פרויקט ביישום: ניהול ציבורי חדש

במסגרת הפרויקט "מרכזי סמכות ואחריות" שמתנהל במכון הישראלי לדמוקרטיה תחת אחריותו של פרופ' דייב נחמיאס, ובעקבות כמה ניירות עמדה שעסקו בנושא הרפורמה במגזר הציבורי, החלה מתגבשת יזמה כוללת לרפורמה בסקטור הציבורי.

משרד ראש הממשלה בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ערכו בפברואר השנה כנס שמטרתו הנעת תהליך הרפורמה (ראה פרלמנט, גיליון 27). במקביל, הממשלה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה נקטו שני צעדים נוספים לקראת רפורמה: האחד, הקמת ועדה ציבורית-מקצועית לרפורמה במגזר הציבורי בראשות ד"ר יורם טורבוביץ' השני, הקמת מטה מיוחד במשרד ראש הממשלה שתפקידו לפעול לקידום וליישום הרפורמה. בראש המטה עומד מר אברהם בן-שושן. המכון הישראלי לדמוקרטיה מלווה כיועץ מקצועי את עבודת הוועדה ואת עבודת המטה לקידום הרפורמה במגזר הציבורי.

בדברים המובאים להלן, מר אברהם בן-שושן, ראש המטה לרפורמה במגזר הציבורי, מתווה קווים לדמותו של הניהול הציבורי החדש:

ניהול ציבורי חדש

ישראל, בדומה למדינות רבות אחרות, מצויה כיום בתקופה המאופיינת בשינויים מהירים בכל תחומי החיים. במציאות מעין זאת מתחדדת הדרישה להעניק לאזרחי המדינה שירות איכותי, זמין ונגיש. האילוצים הכלכליים והאחרים שמדינת ישראל ניצבת בפניהם מחייבים אותנו לצמצם בהוצאה הציבורית ולשפר במקביל את איכות השירותים המסופקים לאזרחי המדינה.

כדי שנהיה מסוגלים לתת תשובה הולמת ברמה מערכתית ליעדים הלאומיים הניצבים בפנינו בתחומים השונים, עלינו לבחון מחדש את דרכי פעולתו ואת איכותו של השירות הציבורי, ולפעול לשינוי דפוסי עבודתו. עלינו להגדיר מחדש את המחויבויות, ולהעמיד את האינטרס הציבורי בראש סדר עדיפויותינו. עלינו לשפר באופן משמעותי את תהליך קבלת ההחלטות, את שיתוף הפעולה והתיאום בין גורמים, משרדים ויחידות ואת יכולתנו להיענות לציפיות האזרחים.

רבות ממדינות העולם הדמוקרטי השכילו להבין כי המציאות הניהולית-הכלכלית והטכנולוגית המשתנה צופנת בחובה חידושים ויתרונות רבים, שמחובתנו לנצלם. באנגליה, צרפת, ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות הוכנסו בשנים האחרונות שינויים רבים במערכות המִנהל הציבורי. רעיונות חדשים הפכו לתכניות עבודה, והצעות הפכו למעשים באופן שתרם לשיפור תפקודן של המערכות הציבורית. ישראל אינה יכולה ואינה רשאית להיוותר מאחור. ממשלה הגובה מן הציבור מסים בעשרות מיליארדי שקלים מדי שנה אינה יכולה שלא לנקוט במהלכים שתכליתם ניצול יעיל יותר של התקציב ושיפור בטיב השירותים שהיא מספקת. ניסיונות שנעשו בעבר לפרוץ את מחסום הביורוקרטיה ולשנות את השיטה הקיימת צלחו רק בחלקם, אם בכלל. חוסר ההצלחה בהגשמת השינוי מוסבר בהיעדר תמיכה ציבורית מספקת, בתחושת האיום שחשו גופים ממשלתיים וציבוריים ובכך שההנהגה הפוליטית והמקצועית לא גילתה נחרצות מספקת בהובלת השינוי.

מתוך היכרותי האישית עם המערכת הציבורית, אני סבור שתהליך של שינוי ארגוני ותרבותי ויצירת תרבות ניהולית חדשה המשלבת יעדים ברורים, אחריות וסמכות ומלווה במכשירי הערכה מתאימים ובמדדי תפוקה, היא דבר אפשרי.בכדי לעמוד ביעדים שהצבנו לפנינו עלינו לנצל את הצמיחה הצפויה במשק בשנים הקרובות ולפעול במרץ להחדרתו של השינוי. ניצול יעיל יותר של ההון האנושי האדיר הקיים בישראל הוא אחד המפתחות החשובים להצלחת התהליך. ענף ה"היי-טק" הצומח הוא דוגמה, ולא בלעדית, להצלחה אפשרית. המִנהל הציבורי והממשלתי יכולים גם הם להתקדם ולרשום הישגים. לשם כך עלינו להניח את היסודות ולעצב את כללי הפעולה המתאימים, לפעול להעמקת התכנון הרב-שנתי, לקבוע יעדים אסטרטגיים, לבחון את מבנה משרדי הממשלה וגופים ספקי שירות. עלינו לשנות במקומות הנדרשים, לבזר סמכויות, להקים רשויות ביצוע שיספקו שירותים לציבור הרחב על-פי קריטריונים ברורים ולהנחיל תודעת שירות לאזרחי המדינה. שינוי בתהליכי התכנון, התִקצוב וניהול משאבי האנוש, וכן הגדרת תפוקות, כל אלה הם מתפקידה של הוועדה הציבורית-מקצועית ומתפקידו של מטה הרפורמה שהוקם במשרד ראש הממשלה. ככל שנקדים לעשות וככל שהצלחתנו תהיה גורפת יותר כך ייטב לכולנו.

בשבועות הקרובים יחלו בעבודתן כמה ועדות מקצועיות שיבחנו לעומק נושאים מרכזיים בדרך למימושה של רפורמה במגזר הציבורי. על-פי לוח הזמנים שקבעה הממשלה, יוגשו המלצות ראשוניות של הוועדה בחודש אוקטובר הקרוב. הניהול הציבורי החדש יתבסס על כוחות מקצועיים הפועלים בשירות הציבורי, על הניסיון הבין-לאומי והלקחים שהופקו מרפורמות קודמות וכן על לקחי פעילותו של הסקטור הפרטי.הוועדה הציבורית ומטה הרפורמה ינחו את עבודת הוועדות המקצועיות בהתאם להחלטת הממשלה ויפעלו למימוש ויישום מוצלח של ההמלצות בשיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים הנוגעים בדבר.