
• אחד התחומים שנשים מודרות ממנו במובהק הוא התחום הצבאי. חרף העובדה שבמדינת ישראל חלה על נשים חובה של שירות צבאי אין כל שוויון בין נשים לגברים במהלך שירותם הסדיר ובשירות הקבע.

חקיקה משמעותית בתחום ההפליה על רקע מגדר במסגרת הצבא יצאה לפועל בשנת 2000 כאשר הכנסת אישרה את תיקון מס' 11 לחוק שירות ביטחון, שנשא את הכותרת 'שוויון בשירות'. התיקון מקנה שוויון מלא לנשים במילוי תפקיד צבאי מתוך קביעת סייג אחד - אפשר למנוע את שיבוצה של אישה לתפקיד צבאי אם המניעה מתחייבת מאופיו של התפקיד וממהותו.

את הדרך לחקיקה חלוצית זו סללה העתודאית אליס מילר כאשר עתרה לבג"ץ בשנת 1994 בבקשה שיורה לצה"ל להתיר לנשים להיבחן במבחני המיון לטיס. בעקבות קבלת העתירה פתח צה"ל את שעריו של קורס הטיס לנשים, ובהדרגה החלו לבחון את האפשרות לפתוח מקצועות נוספים שהיו לפני כן סגורים לנשים. השאיפה לכינונו של שוויון מגדרי גם בצבא, אשר הפעולות הראשונות ליישומה החלו לפני עשור וחצי, תורגמה לתכנית רב-שנתית בשם 'לפי עניין ולא לפי מגדר' ושאיפתה היא לשלב את הנשים בזירות הצבאיות, שמהן הודרו במשך שנים רבות.

סיכום

על אף השוויון המוצהר בין נשים לגברים בישראל וחרף ההישגים הרבים בתחום החקיקה שהושגו עד כה, הנתונים במציאות מלמדים שאי-שוויון בין נשים לגברים עודנו קיים, הן בתחום הציבורי הן בתחום הפרטי.

אי לכך לצורך כינונו של שוויון מהותי ומלא יש להשיג יעדים נוספים:

• יש לעגן את זכויות האישה בישראל בחוקה או בחוק יסוד בעל עדיפות עליונה.
• יש להבטיח את מכלול השוויון החברתי, האישי והכלכלי לנשים - הן בתחום הציבורי הן בתחום הפרטי, על ידי תמיכה ציבורית בחקיקה הקיימת, אכיפתה בפועל והעלאת יזמות חדשות אשר יבטיחו את שוויונן הפורמלי והמהותי של הנשים.
• יש להקים מנגנונים ומערכות לצורך יישום מחייב של ביטול כל הפליה נגד נשים.

עוד ארוכה הדרך, ברם יש לזכור כי קידום מעמדן של הנשים על ידי שיווי זכויותיהן ושיווי האפשרויות
הניצבות לפניהן אינו אינטרס נשי גרדא אלא הוא אינטרס של החברה כולה - למען כינונה של חברה שוויונית ומתוקנת.

מקורות

חוק החברות הממשלתיות, סעיף 18 א:
http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=52358&catId=2787

חוק למניעת הטרדה מינית:
http://www.moit.gov.il/NR/exeres/290534AE-2B70-4EFB-8C80-95E5BE5CB8D3.htm

חוק עבודת נשים:
http://www.moit.gov.il/NR/exeres/346B698B-B5F8-45CD-BD3E-B5EDAF03807E.htm

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה:
http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/9A3BD1CE-A592-45DF-BACD  7633B7789614.
htm

חוק שיווי זכויות האישה (כולל תיקון מס' 2):
http://www.knesset.gov.il/laws/heb/FileD.asp?Type=1&SubNum=9&LawNum=1735

חוק שירות המדינה, תשי"ט:
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/7A6D5078-3692-44CE-BA23-
B78DE34A8165/0/%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9
5%D7%AA%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94%D7%9E%D7%
99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D.rtf

חוק שכר שווה לעובד ולעובדת:
http://www.moit.gov.il/NR/exeres/1B65A05E-A17B-4BB2-8C05-C4D736DE5F0D.htm

האגף לקידום ושילוב נשים:
/http://www.civil-service.gov.il/Civil-Service/TopNavHe/Units/Woman

הוועדה לקידום מעמד האישה:
http://www.knesset.gov.il/committees/heb/vaada.asp?vaada=11

הרשות לקידום מעמד האישה:
http://www.pmo.gov.il/PMO/PM+Office/Departments/woman.htm

יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים:
http://www.aka.idf.il/yohalan/main/main.asp?catID=42682&docID=42728

מרכז מחקר ומידע של כנסת ישראל, 'במלאות עשור לקידום מעמד האישה':
http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m00523.rtf

שדולת הנשים בישראל, נשים בישראל - ריכוז נתונים ומידע 2004:
http://www.iwn.org.il/inner.asp?PageID=3

ג'רבי, איריס, 1996 . המחיר הכפול: מעמד האשה בחברה הישראלית ושירות הנשים בצה"ל, תל
אביב: רמות.

מאור, ענת (עורכת), 1997 . נשים הכוח העולה: קידום הנשים בעבודה - ניפוץ 'תקרת הזכוכית',
תל אביב: ספריית פועלים.

מודריק-אבן חן, הילי, מרדכי קרמניצר, ודוד נחמיאס, 2000 . העדפה מתקנת בישראל: הגדרת
מדיניות והמלצות לחקיקה, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

תמיר, טל (עורכת), 2007 . נשים בישראל 2006 : בין תיאוריה למציאות. רמת גן: שדולת הנשים
בישראל.