תפקידו ומעמדו של יו"ר הכנסת
יו"ר הכנסת ח"כ דן תיכון
היכן היית ממקם את המודל הישראלי על רצף שבקצהו האחד נמצא המודל האמריקני, בו דובר בית הנבחרים מייצג את מפלגת הרוב וקובע את סדר היום של הרשות המחוקקת, ובקצהו השני - המודל הבריטי בו הדובר יכול להיבחר גם מתוך מפלגת המיעוט והוא מתאפיין בניטרליות מובהקת?
המודל הישראלי ממוקם באמצע הרצף, עם נטייה לכיוון המודל הבריטי. יו"ר הכנסת הוא ח"כ הנבחר מטעם מפלגתו, ורק לאחר מכן נבחר לתפקיד היו"ר על-פי הצבעה בכנסת. ח"כ הנבחר לתפקיד היו"ר איננו שוכח שהנו חבר מפלגה, אך חובה עליו לנהוג בניטרליות ולשמור על תקנון הכנסת ועל זכויות המיעוט. המודל האופטימלי, לדעתי, הוא המודל הבריטי; אך לשם יישומו המלא יש לבצע שינויים חקיקתיים רבים.
מדוע, לדעתך, בישראל - על אף שאין זה מחויב על פי חוק - יו"ר הכנסת היה כמעט תמיד נציגה של המפלגה הגדולה בקואליציה?
יש להתייחס דווקא למקרים יוצאי הדופן - לקואליציית ניר, ולתקופת ממשלת האחדות בה כיהן שלמה הלל בתפקיד יו"ר הכנסת ושמיר היה ראש הממשלה. במקרה האחרון התעוררו בעיות שבאו לידי ביטוי בהחלטות תמוהות של היו"ר. לדעתי, כל יושבי ראש הכנסת התאפיינו בכך שנחלצו לסייע לממשלה בדרכים שונות, כאשר מפלגותיהם נקלעו למצוקה.
בימים אלה שלאחר הבחירה הישירה לראשות הממשלה, האם לדעתך יש מקום לשינוי בסמכויות יו"ר הכנסת כחלק מחיזוק מעמד הכנסת מול הרשות המבצעת?
אינני מסכים עם הנחת היסוד של השאלה. לדעתי, בעקבות השינוי בשיטת הבחירות והמעבר לבחירה ישירה של ראש הממשלה, מעמד הכנסת לא רק שלא נחלש אלא - במקרים מסוימים - אף התחזק. הטיעונים לחולשת הכנסת הנם חסרי כל בסיס. אמנם בניגוד לעבר, ראש הממשלה איננו ראשון בין שווים כי אם ראשון לכל דבר; אך אין בכך כל השפעה על מעמד הכנסת. לכן אינני רואה כל מקום לשינוי בסמכויות יו"ר הכנסת.
הספרות המקצועית מתייחסת לבחירות חשאיות של יו"ר פרלמנט כמפתח לתפקודו כעצמאי ובלתי מפלגתי. האם לדעתך שינוי פרוצדורלי כזה יכול לתרום לחיזוק מעמד יו"ר הכנסת?
על פי התקנון, בחירות חשאיות נערכות רק במקרה של בחירת נשיא המדינה - וגם זאת יש לשנות, לדעתי, בכיוון ההפוך. כיום יש חשיבות לעיקרון של שקיפות הדיונים: הם פתוחים, ועוברים לכלי התקשורת הכתובים והאלקטרוניים. במסגרת זאת, כל ההצבעות בכנסת ללא יוצא מן הכלל צריכות להיות גלויות, ואין כל סיבה שניסוג לאחור לשיטת הבחירה החשאית. קיימת ציפייה מחברי הכנסת שיהיו בוגרים דיים ואחראים להצבעתם. אנו חיים למעשה במשטר מפלגתי, וחברי הכנסת מחויבים למפלגה שבחרה אותם. אם יהיו בחירות אזוריות לכנסת, ייתכן שניתן יהיה לצפות להצבעה גלויה ואמיצה יותר של חכ"ים. אינני חסיד שיטת הבחירות האזוריות, ולכן חשוב, לדעתי, להקפיד על בחירות גלויות בכל עניין ועניין. זוהי שקיפות הפרלמנט וביקורת הכרחית. אינני רואה כל הבדל בנושא זה בין הצבעה ליו"ר הכנסת לבין הצבעה בנושאים אחרים.
האם הנהגת הצבעה אלקטרונית, בה גלויה הצבעתו של יו"ר הכנסת, איננה פוגעת בתדמיתו הא-פוליטית?
מאז הקמת הכנסת לא התקיים דיון רציני בעניין, ונוצר מצב בו יו"ר הכנסת חי חיים כפולים: מצד אחד - ניסיון לשמור על אובייקטיביות, ומצד שני - כאשר הרוחות סוערות יכול היו"ר להכריע בקולו כאיש מפלגת השלטון. יש בכך ללא ספק פגיעה במעמדו של יו"ר הכנסת. יו"ר הכנסת לשעבר סבידור שילם בכיסאו, ולא נבחר שוב לכנסת משום שהחלטה שלו לא שירתה את מפלגתו, מפלגת השלטון. השיטה הקיימת בישראל איננה מנטרלת את יו"ר הכנסת ממעורבות פוליטית, בעיקר לאור יכולתו להוות את הקול המכריע בהצבעות. זהו נושא בעייתי שראוי להקדיש לו דיון נוסף.
ח"כ שבח וייס
היכן היית ממקם את המודל הישראלי על רצף שבקצהו האחד נמצא המודל האמריקני, בו דובר בית הנבחרים מייצג את מפלגת הרוב וקובע את סדר היום של הרשות המחוקקת, ובקצהו השני - המודל הבריטי בו הדובר יכול להיבחר גם מתוך מפלגת המיעוט והוא מתאפיין בניטרליות מובהקת?
מעצבי הפרלמנטריזם הישראלי שאפו להגיע למודל הבריטי גם בתפקיד היו"ר. נקודת הפתיחה בעיצוב המודל של יו"ר הכנסת התאפיינה במתח בין הטמפרמנט הפוליטי של שפרינצק לבין המגמה האינטלקטואלית של המודל הבריטי. בהמשך, התפקיד התעצב ונבנה על פי אופיים של יושבי ראש הכנסת ועל פי המצב האקולוגי-פוליטי. היו יו"ר פוליטיים יותר או פחות, אך הייתי אומר כי כל יושבי ראש הכנסת, גם אם באו מהחזית הפוליטית הסוערת, דיללו את פעילותם המפלגתית מרגע שקיבלו על עצמם את המינוי. העיקרון המנחה הוא בחירתו של הפרלמנטר המובהק, האיש בעל הסמכות המקצועית והמוסרית להנהיג את הבית. תקנון הכנסת והעובדה שיו"ר הכנסת ממלא את מקום הנשיא מחייבים אותו לעמוד מעל למחלוקות השוטפות.
מדוע, לדעתך, בישראל - על אף שאין זה מחויב על פי חוק - יו"ר הכנסת היה כמעט תמיד נציגה של המפלגה הגדולה בקואליציה?
לאחר תקופת היסוד של שפרינצק, הייתה אפיזודה קצרה של נחום ניר, שניסה להוכיח שיו"ר הכנסת לא חייב להיות ממפלגת השלטון -די בכך אם יהיה שייך למפלגת קואליציה. לאורך השנים התגבשה מסורת לפיה יו"ר הכנסת הנו נציג מפלגת השלטון. אני מכבד מסורת זאת ומכיר בחשיבותה. אינני פוסל את האפשרות של בחירת נציג מקרב חברי האופוזיציה שינהג בהגינות וממלכתיות על פי המודל הבריטי. מודל בחירתם של נבון והרצוג לנשיאי המדינה כאשר מפלגתם הייתה באופוזיציה יכול להיות מיושם גם בתפקיד יו"ר הכנסת.
בימים אלה שלאחר הבחירה הישירה לראשות הממשלה, האם לדעתך יש מקום לשינוי בסמכויות יו"ר הכנסת כחלק מחיזוק מעמד הכנסת מול הרשות המבצעת?
מבחינת מודל אופטימלי, ייתכן שכדאי לחזק את המגמה של בחירת יו"ר כנסת מסיעת האופוזיציה - דבר שיתרום לאנטגוניזם מבוקר הנחוץ לפרלמנטריזם הישראלי. התפתחות כזו יכולה להיות חיובית, אם כי אין זה אומר שיו"ר כנסת מטעם מפלגת הקואליציה לא יעשה מאמץ שיטתי להתייצב מול הממשלה ולהגן על זכויות הכנסת. קשה לדעת אם ניתן אמנם לבצע שינוי כזה; המתח הפוליטי ילווה אותנו עוד שנים רבות, וכל קואליציה תרצה לאייש את משרת יו"ר הכנסת.
הספרות המקצועית מתייחסת לבחירות חשאיות של יו"ר פרלמנט כמפתח לתפקודו כעצמאי ובלתי מפלגתי. האם לדעתך שינוי פרוצדורלי כזה יכול לתרום לחיזוק מעמד יו"ר הכנסת?
ברמה העקרונית, נשיא המדינה נבחר בבחירות חשאיות משום שזהו תפקיד ייצוגי. מקובל שאנשים הנבחרים ובוחרים לתפקיד קונקרטי אינם מסתתרים מאחורי החשאיות. השאלה היא אם תופסים את תפקיד היו"ר כקרוב יותר למשרת הנשיא, או למשרת שר. דווקא משום שהתפתחה אצלנו מגמה חיובית בכיוון הבריטי, ייתכן שבחירות חשאיות יכולות לחזק מגמה זו. זהו נושא פתוח שאינני יכול להכריע בו, אך ללא ספק יהיה מעניין לדון בו.
האם הנהגת הצבעה אלקטרונית, בה גלויה הצבעתו של יו"ר הכנסת, איננה פוגעת בתדמיתו הא-פוליטית?
כל אחד יודע מהי הכתובת הפוליטית של יו"ר הכנסת, ואין כל ציפייה ממנו שלא יבטא את דעתו באמצעות הצבעה. בכך אנו חורגים מעט מן המודל הבריטי. יו"ר כנסת בעבר, וגם אני, עלינו אל דוכן היו"ר כאשר מצאנו זאת לנכון, וביקשנו מהסגן לפנות את מקומו כדי שנוכל להצביע. לדעתי, אין בהצבעה הגלויה כל פגיעה במעמד היו"ר.