מאמר מערכת
ב-11 בנובמבר 2008 ייערכו בחירות לרשויות המקומיות. בבחירות שנערכו לפני חמש שנים היו 3,787,860 בעלי זכות הצבעה, ורק כ-40% מהם הצביעו. ככל הנראה גם בבחירות הקרובות רק כמחצית מבעלי זכות הבחירה יטרחו להגיע לקלפיות כדי לקבוע את זהותם של ראש הרשות ונציגי הסיעות במועצת הרשות. גיליון פרלמנט מוקדש להעלאת קרנו של השלטון המקומי בישראל ולבחינת סוגיית ההשתתפות הפוליטית במישור המקומי. המאמר הפותח 'שינויים במעמדו של השלטון המקומי' סוקר את התפתחות השלטון המקומי בישראל ועומד על היחסים המורכבים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי. יחסים אלו מאופיינים במגמה כללית של ביזור בפועל שאינו מגובֶּה בצעדי החקיקה ובהקצאת המשאבים הדרושים לשם חיזוק האוטונומיה של השלטון המקומי.
המאמר של פרופ' אבי בן-בסט וד"ר מומי דהן 'המשבר ברשויות המקומיות: יעילות מול ייצוגיות' מדגים את ההשלכות של אופי היחסים הבעייתיים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי ובוחן את הגורמים למשבר הפיננסי וההשתתפותי ברשויות המקומיות. המאמר מצביע על גורמים אחדים שעשויים להגדיל את הסיכון למשבר ברשויות המקומיות (גודל האוכלוסייה, הרמה הכלכלית-חברתית של התושבים, מאזן הכוחות בין הדרג המקצועי לדרג הפוליטי ברשות והמאבק התקציבי בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי). המאמר כולל גם המלצות לצעדים שכדאי לנקוט כדי לשפר את מצבן של הרשויות המקומיות. לדוגמה, להגדיל את מענק האיזון לרשויות שהכנסותיהן העצמיות נמוכות, להקצות תקציבים לשירותים ממלכתיים, כמו חינוך לפי פרמטרים חברתיים-כלכליים, לחזק את היציבות הפוליטית על ידי הקטנת הפיצול הבין-מפלגתי במועצות המקומיות ולחזק את פעילותם של חשבים מלווים שיפקחו על מאזן התקציב של הרשויות. על ידי נקיטת צעדים אלו יישמר האיזון שבין יעילות וייצוגיות ותשתפר יציבותן הפיננסית והפוליטית של הרשויות המקומיות.
אחד הסממנים לחולשתן של הרשויות המקומיות הוא שיעור ההשתתפות הנמוך בבחירות. המאמר 'הבחירות לרשויות המקומיות - איך, כמה, מי ולמה' מנתח את הגורמים לירידה בשיעור ההשתתפות בבחירות ואת דפוסי ההצבעה ומאפייני המצביעים והלא מצביעים ומציג דרכים אפשריות להגברת ההשתתפות בבחירות.
המאמר 'פוליטיקה מקומית וארצית' בוחן פן אחר של הזיקה בין הזירה הלאומית לזירה המקומית. הוא מתאר את עלייתה של הפוליטיקה המקומית, תהליך שבא לידי ביטוי בצמיחה של רשימות ומנהיגים מקומיים עצמאיים שמעלים על נס נושאים מקומיים ייחודיים ואינם חוסים תחת שבטה של מפלגה ארצית. היבט נוסף של הפוליטיקה המקומית הוא מה שמכונה 'אזרחות עירונית'. מאמר זה סוקר גם את האופן שבו התגבשותה של אזרחות עירונית מעצימה את מעמדה של הפוליטיקה המקומית.
לסיום, לרגל הבחירות ברשויות המקומיות, ערכנו ריאיון עם נשיא המכון ד"ר אריק כרמון. בריאיון התייחס נשיא המכון ליחסי השלטון המרכזי והשלטון המקומי, לצורך ברפורמה בשלטון המקומי ולחשיבותה של ההשתתפות הפוליטית במישור המקומי לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית.
לרשויות המקומיות יש השפעה רבה על חייו של האזרח הדמוקרטי. ראשית, עצמתן ויציבותן קובעות את רמת חייו ואת רמת השירותים שהוא זוכה להם. שנית, ההשתתפות בפוליטיקה ברמה המקומית מעצימה את האזרח ומקנה לו מיומנויות הדרושות לו לשם השתתפות בדמוקרטיה במישור הארצי. כדי להעצים את הרשויות המקומיות נדרשים תהליכים מקבילים: 'מלמעלה למטה' - ביזור סמכויות לרשויות מהשלטון המרכזי והענקת תקציבים שיאפשרו לרשויות לפעול באופן אוטונומי והשלטון המרכזי רק מפקח על פעולותיהן; ו'מלמטה למעלה' - הגברת ההשתתפות היזומה של תושבים בפוליטיקה המקומית ובחברה האזרחית הפעילה במישור מקומי. מאמץ משולב זה יתרום להעצמת הרשויות המקומיות ולשיפור ברמת חייו של האזרח ובסגולה הדמוקרטית שלו.