נופלים אל גורלם

אחת הסיבות לתאונות העבודה הקטלניות בענף הבנייה עשויה להיות קשורה בנטייה הפטליסטית, הנוגעת לזהותם ותרבותם של העובדים בו. תפקיד המדינה הוא ליזום תהליכים שיאפשרו לבנות תרבות של בטיחות-על, משותפת ומחייבת לכולם, שתצמצם את עוצמתה והשפעתה של תרבות המשנה בעלת הנטיות הפטליסטיות

Flash 90

בריאיון שנערך עם מנהל מחלקת הבינוי והפיתוח של עיריית נצרת, אינג' מונדר חביבאללה, על הסיבות לתאונות העבודה הקטלניות בענף הבנייה,הריאיון נערך על ידי המחברת ב-23 במרץ 2020. ציין חביבאללה גורמים אחדים: זהות העובד ותרבותו; הקבלן המעסיק, המגלם את עלותם של אמצעי המיגון בעלויות המכרז אבל בפועל אינו רוכש אמצעים אלה; ציוד המיגון האישי התקני של העובד וחוסר התאמתו מבחינת המשקל והמבנה למזג האוויר הישראלי, ומדיניות הממשלה שבעקבותיה אין די בקרה, אכיפה והסברה. גורמים אלה תורמים כל אחד את חלקו לתמונת המצב העגומה, אבל במאמר זה אני מבקשת להתמקד בנטייה הפטליסטית כמאפיין הקשור בזהות ובתרבות של העובדים, שאותה ציין חביבאללה בראש רשימת הגורמים לתאונות העבודה בבניין.

פטליזם (Fatalism‏‏‏‏) היא השקפה פילוסופית ולפיה כל מה שקורה בעולם מתרחש לפי דפוס קבוע ונצחי שאותו קובעת ישות על-אנושית. בעל נטייה פטליסטית (fatalistic tendency) סבור כי כל מה שקורה לאדם קבוע מראש ואי-אפשר לשנותו על ידי פעולה רצונית. עמידה על הזיקה בין השקפת עולם פטליסטית, שחלק מהעובדים בענף הבנייה מחזיקים בה, ובין תופעת התאונות העולה פעם אחר פעם על סדר היום הציבורי, יכולה להרחיב את הדיון בהתמודדות עם הבעיה.

כבר בפתח הדברים אבקש להבהיר את נקודת המוצא: הדיון בנטייה הפטליסטית שאולי מצויה בקרב חלק מאוכלוסיית עובדי הבניין בישראל היא הסבר תרבותי-התנהגותי שמטרתו איננה למקם את הבעיה בעובד עצמו או להטות את הדיון מהעובדה שהעובדים הם קורבנות של גורמים כלכליים וחברתיים מקומיים ועולמיים, שהשליטה בהם תביא לידי מיגור הבעיה. בהקשר זה כוונתי לגורמים עולמיים כדוגמת תהליך הגלובליזציה, המעודד ייבוא של כוח אדם זול ובה בעת יוצר תחרות על מקום העבודה, המייצרת בקרב העובדים איום מתמיד של אובדן עבודה, פחד מפיטורים ומצב מתמשך של אי-ודאות; וכן לגורמים מקומיים כגון המדיניות הכלכלית של הממשלה המעודדת התייחסות אל בעלי הון וקבלנים ללא התייחסות להסדר בשוק העבודה ולתקנים ברורים של שכר ותעסוקה ברמת העובדים – מציאות שמציבה את העובדים במצב של ייאוש ואי-ודאות מתמידים. הדיון בנטיות פטליסטיות של עובדי הבניין אינו נועד אפוא לנקות את ידיה של המדינה מהאחריות להסדרת הפיקוח על הבטיחות באתרי הבנייה וגם לא מאחריותה על הגורמים המבניים-חברתיים הקשורים לעובדים. להזכיר, עובדי הבניין ממוקמים בתחתית המדרג החברתי-כלכלי, ובדרך כלל מתרכזים באזורים מוזנחים ובשכונות שמאופיינים בשירותי חינוך ורווחה ברמה נמוכה, היבטים שהטיפול בהם הוא בין היתר באחריות המדינה.

נטייה פטליסטית

סוציולוגים כדוגמת מקס ובר (Weber), אמיל דורקהיים (Durkheim) וגבריאל  אסיווידו (Acevedo)  מצאו כי החזקה בהשקפה פטליסטית קשורה בגורמים מעמדיים, לרוב ברמת ההכנסה וההשכלה של הפרט: אנשים ברמת הכנסה והשכלה נמוכה, המעריכים עצמם כממוקמים בתחתית המעמד החברתי, נוטים להיות פטליסטים ולפתח התנהגויות לא רצויות ואף מסכנות חיים כדוגמת חוסר מוגנות, חוסר רצון בביטחון עתידי (המתבטא גם בחוסר רצון לחסוך כסף) וחוסר רצון להיערך בפני אסונות טבע.Fabio D'Orlando, Francesco Ferrante and Gabriele Ruiu, "Culturally based Beliefs and Labor Market Institutions," The Journal of Socio-Economics 40 (2011), pp. 150-162

מבחינה פסיכולוגית מקורן של נטיות פטליסטיות יכול להיות ב"חוסר אונים נרכש" שנוצר בעקבות התנסויות שליליות חוזרות, והוא משתקף במגוון עצום של התנהגויות אינדיבידואליות והחלטות בנוגע לביטחון אישי וכלכלי.   

גם לדת יש זיקה לתפיסות פטליסטיות. ביהדות האמונה הפטליסטית (גזרת הגורל או האמונה במקריות) רווחת, אבל לצידה מצויות גם גישות המניחות שהאדם הוא יצור אחראי ושמעשיו הנובעים מרצונו הם שלו, ולכן הוא חייב לתת עליהם את הדין. כלומר, לפי עקרון הבחירה החופשית הרשות נתונה לאדם במעשה, וכל מה שהוטבע בו הוא בגדר פוטנציאלים גלומים וראשוניים בלבד, ואין בכך כדי להנציח את מצבו ואת מעמדו לכל שנותיו בעולם הזה. בנצרות הפטליזם מבוטא במושג "ההשגחה האלוהית", ובהקשר זה קיימים הבדלים עצומים בין הזרמים, הנעים בין קוטב הקביעה הבלתי נמנעת מראש ובין הבחירה החופשית המוחלטת. באסלאם לעומת זה האמונה הפטליסטית נמצאת בבסיס הדת – היא אחד מששת יסודות האמונה (אמונה באלוהים, במלכים, בספרים הקדושים, בנביאים, ביום הדין ובגורל הטוב והרע). אף שגם באסלאם יש זרמים רציונליסטיים (למשל אל-מועתזלה), האסלאם האורתודוקסי מייחס כל קביעה, גם אם היא רציונלית, לכזאת שקשורה בהסתמכות על האל ועל קביעותיו.

ההסתכלות על האמונה הפטליסטית כמרכיב בזהות הדתית והתרבותית המשפיעה על יכולת  ההתפתחות והתחרות של עמים הנוטים להחזיק בה, כדוגמת אלה החיים במדינות מוסלמיות, קשורה בין היתר לתזות מהסוג של "התנגשות הצייוויליזציות" (clash of  civilizations) שהגה  סמואל הנטינגטון (Huntington).Samuel P. Huntington, "The Clash of Civilizations," Foreign Affairs, 72 (1993), pp. 22-50; Samuel P. Huntington, The Clash of Civilizations and the Remaking of World Order. New York: Touchstone (1996). לפי תזה זו לאנשים מציוויליזציות שונות יש דעות שונות על היחסים בין אלוהים לאדם, בין היחיד לקבוצה, בין האזרח למדינה, וכן דעות שונות על החשיבות היחסית של זכויות וחובות, חופש  וסמכות, שוויון והיררכיה. מתוך תזה זו נגזרת ההכרה שמערכות אמונה מסורתיות המבוססות למשל על השקפת עולם פטליסטית משפיעות על יכולותיהם של הקולקטיבים הנוטים להחזיק בהן ומעכבות אותם מלהגיע לרמה של מודרניזציה ופיתוח מתקדם.

תזה זו בדבר פטליזם ונטיות פטליסטיות הופרכה במחקרים שונים, שהצביעו למשל על  טורקיה (ובמידה מסוימת גם על מלזיה ואינדונזיה) כמדינות שאף שהקולקטיב בהן מאופיין ברמה גבוהה של נטייה פטליסטית, מאופיינות בפיתוח ובמוכנות להתחרות מבחינה כלכלית ומדעית עם מדינות המערב.ראו למשל John McClure, Robbie M. Sutton and Chris. Sibley, "Listening to Reporters or Engineers: How Different Messages about Building Design Affect Earthquake Fatalism," Journal of Applied Social Psychology 37 (2007), pp. 1956-1973; Joel Shapiro, Stephen Wu, "Fatalism and Savings," MPRA Paper, no. 24852, Germany: University Library of Munich (2010); Gabiele. Ruiu, The Role of Culture and Institutions in Entrepreneurial Selection, PhD dissertation, University of Cassino and Lazio Meridionale, Mimeo ( 2012) ; Gabiele Ruiu, "The Origin of Fatalistic Tendencies: An Empirical Investigation," Economics and Sociology 6 (2) (2013), pp. 103-125. עוד עולה ממחקרים אלה שמיעוטים מופלים מאופיינים ברמת גבוהה יחסית של נטייה פטליסטית גם כשהם מצויים במדינות מפותחות. מכאן ניתן ללמוד ששוליות חברתית-כלכלית יכולה להיות אחד הגורמים המעודדים אימוץ של נטיות פטליסטיות.

ממחקרים אלה עולה שבחינה של הנטייה הפטליסטית והשפעותיה חייבת להתבצע בהיבטים רב-ממדיים - תרבותיים, כלכליים וסוציו-פוליטיים - ולא רק כפועל יוצא של אמונה דתית.

אחריות המדינה

אין ספק שקבוצות מוחלשות שמחזיקות בתפיסה פטליסטית זקוקות יותר מאחרות למערך תמיכה חברתי-כלכלי, לחקיקה ולאכיפה מוגברת שיתמכו בהם, יגנו עליהם ויספקו להם הרגשת ביטחון. בהקשר של עובדי הבניין מובן שחבישת קסדה, הצבת פיגומים והספקה של  כלי מוגנות העומדים בתווי התקן יכולים להיטמע בזכות פעולה קפדנית של מערכת אכיפת החוק. עם זאת, ואולי לפני זאת, מדינת ישראל, בהיותה מדינה מרובת תרבויות ועדות, יכולה ליזום תהליכים – שיועברו באמצעות מערך הסברה, מערכת החינוך, מוסדות החברה האזרחיים והדתיים – שיאפשרו לבנות תרבות של בטיחות-על, משותפת ומחייבת לכולם, שתצמצם את עוצמתה ואת השפעתה של תרבות המשנה בעלת הנטיות הפטליסטיות, אם זו קיימת. תהליך כזה צריך להתבסס על ערכים של מודרניזציה, אינטגרציה, מגע תרבויות, שינוי עמדות, טמיעה, תמיכה כלכלית וחברתית ועוד. במילים אחרות, גם אם הפרטים בחברה נוטים להפקיר את עצמם לגורלם, באחריותה של המדינה להגן על ערך החיים של אזרחיה.