פרלמנט במוקד

הונגריה: דמוקרטיה על הדנובה

כאשר התמוטטו המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה ב-1989, לא פסחו, כידוע, האירועים הדרמטיים גם על הונגריה. אולם בניגוד לשכנותיה, בהונגריה לא צמחו הדרישות לשינוי מתוך תנועות עממיות אשר ניהלו את מאבקם ברחוב, כפי שעשו ההמונים בצ'כוסלובקיה ובפולין, והחלפת ההנהגה לא לוותה באלימות כפי שקרה ברומניה. הרפורמות הכלכליות שהנהגתן החלה בהונגריה עוד ב-1968, אשר הולידו דגם מיוחד של סוציאליזם המתובל היטב ביזמה חופשית, מהוות הסבר חלקי למעבר נטול התהפוכות הקיצוניות. על מנת לעמוד על המתרחש במדינה זו בעקבות הבחירות הכלליות שהתקיימו במאי 1994, רצוי לבחון מספר תחנות ביניים בדרכה הדמוקרטית של הונגריה מאז 1989.

לקראת הליכתם של ההונגרים לבחירות דמוקרטיות ב-1990, עובדו שתי הצעות חלופיות לשיטת הבחירות: על-פי הראשונה, היתה אמורה המדינה להתחלק לאזורי בחירה חד נציגיים, בהם נעשית הבחירה בין המועמדים לפי שיטה רובית הדומה לזו הנהוגה באנגליה. חלופה זו זכתה לתמיכתם של המנהיגים הקומוניסטיים לשעבר, משום שסברו כי יזכו בקולות רבים לאור היותם דמויות מוכרות לציבור, לעומת המועמדים האלמוניים יחסית שהעמידו המפלגות האחרות. החלופה השניה הציעה כי תונהג שיטה רשימתית יחסית באזורי בחירה רב נציגיים.

לבסוף הושגה פשרה: מתוך 386 הצירים בפרלמנט החד-ביתי החדש, נבחרים 176 באזורי בחירה חד נציגיים. נערך סיבוב שני במידה שאף מועמד לא זוכה ברוב בסיבוב הראשון, כאשר זכאים להשתתף בו כל המועמדים שקיבלו לפחות 15% מהקולות בסיבוב הראשון. חברי הפרלמנט הנותרים נבחרים על-פי שיטה רשימתית יחסית באזורי בחירה רב עציגיים. על רקע הצפייה כי תתמודדנה מפלגות רבות, נקבע אחוז חסימה של 4%. מתוך 66 הרשימות שהשתתפו בבחירות ב-1990, זכו שש מפלגות בלבד לייצוג בפרלמנט: הקומוניסטים לשעבר; ברית הדמוקרטים החופשיים וברית הדמוקרטים הצעירים (שתי מפלגות ליברליות); הפורום הדמוקרטי (מפלגה שמרנית); המפלגה האגררית; והנוצרים הדמוקרטיים. הפורום הדמוקרטי קיבלה את מירב הקולות ויחד עם שני שותפיה הימניים - המפלגה האגררית והנוצרים הדמוקרטיים - הקימה ממשלה בראשותו של יוז'ף אנטאל.

הנושאים המרכזיים שעמדו על סדר היום הפרלמנטרי לאחר הבחירות התיחסו בעיקר לקביעת שיטה לפיה ייבחר נשיא המדינה - תפקיד טיקסי במהותו - וכן לרפורמות חוקתיות למיניהן דוגמת סמכויותיה של הממשלה הנבחרת, הנהגת הצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבית וביטול הצורך ברוב מיוחס כדי לחוקק חקיקה כלכלית, המתיחסת בעיקר לתקציב המדינה. לגבי מרבית הסוגיות החשובות, הצליחו המפלגות השונות, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, להגיע לידי פשרה אופרטיבית.

יתר על כן, הצליחה הונגריה לסגל לעצמה, ללא קשיים מיוחדים, את הדפוס הקלאסי של משטר פרלמנטרי רב-מפלגתי. העדרם של מתחים אתניים, אשר מעיקים על מדינות פוסט-קומוניסטיות רבות, היה בין הגורמים להצלחה. ארבעת השנים הראשונות הציבו אתגרים רבים בפני הדמוקרטיה הצעירה, הקשורים ברובם למעבר מכלכלה ריכוזית למחצה לשוק חופשי. אולם התברר כי אימוץ כללי המשחק של כלכלת שוק הינו מהלך מורכב יותר מאשר המעבר למשטר דמוקרטי: בתום כהונתה של הממשלה עמד הגרעון התקציבי של 3.5 מיליארד דולר, נרשם שעור אינפלציה של כ-22% ואבטלה של 13%. על מצוקתה הכלכלית של הונגריה שילם השלטון במטבע הקשה של תבוסה בבחירות שהתקיימו בחודש מאי השנה.

בסיבוב הראשון של הבחירות זכו הסוציאליסטים (הקומוניסטים לשעבר) בכשליש מהקולות, לעומת הדמוקרטים החופשיים אשר קיבלו כ-20% מהקולות, כאשר במקום השלישי ניצבה מפלגת השלטון, הפורום הדמוקרטי, עם כ-12% מהקולות. בסיבוב השני הגדילו הסוציאליסטים את כוחם והוא עומד עתה על 54% בפרלמנט החדש. למרות שהיה ביכולתם להקים ממשלה ללא שותפים, העדיפו הסוציאליסטים לכונן ממשלה בהשתתפות הדמוקרטים החופשיים, מפלגה בעלת מצע ליברלי, ועל-ידי כך ליצור בסיס פרלמנטרי מוצק לשם ביצוע המדיניות הכלכלית המתבקשת מהמצב. כדי לזכות בתמיכתם של הליברלים, הוענקו להם תפקידים מעבר לכוחם היחסי ואף נוסחו קוי יסוד מחייבים על-פיהם תפעל הממשלה. כאן המקום לציין, כי זו קואליציה סוציאליסטית-ליברלית ראשונה מסוגה במזרח אירופה.

החלפת השלטון מעידה על גישה מעשית מצד אזרחי הונגריה, המוכנים להעלים עין מפרקים מסויימים בעברם הקומוניסטי של מנהיגיהם, מתוך תקוה להגיע לרווחה כלכלית. חלקים נרחבים בציבור גם רואים בצמרת המפלגה הסוציאליסטית מנהיגות מנוסה ומיומנת, בעלת קבלות בעבר הלא רחוק, ומאמינים שביכולתה להבריא את המשק. בנוסף, מאחר שרבים מהמנהיגים הסוציאליסטים השכילו לנצל את קשריהם הענפים כדי לצבור נכסים פיננסיים לא מבוטלים, יש לשער כי יהיה להם עניין אישי בהמשך מגמת המעבר ההדרגתי לעבר כלכלה חופשית, תוך שמירה על מרכיבים מסויימים של אידיאולוגיה סוציאליסטית צרופה.

עם הקמת הממשלה החדשה תמצא את עצמה הונגריה בחברתן של עוד מדינות במזרח אירופה - הבולטות בהן פולין וליטא - אשר בראשן עומדים קומוניסטים לשעבר. נראה כי סיכויי ההצלחה של הונגריה משופרים בהשוואה לשכנותיה, הן בשל נטייתם של ההונגרים להגיע לפשרות ולתמימות דעים רחבה ככל האפשר והן בשל הגישה האחראית והעניינית בה נוקטת ההנהגה הפוליטית בתקופה בה מתגבשת דמותה הדמוקרטית של המדינה.