שולחן עגול- מימון מפלגות
ב-19 במאי התכנס פורום השולחן העגול בהנחיית פרופ' אשר אריאן ופרופ' מנחם הופנונג, לדיון בנושא מימון מפלגות בין המשתתפים בדיון היו חברי כנסת, אנשי אקדמיה ואנשי משרד מבקר המדינה. עיקר הדיון נסב סביב שתי סוגיות מרכזיות הנוגעות למימון מפלגות: _א( קבלת תרומות פרטיות; (ב) המימון הממשלתי של המפלגות. בפתיחת הדיון הצביעו מספר דוברים על הדיון הציבורי הער סביב נושא מימון המפלגות, וכיצד הדבר תורם לתחושת חוסר האמון של הציבור בחברי הכנסת ובמפלגות. בהמשך הדיון הדגישו המשתתפים את חשיבות הנושא, ותלו זאת בכך שמימון המפלגות נועד בראש ובראשונה לצמצם את הקשר בין בעלי ההון לבין הפוליטיקאים, ולצמצם את סכנת השחיתות בפוליטיקה הישראלית.
בין חברי הכנסת התגלעה מחלוקת יסודית באשר לסוגיה הראשונה. ח"כ אבשלום וילן ממפלגת יח"ד הביע תמיכה בהסרת המגבלות הקיימות כיום על קבלת תרומות מגורמים פרטיים. לדעתו, מגבלות אלה קיצוניות יתר על המידה, ונובעות מחשש לא-סביר שתרומות פרטיות יהיו פתח לשוחד ברמה המפלגתית. בנוסף לכך, התופעה הגוברת והולכת של ארגונים פוליטיים חוץ-פרלמנטריים המתבססים על גיוס כספים ממקורות פרטיים ומשפיעים במידה ניכרת על המפלגות, עוקפת למעשה את הניסיון לנתק את הקשר בין הון לבין פוליטיקה. כנגדו, חברי הכנסת אלי ישי ויצחק כהן מש"ס וכן יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט חבר הכנסת מיכאל איתן מהליכוד, טענו שאין לאפשר לחברי כנסת ולמפלגות לקבל תרומות גדולות ממקורות פרטיים, מכיוון שקיימת סכנה שגורמים פרטיים ישפיעו באמצעות תרומות אלה על התנהגות חברי הכנסת.
סוגיה שנייה שנידונה באריכות היא אופן קביעת אמות המידה למימון הממשלתי של המפלגות. כל המשתתפים הסכימו שהמפלגות מוציאות בתקופת בחירות סכומי עתק ללא כל סיבה, בשל התחושה של ערב מלחמה. דובר אחר העיד על כך שמרבית המפלגות סובלות מגירעונות, לא בשל תקצוב לא-מספיק מן המדינה אלא בשל נטייתן להוציא כסף מעבר ליכולתן הפיננסית. כדי לצמצם תופעה זו הציע ח"כ מיכאל איתן להבחין בין מימון מפלגות בעת שגרה לבין מימון מפלגות בתקופת בחירות. בעת שגרה יש צורך בוועדה ציבורית שתבחן מהם הסכומים הנדרשים למפלגה לנהל את עצמה, ובהתאם לכך ייקבע אופן מימון המפלגות. בתקופת הבחירות מימון המפלגות יגדל, אולם גם הוא ייקבע על-ידי ועדה שתבחן מהם הסכומים הנדרשים למפלגה כדי לקיים תעמולה בגדר הסביר.
מוקד נוסף של הדיון היה בשתי רמות אחרות של הפוליטיקה הישראלית: המוקד הפנים-מפלגתי והמוקד המקומי. באשר למוקד הפנים-מפלגתי, רבים מהדוברים ציינו את התעצמות התופעה של מועמדים המגייסים כספים מגורמים פרטיים לצורך תעמולה בבחירות הפריימריס. מרבית החברים בפורום הסכימו על כך שנכשל הניסיון להפקיד בידי מוסדות המפלגה את הפיקוח והענישה של חברי המפלגה בנושאי מימון בחירות פנימיות (פריימריס). ד"ר גדעון רהט מהחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים טען שמצב זה נוצר על-ידי כך שהכנסת לא הסדירה את נושא הבחירות המקדימות, ובכך הפקירה את השליטה בנושא זה בידי המפלגות. ההצעה שעלתה במסגרת הדיון הייתה להוציא מידי המפלגות את הטיפול בנושא זה ולהעבירו לידיים ציבוריות. באשר לרמה המקומית, ח"כ אילן ליבוביץ ממפלגת שינוי טען שקיימת בעיה חריפה יותר של קשר בין הון לבין פוליטיקה בבחירות המקומיות; זאת כתוצאה מכך שמימון המפלגות בבחירות המקומיות הוא מצומצם ביותר, דבר המאלץ את המועמדים לגייס כספים ממקורות פרטיים.
לסיכום, הדיון בפורום העלה על פני השטח את הדילמה המרכזית בנושאי מימון מפלגות: מצד אחד הרצון לאפשר תחרות הוגנת בין המפלגות השונות, ומצד שני הרצון לצמצם את הקשר בין הון לבין פוליטיקה. אותם דוברים שתמכו בהסרת המגבלות על תרומות פרטיות ובצמצום התמיכה הממשלתית במפלגות, סוברים שהמימון הממשלתי פוגע ביכולתן של מפלגות שאינן חברות בכנסת להתמודד בבחירות; ואילו ההגבלות על קבלת תרומות פוגעות במפלגות שנאלצות להיאבק בארגונים חוץ-פרלמנטריים הנהנים מקבלת הון רב מתרומות פרטיות. לעומת זאת, הדוברים המצדדים בהמשך המדיניות הקיימת יחד עם חיזוק הפיקוח החיצוני, מדגישים שהסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה בישראל טמונות בשילוב בין הון לבין פוליטיקה.