מדור אורח- ח"כ פרופ' שבח וייס

בעקבות הדיון בפורום שולחן עגול בנושא מעמד הכנסת בעידן הבחירה הישירה, ובעקבות פרסום הסיכום הסטטיסטי של הכנסת ה-14, שלח חבר הכנסת הפרופ' שבח וייס למערכת 'פרלמנט' הערות ונקודות למחשבה הנותנות ביטוי לנושא. אנו מפרסמים כאן את חלק הארי של המכתב. מערכת 'פרלמנט' שמחה על היזמה בה נקט ח"כ וייס, ומעודדת חברי כנסת נוספים להגיב ולהביע את דעתם בנושאים הקשורים לפעולת הכנסת.

הערות בשולי פרסום 'הסיכום הסטטיסטי' של הכנסת ה-14 (מושב א'-מושב ב', לא כולל שבוע אחרון של המושב) - ח"כ פרופ' שבח וייס:

• המדידה היא כמותית ולא ערכית. אין כל קנה מידה אובייקטיבי לשיפוט ערכי ואין קשר הכרחי בין סוג כלשהו של פעילות פרלמנטרית לבין השפעה או בולטות פרלמנטרית. לכל היותר, זוהי תמונה המשקפת סוג של חריצות, וגם עניין זה אינו ניתן למדידה השוואתית כל עוד אין בידינו נתונים על פעילותו של חבר הכנסת הבודד בוועדות הכנסת וביתר הפעילויות הפרלמנטריות הפורמליות והבלתי-ורמליות. לפיכך, 'הסיכום הסטטיסטי' אינו אלא חלקי.

• בוועדות העיקריות של הכנסת קיים עומס רב, ראשיהן עמלים יותר מכל ח"כ, והשפעתם על החיים הפרלמנטרים והציבוריים גדולה יותר מכל נואם ומכל מציג שאילתות. תרומתם לחקיקה גדולה לעתים מזו של מגישי הצעות החוק.

• ישנם נאומים קצרים וחשובים וישנם נאומים ארוכים ומייגעים; ישנם נעומים ארוכים וחשובים, וישנם נאומים קצרים חסרי חשיבות בעניין זה אין כל קנה מידה השוואתי או ערכי.

• באשר ל"נוכחות" במשכן, צריך לקחת בחשבון כי לנוכחות של שעה קלה ושל יממה שלמה אין מדד אחיד, ולכן קנה המידה ההשוואתי קלוש. בדרך כלל מצטיינת הכנסת ה-14 בנוכחות גבוהה של ח"כים, בהמשך למגמה בכנסת ה-13 ואף יותר מכך.

• אין כל קנה מידה השוואתי להצעות חוק וחוקים שהתקבלו. בחלק מן המקרים מדובר בתיקון טכני שולי בחוק קיים, באחרים - בתיקון משמעותי, לעתים בחוק חדש או מחודש, לעתים בחוק גורף בעל השפעה על אוכלוסייה גדולה, לעתים חוק סקטוריאלי, לעתים אוניברסלי, לעתים סמלי ולעתים הצהרתי. עם זאת, חשוב לציין כי נמשכת מגמה שבלטה בכנסת ה-12 ובכנסת ה-13 מתוך סך-הכול החוקים שהתקבלו (106) 53 מהם ביזמה ממשלתית ומחצית ביזמת חכ"ים בודדים (45 חוקים) או ועדות הכנסת (8) חוקים). הכנסת ממלאת אפוא תפקיד מרכזי בחקיקה, ועל כן ההודעה על התמעטות השפעת הכנסת מוקדמת מדי.

• בדומה לכנסת הקודמת, מצליחה הכנסת ה-14 ובעיקר ועדת הכספים לשנות את חוק התקציב שינוי של ממש; זאת בשלב טרום ההצגה ובשלב הוועדה והקריאה השנייה והשלישית. מדובר בביטוי חשוב מאוד של עצמאות הכנסת. על כן, מותה של השפעת הכנסת אינו אלא אגדה.

• בכנסת זאת בולטת פעילות המפלגות הקרויות 'סקטוריאליות' (ש"ס, חד"ש-בל"ד, מד"ע, מולדת) וניכרת בהן תחושה של דחף שליחות נמרץ. כמו כן, מסתמנת התחלה של התערות מעניינת של 'ישראל בעלייה' בהווי הפרלמנטרי. פעולתן של מפלגות אלה מהווה חלק מן התופעה הסוציולוגית של בולטות 'קבוצות מיעוט'. בולטות כזאת ניכרת בעליל במקרה של הסיעות הערביות המייצגות ממד של תחושה דמוקרטית, אוטונומית וגאה של מיעוט לאומי-דתי זקוף קומה. זוהי תעודת כבוד לדמוקרטיה הישראלית.

• דוגמה נוספת להשתקפות תחושת אוטונומיה, עצמה ציבורית ואקטיבית של מיעוט חברתי - במקרה זה מדובר במיעוט דתי-עדתי - היא בולטות סיעת ש"ס בכנסת ה-14. חברי הכנסת מטעם ש"ס פעילים בכל הערוצים הפרלמנטרים.

• דוגמה מובהקת אחרת של בולטות 'מיעוט' סוציו-תרבותי היא פעילות חברות הכנסת. בכנסת ה-14 מצויות 9 נשים (8 חברות כנסת ושרה אחת). חברות הכנסת הן הקבוצה החברתית הבולטת ביותר בכנסת בחריצותה, בהתמדתה, בהשפעתה על החקיקה, בפעילותה במליאה, ביזמותיה ובקידום נושאים של הגנה על המשפחה, הילדים, מוכי הגורל, המיעוטים החברתיים, ובמכלול רחב של נושאי מדיניות חברתית. זאת ועוד, חלק מחברות הכנסת בולטות מאוד בתחום הייצוג הפוליטי-האידאולוגי. בדרך זאת הן לא רק מוכיחות תכונות ייחודיות, אלא מביעות מעין התרסה ומחאה כנגד היותן 'מיעוט' פוליטי וכנגד תת-הייצוג המחפיר של נשים בפוליטיקה הישראלית.

• הבולטות של נושאים חברתיים ושל חקיקה חברתית מחזקת את המגמה המשקפת בעצמה את היותה של הכנסת ה-14 כנסת של 'קבוצות מיעוט' שהפכו לרוב בחברה הישראלית ובכנסת. יתר על כן, הכנסת - שבלטה בעבר הלא רחוק במתן דגש על נושאים שעניינו את ישראל הוותיקה - מסבירה פנים לישראל החדשה של עולים, עדות, ערי פיתוח, שכונות מצוקה, חוויה דתית וחילונית וכדומה.

• בניגוד לדימויה, הכנסת ה-14 היא כנסת פעלתנית ותוססת, מעורבת מאוד, מייצגת ומשקפת את פני החברה הישראלית בפריסה חברתית, פוליטית, מעמדית, תרבותית, עדתית, לאומית ודתית רחבה.

• שיטת הבחירה הישירה של ראש הממשלה והמגבלות שהציב החוק להפלת הממשלה והעומד בראשה, יצרו מספר אגדות פוליטיות על מעמדה הנחות של הכנסת. למיתולוגיות פוליטיות יש עצמה והשפעה כמו לכל מיתולוגיה. המיתולוגיה מנותקת לא פעם מן העובדות, מעין חוות דעת ללא דעת. הכנסת נשארה בעלת השפעה, מפקחת ומחוקקת ומייצגת אידיאולוגיות ומגזרים שונים.

• לבסוף, הכנסת היא חלק מן הזירה הפוליטית והציבורית, ויש חיים פוליטיים מחוץ לכנסת. יהיה זה קטנוני לצפות מראשי מפלגות וממשלות בעבר ובהווה שיקיימו פעילות פרלמנטרית שוטפת רב-ערוצית, כפי שזו באה לידי ביטוי ב'סיכום הסטטיסטי'.