פרלמנט | גליון 33

מינוי יושבי ראש לוועדות פרלמנטריות

עריקתו המתוקשרת של הסנאטור מוורמונט Jeffords James מן המחנה הרפובליקני במאי השנה גרמה להעברת השליטה בסנאט לידי הדמוקרטים לאחר שש שנים של רוב רפובליקני. בשיטה האמריקנית, פן אחד של שינוי זה הוא התחלופה הגורפת של כל יושבי הראש של ועדות הסנאט לטובת סנאטורים דמוקרטים. עובדה זו הסעירה את המחנה הרפובליקני משום שיש לה, בשל כוחן של הוועדות, השלכה ישירה על עתידן של הצעות החוק המזוהות עם המחנה הזה, וכן על המינויים מטעמו של הנשיא, בכלל זה מינויי השופטים הפדרליים.

עריקתו המתוקשרת של הסנאטור מוורמונט Jeffords James מן המחנה הרפובליקני במאי השנה גרמה להעברת השליטה בסנאט לידי הדמוקרטים לאחר שש שנים של רוב רפובליקני. בשיטה האמריקנית, פן אחד של שינוי זה הוא התחלופה הגורפת של כל יושבי הראש של ועדות הסנאט לטובת סנאטורים דמוקרטים. עובדה זו הסעירה את המחנה הרפובליקני משום שיש לה, בשל כוחן של הוועדות, השלכה ישירה על עתידן של הצעות החוק המזוהות עם המחנה הזה, וכן על המינויים מטעמו של הנשיא, בכלל זה מינויי השופטים הפדרליים.

גם בפרלמנטים אחרים, הקצאת מושבי יושבי הראש היא סוגיה חשובה ומרכזית במשא ומתן הבין-מפלגתי שלאחר הבחירות, בשל השלכתה הישירה על יחסי המחוקק עם הרשות המבצעת ובמיוחד על כוחה של האופוזיציה להשפיע על תהליך החקיקה. השפעה כזו מתאפשרת בעיקר במדינות המקנות למחוקק חשיבות כנגד הרשות המבצעת, ועוד יותר בפרלמנטים חזקים המקיימים ועדות שאינן כפופות לגמרי למשמעת סיעתית.

לצורך הדיון ההשוואתי בשאלת הקצאת מושבי היו"רות אפשר להציב בקצה אחד של הספקטרום את ההסדרים המקנים שליטה של מפלגת הרוב בוועדות, ובקצהו האחר הסדרים שמטרתם בניית קונסנזוס רחב והקצאה יחסית של מושבי היו"רות.
פרלמנטים רב-מפלגתיים, הנבחרים בשיטה היחסית, מקצים לרוב את מושבי היו"רות באופן יחסי לכוחן של המפלגות המיוצגות בבית. הרעיון העומד מאחורי שיטה זו תואם את עקרון המודל הקונסנסואלי של הדמוקרטיה, שלפיו כל המושפעים ממדיניות צריכים לקחת חלק ישיר או עקיף בעיצובה.

ההקצאה היחסית שואפת לשיקוף מדויק של כוחן של המפלגות בפרלמנט, אך המפלגות הקטנות ביותר לרוב אינן זוכות למושבי יו"רות. בניו-זילנד, רק מספר מצומצם של מושבים מיועד לאופוזיציה. גם בפרלמנט השוודי, מודל לדמוקרטיה מהותית, לא זכו אי פעם המפלגות הקטנות, כגון המפלגה הקומוניסטית או מפלגת הירוקים, במושב יו"רות. בבונדסטג הגרמני, ההקצאה היחסית נאמנה יותר להרכב הבית וגם מפלגות קטנות זוכות בראשות ועדות.

היקף הקצאת המושבים לאופוזיציה משמש אחד המדדים המלמדים על תפיסת הדמוקרטיה, ובכלל זה על מעמדה של האופוזיציה כשותפה פרלמנטרית. הקצאה שולית ומצומצמת של מושבי היו"רות לאופוזיציה אינה עולה בקנה אחד עם התפיסה הקונסנסואלית של הדמוקרטיה.

ככלל, גם הקצאה יחסית מיטיבה תמיד עם מפלגת הרוב או הקואליציה. הדבר נכון לגבי קואליציה עודפת, אך גם לגבי קואליציה זוכה מינימלית ואפילו לגבי ממשלות מיעוט. ממשלות המיעוט הנפוצות בסקנדינביה נהנות מחלק הארי של מושבי היו"רות, שהוא אמנם מצומצם אך עדיין גדול מכוחן היחסי בפרלמנט. הדבר נכון גם לגבי ממשלות המיעוט המכהנות היום בראשות מפלגת הלייבור בנורבגיה, ובראשות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בשוודיה (ראו להלן).

בישראל, על-פי תקנון הכנסת, הוועדות בוחרות את יושבי הראש שלהן אך זוהי בחירה פורמלית המוסדרת מראש באמצעות דיונים בין-מפלגתיים המסתכמים בהמלצות ועדת הכנסת להקצאת המושבים (יוצא מכלל זה הוא יושב ראש ועדת האתיקה, הנבחר על-ידי יושב ראש הכנסת). מושבי היו"רות מתחלקים בין מפלגות הקואליציה כחלק מן ההסכמים הקואליציוניים, אך באופן מסורתי נשמרים מושבי יו"רות מסוימים לאופוזיציה, ביניהם ועדת הכלכלה והוועדה לענייני ביקורת המדינה. יו"רות ועדת הכנסת, ועדת הכספים, ועדת חוץ וביטחון, ועדת חוקה חוק ומשפט, נשמרת לרוב לקואליציה.

שינויים אלקטורליים משפיעים על ההקצאה, כפי שנעשה עם הקמתה של ממשלת האחדות בראשותו של אריאל שרון במרס 2001. הנספח להסכם הקואליציוני המפרט את דרכי עבודתה של הקואליציה מורה על הקצאה מחודשת של מושבי היו"רות בין שתי המפלגות הגדולות החברות בממשלה, ובמסגרת זו גם רוטציה במושבי היו"רות של ועדת חוקה חוק ומשפט וועדת חוץ וביטחון. שינויים נוספים בהקצאה חלו עם הצטרפותה של יהדות התורה לקואליציה.

לחצו כאן לצפייה בתרשים 1: שיעור יו"ר ועדות פרלמנטריות מטעם מפלגות הקואליציה לעומת גודלה היחסי של הקואליציה בפרלמנט.

הקצאת רוב נהוגה בדרך כלל בפרלמנטים דו-מפלגתיים בעלי מספר מצומצם של מפלגות. בתי נבחרים אלה נבחרים לרוב בשיטה הרובית. מודל זה, כפי שהוא מתקיים בבריטניה ובמדינות חבר העמים הבריטי, מתאפיין באופוזיציה חלשה וברשות מבצעת דומיננטית הנשלטת על-ידי מפלגה אחת. לפיכך, גם אופי ההקצאה הוא רובי, ואינו מתגמל את האופוזיציה.

הדבר נכון בבריטניה, באוסטרליה ובקנדה, המקצות את רוב מושבי היו"רות לחברי מפלגת הרוב. הקצאת רוב מוחלטת נהוגה באיטליה, ביוון, וכאמור גם בארה"ב.

גם בהקצאות רוב ייתכנו הסדרים החותרים לקונסנזוס. בבריטניה ובקנדה נשמרים באופן מסורתי מושבי יו"רות לאופוזיציה, בדרך כלל בוועדות בעלות סמכות ביקורת, וכהונת ראשי הוועדות העוסקות בחקיקה בקנדה נעשית על-פי מפתח הקצאה יחסי. בסנאט האוסטרלי הנוהג על-פי מודל הקצאת הרוב בוועדות המחוקקות, הוקצו כל מושבי יושבי הראש של הוועדות הלא-מחוקקות לאופוזיציה, ואילו בבית התחתון האופוזיציה מאיישת את כל תפקידי הסגנים ליושבי ראש הוועדות.

בבית הנבחרים הבריטי, הנוהג בשיטת הקצאת הרוב, נהוגות פרוצדורות שונות לבחירת יושבי ראש הוועדות בכפוף לסוג הוועדה ועניינה. ההבחנה העיקרית נעשית בין ה-Standing Committees שהן למעשה ועדות אד-הוק המוקמות לצורך חקיקה מסוימת וחבריהן נבחרים במיוחד לצורך זה, וועדות קבועות שקיומן עוגן ברפורמה במבנה הוועדות (1979). בראש הוועדות הקבועות, פרט לוועדת הביקורת, יושבים לרוב חברי מפלגת הממשלה.

לראשות וועדות האד הוק, המטפלות בחקיקה, נבחרים חברי פרלמנט בכירים מבין רשימת יושב ראש הבית, המכונה Chairman's Panel. הרשימה מונה עשרים חברי פרלמנט בכירים משורות הקואליציה והאופוזיציה. אלה מיועדים למלא את תפקידם כיושבי ראש ניטרליים הפועלים ללא משוא פנים.
בקנדה נהוגה שיטה דומה. כל ראשי הוועדות הקבועות, להוציא ועדת הביקורת, הם אנשי מפלגת הרוב. את תפקידי הסגנות חולקת הממשלה עם האופוזיציה. בוועדות העוסקות בחקיקה ספציפית, נהוגה שיטה זהה לזו הנהוגה בבריטניה.

בשתי שיטות ההקצאה יושבי הראש נבחרים לרוב על-ידי הוועדות בישיבתן הראשונה אך זוהי בחירה פורמלית בלבד, המשקפת סיכומים בין-מפלגתיים מוקדמים.

לוח 2: מינוי יושבי ראש לוועדות פרלמנטריות

--- מדינה הגוף הממנה אופן ההקצאה
הקצאת רוב ארה"ב ועדות המפלגה, באישור ועידת המפלגה רק מפלגת הרוב
קנדה לוועדות אד-הוק: יו"ר הבית***
לוועדות הקבועות: הוועדה*
בעיקר מפלדת הרוב
אוסטרליה הוועדה* מפלגת הרוב
איטליה הוועדה* רק מפלגת הרוב או הקואליציה**
בריטניה לוועדות אד-הוק: יו"ר הבית***
לוועדות הקבועות: הוועדה*
בעיקר מפלגת הרוב
הקצאה יחסית ישראל הוועדה* יחסית
ניו-זילנד הוועדה* יחסית
גרמניה הוועדה* יחסית
נורבגיה הוועדה* יחסית
שוודיה הוועדה* יחסית
דנמרק הוועדה* יחסית


* בכפוף לסיכומים בין-מפלגתיים מוקדמים.
** פרט לוועדת חקיקה בה מכהנים יושבי הראשברוטציה.
*** יו"ר הפרלמנט בוחר מתוך ה-  Chairmen's Panel.

הכתוב מבוסס על:

• Drewry, G., The New Select Committees, Oxford: Oxford University Press, 1989.

• Foley, M., & J. Owens, Congress and the Presidency, Manchester: Manchester University Press, 1996.

• Hazan, R. Y., "Political Reform and the Committee System in Israel: Structural and Functional Adaptation," Legislative Studies, Vol. 4(1), Spring 1998, pp.163-188.

• Lijphart, A., Patterns of Democracy, New Haven and London: Yale University Press, 1999.