הספריה הדמוקרטית - פרסומים חדשים

כלכלה ופוליטיקה בתקציב המדינה-  דוד דרי, עמנואל שרון

אין עוד תחום שבו הניגוד בין דמוקרטיה לביורוקרטיה בולט יותר מאשר בתהליך התיקצוב, ואין עוד מדינה דמוקרטית שבה אין לביורוקרטיה תפקיד מכריע בו. תהליך זה, שבמסגרתו נקבעים יעדים וסדרי קדימויות לאומיים, הוא בו בזמן תחומה של היעילות ושל ניהול כספי מקצועי ואחראי. הדחף הדמוקרטי של הפוליטיקאים לשאת חן ולהיענות לרחשי הלב קצרי-הטווח של ציבור הבוחרים עלול להיות לרועץ בהשגת מטרות ארוכות-טווח; ובאותה נשימה, ביורוקרטיה בלי חזון ובלי מטרות-על מוגדרות, שיעדה העיקרי שמירת הקופה, עלולה להפר את האיזון העדין בין עקרון האחריות לבין עקרון היעילות.

בישראל, ככל שהצליחו הפוליטיקאים להשיג את מטרותיהם, אגב יצירת גירעון תקציבי ענק, כן הגבירו שומרי החומות באגף התקציבים ובמשרד האוצר את מלחמתם, וכלי נשקם העיקריים הם בניית גדרות, התערבות בפרטים והדגשת המגבלות. כתוצאה מהמאבק הזה, נותרה לשרי הממשלה השפעה מעטה על תקציב משרדיהם; השפעתה של וועדת הכספים של הכנסת ניכרת בדרך כלל רק בשוליים; ובמליאה, מתנהלת ההצבעה על-פי הגושים, ותחת עינם הפקוחה של המצליפים.

על מנת לבחון את הנסיון הישראלי בפרספקטיבה רחבה יותר, ובמגמה לאמץ רעיונות וללמוד מנסיונם של אחרים, מוגשת סקירה של תהליך התיקצוב במדינות שונות ושל רפורמות שהונהגו בהן בעשור האחרון. על רקע הרפורמות הללו, מוצגת הצעה לרפורמה מקיפה בתהליך התיקצוב בישראל.

ממלכתיות יהודית-  אריק כרמון

הדמוקרטיה הישראלית נמצאת עדיין בשלב בראשיתי שבו אפשר להציגה יותר כמסגרת פגיעה של כללים פורמליים ופחות כמסגרת יציבה בה הדמוקרטיה היא אורח חיים. דורשי טובתה וחוסנה אינם יכולים להסתפק ברפורמות מבניות ובחיזוק טכני של מוסדותיה. לשם ביסוסה עליהם להעמיק ולהבהיר את יסודות המתח שבין הדמוקרטיה הישראלית לבין הזהות (הלאומית) היהודית.
מסה זו מציעה כיוון אפשרי להגדרה מחדש של הציונות שכן, לדעת המחבר, הציונות הקלאסית מיצתה את עצמה והגיעה אל סוף דרכה. בשונה מתפיסותיה של הציונות הקלאסית מציג הספר את הזיקה הבלתי ניתנת לעירעור שבין ישראל כמדינה אל התפוצה כיסוד הכרחי. מדינת ישראל זקוקה לקשר עם קהילית התפוצה, כשם שזקוקה לו התפוצה.

הדיון ב"ממלכתיות יהודית" מושתת על שלושה רבדים:
• ניתוח המתח שבין מרכיבי הדמוקרטיה המתהווה בישראל לבין גורמי משבר הזהות הלאומית של הישראלי;
• ניתוח מרכיבי הזהות הקולקטיבית של יהודי התפוצות והאופן שבו הם תופסים את עצמם ואת הישראלים;
• פרישת עקרונות מירשמיים לשינויים מושגיים ומבניים.