על הספר מדינת ישראל: בין יהדות לדמוקרטיה

המתח בין אופייה היהודי של המדינה לבין המחויבות לעקרונות הדמוקרטיה הוא אחד מבין המתחים המרכזיים המלווים את ההוויה הישראלית המודרנית. התמודדותה של החברה הישראלית עם מתחים אלה תטביע ככל הנראה את חותמה במידה רבה על דמותה של התרבות הציבורית במדינת ישראל בעשורים הבאים.

מטבע הדברים, אימוץ ההגדרה של מדינת ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית" מיקד מתח זה וחידד את השלכותיו על מגוון רחב של היבטים בנושאים הבוערים ביותר בציבוריות הישראלית כיום. עיקר ההשלכות של הגדרה זו הוא על שתי סוגיות מרכזיות: סוגיית היחס שבין הדת לבין המדינה במדינת ישראל המודרנית, וסוגיית מקומם של מיעוטים שאינם יהודים במדינת ישראל שכוננה לאור הגדרה זו.

ההגדרה נוגעת בלב לבם של נושאים אלה, ומעוררת התחבטות במתח זה במישור המושגי, הסמלי, המעשי, ואף במישור הקיומי של רבים מאזרחי מדינת ישראל. מסיבה זאת, הדיונים על ניסיון המיזוג של המורשת היהודית עם צורת המשטר הדמוקרטית מעוררים מעצם טבעם רגישויות שונות בקרב זרמים שונים ביהדות בכלל וכן בקרב מגזרים שונים בחברה הישראלית.

המשימה שנטלו על עצמם משתתפי קובץ הראיונות והמאמרים מדינת ישראל: בין יהדות לדמוקרטיה, היא לברר את היסודות המרכיבים את המתח הגלום בהגדרתה של מדינת ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית", ולעמוד על הסיכויים למציאת בסיס משותף להסכמה על שימור המורשת היהודית יחד עם שמירה והקפדה על עקרונות הדמוקרטיה.

המשתתפים בקובץ מנסים בראש ובראשונה להתמודד עם עצם היומרה למזג יחדיו שתי מסורות ערכיות ונורמטיביות - "יהדות" ו"דמוקרטיה". המסורת האחת היא דתית ביסודה, בעלת גון לאומי-פרטיקולרי, וחותרת לשמירת רציפות היסטורית. המסורת השנייה מדינית במהותה, בעלת ערכים אוניברסליים ובעלת זיקה חזקה לליברליזם המערבי. האחת כפופה למרות האל ולמצוות הדת השנייה הומניסטית, הרואה את האדם כאוטונומי וריבון על עצמו ועל גורלו. כיצד יכולות מסורות אלה להגיע לכדי קוהרנטיות מושגית?

בקובץ זה מוצגים, לצד זאת, גם ניסיונות לעמוד על המשמעויות המעשיות שנגזרות מאימוץ הדואליזם של דמוקרטיה ויהדות. מהו המחיר הנדרש על-ידי שילוב זה? האם מתבקש משילוב זה ויתור על ניטרליות מצד המדינה כלפי הדת? האם אין הדומיננטיות היהודית פוגעת באפשרות לאמץ מודל של דמוקרטיה רחבה כמו זו המקובלת במדינות המתקדמות במערב?

היבט נוסף של המשמעויות הנגזרות מנוסחת השילוב קשור להשלכות של אימוץ הסינתזה, "מדינה יהודית ודמוקרטית", על האוכלוסיות הלא-יהודיות במדינת ישראל: מהו היחס בין מושג ה"אזרחות" לבין הגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית? באיזו מידה האתוס הקולקטיבי של "מדינה יהודית ודמוקרטית" מקרין על הזהות האישית של אזרחיה? האין עצם הביטוי מסכל את אפשרותם של ערביי ישראל לגבש לעצמם את זהותם האזרחית?

אוסף זה של ראיונות ומאמרים מופיע כעת בעיצומו של דיון ציבורי נוקב ומתמשך על גיבוש זהותה של החברה הישראלית. הוא מאגד בתוכו מגוון רחב של התייחסויות, קריאות שונות והצעות לפרשנות של הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית". הוא אינו מתיימר להקיף את מכלול ההתבטאויות החשובות שנאמרו בנושא, וכמובן שאינו מתיימר למצות את העמדות המרכזיות שננקטו לגביו. עם זאת, יש בו הזמנה לדון בדמותה של החברה הישראלית ובמשמעויות הנגזרות מאימוץ הגדרתה כ"מדינה יהודית ודמוקרטית" עלההיבטים השונים הכרוכים בכך - תרבותיים, היסטוריים, אידאולוגיים ועוד. יש בקובץ ניסיון לתרום תרומה נוספת לדיון הציבורי המתנהל עתה על דמותה העתידית של החברה הישראלית.

דומה שבימים אלה, שבהם הציבוריות הישראלית חשה יותר מתמיד את רופפות המרקם החברתי ואת הסכסוכים המנסרים בחלל הציבוריות הישראלית שבהם התהליך המדיני נוסך תקוות וציפיות לצד חששות ודאגות - ההזמנה לעיון משותף נוסף על דמותה הערכית והנורמטיבית של מדינת ישראל זוכה לחשיבות רבה יותר.

ראיונות:

• אניטה שפירא,
• הרב ישראל מאיר לאו,
• א"ב יהושע,
• יעקב כץ ז"ל,
• מנחם ברינקר,
• הרב אהרון ליכטנשטיין,
• אסא כשר,
• הרב יואל בן-נון,
• גרשון שקד.

מאמרים:

• חיים כהן,
• יצחק בן אהרון,
• שלום רוזנברג,
• יוסף אגסי,
• אביעזר רביצקי,
• אביגדור לבונטין,
• רות גביזון,
• בנימין נויברגר,
• סמי סמוחה,
•  עזמי בשארה.

* תקציר מתוך: דוד, יוסי (עורך), מדינת ישראל: בין יהדות לדמוקרטיה, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2000.