בחירות בעולם- גרמניה ואוסטרליה

גרמניה

בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, הדיחו הבוחרים ב-27 בספטמבר 1998 קאנצלר מכהן. הקאנצלר הלמוט קוהל פתח את מערכת הבחירות כקאנצלר המכהן זה 16 שנים. הוא הנהיג את המפלגה הנוצרית דמוקרטית (CDU) והתחרה בגרהרד שרודר מנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית (SPD).

סקרי דעת הקהל הגרמניים ניבאו את התוצאה הנדירה כבר חודשים מספר לפני הבחירות כאשר דיווחו על פיגור מפלגתו של קוהל אחר זו של שרודר בחמישה עד שבעה אחוזים. דובר גם על אפשרות כי אף לא אחת מהמפלגות הגדולות תצליח להקים קואליציה צרה. אמנם במצב זה אפשר להקים קואליציה רחבה של שתי המפלגות יחד, אך קוהל הצהיר בעוד מועד כי אינו מעוניין לעמוד בראשות ממשלה כזו.
העולם כולו עקב אחר מערכת הבחירות, כיוון שלא מדובר רק באדם שינהיג את גרמניה אלא במידה רבה ינהיג את אירופה כולה, ויקבע את דמותו של האיחוד האירופי בראשית המאה העשרים ואחת. פרשנים שונים ציינו גורמים המשפיעים על תוצאת הבחירות בגרמניה -- ביניהם המהלכים לכינון המטבע האירופי האחיד שבהתאם לתקוותו של קוהל אמור היה להאיץ את ההתאוששות הכלכלית, דמותו של קוהל כ'מדינאי ותיק', ועוד.

גורם שהפך לסוגיה מרכזית במערכת הבחירות, ובעטיו הותקף קוהל במהלך מסע הבחירות הוא ההלוואות לרוסיה. קוהל המשיך לתמוך ברוסיה למרות הביקורת על מתן ההלוואות בלא כל רפורמה נראית לעין ברוסיה.
גורם אחר הוא ממדי האבטלה הקרובים לכדי 20 אחוזים. גם הבטחות על כך שלא יגדיל את נטל המסים לא עזרו לקוהל. מבחינה כלכלית, לא רק האבטלה השפיעה על תוצאות הבחירות, אלא גם ההפרטה. יש הטוענים כי המינון שלה היה גבוה מדיי בעבור הגרמנים.

עוד גורם חשוב הוא מפלגת איכות הסביבה הגרמנית, מפלגת הירוקים. מפלגתו של שרודר (SPD), הודיעה עוד לפני הבחירות כי היא מקווה ליצור קואליציה שתישען על תמיכת הירוקים וה-SPD (הקומוניסטים לשעבר). אפילו הפחד ממצעם הרדיקלי של הירוקים שבא לידי ביטוי בסקרים לא שיחק לטובתו של קוהל.

קוהל תמך במעבר למטבע האחיד, היורו, אשר היה אף הוא גורם חשוב במערכת הבחירות. על פי סקרים כ-70 אחוזים מהגרמנים חוששים מהוויתור על המרק לטובת היורו הלא נודע. לעומת קוהל, שרודר אינו חד-משמעי. מחד גיסא, הוא תקף את 'הריצה החפוזה' של קוהל לעבר המטבע האחיד, ואף הבטיח להקים צוות חשיבה לבחינת הסכנות הטמונות בפרויקט המוניטרי. מאידך גיסא, קרא להבטיח את האיחוד המוניטרי באיחוד פוליטי. כלומר, שרודר אינו עקיב בהצהרותיו, ולא אחת פנו אליו עיתונים וביקשו שיידע את הציבור לכשיחליט על המדיניות שלו.

גורם אחר, אשר רבים מהפרשנים מצביעים עליו, הוא דווקא הפן האישי. פרשנים אלו קבעו כי אין הבדל גדול כל כך במדיניות שנפרסה במצעי המפלגות. ההבדל הגדול הוא בדמויות הניצבות בראשות המפלגות. שרודר, בן 54, שמאלן הנוטה בהדרגה למרכז, נהנה מפופולריות רבה בגרמניה. כנגדו, קוהל כבר אינו משדר רעננות, אלא עייפות של קאנצלר ותיק; כלכלית, תוצאות המדיניות שלו אינן יכולות להקנות לו את קולות המובטלים הרבים או את קולותיהם של אלה החוששים מגורל של אבטלה בעתיד. לטובתו של שרודר משחק גם אפקט השינוי. במצב הנוכחי, רבים מעדיפים אותו מאשר את הדריכה במקום.

תוצאות הבחירות לבונדסטאג הארבעה עשר, הביאו לקצן את 16 השנים בהן קוהל כיהן כקאנצלר. מפלגתו (CDU) ושותפתה (CSU) יחד, זכו בפחות מ-34 אחוזים. מפלגתו של שרודר (SPD) זכתה בכ-41 אחוזים, והירוקים צברו 6.6 אחוזים מהקולות. לשתי המפלגות יחד יש רוב מוחלט של 334 מושבים מתוך 656.
כעת, לאחר שהוקמה הקואליציה הנסמכת על מפלגתו של שרודר ועל מפלגת הירוקים, מעניין עד כמה תצליח להשפיע השותפה הקואליציונית על מדיניותו של שרודר, או שמא יצליח הקאנצלר לרסן את דרישותיהם הקיצוניות של הירוקים, ויתברר כי הפחד מפניהם היה לשווא.

אוסטרליה

ב-3 באוקטובר 1998 התקיימו בחירות באוסטרליה, לאחר שראש ממשלתה ג'ון הווארד הכריז על הקדמת הבחירות. הווארד, העומד בראשה של קואליציה שמרנית-ליברלית-לאומית, ניסה להיאבק בהשלכותיו של המשבר הכלכלי באסיה, והציע לקהל הבוחרים לאמץ רפורמות כלכליות שונות, ובעיקר את שינוי שיטת המיסוי.
בדומה לבחירות בגרמניה, גם כאן המירוץ היה צמוד. במסעות ההסבר שלו הזכיר הווארד את אחוזי הריבית הנמוכים, את האינפלציה הנמוכה ואת הצמיחה הכלכלית היציבה שעליהם הצליחה אוסטרליה לשמור גם בצלו של המשבר הכלכלי. מנהיג האופוזיציה קים ביזלי הציע מדיניות ליברלית-סוציאלית; שיפור התנאים בבתי הספר, באוניברסיטאות ובבתי החולים וכן הורדת אחוז המובטלים בשלושה אחוזים עד לשנת 2004.

מערכת הבחירות הושפעה השפעה ניכרת גם ממסע הבחירות של מפלגת 'אומה אחת' בראשות פולין הנסון שהציגה מדיניות פופוליסטית על רקע גזעי. המודעות לכוחה האלקטורלי של המפלגה עלתה בעקבות תוצאות הבחירות שהתקיימו ביוני במדינת המחוז קווינסלנד, ובהן קיבלה 'אומה אחת' כמעט רבע מהקולות.

קשה לדעת מה היה הגורם שהשפיע על הבוחרים, אך מפלגתה של הנסון נחלה מפלה, היא איבדה את מושבה. הווארד זכה באמון הבוחרים לקדנציה נוספת, ופרשנים מעריכים כי האמון נרכש בשל הצמיחה הכלכלית באוסטרליה הבולטת על רקע המצב העגום של שכנותיה האסייתיות. מעניינת העובדה כי הווארד זכה בבחירות אף על פי שהעמיד במרכזה של תעמולת הבחירות שלו את הרפורמה במס, שלכאורה נראית כחלופה לא פופולרית. הוא הציע להנהיג מס של עשרה אחוזים על כמעט כל דברי הטובין והשירותים, כולל מוצרי מזון. בהיותו מודע לסיכון האלקטורלי הוא פנה לבוחרים ואמר: "שאלו מה טוב בעבור אוסטרליה ולא מה טוב בעבורכם או בעבורי". ייתכן כי הרפורמה שהוצעה היא שגרמה להווארד לנצח אך ברוב קטן של הקולות. לעומת זאת, כוחה של האופוזיציה בראשותו של ביזלי גדל, והציבור האדיר את יכולתה להמשיך במאמצים להפחתת אחוז המובטלים בהתאם להבטחתה לפני הבחירות.

* הנאמר לעיל מבוסס על חומר עיתונאי מהארץ ומחו"ל ועל חומר מהאינטרנט.