מוסלמים באירופה: דו-קיום או התנגשות הציביליזציות?
אירופה משנה את פניה; בעקבות ההגירה המסיבית ושיעורי הילודה הגבוהים, שיעור המיעוטים המוסלמים באירופה מוערך כיום בכ-20 מיליון איש שהם כ-4.5% מכלל אוכלוסיית אירופה. אירועי העשור האחרון, בהם המהומות על רקע "חוק הרעלה" (ראו להלן) ורצח הבמאי ההולנדי תיאו ואן-גוך (2004, ראו להלן), הוכיחו כי הניסיונות לשלב את המוסלמים בחברת הרוב לא צלחו, וכי ישנו קרע של ממש הנובע מסתירה ערכית בין שני העולמות – בין המערבי המודרני למוסלמי המסורתי.
אירופה משנה את פניה; בעקבות ההגירה המסיבית ושיעורי הילודה הגבוהים, שיעור המיעוטים המוסלמים באירופה מוערך כיום בכ-20 מיליון איש שהם כ-4.5% מכלל אוכלוסיית אירופה. אירועי העשור האחרון, בהם המהומות על רקע "חוק הרעלה" (ראו להלן) ורצח הבמאי ההולנדי תיאו ואן-גוך (2004, ראו להלן), הוכיחו כי הניסיונות לשלב את המוסלמים בחברת הרוב לא צלחו, וכי ישנו קרע של ממש הנובע מסתירה ערכית בין שני העולמות - בין המערבי המודרני למוסלמי המסורתי.
כך השאלה הניצבת בראש סדר היום האירופי היא האם תצליח אירופה הליברלית והרב-תרבותית להתמודד עם האתגר שהקהילות המוסלמיות מציגות בפניה, או שמא היא עתידה לחוות את "התנגשות הציביליזציות" - כדבריו של סמואל הנטינגטון - על אדמותיה שלה?
שינוי פניה של אירופה
גלי ההגירה המוסלמית למערב אירופה החלו לאחר מלחמת העולם השנייה בעקבות שני תהליכים: (א) התהליך הפוסט-קולוניאליסטי שבמסגרתו הוענקה אזרחות לקולניות לשעבר, דוגמת אלג'יר בצרפת; (ב) תהליכי עיור ותיעוש מואצים שעוררו במדינות המערב אירופיות את הצורך בכוח עבודה זול.
בהדרגתיות החלו קהילות מוסלמיות שלמות להגר למערב אירופה, בעיקר ממדינות המזרח התיכון: התורכים החלו להגר לגרמניה; יוצאי צפון מדינות המגרב היגרו לצרפת ולשוויץ; המרוקאים - לאיטליה; והלבנונים - לדנמרק. אולם בניגוד להנחתם הראשונית של האירופים שה"עובדים אורחים" (Gatsarbeiter) ישובו לארץ מוצאם בתום העסקתם, לא הייתה למהגרים כל סיבה לשוב לארץ ענייה שבה היו להם הרבה פחות סיכויים לזכות בחיים טובים. בשל כך החליטו רבים מהם להישאר במדינה שאליה היגרו ולהפוך ממהגרי עבודה למהגרי קבע.
בעשורים הראשונים להגירה הייתה נוכחותם של המהגרים שולית יחסית, אולם במהלך הזמן תרמו גורמים מספר לעלייה ניכרת בשיעורי המוסלמים באירופה:
- מדיניות הגירה נוחה למהגרים ולפליטים: כדי לעודד את הגירת העבודה וכדי להאיץ אותה, החלו מדינות בשנות ה-70 לנקוט במדיניות של "איחוד משפחות" ואפשרו למהגר להביא עמו גם את בני משפחתו. מדיניות זו עזרה לביסוסה של קהילה מוסלמית יציבה בארץ החדשה. באמצע שנות ה-80 החלה הגירה של פליטים ושל מבקשי מקלט, ומדיניותן של המדינות במערב אירופה הייתה נוחה למדי בנושא זה. כך למשל נחשבה דנמרק ליעד מועדף למהגרים ולפליטים שחיפשו מקום נוח להתיישב בו; חוקי ההגירה בה היו גמישים ומערכת הרווחה שלה העניקה קצבאות לפליטים.
- גם חוקי האזרחות והשהייה היו נוחים למדי במרבית המדינות האירופיות; רוב המדינות העניקו בקלות יחסית אשרה של תושבות זמנית, ובמקרים אחדים אף העניקו כמה מהן אזרחות לילדי המהגרים. יש לציין שמדיניות זו תלויה במדיניות מתן האזרחות הנהוגה בכל מדינה.
- עיקר הסיבה לגידול האוכלוסייה המוסלמית היא שיעורי הילודה בקרב המהגרים המוסלמים, הגבוהים בהרבה משיעורי הילודה הנמוכים - ולעתים אף שליליים - של האוכלוסייה המקומית. מעריכים שקצב הילודה של המוסלמי באירופה גדול פי 3 מזה של האירופי המערבי; בבריטניה, לשם המחשה, הגידול בשיעורי האוכלוסייה המוסלמית היה פי 10 בין השנים 2008-2004, בה בעת שמספר התושבים הנוצרים במדינה ירד בשני מיליון איש לערך.
כתוצאה מכך חלו תמורות סוציו-דמוגרפיות בכל רחבי אירופה; ההערכות הן שכיום ישנם 20 מיליון מוסלמים באירופה, ובתוך עשור יגיע מספרם ל-30 מיליון איש (50 מיליון כולל ההגירה הלא-חוקית) (Nachmani, 2007). בערים רבות שיעורי האוכלוסייה המוסלמית מוערכים לעתים ב-20% ומעלה (ראו טבלה). יש המעריכים שבעוד שני עשורים תהיה אמסטרדם העיר הראשונה באירופה עם רוב מוסלמי, ולפי תחזיתו של ההיסטוריון הנודע ברנרד לואיס - עד סוף המאה הנוכחית יהיה רוב מוסלמי באירופה.
אולם אין צורך להרחיק עד למאה הבאה שכן כבר כיום האסלאם היא הדת השנייה בגודלה באירופה - מסגדים אדירי ממדים נבנים בערי הבירה של אירופה, ומספר המתפללים בהם יהיה רב בהרבה ממספר המתפללים בכנסיות. השם "מוחמד" היה כבר לשם הנפוץ ביותר של בנים בערים רבות באירופה.
קהילות מוסלמיות בערים נבחרות באירופה
| עיר | מספר מוסלמים (אחוז מכלל האוכלוסייה) |
| אמסטרדם | 180,000 (24%) |
| ברדפורד | 75,000 (16%) |
| בירמינגהם | 143,000 (14.3%) |
| בריסל | 160,000 (17%) |
| איל דה פרנס | 1.7 מיליון (10%-15%) |
| לונדון רבתי | 625,000 (8.5%) |
| מרסיי | 350,000 (20%) |
| רוטרדם | 80,000 (13%) |
| וינה | 120,000 (8%) |
מתוך EUMAP; The Economist; UK Census, אתר The Economist http://www.economist.com/world/international/displaystory.cfm?story_id=12724966
"מדינה בתוך מדינה"
מאפייניהן של קהילות המיעוטים המוסלמים באירופה משתנים בהתאם להרכבן, לדינמיקה הפנימית שלהן, למידת האחידות ביניהן וכן בהתאם למידת שילובן בחברה הקולטת (Nachmani, 2007). אולם חוקרים סבורים שאפשר להצביע על דפוס כולל ולפיו מרבית הקהילות המוסלמיות לא השתלבו בחברת הרוב, והן מנהלות את חייהן בקהילות מבודדות בהתאם לערכי האסלאם ולמנהגיה. יש המאשימים את חברת הרוב בהפליית המוסלמים וטוענים ששנאת הזר (קסנופוביה) הפושה בה היא המוליכה להתבדלות מכורח. המתנגדים לטענות אלו גורסים שהקהילות המוסלמיות מתבדלות מרצון. לשיטתם לא הגיעו המהגרים המוסלמים לאירופה כדי להפוך לאירופים - בניגוד לאלו המהגרים לארצות הברית כדי להפוך לאמריקנים - אלא במטרה להישאר מוסלמים על אדמת אירופה. אי לכך גם בני הדור השלישי להגירה מעדיפים להגדיר את זהותם באמצעות דתם ולא באמצעות הלאום שלהם.
בין שהתבדלות זו היא מכורח ובין שהיא מרצון, תוצאותיה הרות אסון. שכן כיום רבים מן המוסלמים חיים בקהילות מבודדות מחברת הרוב מבחינה גאוגרפית, תרבותית, חברתית וכלכלית. מחקרים מצאו כי גם לאחר שלושה דורות של הגירה, פעמים רבות אין כל אינטרקציה בין האירופים ובין המוסלמים החיים בקרבם; מוסלמים רבים חיים בפרברים העניים, מדברים בשפת ארץ המוצא שלהם ומקיימים את אורח חייהם בהתאם למנהגיה. חלק מן המדינות מאפשרות להם ללמוד במערכות חינוך נפרדות, כך שהם כלל אינם נדרשים ללמוד את שפת המקום - אחד הגורמים לשילובם הנמוך באוניברסיטאות. מבחינה כלכלית נמצא שרבים מהם מובטלים או מועסקים בעבודות בשכר נמוך, ושיעורם של מוסלמים השוהים בבתי כלא באירופה גבוה יחסית לשיעורם באוכלוסייה. כך, רבים מהמוסלמים באירופה שרויים במעגל אכזרי של מצוקה, עוני ואבטלה.
לנתק שבין שתי הקהילות יש להוסיף את השלכותיהם של אירועי הטרור שהתרחשו בעשור האחרון: הפיגועים במגדלי התאומים ב-11 ספטמבר 2001, פרי תכנון וביצוע של תאי טרור מאירופה; הפיגועים על אדמת אירופה עצמה - פיגועי הטרור ב-2004 במדריד וסדרת הפיגועים בלונדון בשנת 2005 - שביצעו מוסלמים בעלי אזרחות מקומית. אירועים אלו הגבירו את החשש במדינות אירופה המערבית מאפשרות של חוסר נאמנות מצד תושביה המוסלמים והגבירו את החשש מפני התחזקותה של מגמת האסלאמיזציה, קרי מגמת הפיכתה של יבשת אירופה למוסלמית.
מדינות אירופה, ובעיקר בריטניה, החלו לנקוט ביד קשה כנגד חשודים במעורבות במעשי טרור. הם החלו לבצע מעצרי פתע ואף להחדיר סוכנים סמויים לתפילות במסגדים מחשש להסתה בדברי האימאם. הקושי להשיג מידע מודיעיני רק מגביר את החשש מהלא נודע. בעקבות מצב זה החלו בני המיעוטים המוסלמים לחוש שהם נרדפים בשל דתם. בתגובה הפכו ארגונים אסלאמיים שונים לרדיקליים יותר והחלו לנקוט באמצעים שונים במחאה על מה שהם מכנים כהפליית המוסלמים וניסיונות גזעניים להגביל את חופש הדת והפולחן שלהם.
לא ייפלא אם כן שלשתי הקהילות דעה שלילית זו על זו; סקר שערך בשנת 2006 מכון Pew מצא כי המוסלמים מייחסים תכונות שליליות לאירופים כגון אנוכיות, יהירות ואלימות, ואילו האירופים טוענים שהמוסלמים פנטיים, אלימים ולא סובלניים. כן נמצא כי הן המוסלמים והן האירופים מגדירים את מערכת היחסים ביניהם כ"רעים באופן כללי" (בגרמניה - 70% ובצרפת - 66%).
החלום ושברו: התמוססות הרב-תרבותיות
עד לאחרונה נקטו המדינות במערב אירופה בגישה הרב-תרבותית ולרוב אפשרו למהגרים המוסלמים לנהל את חייהם כראות עיניהם, בהנחה שהמהגרים יכבדו את הערכים הליברליים המושרשים באירופה ויאמצו אותם. בחסות "התקינות הפוליטית" נחשבה הפניית אצבע מאשימה לעבר בני מיעוטים לגזענות, והפתרונות לעימותים בין שני הצדדים היו ברוח ההידברות. אולם למרבה הפתעתה של אירופה, רבים מהמהגרים המוסלמים לא קיבלו את הערכים הליברליים בטענה שהם סותרים את דתם, ובמהלך העשור האחרון הם אף החלו להביע זאת במעשים.
כך, על רקע ההגירה המואצת, שיעורי הילודה הגבוהים והבידול החברתי-תרבותי, נדמה שההתנגשות בין ערכיה הליברליים של אירופה לערכי האסלאם השמרניים הייתה בלתי נמנעת. עובדה זו באה לידי ביטוי בכמה אירועים בולטים:
- בשנת 2004 נרצח הבמאי ההולנדי תיאו ואן-גוך בידי צעיר מוסלמי בעל אזרחות הולנדית-מרוקאית לאחר שיצר סרט היוצא כנגד ערכי הקוראן וכנגד היחס של האסלאם כלפי הנשים. הולנד - שנודעה בסובלנותה הרבה כלפי מהגרים מוסלמים - שינתה מיד את מדיניותה, ולראיה הכרזתה של הפוליטיקאית השמרנית ריטה וורדנוק: "זמן רב מדי אמרנו שיש לנו חברה רב-תרבותית [...] היינו נאיביים מדי".
- בשנת 2005 פרצו מהומות ברחבי צרפת לאחר ששני צעירים מוסלמים מפרבר עני של פריז התחשמלו למוות כשברחו משוטרים. הקהילה המוסלמית האשימה במותם את ממשלת צרפת, ומאות צעירים מוסלמים השתתפו במחאות ענק אלימות ובהתנגשויות עם המשטרה הצרפתית.
השמאל החברתי בצרפת טען כי זוהי מחאה כנגד העוני, אי השוויון וההפליה שמהם סובלים המוסלמים, אולם רבים ראו במהומות ביטוי לאסלאמיזציה הגואה באירופה ולבוז שהמיעוטים המוסלמים רוחשים לערכי הרפובליקה. - בשנת 2005 הוכתה דנמרק בהלם לנוכח המהומות שפרצו בעקבות הקריקטורות של הנביא מוחמד; הקהילה המוסלמית בדנמרק טענה כי הקריקטורות תיארו את הנביא באופן מעליב ומשפיל ויש בהן משום פגיעה מהותית בדת האסלאם. במחאה על כך פרץ גל מהומות ברחבי דנמרק ובעולם כולו - דגלי המדינה נשרפו, שגרירויות של כמה מדינות הוצתו והוטל חרם כלכלי על מוצרים דניים. אמנם לאחר זמן מה שככה הסערה, אולם בדנמרק ובארצות אחרות החלו להישמע קולות התומכים בהקשחת המדיניות כלפי המהגרים המוסלמים.
לעבר מדיניות אירופאית חדשה?
על רקע אירועים אלו ועל רקע התנגשויות מינוריות נוספות החלה אירופה לשנות את מדיניותה בהתייחס למיעוטים המוסלמים, גם אם לא תמיד מדברים על זה גלויות. סקירה כללית של מדינות מערב אירופה שנחשבו בעבר מדינות 'מתירניות' מוכיחה כי המגמות בהן נעות החל ממדיניות ליברלית ועד להקשחת החוקים ועיצובה של מדיניות הטמעה נוקשה.
הדוגמה המפורסמת ביותר לנקיטת יד קשה כלפי ערכי האסלאם היא של חוק הרעלה הצרפתי אשר נכנס לתוקף בשנת 2004: חוק זה מטיל איסור על חבישה, לבישה או ענידה של בגדים, תליונים ופריטי לבוש אחרים בעלי אופי דתי בולט בבתי ספר ממלכתיים. בהתבסס על עקרון ההפרדה בין דת למדינה ברפובליקה הצרפתית, נטען כי כיסוי הראש נוגד את העקרונות החילוניים שבבסיס הלאום הצרפתי ויש בו ביטוי בפועל להצהרת נאמנות לערכי האסלאם על פני ערכי המדינה (להרחבה ראו: ארבע שנים ל"חוק הרעלה").
טענה נוספת אשר חיזקה את החוק הייתה כי הרעלה סותרת ערכים ליברליים מערביים של שוויון מגדרי, ולפיכך יש לאסור על נשים לעטות רעלה במוסדות ציבוריים. טיעון אחר גורס שלאיסור על עטיית רעלות יש הצדקה ביטחונית, שכן טרוריסטים יכולים להשתמש ברעלה. כיום מדינות נוספות באירופה מיישמות את החוק במידה זו או אחרת; בגרמניה החוק מיושם חלקית ברמת המדינה (Lander); בהולנד הצעה דומה ניצבת בראש סדר היום כבר שנים מספר; ובבריטניה עלה הנושא לדיון בכמה מקרים. הקהילה המוסלמית הגדירה את החוק כמפלה וכסותר את העקרונות הליברליים של חופש הפולחן והדת, וארגונים אסלאמיים וארגונים לזכויות הפרט נלחמים בחקיקה דומה בכל האמצעים האפשריים.
דוגמה נוספת היא חוק הנישואין בדנמרק הקובע גיל מינימום לנישואים (24 שנים). למעשה מטרת החוק היא למנוע את המנהג של נישואים בכפייה שבמסגרתו נכפה על נערות להינשא בגיל צעיר, לרוב לגבר שבוחר להן בן משפחתן. עוד בדיני הנישואים - דנמרק והולנד החמירו את תנאי הזכאות לאיחוד משפחות, וכיום הולנד שוקלת לא לאפשר כניסתם של מהגרים אשר נשואים ליותר מאישה אחת ולכלוא גברים האשמים בפוליגמיה.
אולם השינוי מרחיק הלכת ביותר נעשה במסגרת מדיניות ההגירה: חרף מאמציה הרבים של נציבות האיחוד האירופי, זוהי סוגיה אשר כל מדינה מעדיפה להשאירה בתחומי ריבונותה ולהתמודד עמה עצמאית. עם זאת אפשר להצביע על אחידות מסוימת בין המדינות, שכן כל המדינות הקשיחו את מדיניות ההגירה שלהן באמצעות שני אפיקים מרכזיים: (1) מניעת כניסתם של מהגרים או פליטים למדינה והרתעה של המבקשים להיכנס (2) הקשחת תנאי השהות: כלפי אלה שכבר נכנסו כעובדים זרים או כתיירים ואשרותיהם פגו; או כלפי מי שנכנסו כמבקשי מקלט, אולם עתירתם נדחתה והם מנסים לזכות בהכשר חוקי לישיבתם במדינה החדשה (להרחבה ראו: מדיניות הגירה במציאות גלובלית משתנה).
במסגרת המדיניות החדשה קבעו מרבית המדינות את "מבחני הבקיאות" כתנאי בסיסי לקבלת אזרחות: בלגיה והולנד מיישמות מבחני שפה ובקיאות בהיסטוריה ובמורשת המקומית כתנאי בסיסי לקבלת תושבות קבע, ובריטניה מחייבת כל אדם המבקש לקבל אזרחות לעמוד ב"מבחן הבריטיות" (Britishness Test) הכולל מבחני בקיאות בשפה האנגלית וכן בתרבות ובהיסטוריה של בריטניה. דנמרק, נוסף על מבחני הבקיאות הדנים בערכיה הליברליים, דורשת מכל אדם המבקש להתאזרח להוכיח שיש לו זיקה חזקה יותר לדנמרק מלכל מדינה אחרת.
חוק האזרחות הגרמנית מציג מקרה ייחודי; בעבר ניתנה אזרחות גרמנית רק לבן העם (volk) הגרמני, אולם החל מינואר 2005 גם אנשים אשר נולדו לבעלי אזרחות זרה יכולים להפוך לאזרחים גרמנים. המניע הרשמי לשינוי המדיניות הוא מניע שוויוני, קרי הענקת אזרחות למהגרים השוהים במדינה זמן רב ואינם נהנים משוויון זכויות. המקטרגים על החוק החדש טוענים שמעבר לקריטריונים הנוקשים לקבלת האזרחות - בקיאות בשפה הגרמנית והצגת תעודת יושר - "מבחני הבקיאות" בגרמניה באים למעשה לחנך את המוסלמים המבקשים לקבל אזרחות שכן הם דנים בסוגיות ערכיות כגון שוויון מגדרי והעקרונות של חופש דת ושל חופש ביטוי. יש אף מי שטוענים שמטרתם של מבחני הבקיאות היא להכשיל את הניסיון לזכות באזרחות, שכן הם מציגים שאלות קשות אשר גם בן להורים גרמנים הדובר את שפת המקום ובקיא בתרבותה לא ידע לענות על מרביתן.
סיכום - האם ישכון שלום באירופה?
שינוי המגמות זוכה לתגובות משני צדי המפה הפוליטית באירופה: פלגי הימין והפלגים השמרניים באירופה, אשר כוחם עלה לאין שיעור בעשור האחרון (דוגמת מפלגת החירות [FPÖ] האוסטרית, והחזית הלאומית [FN] הצרפתית), טוענים כי "אירופה משיבה מלחמה" ומגינה על מוסדותיה, על ערכיה ועל תרבותה מפני איומי הג'יהאד האסלאמי. לעומת זאת השמאל טוען כי החקיקה החדשה היא פגיעה חמורה בזכויות האדם ובעקרונות הליברליים, באותם עקרונות שאירופה כביכול נלחמת בשמם. אולם נכון לעכשיו, לנוכח חששותיהם של רבים מהאירופים ולנוכח הדה-לגיטימציה ההדדית בין הקבוצות, נדמה שהפערים החברתיים והתרבותיים רק ילכו ויגדלו ואירופה תמשיך לנקוט ביד חזקה כלפי המיעוטים המוסלמיים השוהים ביבשת.
מקורות
אברהמי, זאב, "זרים בשמי ברלין", 10 באפריל 2009, הארץ Online:
www.haaretz.co.il/hasite/spages/1077447.html
גלית בן-ישראל, "איך נילחם ב'אויב המוסלמי' ", 10 באפריל 2009, אתר Ynet:
www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3695571,00.html
ואן גלדר, אלעד, 2004. מסמך רקע בנושא: הגירה וקליטת הגירה. הכנסת: מרכז מחקר ומידע.
גיל ירון, "אירופה משיבה מלחמה", 20 באוקטובר 2006, אתר Ynet:
www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3317148,00.html
עופר קניג, "ארבע שנים ל'חוק הרעלה' - פגיעה בזכויות יסוד מול מאבק על פניה של אירופה", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 11 במרס 2008
"מדיניות הגירה במציאות גלובלית משתנה", פרלמנט 38, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2002
"אפליית מוסלמים באירופה: ניכור, ייאוש ותסכול", 18 בדצמבר 2006, אתר Ynet:
www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3341585,00.html
Bernstein, Richard, "Wedding Vows Lock Danes out of Their Homeland", New York Times, September 10, 2004: www.nytimes.com/2004/09/10/international/europe/10denmark.html?_r=1
Laurence, Jonathan, 2007. "Integrating Islam: A New Chapter in 'Church-State' Relations", The Transatlantic Task Force on Immigration and Integration, MPI.
Moore, Tristana, "German Citizenship is Put to Test", BBC News, September 4, 2008:
http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/7597534.stm
Murphy, Kara, "France's New Law: Control Immigration Flows, Court Highly Skilled", Migration Information Source, November 1, 2006.
Muss, Philip, 2001. "International Migration and European Union, Trends and Consequences", European Journal on Criminal Policy and Research 9: 31-49.
Nachmani, Amikam, 2007. "On the Verge of an Open Clash? On Muslim Immigration to Europe", in: Nimrod Goren & Amikam Nachmani (eds.), The Importance of Being European: Turkey, the EU & the Middle East, Jerusalem: The Hebrew University of Jerusalem - European Forum at the Hebrew University, pp. 222-237.
Ye'or Bat, 2007. "Europe between Denials and Illusions", in: Reuven Amitai & Amikam Nachmani (eds.), Islam in Europe: Cause Studies, Comparisons & Overviews, Jerusalem: The Hebrew University of Jerusalem - European Forum at the Hebrew University, pp. 57-64.
Muslims in Europe: Country Guide", BBC Website, December 23, 2005: http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/4385768.stm
"When Town Halls Turn to Mecca", The Economist, December 4, 2008: www.economist.com/world/international/displaystory.cfm?story_id=12724966
Europe's Muslim More Moderate. The Great Divide: How Westerners and Muslims View Each Other", 13 - National PEW Global Attitudes Survey, June 22, 2006.
Office for National Statistics in the UK: www.statistics.gov.uk/default.asp
From the Left: A Call to End the Current Dutch Notion of Tolerance", International Herald Tribune, December 30, 2008:
http://ideas.blogs.nytimes.com/2008/12/30/for-the-dutch-left-the-old-tolerance-is-out/?scp=1&sq=From%20the%20left,%20a%20call%20to%20end%20the%20current%20Dutch%20notion%20of%20tolerance&st=cse
Germany to Take steps to Integrate Turkish Community", Hurriyet DailyNews: www.hurriyet.com.tr/english/world/10219454.asp?scr=1
"Dutch Set Immigrants Culture Test", BBC News, December 22, 2005: http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/4551292.stm
Dutch Bid Farewell to Film Maker", BBC News, November 9, 2004: http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/3994539.stm
Euro-Islam Website: www.euro-islam.info