מעמדו של השלטון המקומי בישראל
ראיון עם חבר הכנסת פיני בדש
בישראל משמש השלטון המקומי כמעין "קבלן משנה" נטול עצמאות וריבונות. האם לדעתך יש צורך בשינוי מעמדו של השלטון המקומי וכיצד ניתן לעשות זאת?
ת: בעשר השנים האחרונות ישנה דעיכה במעמד, בעוצמה ובסמכויות של השלטון המקומי. זוהי מגמה שהיא לדעתי במידה רבה מאוד של האוצר ולא של משרד הפנים. אני בעד לתת סמכויות לשלטון המקומי. ראש העיר הוא מעין ראש ממשלה קטן, ואי אפשר להגיד לו "אנחנו לא סומכים עליך". ראשי הרשויות שנבחרו בבחירות ישירות הפכו להיות פקידים, שהכל מוכתב להם מלמעלה, וברגע שהמסגרת מכתיבה גם אין אחריות אישית. מדיניות לא סלקטיבית של משרדי הממשלה אינה בהכרח מדיניות יעילה ביחס לכל הרשויות. יש להעניק עצמאות לרשויות המקומיות להחליט בהתאם לצרכים המקומיים של האזרחים.
האם לדעתך הבחירות המקומיות מהוות אינדיקציה אלקטוראלית לבחירות הארציות?
ת: בכלל לא. אני חושב שצריך להוציא את הפוליטיקה מהניהול המוניציפלי לחלוטין. לא סתם הפרידו בין הבחירות לכנסת והבחירות המקומיות, ועברו לבחירות ישירות כדי לנתק את הקשר למפלגות. היום המפלגתיות היא בגדר חסרון.
החל משנת 1976 נבחר ראש העיר בבחירה ישירה. האם לדעתך השינוי בשיטת הבחירות שינה את המצב ברשויות המקומיות?
ת: איןספק שזה היה שינוי לטובה שכן בשיטה זו מצביעים ספציפית לאיש ולכישורים שלו ולא למפלגה. זה גם העלה את רמת ראשי הערים והדגיש כישורים נוספים הדרושים לראש עיר - לא די בלהיות עסקן פוליטי, צריך להיות אחד שמבין בכלכלה, בתכנון ובניה, ובעל רגישות לציבור.
בישראל שיעור ייצוג הנשים ברשויות המקומיות נמוך מאוד. ממה נובע הדבר לדעתך, והאם יש צורך בשריון מקומות לנשים ברשימות לבחירות ברשויות המקומיות?
ת: אני נגד שריונים. בניגוד לכנסת, המועצה המקומית היא לא גוף ייצוגי. אין ספק שכל מי שמרכיב רשימה ישלב נשים כדי להצליח פוליטית. בד"כ נשים פחות נכנסות לתחום הזה שהוא מאוד שוחק ותובע שעות רבות, ולא תמיד לנשים יש אפשרות להשקיע את הזמן.
כיום מהווה השלטון המקומי ערוץ הקידום הפוליטי המרכזי. במה תורם ניסיונם הפוליטי המקומי של חברי הכנסת?
ת: מי שכיהן או מכהן כראש עיר, ובא לכנסת - יש לו ניסיון טוב יותר מכל אחד אחר. ראש העיר שנמצא בכנסת הוא הסנסור, שכן הוא מכיר ובקי בכל הבעיות היומיומיות. לדעתי, בעצם חקיקת חוק איסור על כפל תפקידים טעו טעות חמורה, שכן זה פוגע מאוד בצמיחה של מנהיגות חדשה. אנשים בעלי יכולת מנהיגות וניהול שיכולים להעלות את הרמה של הכנסת יעדיפו את הרשות המקומית על פני הכנסת, שמעמדה נמצא בנסיגה.
האם לדעתך ראוי לעודד את המגמה של שרים, חברי-כנסת, קציני צבא ומשטרה בכירים להתמודד בבחירות המקומיות?
ת: לדעתי, צריך לעודד את המגמה. מי שיורד "מלמעלה למטה" יתרונו המרכזי הוא הניסיון. בדרך כלל מי שהוא חסר ניסיון לוקח לו קדנציה להכיר את המערכות. מי שהיה שר, רמטכ"ל או אלוף הכניסה שלו יותר מהירה. הוא טועה פחות, והוא עולה פחות לרשות ולמדינה. זה לא גורם לפוליטיזציה של המערכת שכן שר שבא לשמש כראש עירייה אינו שואף לקידום פוליטי אישי אלא על מנת לבצע דברים באופן ענייני.
ראיון עם ח"כ סאלח טריף
בישראל משמש השלטון המקומי כמעין "קבלן משנה" נטול עצמאות וריבונות. האם לדעתך יש צורך בשינוי מעמדו של השלטון המקומי וכיצד ניתן לעשות זאת?
ת: השלטון המקומי בישראל הוא אכן קבלן משנה, וזה מצער משום שבמערכת שלטונית נכונה השלטון המקומי צריך להיות עצמאי בהחלטותיו ובמשימותיו. השלטון המרכזי צריך לעשות אמנה שתגדיר מהן המשימות של השלטון המקומי, איך ממנים ומבצעים אותן. השלטון המקומי צריך להחליט באופן עצמאי בהתאם לצורכי התושבים. אצלנו, לעומת זאת, השלטון המרכזי קובע הכל, ומנצל את התלות של השלטון המקומי באופן פוליטי. גם בחוק ישנו שיקול דעת מכריע לשלטון המרכזי בהכרעות לגבי השלטון המקומי. כיום מסתמנת מגמת שינוי: יש רשויות מבוססות שהן עצמאיות במובן זה שהכנסותיהן מכסות את הוצאותיהן. הבעיה נותרת בעינה לגבי אותן רשויות חלשות, שנסמכות על שולחנה של הממשלה. אחד הצעדים הנוכחיים שנעשים בכיוון זה הוא חוק האכיפה שאמור להסדיר את גירעונות הרשויות ולהטיל אחריות עליהן וגם על הממשלה כאשר מדובר במטלות נוספות של הרשות.
האם לדעתך הבחירות המקומיות מהוות אינדיקציה אלקטוראלית לבחירות הארציות?
ת: בעבר הייתה זיקה, כיום אין שום קשר בין מפלגות ובין בחירות מוניציפליות. האזרחים בוחנים כיצד מתמודד ראש העיר עם בעיות מוניציפליות ולא לאיזה מפלגה הוא משתייך. בעיני המפלגות יתכן שהדבר מהווה אינדיקציה להלך הרוח הציבורי.
החל משנת 1976 נבחר ראש העיר בבחירה ישירה. האם לדעתך השינוי בשיטת הבחירות שינה את המצב ברשויות המקומיות? האם ניתן להקיש מכך על הבחירה הישירה לראשות הממשלה?
ת: שיטת הבחירה הישירה לראשות הרשות היא שיטת בחירה טובה, שמחזקת את מעמדו של ראש העיר שנבחר. הוא לא תלוי בקואליציה, ויכול לפעול לטובת הציבור. גם ראש עיר שנתקל ב"מועצה לעומתית" יכול להמשיך לתפקד. הבחירה הישירה לראש הממשלה היא סיפור אחר לגמרי. במישור הארצי יש עדיין חשיבות למפלגות ולקואליציה.
בישראל שיעור ייצוג הנשים ברשויות המקומיות נמוך מאוד. ממה נובע הדבר לדעתך והאם יש צורך בשריון מקומות לנשים ברשימות לבחירות ברשויות המקומיות?
ת: ברור שאישה יכולה למלא תפקיד כזה, אם כי כעובדה, פחות נשים רצות לראשות הרשויות המקומיות. אופי העבודה המקומית מחייב השקעה אדירה. לא נראה לי שאפשר לשריין, שכן ברמה המקומית, בניגוד לכנסת, הרשות היא ביטוי למנהיגות מקומית ולא בהכרח גוף ייצוגי.
כיום מהווה השלטון המקומי ערוץ הקידום הפוליטי המרכזי. במה תורם ניסיונם הפוליטי המקומי של חברי הכנסת?
ת: ראשית זה תורם מבחינת ניסיון ציבורי. חבר הכנסת מגיע לכנסת בשל יותר בבעיות ציבוריות בנושאים ציבוריים ובעניינים שמעניינים את הפרט. ברור שיש גם תועלת לעיר שראש העיר שלה נבחר לכנסת.
האם לדעתך ראוי לעודד את המגמה של שרים, חברי כנסת וקציני צבא ומשטרה בכירים להתמודד בבחירות המקומיות?
ת: לפי דעתי זה חשוב שכן העבודה ברשות המקומית מהווה מישור להתמודדות אמיתית עם הבעיות. אני לא רואה בזה פסול, הניסיון שאדם מקבל בעבודתו בצבא או בתפקידים בכירים תורם לו כראש רשות.