זכויות הילד

הילדים הינם ישות בפני עצמה ואזרחים תחת החוק

"אם חבר כנסת מתחיל היה מבקש ממני עצות מועילות לדרכו החדשה, הייתי מייעץ לו להימנע מפעילות בכנסת בנושאי נוער וילדים". במילים אלה סיים חבר הכנסת בני טמקין (אשר בשלוש השנים האחרונות עוסק בעיקר בבעיות נוער במצוקה) את דבריו במושב השולחן העגול, שנערך ביום 13 בפברואר 1996, והוקדש לדיון בנושא זכויות הילד. מדבריו ומדברי חברת הכנסת תמר גוז'נסקי עלתה הבעיה המרכזית של הנושא והיא מידת אטרקטיביות נמוכה: מאחר שהילדים והנוער עד גיל 18 אינם בוחרים לכנסת, הרי שהנושאים הקשורים בהם אינם תקשורתיים ואינם פוליטיים די הצורך. מסיבה זו התכנסו חברי כנסת, יועצים משפטיים, אנשי מקצוע וחינוך וחברי סגל בכיר של המכון הישראלי לדמוקרטיה כדי להעלות סוגיות מרכזיות ולהעמיק את הדיון בנושא חשוב זה הנוטה להידחק מסדר היום הציבורי. את הדיון הנחה מנהל פורום השולחנות העגולים במכון הישראלי לדמוקרטיה, מר ישראל סגל.

את הדיון פתחו דני שפירא ודורין גלקין, ילדים בני 12 הלומדים במרכז היומי למחוננים בבאר-שבע. הם העלו את הסוגיות המטרידות אותם ביותר: האלימות בבתי הספר, היכולת המוגבלת להעביר ביקורת על המורים והמוסד בו הם לומדים, שיטת ההערכה על-פי ציונים, ועוד. מבעיות נקודתיות אלה התפתח הדיון ועבר לנושאים רחבים יותר. ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, וחבר הכנסת בני טמקין התייחסו לנושא החקיקה וטענו שבדומה לתחיקה העיקרית בנושא זכויות האדם, אנו נמצאים עדיין בתחילת הדרך וקיים צורך מהותי בפעולת חקיקה נמרצת יותר.
הגברת יהודית קארפ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והגברת מרים פאבר, פקידת סעד ראשית, עמדו בעיקר על שאלת יישום זכויות הילד והכלים שהחברה מקנה ליישום זה. לדעת גברת פאבר, קיים בישראל פער משמעותי בין ההתלהבות לחקיקה בתחום זכויות הילד ובין התפתחות החברתית המעשית ליישומה. גברת קארפ ציינה כי ישראל אשררה אמנם את האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד, אולם קיימים קשיים ביישומה. זאת בעיקר משום שעדיין לא עשינו את הצעד לקראת השלב של הכרה בילד כישות עצמאית בעלת זכויות אזרח.

כדי לקבל ממד השוואתי, שולב בדיון באמצעות שיחה טלפונית פרופ' הס מאוניברסיטת מיאמי, העוסק בתחום זה. הוא תיאר את המצב בארצות-הברית, וטען כי בשנים האחרונות קיימת נטייה לפעילות ממשלתית בולטת יותר, המביאה את המדינה להתמודדות עם העימות שבין זכויות המשפחה וזכויות הילד.

הדיון עוסק בזכויות היסוד שסביבן מתמקדת הסוגיה, וביניהן: הכבוד והיחס לילד, הזכות לפרטיות, זכות הביטוי, הזכות לקבל מידע, זכות הבחירה וההשתתפות בקביעת תכניות הלימוד והזכות להליך הוגן. המסקנה המרכזית של הדיון הייתה כי יש להגביר את המודעות לנושא לקדם את תפיסת היסוד של התקופה המודרנית העומדת בבסיס החקיקה, כי הילדים הנם ישות בפני עצמה ואזרחים תחת החוק. עו"ד תמר מורג סיכמה את דבריה בכך שאנו חייבים לעשות היפוך במחשבה: לא לשאול האם לילד יש זכויות, אלא האם יש לנו הצדקה להגביל את זכויותיו.