רב-תרבותיות

במאמר זה מבקשת רונית עיר שי לחרוג בדיון ממסגרת הדיון ה"תקין פוליטית", ומאתגרת את עצם המושג "זכות לרב-תרבותיות" משום שמדובר תמיד בזכות לתרבות שעוצבה בידי החזקים . החוקרת דנה במושג צניעות ובשיח אודותיו וקוראת להתייחס לשיח הפמניסטי אשר מבקש ליצור צניעות במובן עמוק, מכבד והדדי יותר.

המתח בין זכויות הנשים לזכויות הדתיים לא צריך להיות מוגדר כמתח בין תפישת כור ההיתוך לתפישה רב-תרבותית, אלא כמתח בין שני ביטויים של ערך 'כבוד האדם'. רק כך אפשר יהיה לתבוע שגם כשמתקבלת הכרעה עקרונית לטובת זכותם של דתיים לשמור על זהותם, היא תוגבל בפועל לאופנים המצמצמים למינימום את הפגיעה בנשים. וחוץ מזה, צריך שכל צד יפעל לריסון הקצוות במחנהו לפני שהוא תובע זאת מהזולת.

הצביעות שמגלים חלקים בציבור הישראלי, ובעיקר בממסד הישראלי ובראשו בית המחוקקים, שוברת בימים אלה שיאים. היום הם נרעשים ומוחים כנגד אפלייה גזעית מצד אנשים פרטיים במגורים ואילו במושב הקודם קידמה הכנסת בברכה את חוק ועדות הקבלה.

נראה שלמן היום שבו התרחש הרצח במועדון ההומו-לסבי בתל-אביב, התעורר דיון ער בכל הנוגע לסובלנות כלפי הקהילה ההומו-לסבית. סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית 2009, כלל שאלות רבות בנושא היחס לקבוצות בחברה והסובלנות כלפי האחר, ואחת השאלות שאלה: 'מהו היחס שלך לקהילה ההומו-לסבית?' 

אירופה משנה את פניה; בעקבות ההגירה המסיבית ושיעורי הילודה הגבוהים, שיעור המיעוטים המוסלמים באירופה מוערך כיום בכ-20 מיליון איש שהם כ-4.5% מכלל אוכלוסיית אירופה. 

ב-15 במרס מלאו ארבע שנים לכניסתו לתוקף של 'חוק הרעלה' בצרפת. חוק שנוי במחלוקת זה הטיל איסור על חבישת כיסוי ראש לנשים מוסלמיות במוסדות חינוך ציבוריים. חקיקתו עוררה דיון ער ותוסס בחברה הצרפתית בפרט ובאירופה בכלל, ובמוקדו המתח בין הזכות לחופש דת ולחירות אישית ובין הערכים הליברליים-חילוניים העומדים בלב החברה האירופית של המאה העשרים ואחת.

מסתבר שהליברליות המערבית היא ציפוי דק שממהר לקרוס בעתות מצוקה. האם אנחנו, הישראלים, שונים?